בית אלאוסטא
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית כנסת  |
| על שם | מארי שלום עראקי |
| מיקום | צנעא |
| מדינה | תימן |
| רב בית הכנסת |
|
| נוסח תפילה | נוסח שאמי |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | המאה ה-17 |
| תאריך פירוק | ה'תש"ט (1949) |
| קואורדינטות | 15°20′58.7″N 44°11′44.7″W / 15.349639°N 44.195750°W |
|
(למפת צנעא רגילה)   בית אלאוסטא | |
  | |
בית אלאוסטא (בתעתיק מדויק: בית אלאצטא) היה אחד מבתי הכנסת העתיקים והגדולים ברובע היהודי בצנעא שבתימן.[1]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית הכנסת נבנה בסוף המאה ה-17, ושופץ ידי מארי שלום עראקי, המכונה "אלאוסטא", ועל שמו נקרא בית הכנסת. בנוסף בנה בסמוך אליו מקווה טהרה.[1]
בשנת ה'תקכ"ב (1762) נהרס בית הכנסת יחד עם שאר בתי הכנסת בעיר עקב גזירת חורבן בתי הכנסת של האימאם אלמהדי. מארי שלום קורח בספרו "רוגז הזמן" מתאר את יופיו של בית הכנסת על פי סיפורי הזקנים, ורואה בכך את המניע העיקרי להתעוררות רוח הקנאה של האימאם אלמהדי לגזור את גזירת החורבן.[1]
לאחר ביטול הגזירה שופץ בית הכנסת, והמשיך לתפקד עד עליית יהודי תימן לארץ ישראל בשנת ה'תש"ט (1949) במבצע על כנפי נשרים.[1]
מעמד ומבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבנה בית הכנסת היה רחב וקצר, והיו לו שתי כניסות, אחת ממזרח ואחת ממערב. בבית הכנסת היו 5 ארונות קודש ומאות ספרי תורה.[1]
בית הכנסת היה מפואר ביותר, ומהרי"ץ הזכירו בקינתו על חורבן בית הכנסת: ”אללי לי עת אזכור לשני מקדשות חרבות, כנסת שר שלום הכהן וכנסת ההקדש, אשר היו משכן לרוכב ערבות, עתה חרבים מיסוד גוי שבא לכבות”.[1]
בבית הכנסת התקיימה ישיבה גדולה. בתקופתם של מארי דוד משרקי (שהיה מנהיגה הרוחני של הקהילה) ושל מארי יחיא עראקי בן הנשיא מארי שלום עראקי, שימש בית הכנסת כמרכז רוחני של הקהילה בתימן.
התיבה של בית הכנסת הגיעה לארץ ישראל על ידי הרב יהודה עראקי ובניו חיים, שלום ושלמה, ונתרמה למוזיאון ישראל.[2][3]
עמדת חכמי בית הכנסת
[עריכת קוד מקור | עריכה]עמדת חכמי בית הכנסת במאה ה-18 הייתה התנגדות להכנסת מנהגי הקבלה להלכה, למרות שלמדו קבלה ופסקו על פי השולחן ערוך.[4]
במאות ה-19 וה-20 עמדת חכמי בית הכנסת תמכה בקבלה, ובהכנסת מנהגיה להלכה. בית הכנסת נחשב מעוזם של חכמי הקבלה והזרם השאמי בצנעא.[4]
חכמי בית הכנסת חיברו את הספר אמונת ה', נגד הספר מלחמות ה' של מארי יחיא קאפח.
ממשיך דרכם של חכמי בית הכנסת היה הרב יוסף צוברי, שבעצמו התפלל בבית הכנסת. הרב צוברי הנציח את מנהגי בית הכנסת בספריו, וערך את החומש פרשה מפורשה על פי מנהגי הקריאה בבית הכנסת.
מנהיגים מפורסמים בבית הכנסת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מארי דוד משרקי
- מארי יחיא עראקי
- מארי יחיא משרקי
- מארי יוסף קארה
- מארי שלום קורח
- מארי יחיא קורח
- מארי יחיא קארה
- מארי סלימאן קארה
- מארי יוסף עמר
- מארי סאלם אלג'מאל
- מארי חיים משרקי
- מארי סעיד עוזרי
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יחיאל נחשון, בתי כנסת בצנעא (מאות י"ח-י"ט), הוצאת האגודה לטיפוח חברה ותרבות, נתניה ה'תש"ס (2000), עמודים 95–96
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
סרטונים בערוץ של בית אלאוסטא, באתר יוטיוב
