לדלג לתוכן

יוסף צוברי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: יש לצרף אסמכתאות וקישורים לאתרים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: יש לצרף אסמכתאות וקישורים לאתרים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הרב יוסף צוברי
לידה יוני 1916
ו' בסיון חג השבועות ה'תרע"ו
צנעא
פטירה 3 באוגוסט 2000 (בגיל 84)
ב' באב ה'תש"ס
תל אביב
מקום קבורה בית העלמין ירקון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 3 באוגוסט 2000 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק רבה הראשי של יהדות תימן בתל אביב
רבותיו הרב סעיד עוזרי, הרב יחיא ערוסי הלוי
תלמידיו הרב שלמה קורח, הרב שלום נגר, הרב יוסף הכהן ערקי, הרב אברהם אריה, הרב עזריאל מנצור ראש ישיבת שובי נפשי בשכונת בית ישראל, הרב שאול קרואני, ד"ר אדם בן-נון, הרב משה עמיאל
בני דורו רבי יחיא אלשיך, רבי חיים כסאר המכונה רבי חיים אלגמרן, יחיאל שמי
חיבוריו
בת זוג יהודית לבית לוי גיאת
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב יוסף צוברי (בכתיב התימני המקורי: צבירי; ו' בסיון חג השבועות ה'תרע"ו, צנעא - ב' באב ה'תש"ס; יוני 1916 - 3 באוגוסט 2000 תל אביב) היה פוסק תימני, רבה של העדה התימנית בתל אביב, ונחשב למנהיג זרם השאמי ביהדות תימן. זכה בפרס לספרות תורנית הלכתית על שם הרב יעקב משה טולידאנו לשנת התשנ"א.

נולד בצנעא בירת תימן ליעקב צוברי. למד בישיבת בית אלאוסטא בראשות הרב סעיד עוזרי, שהיה רבו המובהק, הרב יחיא אלשיך והרב מאיר צובירי היו בין חביריו לספסל הלימודים.

בגיל 27 בשנת תש"ד (1943) עלה הרב יוסף עם משפחתו לישראל והתיישב בשכונת כרם התימנים שבתל אביב, שם כיהן כרב בית הכנסת "אגודת אחים" ועסק בהוראה ובמתן שיעורים בהלכה ובמדרש. כעבור שלוש שנים נתבקש לעבור לשכונת התקווה כדי לעמוד בראש בית הכנסת "אגודת אחים". בשכונת התקווה לימד בבית ספר תנ"ך, משנה ותלמוד.

לאחר שהרב שלום יצחק הלוי, שהיה הרב הראשי של יהודי תימן בתל אביב, עזב את העיר, השתדל הרב אברהם חייבי (מהדמויות הבולטות בקרב העדה התימנית בתל אביב) למען הרב צובירי כדי שהוא ימונה כרב העדה התימנית בעיר. לשם כך, הוא לימדו בביתו את כל מלאכת השחיטה והניקור ודיני הטריפה הלכה למעשה היות שהם היו נצרכים לכל מורה הוראה. בשנת תשי"ב (1952), בגיל 36, נבחר לרב הראשי ליהודי תימן בתל אביב והסביבה.

עם הקמת תנועת ש"ס פנה אליו הראשון לציון הרב עובדיה יוסף להצטרף למועצת חכמי התורה אך הרב צובירי סירב להצעה[דרוש מקור].

פועלו התורני וחיבוריו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב יוסף צוברי ניחן בזיכרון רב, וספריו מאופיינים בבקיאות וציטוטים רבים מארון הספרים היהודי, הוא עמל רבות על ספרי הלכה ודקדוק ורבים מכתבי ידו טרם ראו אור.

