ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת/אתרי מורשת בתל אביב/תחרות 2020
אתרי מורשת בתל אביב
[עריכת קוד מקור]תל אביב הקטנה
[עריכת קוד מקור]מספר אתר | שם אתר (עברית) | שם אתר (אנגלית) | תיאור אתר | מיקום וכתובת | תמונה | העלאת תמונה
|
---|---|---|---|---|---|---|
3-5000-100 | שדרות רוטשילד | Rothschild Boulevard | שדרות רוטשילד היו בין ארבעת הרחובות הראשונים של תל אביב (שנקראה אז "אחוזת בית"), שנחנכו לאחר רחוב הרצל (הרחוב הראשון בעיר), ובניצב אליו. הרחובות נסללו על גבי דיונות חול אשר יושרו ושוטחו, ולאורכם נבנו בתיה הראשונים של העיר. התוואי שהפך להיות השדרה היה ואדי קטן שאותו קשה היה ליישר באמצעים של אז, ואליו גם התנקזו מים רבים בחורף. בשל כך הוחלט למלאו בחול להשאירו כשטח פתוח שעליו לא ייבנו בתים אלא בצדיו, כרחוב עירוני רחב יותר. בט"ו בשבט ה'תר"ע (1910) החלו נטיעות בשטח פתוח זה, במטרה להפוך את הרחוב לשדרה הראשונה של העיר. חודשים אחדים לאחר מכן, בדצמבר 1910, החליט ועד אחוזת בית לקרוא לשדרה על שם הברון רוטשילד, ולמנות את מרדכי בן הלל הכהן ואת מאיר דיזנגוף להודיע על כך באופן רשמי לברון. אנשי אחוזת בית ראו בשדרה את תחילתה של שדרה מפוארת כדוגמת הבולווארים המפוארים של פריז. | תל אביב-יפו 32°03′56″N 34°46′37″E / 32.065519°N 34.777028°E |
| |
3-5000-101 | היכל העצמאות | Independence Hall (Israel) | היכל העצמאות הוא המקום בו נערך טקס הכרזת העצמאות של מדינת ישראל. בית העצמאות, ביתם של צינה ומאיר דיזנגוף, מבתיה הראשונים של תל אביב. הבית שנבנה בשנת 1910 על ידי מאיר דיזנגוף ונבחר לארח את טקס הכרזת המדינה בשנת 1948 וכיום הוא משמש מוזיאון היסטורי לתולדות ההכרזה ההיא, תחת השם בית העצמאות. המסע מתחיל עם הרצל, עובר דרך הקמת תל אביב ופועלו של דיזנגוף, ומסתיים באולם הכרזת העצמאות, עם שחזור מלא של ההודעה המרגשת בקולו של בן-גוריון. | תל אביב-יפו 32°03′47″N 34°46′15″E / 32.062939°N 34.770864°E |
| |
3-5000-102 | בית אברהם פוגל | Avraham Fogel House | אברהם פוגל היה מראשוני 'אחוזת בית' בתל אביב הקטנה. הבית, שנבנה ב 1939, ברחוב רוטשילד, עדיין לא שופץ או שומר והוא מציג מבנה בית מקורי מן הבתים הראשונים בתל אביב. כיום יש במקום פאב. בחזית הבית מופיעה כתובת קיר המציגה גרפיטי של מחתרת האצ"ל, שנכתב בשנות ה-1940. פוגל עצמו נרצח ב 1939 והרצח לא פוענח עד היום. | שדרות רוטשילד 12, תל אביב-יפו 32°03′46″N 34°46′14″E / 32.06275°N 34.77056°E |
| |
3-5000-103 | בית חיים חיסין | ביתם של פאניה ודר' חיים חיסין, שנמנו עם המשפחות המייסדות של "אחוזת- בית" בתל אביב | שדרות רוטשילד 14, תל אביב-יפו 32°03′46″N 34°46′15″E / 32.06279°N 34.77073°E |
