ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת/אתרי עתיקות בצפון הארץ/תחרות 2016

נא לא לערוך דף זה.

אתרים ארכאולוגיים בגולן

מספר אתר	שם אתר (עברית)	שם אתר (אנגלית)	תיאור אתר	מיקום וכתובת	תמונה	תמונות נוספות
16-4005-100	חספין	Haspin	שרידי כפר הרוס מהתקופה העות'מנית. בתחומי הכפר ובשוליו נמצאו שרידים קדומים שכוסו על-ידי הכפר המודרני. נראה שחלקים מאבני הכפר היו בשימוש קדום מהתקופה הביזנטית.	גולן 32°50′42″N 35°47′33″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-4007-101	גלגל רפאים (רֻגְ'ם אל הִרי)	Rujm el-Hiri	גלגל רפאים המוכר גם כגילגל רפאים (בערבית: רֻגְ'ם אל הִרי, שמשמעותו גל האבנים של חתולי הבר) הוא רוגם ומעגל אבנים ומונומנט מגליתי עתיק הנמצא ברמת הגולן, בקרבת מושב יונתן וכ-16 קילומטרים מזרחית לחופה הצפוני של הכנרת, במרכז מישור נרחב המכוסה מאות דולמנים. בקרבת המקום נמצא יישוב קדום מתקופת הברונזה הקדומה.	גולן 32°54′33″N 35°48′00″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-4007-100	בניאס	Banias	בניאס הוא אתר ארכאולוגי בו נמצאים שרידיה של עיר קדומה שהתקיימה בתקופות שונות לאורך ההיסטוריה והגיעה לשיא פריחתה בתקופה הרומית. האתר ממוקם למרגלות הר החרמון, ובתוכו נמצאים מעיינות ממהם נובעים רוב מי נחל חרמון הנקרא גם "בניאס".	גולן 33°14′53″N 35°41′33″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-4008-100	גמלא	Gamla	גמלא הייתה עיר ברמת הגולן שחרבה במרד הגדול בסוף ימי הבית השני	גולן 32°54′09″N 35°44′27″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-4303-101	הר סנאים	Mount Snaim	הר סנאים, הר הנמצא בצפון רמת הגולן קרוב לגבול. על ההר קיימים שרידי מקדש יטורי ובו כתובת יוונית, חורבות בית בד ובורות מים.	גולן 33°16′30″N 35°43′40″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-4399-001	בית הכנסת בחמת גדר	Hamat Gader	בית הכנסת בחמת גדר הוא בית כנסת עתיק הנמצא באתר מרחצאות המרפא חמת גדר. בית הכנסת נבנה במאה הרביעית לספירה, דבר המעיד על קיומה של אוכלוסייה יהודית בעלת אמצעים באזור שבאה למרחצאות המרפא. הביקורים החוזרים של המתרפאים במרחצאות הביאו לכך שהם הרימו תרומה נכבדה לבניית בית הכנסת. מתוכן הכתובות שנמצאו בשלושת הפסיספסים שהיו על רצפת בית הכנסת עולה כי מדובר באוכלוסייה אמידה, אשר הביאה אומן לעיצוב רצפת הפסיפס. חלקו העליון של הפסיפס שוחזר ומצוי בכניסה לבית המשפט העליון בירושלים. לדעת החוקרים מצויה רצפה נוספת של בית הכנסת במעמקי האדמה הממתינה לגילויה.	גולן 32°40′59″N 35°40′01″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-4399-002	בית הכנסת העתיק באום אל-קנאטר	Umm el Kanatir	בית הכנסת העתיק באום אל-קנאטר הוא בית כנסת עתיק מתקופת המשנה והתלמוד שנחשף בדרום רמת הגולן באתר אום אל-קנאטר סמוך למושב נטור. בית הכנסת העתיק הוא מהמפוארים והחשובים מתקופה זו שנמצאו בארץ ישראל. האתר נקרא "קשתות רחבעם" על שם רחבעם זאבי שכיהן כשר התיירות כשאישר את תקציב החפירות בבית הכנסת ונרצח ימים ספורים לאחר מכן.	גולן 32°51′00″N 35°44′17″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-4399-003	בית הכנסת העתיק בדיר עזיז	Deir 'Aziz	דֵיר עָזִיז הוא כפר סורי עזוב בדרום רמת הגולן. הכפר הוקם על הריסות ישוב יהודי ששכן במקום החל מהמאה ה-6 וכלל בית כנסת, בית בד, בית קברות וכנראה גם בית יוצר לכלי חרס. הכפר והיישוב הקדום ממוקמים כשני קילומטרים דרומית מזרחית למושב כנף ובקרבת ההריסות מצוי מעיין כנף אשר שימש את היישוב לאורך ההיסטוריה.	גולן 32°51′51″N 35°42′45″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-4399-004	מזרעת כנף	H. Kanaf - Mazra'at Kanaf	"מזרעת כנף" שבו התגלו שרידים של יישוב מתקופת בית המקדש השני ותקופת המשנה והתלמוד בשם זה.	גולן 32°52′16″N 35°41′10″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-4399-006	חרבת שמע	Khirbat Shema	שרידי בית כנסת בחורבה הנמצאת כחצי קילומטר מדרום למירון.	מירון 32°58′38″N 35°26′21″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-4399-007	בית הכנסת העתיק במירון	the Meron synagogue	בית הכנסת העתיק במירון מצוי על גבעה בסמוך לקבר רבי שמעון בר יוחאי. הוא נמצא במקום בולט מעל המושב מירון. ייחודו של בית הכנסת הוא באגדה כי אם משקופו ייפול- אות הוא לבואו הקרוב של משיח בן דוד. צבי אילן מייחס את האגדה ליהודים שבקרו במקום בימי הביניים.	מירון 32°58′58″N 35°26′23″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-4399-008	קצרין	Katzrin ancient village and synagogue	בית הכנסת העתיק בקצרין מצוי באתר, מזרחית לעיר. בית הכנסת משוחזר בחלקו. לידו, שוחזר אף חלק מהכפר היהודי שהיה במקום. בין השאר, אחד הבתים צויד בחפצים מאופיינים לתקופת התלמוד. בית הכנסת השתמר יחסית יפה ונערכים בו עד היום, מפעם לפעם, טקסים דתיים. לפי הערכת צבי מעוז, החוקר האחרון של האתר, היו בכפר 75 משפחות ו-300 נפש.	קצרין 32°59′22″N 35°42′16″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-4399-009	דביה	Dabyyeh	שרידי בית כנסת בחורבה הנמצאת כ 3 ק"מ מצפון מזרח לקצרין הקדומה.	קצרין 33°00′23″N 35°43′40″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-4399-010	עין נשוט	En Nashut	בית הכנסת באתר פעל במאות ה- 5 – 6 לסה"נ והוא מצטרף לריכוז של ישובים יהודיים ובתי כנסת שהתגלו באזור בקצרין, בדביה, בדבורה, ובאחמדיה. בית הכנסת בנוי במתכונת אולם מוקף ספסלים, קטן יחסית בגודלו, אך הוא אחד מבתי הכנסת העשירים ביותר בטיב בנייתו ובעיטורו האדריכלי.	קדמת צבי 33°00′47″N 35°41′32″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-4303-100	מבצר נמרוד	Nimrod Fortress	מבצר נמרוד (ידוע גם בשמות קַלְעַת נַמרוּד וקַלְעַת אֶ-צוּבֵּייבָּה - בערבית: قلعة الصبيبة) הוא אתר ארכאולוגי מתקופת ימי הביניים, ובו שרידי מבצר גדול אשר נבנה ובוצר במרוצת השנים על ידי צבאות איובים וממלוכים. המבצר שוכן בשיאו של רכס צר בגובה של כ-800 מטר מעל פני הים, למרגלות הר החרמון, כ-3 קילומטר מדרום-מערב ליישוב נווה אטי"ב, וכ-1,300 מטרים צפונית-מזרחית ליובלו של נחל סער. המקום מוכרז כגן לאומי.	גולן 33°15′10″N 35°42′53″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-0273-101	סוסיתא	Hippos	סוסיתא נוסדה כעיר מדינה (פוליס) ככל הנראה באמצע המאה ה-2 לפנה"ס בידי הממלכה הסלאוקית.	גולן 32°46′43″N 35°39′37″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-4008-101	כורסי	Kursi, Golan Heights	אתר ארכאולוגי לחופה המזרחי של הכנרת, ובו שרידיו של מנזר נוצרי, המתוארך למחצית המאה ה-5 לספירה. על פי המסורת הנוצרית מזוהה האתר עם מקום התרחשותו של "נס החזירים" שביצע ישו.	גולן 32°49′34″N 35°39′00″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)