  • מסורת מדויקת (כיום הודפס בתוך תאג' פרשה מפורשה) – על דקדוק הקריאה בתנ"ך
  • 'סידור כנסת הגדולה'[1] – על ספר זה זכה בפרס לספרות תורנית
  • 'אמת ואמונה' - רפואות, סגולות וקמעות
  • 'מגיד מראשית' – על הגדה של פסח ועשיית הסדר
  • 'ויצבור יוסף בר'[2] - שו"ת על ארבעת חלקי שולחן ערוך
  • 'אמונת ה'' – חברו הגר"י צובירי לבקשת רבני תימן[3], בהיותו צעיר בן 18, ספר המגן על "הזוהר" והקבלה כנגד יחיא קאפח אשר יצא כנגד הקבלה בספרו מלחמות ה'
  • פירוש על התלמוד – טרם ראה אור
  • ספר פסקי הלכות : אסופת פסקים, מנהגים והלכיות על סדר ארבעת חלקי השולחן ערוך/ מרבינו יוסף צובירי; נלקט ונערך על ידי אליה באאמו"ר הג"ר שאול קרואני. ירושלים: המכון להוצאת ספרים וכת"י שע"י מוסדות שובי נפשי תכב"ץ, ה'תשפ"ב.
  • הרב אברהם אריה ראש ביהמ"ד "תורה והוראה" ב"ב.
  • הרב עזריאל מנצור ראש מוסדות "שובי נפשי" ירושלים.
  • הרב יוסף עראקי הכהן אשר משמש כיום כרב בית הכנסת "אגודת אחים"
  • הרב יוסף עראקי הכהן (שמותיהם זהים) אשר מוציא לאור את ספריו [דרוש מקור]
  • הרב יוסף שרעבי רבה של שכונת גבעת מרדכי.
  • הרב שאול קרואני ראש כולל ומרבני ק"ק בני תורה רחובות.

נכדו הרב אביב צוברי מכהן כיום כראש ישיבת עטרת ירושלים במקום הרב שלמה אבינר שמכהן כיום כנשיא הישיבה בלבד.

ההתנגדות לשיטתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב צוברי בספריו נקט שיטה שונה ולעומתית מזו של המהרי"ץ הן בעניינים הלכתיים הן בנוסח התפילה, והן בתיקוני מסורת דקדוקיים במקרא. לעיתים הרב צוברי כתב בלשון חריפה, ומשכך רבנים שונים בעיקר מהזרם הבלדי, התנגדו לכתביו ולשיטתו, לדבריהם יש בספריו זלזול במהרי"ץ ובזרם הבלדי בכללו, וכתביו מלאים באי דיוקים ובאריכות טרחנית ומגמתית. מהם הרב נתנאל אלשייך[4] והרב יצחק רצאבי[5], ורבנים נוספים. בין החיבורים אפשר למצוא את "והצדיקו את הצדיק", "אורח לצדיק" ו"חקרי לשון". הרב אביגדור דאר השיב על דבריהם.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • עץ יוסף, נפש לנשמת מורינו ורבינו רבי יוסף ב"ר יעקב צובירי זצוק"ל, בעריכת הרב משה ב"ר יחיא עמיאל מנהריה, באתר אוצר החכמה

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ במאגר אוצר החכמה עוד ארבעה כרכים לספר סדור כנסת הגדולה
  2. ^ במאגר אוצר החכמה עוד שלשה כרכים לספר ויצבור יוסף בר
  3. ^ את שמו ושם אביו רמז בתוך הספר פרק קכ"ב מה שמבסס ומוכיח כי הוא חברו, וכפי שכתב בהדיא בהקדמתו לספר שרש החיים, אגב ראה שם מעשה נפלא כיצד הגיע לידי חיבור הספר. כך שאין בטענת כל חוקר להוכיח אחרת, מה גם שמי שלמד את הספר רואה לאורך כל הספר את שיטת מהר"י צובירי המוזכרת בשאר ספריו בעניין הנוסח השאמי.
  4. ^ הקדמה לתאג' תורת אבות
  5. ^ מובא בהרבה מקומות, לדוג' כאן