שייח' אבריק
 | |
| קבר שייח' אבריק | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| מיקום |
מועצה אזורית עמק יזרעאל, ישראל |
| קואורדינטות | 32°42′03″N 35°07′44″E / 32.700944444444°N 35.128944444444°E |
|
(למפת הכרמל רגילה)   שייח' אבריק | |
  | |
שייח' אַבְּרֵיק הוא אזור של גבעות הסמוך למפגש עמק יזרעאל ועמק זבולון. היישוב העתיק בית שערים שכן בגבעות שייח' אבריק.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקום התקיים יישוב מאז תקופת הברזל. בתעודות מ-1596 נזכר המקום ככפר מוסלמי ובו 22 משפחות. ב-1872 מכרו השלטונות העות'מאניים את הקרקע למשפחת סורסוק הלבנונית. בשנות ה-20 של המאה ה-20 רכש יהושע חנקין את האדמות בשם הקרן הקיימת לישראל. ב-1925 התיישבו שם יהודים מתנועת הפועל המזרחי אשר עברו לאחר מכן לייסד את שדה יעקב. ב-1926 נשלח לשייח' אבריק[1] אלכסנדר זייד כשומר מטעם קק"ל. הוא הקים שם חווה. ב-1932 נוסדה במקום אגודת השומרים. ב-1936 גילה זייד באקראי את בית שערים הסמוכה. ב-1938 נרצח זייד וב-1940 הוצבה במקום האנדרטה לזכרו.
קבר השייח'
[עריכת קוד מקור | עריכה]ליד האנדרטה נמצא מבנה דו-כיפתי ובו קבר שייח' הקדוש למוסלמים. מפות מסוף המאה ה־19 קוראות לו שֵּׁיח' אַבְּרֵיכּ (شيخ أبرَيك), צורת הקטנה של أبرَك, כלומר השייח שכורע ברך לתפילה, או שֵּׁיח' בֻּרֵיכּ' (شيخ بْرَيك), צורת הקטנה של نْرَك עם משמעות דומה[2].
השם „שיח אבריק״ מופיע בספרו של יהוסף שווארץ משנת 1830, עם מסורת שמייחסת את השם לקבר לברק בן אבינועם, שר צבאהּ של דבורה הנביאה, כי המקום סמוך לביצות נחל הקישון[3]. זאב וילנאי דיווח גם על מסורת מקומית אחרת שמשמעות השם שיח אברייק היא במילה הערבית אִבריק (כד למים) לפי המסורת המקומית היה שייח' אבריק מוסלמי אדוק שהקפיד להתפלל חמש פעמים ביום ולרחוץ את ידיו ורגליו במים מכד שהיה צמוד אליו[2].
בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]גבעות שייח' אבריק נזכרות בשיר המפורסם "אדמה אדמתי" של אלכסנדר פן ומרדכי זעירא, שזכה לביצועים רבים, ביניהם של אסתר עופרים, אריק איינשטיין, עפרה חזה, גרי אקשטיין, יהורם גאון, אברהם פררה והגבעטרון. המקום גם מוזכר בשירו של נתן אלתרמן "רינה" וכן, בשירה לילדים של לאה גולדברג "הכבשה, לאן?[4]".
על שמו קרוי פסטיבל שייח' אבריק המתקיים מדי שנה בקריית טבעון.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רויטל וייס, מגן לאומי בית שערים, עד קבר שיח' אבריק, בתוך פריחה מרהיבה, באתר ynet, 21 בדצמבר 2000
- ספי בן-יוסף, להציל את בית שערים, באתר ynet, 4 בספטמבר 2003
- גן לאומי בית שערים, גבעות שיח' אבריק ובית לחם הגלילית - המלצה למסלול טיול(הקישור אינו פעיל)
- מילות השיר "על גבעות שיך אברק" והאזנה לו, באתר זמרשת
- יהודה זיו, היכן הן גִּבְעוֹת שֵׁיךְ-אַבְּרֶק וְחַרְתִּיָה?, באתר עונג שבת, 17 בדצמבר 2012
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מפת עמק יזרעאל, 1926, עם סימון 'שיך אבריק' (מתוך ספר 'אוצר הארץ'), באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
- ^ 1 2 יהודה זיו, על דעת המקום: היכן הן גִּבְעוֹת שֵׁיךְ-אַבְּרֶק וְחַרְתִּיָה?, בבלוג "עונג שבת", 17 בדצמבר 2012
- ^ יהוסף שווארץ, ספר תבואות הארץ, תר"ס, עמ' ר"ג
- ^ דבר לילדים, כרך א', חוברת 20, ה' באב תרצ"ו, 24.7.1936, עמוד 12