אתרים ארכאולוגיים בגליל העליון

מספר אתר	שם אתר (עברית)	שם אתר (אנגלית)	תיאור אתר	מיקום וכתובת	תמונה	תמונות נוספות
16-0374-101	טחנות נחל עמוד	Nahal Amud	מתחם התחנות של נחל עמוד מתאפיין בצפיפות מתקנים שאינה מוכרת באזורנו‏. במתחם התגלו שרידי טרסות, טחנות קמח, תעלות מים, סכר הטיה וגשרים להם ערך היסטורי בהיותן עדות לאורחות החיים ולמלאכות המסורתיות בגליל בתקופות האמורות. טחנות הקמח בחלקו העליון של נחל עמוד הוקמו בתקופה הצלבנית ומרבית השרידים הנראים כיום הם מהתקופה העות'מאנית. טור הטחנות משמר תוואי של מתקנים קודמים, ככל הנראה מבטשות צמר, שהגיע לשיא פעילותו במאה ה-16, תקופת תור הזהב של צפת. מקצת הטחנות פעלו עד שנות ה-50 למאה ה-20.	גליל עליון 32°52′51″N 35°30′12″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-0701-101	ארבל	Arbel synagogue	ארבל היה יישוב יהודי שהתקיים כבר בתקופה החשמונאית ושיאו היה בתקופה הרומית ובתקופה הביזנטית בימי המשנה והתלמוד. היישוב שכן בבקעת ארבל, באזור בו שוכן היום מושב ארבל. מהיישוב העתיק נשארו מספר שרידים שעיקרם הוא שרידי בית הכנסת הנמצאים מצפון למושב והוא חלק מגן לאומי ארבל.	גליל עליון 32°48′53″N 35°29′02″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-0614-101	איקרית	Iqrit	באזור איקרית הייתה התיישבות קדומה עוד מהתקופה הכנענית. הכפר היה אחד מ-19 הכפרים שנכבשו על ידי פרעה תחתמס השלישי. בתקופת המשנה והתלמוד נמצא במקום היישוב היהודי יוקרת. הכפר חרב לאחר התקופה הצלבנית, ויושב מחדש במאה ה-16.	גליל עליון 33°04′32″N 35°16′31″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-1219-101	חורבת דנעילה	Hirbet Danila	חורבת דנעילה, היא אתר ארכאולוגי בגליל העליון. האתר נמצא ליד חניון נחל שרך, בתוך מתחם יער הילד היהודי. למקום מוביל כביש אספלט היוצא מכביש 899 (כביש הצפון), כ-100 מטר מזרחית ליישוב גורנות הגליל.	גליל עליון 33°03′58″N 35°14′46″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-0578-101	הר אדיר	Mount Adir	בהר התגלו שרידי מצודה ממלכתית, על פני השטח נראים בורות מים חצובים וגת.	גליל עליון 33°02′17″N 35°21′34″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-0077-101	תל חצור	Tel Hazor	תל חצור הוא תל וגן לאומי השוכן בתל אל-קדח סמוך וממערב לאיילת השחר בגבולו הדרומי של עמק החולה. תל חצור משתרע על שטח של כ-840 דונם בין התוואי הישן והחדש של כביש 90 והוא הגדול מבין כ-200 תילים מקראיים ברחבי ישראל. על שמה של חצור ההיסטורית נקראה חצור הגלילית שקמה כמעברה ב-1953. בשנת 2005 הוכר תל חצור כאתר מורשת עולמית יחד עם תל מגידו ותל באר שבע. ביולי 2012 נתגלו ממצאים חדשים במקום אשר לדעת חוקרים, תומכים בסיפור המקראי של כיבוש ארץ ישראל על ידי יהושע בן נון‏.	גליל עליון 33°06′19″N 35°20′41″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-0099-101	חורבת עמודים	Hurvat Amudim	שדה עמודים הוא חורבה שרידי מבנה בבקעת בית נטופה באזור מחלף גולני, שככל הנראה שימש בית כנסת.	מחלף גולני 32°48′55″N 35°24′34″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-0099-102	נבוריה	Nevoraya	נבוריה או ח'ירבת נרבתין, הוא אתר ביער ביריה ובו שרידי בית כנסת עתיק המתוארך לסוף המאה ה-1. בית הכנסת שכן בתוך יישוב יהודי קטן אשר התקיים בימי בית ראשון, תקופת בית שני, ועד לתקופה הביזנטית. במקום מעיין ובו ניתן למצוא סלמנדרות. הקק"ל שיפצה את האתר לביקורים.	יער ביריה 33°00′13″N 35°30′32″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-0099-103	גוש חלב	Gush Halav - Jish	לרגלי הכפר, נמשך לצפון-מזרח כביש לאורך נחל גוש חלב. כביש זה מסתיים בדרך ובשביל. כעבור כמחצית ק"מ מתוי כרם תאנים ובתוכו שרידי בית כנסת קדום.	גוש חלב 33°01′41″N 35°26′58″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-0099-104	בית הכנסת של קהילת מרות	Maroth, H. - Marish, H. - Marus, Kh. Marot -	בית הכנסת של קהילת מרות - בית הכנסת הוא מהמאה ה-4, ימי חיבור התלמוד, והושלם במאה ה-7. חזית הבניין הייתה בדרום והיא קושטה באבנים מעוטרות.	