| ||
3-5000-104 | בית אליהו גולומב (מוזיאון ההגנה) | Bet Eliyahu | מוזיאון ההגנה הוא המוזיאון המרכזי לתולדות "ההגנה" הנמצא בשדרות רוטשילד בתל אביב-יפו. המוזיאון מציג את תולדות ההגנה ביישוב היהודי בארץ ישראל במהלך תקופת המנדט הבריטי. המוזיאון פרוס על פני שלוש קומות בהן גם מיצגים מודרניים אודות היישוב, אודיטוריום ואת ארכיון ההגנה. כמו כן, הוא מציג שני חדרים מהבית ששומרו המתארים את אורח החיים של התקופה בתל אביב הקטנה. הבית נחשב גם לפנינה אדריכלית בעלת מרצפות מצוירות, שטיחי אבן וקירות מעוטרים. | שדרות רוטשילד 23, תל אביב-יפו 32°03′48″N 34°46′20″E / 32.06346°N 34.77210°E |
| |
3-5000-105 | בית לדרברג | בית בשדרות רוטשילד פינת אלנבי בתל אביב. תוכנן על ידי האדריכל יוסף ברלין בשנת 1922.
הסגנון העיצובי אקלקטי. המעקות מעוצבים כחנוכייה, ואת החלונות מעטרים עמודים קורינתיים. על החזיתות משובצים אריחי קרמיקה צבעוניים האריחים מציגים נופים מארץ ישראל וסיפורים מן התנ"ך. בחזית הפונה לאלנבי – ציור העיר ירושלים, וכן ציון שם בעלי הבית. |
שדרות רוטשילד 29, תל אביב-יפו 32°03′49″N 34°46′22″E / 32.06367°N 34.77281°E |
| ||
3-5000-106 | מלון בן נחום | שדרות רוטשילד 32, תל אביב-יפו 32°03′48″N 34°46′23″E / 32.06325°N 34.77293°E |
| |||
3-5000-107 | בית ועד הקהילה | Tel Aviv Community House | בית ועד הקהילה הממוקם ברחוב יבנה פינת שדרות רוטשילד 42 בתל אביב, הוא אחד ממבני הציבור הראשונים של העיר העברית הראשונה. המבנה שימש כבית ועד הקהילה, ובו הרבנות הראשית, בית הדין הרבני, חברה קדישא ושאר מוסדות הדת. | שדרות רוטשילד 42, תל אביב-יפו 32°03′49″N 34°46′27″E / 32.06358°N 34.77405°E |
| |
3-5000-108 | בית השגרירות הרוסית | Russian Embassy House | בית השגרירות הרוסית הוא מבנה היסטורי הממוקם בשדרות רוטשילד מספר 46, פינת רחוב שד"ל בתל אביב, והוא אחד מבנייניה הנודעים של העיר. הבניין מתאפיין באדריכלות של הסגנון האקלקטי הייחודי ללב תל אביב. הבית תוכנן ב־1924 על ידי האדריכל יהודה מגידוביץ', עבור משפחת לוין האמידה. הוא משופע בקישוטים וסמלים ברוח הסגנון הרומנטי, ובחזיתו פגודה. עם השנים החליף הבניין בעלים, ואחרי הקמת המדינה שכנה בו צירות ברית המועצות. ב־9 בפברואר 1953, בשעות הערב, בוצע בו הפיגוע בצירות הסובייטית שבעקבותיה ניתקה ברית המועצות את יחסיה הדיפלומטיים עם מדינת ישראל. היחסים חודשו רק לאחר מות סטלין ביולי 1953. | שדרות רוטשילד 46, תל אביב-יפו 32°03′50″N 34°46′29″E / 32.06376°N 34.77468°E |
| |
3-5000-109 | שדרות רוטשילד 82 | שדרות רוטשילד 82, תל אביב-יפו 32°03′57″N 34°46′39″E / 32.06571°N 34.77746°E |
| |||
3-5000-110 | בית אנגל | שדרות רוטשילד 84, תל אביב-יפו 32°03′58″N 34°46′39″E / 32.06602°N 34.77757°E |
| |||
3-5000-111 | שדרות רוטשילד 83 | בנין בשדרות רוטשילד 84 בתל אביב | שדרות רוטשילד 83, תל אביב-יפו 32°04′01″N 34°46′39″E / 32.06687°N 34.77737°E |
| ||
3-5000-112 | שדרות רוטשילד 87 | שדרות רוטשילד 87, תל אביב-יפו 32°04′02″N 34°46′39″E / 32.06714°N 34.77750°E |
| |||
3-5000-113 | בית פרידמן שדרות רוטשילד 96 בתל אביב | Friedman House | בית פרידמן | שדרות רוטשילד 96, תל אביב-יפו 32°04′02″N 34°46′41″E / 32.06729°N 34.77809°E |
| |
3-5000-114 | שדרות רוטשילד 89 | שדרות רוטשילד 89, תל אביב-יפו 32°04′02″N 34°46′39″E / 32.06734°N 34.77754°E |
| |||
3-5000-115 | שדרות רוטשילד 91 | שדרות רוטשילד 91, תל אביב-יפו 32°04′03″N 34°46′39″E / 32.06750°N 34.77761°E |
| |||
3-5000-116 | בית מגנט | שדרות רוטשילד 93, תל אביב-יפו 32°04′04″N 34°46′40″E / 32.06770°N 34.77764°E |
| |||
3-5000-117 | בית רבינסקי | Beit Rabinsky | בית רבינסקי הוא בניין מגורים בסגנון הבינלאומי (באוהאוס) הנמצא בלב תל אביב ומהווה את אחד המבנים הידועים של העיר הלבנה ואבן דרך חשובה בהתפתחות האדריכלות הישראלית. המבנה הממוקם בפינת הרחובות הגלבוע ושינקין, בסמוך לשדרות רוטשילד בתל אביב. | רח' הגלבוע 1, תל אביב-יפו 32°04′06″N 34°46′43″E / 32.06823°N 34.77861°E |
| |
3-5000-125 | היכל התרבות | Fredric R. Mann Auditorium | היכל התרבות ע"ש פרדריק ר. מאן הוא אולם הקונצרטים העיקרי של תל אביב, ובנוסף לקונצרטים מוצגים בו לעתים מחזות זמר, מופעים ונערכים בו כנסים. האולם מכיל 2,760 מקומות ישיבה, שהופכים אותו לאחד האולמות הגדולים ביותר בישראל. | תל אביב-יפו 32°04′24″N 34°46′48″E / 32.07340°N 34.78002°E |
| |
3-5000-126 | בית מני | רח' יהודה הלוי 36, תל אביב-יפו 32°03′42″N 34°46′17″E / 32.06158°N 34.77147°E |
| |||
3-5000-150 | מדרחוב נחלת בנימין | Nachlat Binyamin Street | שכונת נחלת בנימין קמה ב-5 בדצמבר 1909 במקביל לאחוזת בית. השכונה כללה רחוב אחד, המקביל לרחוב הרצל. | תל אביב-יפו 32°04′05″N 34°46′12″E / 32.0680742762508°N 34.77005481719971°E |
| |
3-5000-201 | מוזיאון הרצלילינבלום | Herzlilinblum Museum | הרצלילינבלום - מוזיאון לבנקאות ונוסטלגיה תל אביבית הוא מוזיאון להיסטורית הבנקאות בתל אביב ובארץ ישראל. המוזיאון הוקם בתל אביב על ידי בנק דיסקונט. המוזיאון הוקם ב"בית שיף" בקרן הרחובות הרצל ולילינבלום. הקומה הראשונה של הבית נבנתה בשנת 1909 כבית מגורים פרטי של משפחת פרנק, בחלקה שבה זכתה בהגרלת המגרשים לאחוזת בית. לאחר מכן נמכר הבית למשפחת שיף ובשנת 1924 נוספו לו שתי קומות. | תל אביב-יפו 32°03′44″N 34°46′13″E / 32.06209°N 34.77037°E |