תל חצור 33°01′55″N 35°31′50″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-0099-105	כפר ברעם	Kfar Bar'am	הכפר ברעם אינו מוזכר במקורות היהודיים הקדומים: המשנה והתלמוד. נמצאו בו שרידי בית כנסת אחד בלבד, שתקופת בנייתו מתוארכת לסוף מאה ה-4 או תחילת מאה ה-5. גודלו ותפארתו של מבנה בית הכנסת העתיק, מצביע על קיומה של קהילה יהודית באתר בעת העתיקה. מבית הכנסת הנוסף שרד משקוף בלבד והוא מוצג כיום בפריז.	גליל עליון 33°02′39″N 35°24′52″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-0294-101	מבצר מונפור	Montfort Castle	מבצר המוֹנפוֹר (מכונה גם מונפורט בעקבות שמו הצרפתי - MontFort - הר-חזק; גרמנית Starkenberg) הוא אתר ארכאולוגי מתקופת ימי הביניים ובו שרידי מבצר צלבני מתקופת ממלכת ירושלים בארץ ישראל. המבצר בנוי על שלוחה צרה ותלולה בגדתו הדרומית של ערוץ נחל כזיב בסמוך לקיבוץ אילון, כ-13 קילומטרים מצפון-מזרח לעיר נהריה וכ-6 קילומטרים מצפון-מערב לעיר מעלות תרשיחא. האתר הוא גן לאומי בתוך שמורת הטבע נחל כזיב.	גליל עליון 33°02′41″N 35°13′34″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-0596-101	תל קדש	Kedesh	תל קֶדֶשׁ (תל קדס) הוא גן לאומי בהרי נפתלי שבגליל העליון המזרחי, כארבעה ק"מ מערבית לצומת ישע. הגן מכיל בתוכו שני אתרים: תל-קדש שמדרום-מערב לכביש הצפון, והמקדש הרומאי שמצפון-מזרח לכביש. התל הוא הגדול בתילי הגליל העליון. למרגלות התל נובע עין קדש.	גליל עליון 33°06′50″N 35°31′39″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-9996-101	מעיצרה, ח' אל-יסוד המעלה	Kh. el Mu’eisara - Yesud HaMa'ala	בעת שנחתמה עסקת הרכישה של יסוד המעלה, בין משפחת עבו לעולי מזריץ, בעוד הקונים החדשים סובבים בנחלה, נתגלתה לפתע, תוך כדי חפירה, אבן ועליה כתובת בארמית: "יזכר לטאב מאן דמיטבתי", שפירושה: "ייזכר לטוב כל המתיישב כאן". אבן זו, שבסופו של דבר התגלגלה כנראה עד למוזיאון בפריז, שכנעה יותר מכול את נציגי עולי מזריץ לרכוש את הנחלה". בשנת 1973 נתגלו שרידים של מבנה, סמוך לשפת אגם החולה במרחק לא רב מהמקום שבו נתגלתה הכתובת. עם חפירת האתר נחשף מבנה ציבורי עם שני טורי-עמודים מבזלת על גבי אדנים מרשימים, שהזכיר מבנה של בית כנסת קדום.	גליל עליון 33°03′34″N 35°36′49″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-0366-101	תל ברום	Tel Brom	שרידי יישוב על תל מצפון לקרית שמונה. נחשפו בחפירה 3 שכבות. כן נחשף בית בד גדול מהתקופה הביזנטית.	33°13′30″N 35°34′45″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-0324-101	חורבת עומרית	Omrit	אתר ארכאולוגי שבו שרידי מקדש רומי. האתר שוכן למרגלות הגולן בתחום שמורת נחל חרמון, בין היישובים כפר סאלד מדרום ושאר ישוב מצפון, מצפון מזרח ובצמוד לקבר נבי יהודה. המקדש נהרס ברעידת אדמה בשנת 363 לספירה, ולאחר מכן, בראשית התקופה הביזאנטית, נבנתה בשטחו קפלה קטנה שעשתה שימוש חוזר באבניו.	33°13′06″N 35°39′47″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-0385-101	ג'וב יוסף	Jubb Yussef (Joseph's Well)	אתר ארכאולוגי בגליל ברמת כורזים שמזוהה על ידי המוסלמים עם הבור בדותן שלתוכו הושלך יוסף המקראי על ידי אחיו (בראשית, ל"ז, כ"ב). במשך מאות שנים שימש האתר כצומת בדרך הים הקושרת את מצרים, סוריה, מסופוטמיה, צפת והים (נמלי עכו וחיפה). מן המאה העשירית ואילך מוזכר האתר כציון דרך, כמקום קדוש וכמקור מים לשיירות. מן המאה ה-13 היה במקום יישוב, המוזכר עד המאה ה-17. במאה ה-16 נבנה במקום ח'אן (אכסניה לשיירות) קטן.	32°33′04″N 35°19′17″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-0303-101	תל דן	Dan (ancient city)	תל הנמצא כחצי קילומטר מצפון לקיבוץ דן, בתחומה של שמורת טבע תל דן בעמק החולה. גובהו 204 מטרים מעל פני הים, שטחו כ-200 דונם וצורתו כשל אליפסה בקוטר של 400 עד 500 מטרים. התל מזוהה עם העיר דן המוזכרת במקרא, ומספר אתרים בו נחפרו והעלו ממצאים ארכאולוגיים רבים וייחודיים מתקופות שונות. הכללתו של המקום כאתר מורשת עולמית נדונה בישיבות ועדת המורשת העולמית בשנת 2009 ושוב ב-2010, אך נכון לינואר 2014 אינו נכלל ברשימה.	33°14′50″N 35°39′12″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)

אתרים ארכאולוגיים בגליל התחתון

מספר אתר	שם אתר (עברית)	שם אתר (אנגלית)	תיאור אתר	מיקום וכתובת	תמונה	תמונות נוספות
16-0365-101	ח'אן א-תג'אר	Khan al-Tujjar (Mount Tabor)	חנוֹ‏ת תגרים (חאן אל תוג'אר) - שרידי חאן (אכסניה) ממלוכי גדול, בגליל התחתון, מול הכניסה לקיבוץ בית קשת, על נתיב דרך הדואר הקדומה. החאן היה בנוי סביב חצר מרכזית ובה באר. החאן כלל מסגד מפואר ממנו נותרו שרידי שלושה צריחים. מכלול החאן מוקף חומה שייתכן שהיא מאוחרת, רק מן המאה ה-16. שמו של החאן מעיד על השוק שהתקיים סביבו (תגרנים = סוחרים).	גליל תחתון 32°43′16″N 35°24′40″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-1257-101	תל חנתון	Tel Hanaton	תל חַנָּתוֹן (בערבית תַל בַּדַוִּיָה) הינו תל גדול הממוקם בחלקה הדרום-מערבי של בקעת בית נטופה, דרומית לכפר מנדא ומספר ק"מ צפון-מזרחה לקיבוץ חנתון. התל מזוהה על ידי הארכאולוגים עם חַנָּתוֹן המקראית.	גליל תחתון 32°28′46″N 35°09′08″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-1112-101	יודפת	Siege of Yodfat	יודפת (או יוטבת) העתיקה ממוקמת בלב רכס הרי יוטבת שבמרכז הגליל התחתון, דרומית מזרחית למושב יודפת המודרני, 22 ק"מ דרום מזרחית לעכו ו-9 ק"מ צפונית לציפורי. העיר יושבת על גבעה נמוכה בגובה 419 מ' מעל פני הים, מוקפת בשרשרת פסגות הגבוהות ממנה. ממזרח ומצפון מזרח מקיף אותה נחל יודפת ויובל שלו מקיף אותה ממערב, מדרום ומצפון מערב. אלו יוצרים מדרונות תלולים משלושת צדי הגבעה כך שזו נגישה רק מצד צפון, שם נמצא אוכף המחבר אותה להר מימין‏. יודפת מוזכרת במשנה ובספרי יוסף בן מתתיהו.	גליל תחתון 32°30′05″N 35°09′45″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-0046-101	תל ינעם	Tel In'am	שרידי עיר על גבעה, על-פני השטח נחשפו רובעי מגורים. ממצא רב נחשף בבתי המתיישבים.	גליל תחתון 32°42′49″N 35°30′41″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-9200-101	כוכב הירדן	Belvoir Fortress	כוכב הירדן (ידוע גם בשמות יפה נוף וכוכב הרוחות בעברית, כאוכב אל-הווא בערבית ושאטו בלוואר או קוקט בצרפתית) הוא גן לאומי ואתר ארכיאולוגי הממוקם בקצהּ המזרחי של רמת יששכר (רמת כוכב), בשולי הגליל התחתון, בין הכנרת לבית שאן. במקום שרידים ארכאולוגיים מתקופות שונות, בהם חורבות יישוב עברי קדום, שרידיו של מבצר צלבני מפואר ושרידי יישוב ערבי. האתר ממוקם על פסגה שגובהה 312 מטרים מעל פני הים, ושיפוליה המצוקיים מתנשאים לגובה של 550 מטרים מעל לבקעת הירדן שפרושה לרגליה ממזרח.	גליל תחתון 32°21′16″N 35°18′42″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-9299-101	ציפורי	Sepphoris	צִיפּוֹרִי הייתה עיר עתיקה במרכז הגליל התחתון, חמישה קילומטרים מצפון מערב לנצרת. יישוב היה קיים במקום כבר בתקופת הברזל II, ועיר יהודית התקיימה בו מתקופת החשמונאים ועד המאה ה-5 לספירה, כאשר יהודים ישבו באזור עד המאה ה-10. אתר ציפורי הוא גן לאומי המשתרע על שטח של כ-16 קמ"ר. הגן נפתח לציבור בשנת 1992. החפירות בגן טרם הסתיימו.	ציפורי 32°45′14″N 35°16′54″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-0509-101	כפר כנא	Kafr Kanna	כפר כַּנָּא (ערבית كفر كنا) היא מועצה מקומית בגליל התחתון, כשישה ק"מ צפונית-מזרחית למרכז העיר נצרת. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1968.	גליל תחתון 32°44′51″N 35°20′22″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-6700-101	קרני חיטין	Horns of Hattin		32°48′05″N 35°27′38″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-7300-102	שיחין	Shikhin	יישוב עתיק יהודי מימי בית שני המשנה והתלמוד שישבו בו תנאים ואמוראים. מקומו של היישוב זוהה עם האתר ארכולוגי השוכן מצפון ליישוב העתיק ציפורי ומדרום לכביש 77 ליד הושעיה. בעבר ההשערה הייתה שהיישוב שכן בתל חנתון. משמעות השם "שיחין" היא מאגר מים לא מקורה, ארוך וצר	32°28′05″N 35°09′45″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-7699-102	בית שערים	Beit She'arim National Park	בית שערים הוא אתר ארכאולוגי השוכן בגליל התחתון. במקום התקיים יישוב יהודי חשוב בתקופת בית שני, המשנה והתלמוד. שיא פריחת היישוב הייתה בין המאות ה-2 וה-4 לספירה, עת שהתה בה הסנהדרין בראשותו של רבי יהודה הנשיא. בית שערים הקדומה ממוקמת על גבעת שייח' אבריק ליד קריית טבעון של ימינו. הגבעה נמצאת על אחת מהשלוחות הדרומיות של הגליל התחתון וניתן להשקיף ממנה על עמק יזרעאל מדרום-מזרח ועל הר הכרמל ממערב.	גליל תחתון 32°42′12″N 35°07′45″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)