| |
3-5000-202 | בית עקיבא אריה וייס | Akiva Arie Weiss house | בית וייס הוא מבנה בפינת הרחובות הרצל ואחד העם בתל אביב-יפו, שהיה שייך במקור לעקיבא אריה ויס האב המייסד של תל אביב ויושב ראש הראשון של אחוזת בית. בנייתו החלה בשנת 1909 והסתיימה בשנת 1910. בתחילה היה הבית בן קומה אחת שבה שישה חדרים ועליית גג, ובשנת 1927 נוספה לו קומה נוספת. | רח' הרצל 2, תל אביב-יפו 32°03′49″N 34°46′11″E / 32.06350°N 34.76974°E |
| |
3-5000-203 | בית יוסף אליהו שלוש | שדרות רוטשילד 9 פינת רח' הרצל 5, תל אביב-יפו 32°03′47″N 34°46′12″E / 32.06318°N 34.77008°E |
| |||
3-5000-204 | בית יחיאלי | ביתו של יחיאל יחיאלי, ממייסדי תל אביב | רח' הרצל 9, תל אביב-יפו 32°03′44″N 34°46′13″E / 32.06235°N 34.77022°E |
| ||
3-5000-205 | פסג' פנסק | Penskar's passage | פסז' פנסק ברחוב הרצל 16 בתל אביב | רח' הרצל 16, תל אביב-יפו 32°03′42″N 34°46′12″E / 32.06161°N 34.77012°E |
| |
3-5000-206 | בית מיכאל פולק | רח' אחד העם 20, תל אביב-יפו 32°03′49″N 34°46′12″E / 32.06359°N 34.77006°E |
| |||
3-5000-207 | בית יעקב אלחנן | רח' אחד העם 22, תל אביב-יפו 32°03′49″N 34°46′13″E / 32.06360°N 34.77021°E |
| |||
3-5000-208 | מלון פלטין | Palatin Hotel | מלון פלטין הוא בניין בתל אביב, בפינת רחוב אחד העם ורחוב נחלת בנימין. הבניין פעל בעבר כבית מלון וכיום משמש כבניין משרדים. בשנות העשרים של המאה ה-20 הוזמן האדריכל אלכסנדר ברוולד, מחשובי האדריכלים בתקופת היישוב, לתכנן מלון יוקרתי עבור אהרון מאיר מזיא וחתנו, צבי איזקסון, במרכז העיר הצעירה תל אביב. בשנת בנייתו, 1926, תחת ניהולה של משפחת שלוסברג (הוריה של לאה רבין ואביבה יפה, אשתו של אברהם יפה), נחשב למלון המרכזי, החדשני והמפואר בעיר. | רח' אחד העם 28, תל אביב-יפו 32°03′49″N 34°46′17″E / 32.063737381190606°N 34.77140665054321°E |
| |
3-5000-225 | רחוב אחד העם | Ehad Haam street, Tel Aviv-Yafo | רחוב אחד העם הוא אחד הרחובות הוותיקים במרכזה ההיסטורי של תל אביב הקרוי על שמו של הסופר הציוני אחד העם (שם העט של אשר צבי גינצברג) שגם התגורר ברחוב עד מותו. הרחוב מתחיל בקצה שכונת שבזי במערב ומסתיים במתחם הבימה בצפון מזרח, בפינת שדרות בן ציון, והוא אחד הרחובות החשובים של רובע לב תל אביב. | תל אביב-יפו 32°03′49″N 34°46′14″E / 32.06371°N 34.77069°E |
| |