אתרים ארכאולוגיים בגליל המערבי

מספר אתר	שם אתר (עברית)	שם אתר (אנגלית)	תיאור אתר	מיקום וכתובת	תמונה	תמונות נוספות
16-0576-100	תל כברי	Tel Kabri	תל כברי הוא אתר מתקופת הברונזה בשטח החקלאי של קיבוץ כברי, שבזמן תקופת הברונזה התיכונה II היה היישוב העירוני השלישי בגודלו בארץ ישראל (אחרי תל חצור ואשקלון). הוא נודע בפרסקו בסגנון מינואי, היחיד שהתגלה בישראל.‏ באתר התגלה מחסן יינות מלכותי שהכיל מעל ל-3,000 בקבוקים, מלפני כ-3,700 שנה, העתיק ביותר במזה"ת..‏	גליל תחתון 33°06′55″N 35°51′23″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-0282-100	שבי ציון	Shavei Tzion	שרידי יישוב ובו נחשפה כנסייה. במקום נערכו חפירות ארכאולוגיות שבמהלכן נחשפו רצפות פסיפס, שברי שיש, קברים חצובים, בורות מים וחרסים רבים.	32°59′09″N 35°05′01″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-8800-100	שפרעם	Shefa-'Amr		32°48′24″N 35°10′12″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-0409-101	מבצר יחיעם	Yehiam		32°59′42″N 35°13′16″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-7600-101	תל עכו	Tel Akko	תל בגובה של כשלושים מטר השוכן בחלק המזרחי של העיר עכו, סמוך מדרום לכביש 85. שטחו 200 דונם, אורכו כ-600 מטר ורוחבו המרבי כ-350 מטר. התל נמצא במרחק של כ-700 מטר מזרחית לחוף הים, וכ-750 מטר מצפון לתוואי הנוכחי של נחל נעמן. בתל עכו שכנה העיר עכו החל מתחילת היישוב במקום בעת העתיקה ועד תחילת התקופה ההלניסטית, כשמוקד העיר נע מערבה אל המקום שבו שוכנת כיום עכו העתיקה.	32°55′16″N 35°05′18″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)

אתרים ארכאולוגיים בעמק יזרעאל

מספר אתר	שם אתר (עברית)	שם אתר (אנגלית)	תיאור אתר	מיקום וכתובת	תמונה	תמונות נוספות
16-0240-100	תל יקנעם	Tel Yokneam	תֵּל יָקְנְעָם הוא תל גדול הנמצא בסמוך ליקנעם של ימינו, על גבול עמק יזרעאל ורכס הכרמל. תל יקנעם ממוקם בסמוך לאחת מהדרכים החשובות ביותר בעת העתיקה אשר עברה בואדי מילק וקישרה בין דרך הים (ויאה מריס) והדרך המובילה צפונה לעיר צור. נקודה זאת הקנתה ליקנעם העתיקה ערך אסטרטגי וכלכלי רב. התל ממוקם בגובה 70 מטר מעל פני הואדי.	יוקנעם 32°39′51″N 35°06′32″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-0489-100	דבוריה	Daburiyya	שרידי יישוב, בין השרידים נראים שרידי חומה, כנסייה, קירות ומצבורי חרסים.	יוקנעם 32°41′29″N 35°22′13″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-2710-100	תל מגידו	Tel Megiddo	תל מגידו (ערבית تل المتسلم תל אל-מֻתַסַלִם - "תל המושלים") הוא מהחשובים ומהמרשימים באתריה הארכאולוגיים של ישראל. ראשית ההתיישבות בו החלה באלף הרביעי לפנה"ס. בשנת 2005 הוכר האתר כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו.	יוקנעם 32°21′22″N 35°06′47″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-0586-101	קדש, תל (עמק יזרעאל)	Tel Kedesh, Zareel Valley		32°33′39″N 35°12′56″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-2300-101	תל קשיש	Tell Kashish		32°41′04″N 35°06′32″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-0080-102	תל שמרון	Shimron	אחת הערים החשובות בצפון ארץ ישראל בעת העתיקה. היא נזכרת בתנ"ך בשם זה, ובתעודות מחוץ למקרא בשם שמע'ון. היא זוהתה בתל הקרוי בערבית "תל סַ‏מוּ‏נִיֶ‏ה", מתנשא כ-60 מ' מעל סביבתו, הצלע הצפון מזרחית של התל תלולה, והוא משתפל במתינות לכיוון דרום מערב. התל שוכן מצפון-מזרח למושב נהלל, בגבול עמק יזרעאל והגליל התחתון, ליד כביש הכניסה לתמרת.	32°42′13″N 35°12′50″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-0452-10	תל יזרעאל	Jezreel (city)	תל קדום במרכזו של עמק יזרעאל דרומית לעיר עפולה, בסמוך לקיבוץ יזרעאל. התל מזוהה עם העיר המקראית יִזְרְעֶאל, אך הוא סחוף והשרידים בו מועטים. מהאתר תצפית אל עמק יזרעאל המזרחי, נחל חרוד הזורם במרכזו, הרי הגלבוע מדרום לו, רמת יששכר וגבעת המורה בצפונו והרי הגלעד במזרח. במרחב התל שוחזר במלואו "גן נבות היזרעאלי" בבוסתן עצי ארץ ישראל	32°33′28″N 35°19′41″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)

אתרים ארכאולוגיים בבקעת הכנרת

מספר אתר	שם אתר (עברית)	שם אתר (אנגלית)	תיאור אתר	מיקום וכתובת	תמונה	תמונות נוספות
16-0079-100	תל בית ירח	Tel Beth Yerah (Khirbet Kerak)	תל בית ירח הוא תל המצוי לחופה הדרומי מערבי של הכנרת בו נמצאים שרידי העיר העתיקה "בית ירח". היישוב הראשון בתל מקורו בתקופה הכלכוליתית (4,000 שנה לפני הספירה) - מתקופה זו התגלו בורות ששימשו לאכסון מזון ובישול. מתקופה מאוחרת יותר התגלו מבני טיט קטנים. בשנת 3,000 לפני הספירה נוסדה העיר בית ירח שהייתה לעיר השנייה בגודלה בארץ (אחרי יריחו).	עמק הירדן 32°43′07″N 35°34′16″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-4026-100	תל בית צידה	Bethsaida	תל בית ציְדה שוכן בבקעת בית צידה בתוך שטח פארק הירדן בצפון-מזרחה של הכנרת. בשטח התל, שהיה ידוע פשוט כ"א-תל", התגלו שרידים של עיר עתיקה המזוהה כ"בית צידה" ההלניסטית.	עמק הירדן 32°54′38″N 35°37′50″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-0273-101	תל הדר	Tel Hadar	אתר תל הדר נמצא על גדת הכנרת, כ-7 ק"מ מצפון לעין גב. שטחו כ-20 דונם. באתר נמצאו מספר בורות ממגורה מדופנים, מבנה מחסן, בו קנקני אגירה וכלי כתישה וטחינה רבים עשויים בזלת, ומבנה אסם בעל קירות מטויחים ביניהם משקופים קמורים שהכיל מספר חדרים. באחד החדרים על ריצפת החדר נמצאה שכבה של גרעיני חיטה מפוחמים שכיסתה את מרבית ריצפת החדר לפי ממצאים אילו קבעו החופרים כי מדובר באסם.	עמק הירדן 32°51′03″N 35°38′59″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-6700-100	טבריה העתיקה	Tiberias	טְבֶרְיָה נוסדה בשנת 20 לספירה על ידי הורדוס אנטיפס ונקראה על שמו של הקיסר הרומי טיבריוס. על פי הברית החדשה, לאחר הקמת העיר פעל ישו באזור צפון הכנרת, ועל כן בנצרות נחשב האזור לקדוש. בטבריה ובסביבותיה קמו כנסיות רבות, והעיר הפכה למרכז לצליינות. בהיסטוריה היהודית, טבריה נחשבת לאחת מארבע ערי הקודש.	עמק הירדן 32°47′20″N 35°31′20″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-6700-101	חמת טבריה	Hamat Tiberias	חמת טבריה הוא אתר ארכאולוגי וגן לאומי על שפת הכנרת, ליד טבריה, הידוע בעיקר בשרידי בית הכנסת שנתגלו בו.	עמק הירדן 32°46′09″N 35°32′38″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-6799-101	ארבל	Arbel	ארבל היה יישוב יהודי שהתקיים כבר בתקופה החשמונאית ושיאו היה בתקופה הרומית ובתקופה הביזנטית בימי המשנה והתלמוד. היישוב שכן בבקעת ארבל, באזור בו שוכן היום מושב ארבל. מהיישוב העתיק נשארו מספר שרידים שעיקרם הוא שרידי בית הכנסת הנמצאים מצפון למושב והוא חלק מגן לאומי ארבל.	ארבל 32°48′54″N 35°29′01″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-6799-102	חורבת ורדים	Weradim	שרידי בית כנסת קדום נחשפו בחורבת ורדים (ח'רבת ואדי חמאם) בתוך שרידיו של כפר יהודי גדול מהתקופה הרומית-ביזנטית במוצא נחל ארבל למרגלות מצוקי הר ניתאי.	ארבל 32°49′38″N 35°29′21″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-1252-005	כורזים כורזין	Chorazin	כורזים הוא יישוב קדום, שעמד על תילו מתחילת המאה הראשונה לספירה ועד המאה השמינית. הוא מוזכר בתלמוד ובברית החדשה. הוא זוהה באתר ארכאולוגי שנקרא ח'רבת כראזה, כ-4 קילומטר צפונית לכפר נחום. תקופת הפריחה של העיר הייתה כנראה בסוף המאה השלישית ובתחילת הרביעית. הרמה הבזלתית שהאתר נמצא בה קרויה על שמו רמת כורזים. כיום האתר הוא גן לאומי.	כורזים 32°54′40″N 35°33′47″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-1252-011	כפר נחום	Capernaum	כפר נחום היה יישוב בחופה הצפוני של הכנרת, לא הרחק מכורזים, בבקעת עין שבע. כיום האתר הוא גן לאומי המשתרע על-פני שטח של 80 דונם.	כורזים 32°52′51″N 35°34′30″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-1252-103	בית הכנסת בכפר נחום	Kefar Nahum Capernaum Talhum	בית הכנסת בכפר נחום הוא בית כנסת עתיק ששוכן בכפר נחום, יישוב קדום בחופה הצפוני של הכנרת, לא הרחק מכורזים, בבקעת עין שבע. כיום האתר הוא גן לאומי. בסמוך לרובעי המגורים הבנויים מאבני בזלת שחורות, מתנשא מבנה בית הכנסת שנבנה ברובו משיש ואבני גיר לבנות.	כפר נחום 32°52′53″N 35°34′34″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-6799-104	אל-חסיניה	el-Ḥuseniyye - Ḥusniyyet esh-Sheikh ‘Ali	חורבה בבטיחה על הגדה הדרומית של נחל יהודיה.	בקעת הבטיחה 32°53′51″N 35°39′08″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-6799-105	ח' זיתה	Zeita	בית הכנסת של חורבת זיתה נמצא בשולי השטח המיוער של החורבה בסמוך לקבוצת עצי זית. האתר לא נחפר אך על פני השטח בולטים חלקי עמודים, ראשי קירות ופריטים אדריכליים.	32°53′33″N 35°42′38″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-0374-101	חוקוק	Yaquq	אתר בנחלת שבט נפתלי בתקופת המקרא. התל של העיר חוקוק זוהה על גבעה מצפון-מערב לקיבוץ חוקוק ליד כביש 65 במקום בו שכן הכפר יאקוק. בסמוך לתל שכן בתקופת המשנה והתלמוד הכפר היהודי חוקוק.	32°53′09″N 35°28′46″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-0065-101	מגדלא	Magdala	עיר קדומה בגליל, ששכנה לחוף הכנרת, בדרום בקעת גינוסר, סמוך ליישוב מגדל של היום המשמר את שמה. עד להקמת העיר טבריה בשנת 20 לספירה, הייתה מגדלא המרכז העירוני היחיד בחוף המערבי של הכנרת.	32°49′37″N 35°30′49″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-0143-101	תל עובדיה	Ubeidiya	תל בין המושבה מנחמיה לקיבוץ בית זרע. הארכאולוג יוחנן אהרוני הציע לזהות את התל עם העיר ינועם המוזכרת בכתבים מצריים עתיקים מתקופת הברונזה המאוחרת.	32°41′20″N 35°33′40″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)