3-5000-226 | בית הנביאים | רח' אחד העם 36, תל אביב-יפו 32°03′51″N 34°46′21″E / 32.06406°N 34.77244°E |
| |||
3-5000-227 | בית הספר אחד העם | Ehad Haam School | "בית הספר אחד העם" הוא מבנה בית ספר השוכן ברחוב אחד העם בתל אביב. בית הספר נבנה בשנת 1924 בתכנונו של האדריכל ד. הרשקוביץ כ"בית הספר העירוני", אולם לאחר שהוענק לאחד העם תואר אזרח כבוד של העיר, בשנת 1924, הוסב שמו של המבנה ל"בית הספר אחד העם". | רח' אחד העם 37, תל אביב-יפו 32°03′54″N 34°46′30″E / 32.06506°N 34.77500°E |
| |
3-5000-228 | בית אופלטקה | רח' אחד העם 66, תל אביב-יפו 32°03′54″N 34°46′32″E / 32.06493°N 34.77544°E |
| |||
3-5000-229 | בית הפגודה | Pagoda House | בית הפגודה הוא בניין בלב תל אביב אשר נבנה בשנת 1924 ומאופיין בסגנון אקלקטי. הוא מעורר עניין כחלק מההערכה הציבורית הגוברת לאדריכלות התל אביבית של שנות ה-20 של המאה ה-20, ונחשב כיום לאחד מהבניינים המרשימים שנבנו בתקופה זו. | רח' נחמני 43, תל אביב-יפו 32°03′58″N 34°46′28″E / 32.066°N 34.774361°E |
| |
3-5000-230 | בית שפרן | רח' מלצ'ט 2, תל אביב-יפו 32°03′58″N 34°46′30″E / 32.06604°N 34.77496°E |
| |||
3-5000-231 | אולם אוהל שם | Ohel Shem hall | רח' בלפור 30, תל אביב-יפו 32°04′02″N 34°46′33″E / 32.06709°N 34.77575°E |
| ||
3-5000-232 | בית ברלין פסובסקי | Berlin House | בית ברלין פסובסקי או בית התאומים הוא מבנה ידוע בתל אביב הבנוי בסגנון האקלקטי. הקמת הבניין הושלמה בשנת 1922 כמבנה חד-קומתי. בשנת 1925 נוספו לבניין שתי קומות נוספות, וכן חדרים על הגג, והוא קיבל את צורתו הנוכחית כבית תאומים סימטרי שקשת מונומנטלית מחברת בין שני אגפיו. | רח' מזא"ה 7, 9, תל אביב-יפו 32°04′02″N 34°46′21″E / 32.06731°N 34.77247°E |
| |
3-5000-233 | מלון ישמעילוף | רח' מונטיפיורי 32, תל אביב-יפו 32°03′56″N 34°46′23″E / 32.06548°N 34.77302°E |
| |||
3-5000-250 | בתים אקלקטים ברחוב אלנבי | תל אביב-יפו 32°03′58″N 34°46′19″E / 32.06603°N 34.77191°E |
| |||
3-5000-251 | בית אוסישקין | Ussishkin house | בית אוסישקין שימש את מנחם אוסישקין ומשפחתו, ונקרא על שמו. הבניין הוא דוגמה בולטת לסגנון האקלקטי. | הירקון 52, תל אביב-יפו 32°04′25″N 34°45′59″E / 32.07353°N 34.76629°E |
| |
3-5000-297 | בית האנייה | בית שמעון לוי הידוע יותר כבית האונייה הוא שמו של בניין מגורים בתל אביב הנמצא ברחוב לבנדה 56 בפינת הרחובות המסגר והרכבת. המבנה הוא אחד מבנייניה הידועים ביותר של העיר הלבנה של תל אביב, הן בשל מאפייניו והן בשל מיקומו יוצא הדופן. הבניין נבנה בשנים 1934 - 1935 על ידי האדריכל שמעון חמדי-לוי בסגנון הבינלאומי. | רח' לבנדה 56, תל אביב-יפו 32°03′32″N 34°47′01″E / 32.05884°N 34.78368°E |