אתרים ארכאולוגיים בעמק בית שאן

מספר אתר	שם אתר (עברית)	שם אתר (אנגלית)	תיאור אתר	מיקום וכתובת	תמונה	תמונות נוספות
16-9200-100	בית שאן העתיקה	Scythopolis	בית שאן היא אחת הערים העתיקות בארץ ישראל. ממוקמת על דרך הים שהייתה בין מצרים למסופוטמיה. בית שאן מיושבת ברציפות מראשית התקופה הכלקוליתית (כ-4000 לפנה"ס) ועד ימינו (סך הכול כ-6,000 שנה).	בית שאן 32°29′48″N 35°29′55″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-9200-999	בית שאן - סכותה	Scythopolis	בית כנסת בצפונה של בית שאן, על שלוחה של תל איצטבה אשר התגלה בעת חפירה של ברכות חמצון. באתר נחשפו שלושה שלבי בניה מסוף המאה הד' לסה"נ ועד למאה הו' לסה"נ. האולם המרכזי של בית הכנסת רוצף בפסיפס מרשים שחלקו הקרוב לאפסיס מעוטר בארון קודש, מנורות, מחתה ושופר. פסיפס זה מוצג במוזיאון ישראל. כמו כן נמצאה כתובת בכתב שומרוני שהעלתה את האפשרות כי היה זה בית כנסת של קהילת השומרונים בבית שאן, אולם לא נמצאו לכך סימוכין נוספים.	בית שאן 32°30′37″N 35°30′11″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-9299-001	בית הכנסת העתיק במעוז חיים	Maoz Haim Synagogue	בית הכנסת העתיק במעוז חיים הוא אתר ארכאולוגי הנמצא בסמוך לקיבוץ מעוז חיים שבעמק בית שאן, בו נחשף בית כנסת עתיק אשר נבנה וחרב שלוש פעמים, החל מהתקופה הרומית בארץ ישראל ועד לחורבנו במהלך הכיבוש הערבי של ארץ ישראל.	מעוז חיים 32°29′38″N 35°32′48″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-9299-002	בית הכנסת בבית אלפא	Beth Alpha	בית הכנסת בבית אלפא הוא אתר ארכאולוגי בישראל, ובו שרידי בית כנסת עתיק מן התקופה הביזנטית בארץ ישראל. האתר התפרסם בזכות הפסיפסים השמורים שבו ונתפש כעדות לקיום חיים יהודיים במשך מאות שנים אחרי חורבן בית שני. המבנה הוכרז כגן לאומי.	חפציבה 32°31′07″N 35°25′38″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)

אתרים ארכאולוגיים במישור החוף הצפוני

מספר אתר	שם אתר (עברית)	שם אתר (אנגלית)	תיאור אתר	מיקום וכתובת	תמונה	תמונות נוספות
16-0579-101	אכזיב	Achziv	אַכְזִיב היה יישוב קדום לחופי הים התיכון בגליל המערבי, כ-5 קילומטר צפונית לנהריה. באכזיב גן לאומי, שתי שמורות טבע (שמורת חוף אכזיב ושמורה ימית), בית ספר שדה ושרידים של הכפר הערבי א-זיב.	נהריה 33°02′54″N 35°06′10″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-0579-100	חוף ראש הנקרה	Rosh HaNikra Beach	בחוף ראש הנקרה התגלו דרך עתיקה, אבן מיל, חציבות בסלע. קבר חצוב ובורות שחצובים בסלע הכורכרי, שרידי הדרך הקדומה קשורה לפרישת מערכת הכבישים בגליל המערבי.	נהריה 33°05′34″N 35°06′17″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-7600-000	עכו	Acre, Israel	עכו היא אחת מערי הנמל העתיקות בעולם, ודברי ימיה המתועדים מתחילים בתקופת הברונזה הקדומה. במשך שנים רבות הייתה עיר מפתח לכיבוש ארץ ישראל, שכן מיקומה על רצועת החוף הרחבה אפשר גישה נוחה דרך הגליל אל פנים הארץ. היא ידעה עליות ומורדות ועברה מיד ליד פעמים רבות. עכו הגיעה לשיאה כאשר שימשה כבירת ממלכת ירושלים במאה ה-13 וכבירתו של אחמד אל-ג'זאר בסוף המאה ה-18.	עכו 32°57′37″N 35°05′42″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-7600-001	אמת עכו	Acre Aquaduct	אמת עכו היא אמת מים שהובילה מים מאזור כברי אל העיר עכו. אמה זו ששרידיה נראים עד היום בתחומי העיר עכו ומצפון לה, נבנתה על ידי סולימאן פאשה, והייתה האמה השלישית ששירתה את העיר. קדמו לה אמה הלניסטית ואמה שהוקמה על ידי אחמד אל-ג'זאר ונהרסה בידי נפוליאון בשנת 1799.	עכו 32°57′37″N 35°05′42″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-7699-101	קיסריה	Caesarea Maritima	קיסריה היא עיר נמל שהוקמה בשנים 13-25 של לפנה"ס. היא שימשה כבירת ארץ ישראל בתקופה הרומית, ונקראה על שם אוגוסטוס קיסר. כיום העיר העתיקה היא גן לאומי ולידה הוקמה קיסריה המודרנית.	עכו 32°30′09″N 34°53′30″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-7600-101	תל כיסון	Tel Kison	תל כיסון (גם תל כיסאן), (ערבית تلّ كيسان תל כיסאן - "גבעת הבגידה") הינו תל בעמק זבולון, הנמצא 9 קילומטר דרום מזרחית לעכו.	עמק זבולון 32°31′23″N 35°55′29″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-9500-101	עין אפק	Tel Afek	שמורת טבע בעמק זבולון, מזרחית לקריית ביאליק. השמורה כוללת הן את המעיינות והביצות המהווים את מקורו של נחל נעמן והן את האתר הארכאולוגי תל אפק. השמורה הוכרזה ב-1979 והיא משתרעת על פני 660 דונם. ב-1996 הוכרה השמורה כ"אתר רמסר" בהתאם לאמנת רמסר לשימור ולפיתוח בר-קיימא של בתי גידול לחים.	עמק זבולון 32°50′46″N 35°06′43″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)

אתרים ארכאולוגיים בכרמל וחיפה

מספר אתר	שם אתר (עברית)	שם אתר (אנגלית)	תיאור אתר	מיקום וכתובת	תמונה	תמונות נוספות
16-0922-101	חורבת דובה	Hurvat Dubah	אתר ארכאולוגי השוכן על גבעה בסמוך לכביש המוביל מכביש 672 לקרן הכרמל. האתר שוכן על פסגה המתנשאת לרום של 475 מטר. באתר שרידי מבנים מהתקופה הרומית והתקופה הביזנטית.	כרמל 32°40′41″N 35°05′10″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-4000-101	נחל מערות	Nahal Me'arot Nature Reserve	נחל הזורם בהר הכרמל. שטח אגן הניקוז שלו ביחד עם יובלו נחל חרובים מגיע לכ-24 קילומטר רבוע. אזור הנחל הוא שמורת טבע בשטח פארק הכרמל. במוצא הנחל אל מישור החוף ממוקם אתר ארכאולוגי-פרהיסטורי בעל חשיבות עולמית, הכולל ארבע מערות: מערת תנור (טבון), מערת גמל, מערת הנחל (אל-ואד) ומערת הגדי (סח'ול). מערות אלה מייצגות התיישבות חוזרת ונשנית של האדם הקדמון, הן האדם הניאנדרטלי והן ההומו סאפיינס וקודמיהם, במשך יותר מחצי מיליון שנה.	כרמל 32°40′15″N 34°58′23″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-4000-102	מערת הגדי	Es Skhul	אתר ארכאולוגי-פרהיסטורי מן התרבות המוסטרית של התקופה הפלאוליתית התיכונה במערב הכרמל. האתר, הכולל מערה קטנה וטרסה טבעית בפתחה, הוא חלק מהאתר הפרהיסטורי נחל מערות, יחד עם שלוש המערות שנחקרו בקרבתו: מערת תנור, מערת גמל ומערת הנחל. מערת הגדי מפורסמת בזכות ממצא שלדי האדם שנתגלה בה: מספר קבורות של אדם מודרני (הומו ספיינס) המתוארכים לכמאה אלף שנים לפני זמננו.	כרמל 32°37′33″N 34°57′31″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-0290-101	מערת כבארה	Kebara Cave	מערת אבן גיר הממוקמת בשמורת חוטם הכרמל, צפונית-מערבית לרמת הנדיב.	כרמל 32°33′28″N 34°56′12″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-0317-101	מערת ספונים	Sfunim Wadi	מערת נטיפים בצידו הדרומי של ואדי הנחל. פתח המערה נמצא כ- 15 - 20 מטר מעל האפיק. אורך המערה כ-50 מטר. בכניסה למערה נמצאים גושי גיר גדולים המכילים ריכוז של מאובני רודיסטים. המצאות מאובנים אלה הינה עדות שגושי גיר אלה הם מתקופת הטורון.	כרמל 32°44′16″N 34°58′44″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-4000-103	מערת תנור	Tabun Cave	אתר ארכאולוגי-פרהיסטורי במערב הכרמל. האתר, הכולל מערה עמוקה שחלק מתקרתה קרס, הוא חלק מהאתר הפרהיסטורי נחל מערות, יחד עם שלוש המערות שנחקרו בקרבתה: מערת הנחל, מערת גמל ומערת הגדי. במערת תנור התגלה רצף התיישבות ארוך במיוחד של האדם הקדמון: הצטברות בעובי של כ-25 מטרים של שכבות ארכאולוגיות, המכסה לפחות חצי מיליון שנים.	כרמל 32°42′30″N 35°02′58″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-0494-101	חורבת סומקה	Hirbat sumek	על שם אוג הבורסקאים הקרוי סומאק בערבית. החורבה בגובה 350 מטר מעל פני הים, בתחום גן לאומי הר הכרמל, ליד דלית אל-כרמל. בחורבת ס‏וּ‏מק נמצאו שרידים ליישוב יהודי קדום גדול בדרום בהר הכרמל.	כרמל 32°40′16″N 35°02′24″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-4000-104	חורבת קסטרא	Hurbat Castra	אתר ארכאולוגי של עיר גדולה שהתקיימה מהתקופה הביזנטית מהמאה ה-4 ועד המאה ה-7 ושרידי יישוב קטן יותר שהתקיים בתקופה המוסלמית הקדומה, עד שננטש בסוף המאה ה-10.	כרמל 32°47′35″N 34°57′45″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-4000-105	מבצר ראש מיה	Rosh Mia castle	מצודת דרכים צלבנית על ראש גבעה בלב שכונת רוממה הישנה בחיפה. חלקה של המצודה קבור וחלקה מעל פני השטח. המבצר קיים עוד מתקופת הברונזה אך כיום ניתן לראות רק את השרידים של מבצר צלבני. המקום מוזכר בכתבים מתקופת בית שני והמרד הגדול כמקום יישוב מבוצר.	כרמל 32°47′22″N 34°59′57″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-0922-102	חורבת כרך	Hurbat Karach	שרידי ישוב יהודי מהמאה השנייה עד השישית לספירה (התקופה הרומית המאוחרת והתקופה הביזנטית) ברכס הכרמל, בסמוך לקרן הכרמל.	כרמל 32°40′37″N 35°04′14″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-0922-103	קרן הכרמל	Muchraka	פסגה ברכס הכרמל, והיא מתנשאת לגובה של 474 מטר מעל פני הים. הפסגה שוכנת בצידו הדרום-מזרחי של רכס הכרמל, כ-2.5 ק"מ צפונית-מערבית ליקנעם עילית, וכארבעה קילומטרים דרומית-מזרחית למרכז היישוב דלית אל-כרמל. על פי המסורת, במקום זה התחולל העימות בין אליהו לבין נביאי הבעל, כשאש ירדה מן השמים ורק קורבנו של אליהו נענה. מסיבה זו הוקם במקום בשנת 1867 מנזר על ידי נזירים כרמליתים שהגיעו מאירופה, ואשר ראו באליהו מודל לנזירות, לקנאות דתית ולמסירות טוטלית לאל, תכונות שבאו לידי ביטוי בין היתר במלחמתו בנביאי הבעל.	כרמל 32°40′22″N 35°05′17″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-4000-106	קיר העורבים	Kir Ha-Orvim	אתר ארכאולוגי חד-שכבתי בחיפה. האתר שוכן מצפון לשכונת רמת אלון לרגלי מצוק הנמצא ליד כביש הגישה לטכניון (רחוב מאיר יערי). ליד האתר עברה בעבר דרך עתיקה שהובילה משקמונה לחוסיפה (עספיא של היום).	כרמל 32°46′43″N 35°00′46″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
16-4000-106	תל שקמונה	Tel Shikmona	תל קדום השוכן על חוף הים במערב העיר חיפה מול שכונת עין הים, ומדרום לשכונת בת גלים. שטחו של התל כשמונה דונם וגובה הנקודה הגבוהה ביותר בתל לפני התחלת החפירות היה 12.74 מטר מעל פני הים.‏ מקור השם של התל אינו ידוע, אולם מקובל לחשוב שמקור השם נגזר מעץ השקמה, או מעץ התות השחור (Morus nigra), שהובא לאזור מאירן ופריו נקרא Sycamina ביוונית.‏ בתאריך 26 באוקטובר 2008 הוכרזו שמורת טבע שקמונה וגן לאומי שקמונה. התל הוא חלק מהגן המשתרע על שטח של 73.3 דונם, ונמצא בתוך השמורה המשתרעת על שטח של 1,677 דונם.‏	כרמל 32°49′30″N 34°57′19″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)