| ||
3-5000-298 | בית הדר | Hadar House | בית הדר הוא בניין המשרדים הראשון שנבנה בתל אביב. הבניין תוכנן ב-1934 על ידי האדריכל קרל רובין והוקם בין השנים 1936 ו-1938. מבנה זה הוא גם הבניין הראשון שנבנה כשלד פלדה, סוג בנייה נדיר יחסית בארץ. | דרך מנחם בגין 19, תל אביב-יפו 32°03′47″N 34°46′43″E / 32.06303°N 34.77861°E |
| |
3-5000-299 | המתחם ההיסטורי של חברת החשמל | תחנת-הכוח הראשונה בתל אביב-יפו, בניין הדירקטוריון ומגדל המים | רחוב החשמל, תל אביב-יפו 32°03′41″N 34°46′35″E / 32.06149°N 34.77633°E |
| ||
3-5000-463 | בית יוסף באו | Joseph Bau House | רח' ברדיצ'בסקי 9, תל אביב-יפו 32°04′16″N 34°46′48″E / 32.071195°N 34.779922°E |
| ||
3-5000-464 | באר מונטיפיורי | Montefiore's Water Well | שרידי הבאר העברית הראשונה, שנחפרה בפרדס מונטיפיורי. ב-1854 רכש רבי יהודה מרגוזה, רבה של קהילת יפו, פרדס סמוך לקהילת יפו. ובו באר עליה הקים משאבה מודרנית.
מונטיפיורי רכש ממנו את הפרדס. לימים נבנתה שכונת מונטיפיורי על שטח הפרדס. והבאר שימשה את התושבים הראשונים. האתר מיועד לשימור אך נמצא בסכנה עקב עבודות הרכבת הקלה. |
רח' מנחם בגין 100, תל אביב-יפו 32°04′11″N 34°47′17″E / 32.0696258°N 34.78810699999997°E |
| |
3-5000-465 | בית מקס ליבלינג | Max-Liebling House | בית מקס ליבלינג הוא בניין בסגנון הבינלאומי (באוהאוס). תכנן אותו האדריכל דב כרמי והוא הראשון בתל-אביב ששולבו בו מרפסות מוארכות. ב-2014 הוא נכלל בין עשרת בתי הבאוהאוס הראשונים שיועדו לשימור במסגרת המענק של קרן "גטי". ב-2015 תרמה ממשלת גרמניה לשימורו. | רח' אידלסון 29, תל אביב-יפו 32°04′24″N 34°46′13″E / 32.07329910000001°N 34.77040690000001°E |
|
לב העיר
[עריכת קוד מקור]מספר אתר | שם אתר (עברית) | שם אתר (אנגלית) | תיאור אתר | מיקום וכתובת | תמונה | העלאת תמונה
|
---|---|---|---|---|---|---|
3-5000-300 | מתחם ביאליק (בית העיר, בית ראובן, מוזיאון הבאוהאוס) | מתחם ביאליק (בית העיר, בית ראובן, מוזיאון הבאוהאוס) | תל אביב-יפו 32°04′24″N 34°46′15″E / 32.07320°N 34.77091°E |
| ||
3-5000-301 | בית העיר (מתחם ביאליק) | בית העיר - מתחם ביאליק - בתל אביב | תל אביב-יפו 32°04′24″N 34°46′16″E / 32.07339°N 34.77098°E |
| ||
3-5000-302 | בית ראובן | Rubin Museum | "בית ראובן" (אנגלית Rubin Museum) הוא מוזיאון לאמנות המוקדש ליצירותיו של הצייר ראובן רובין, מחלוצי האמנות בארץ ישראל. | רח' ביאליק 14, תל אביב-יפו 32°04′21″N 34°46′15″E / 32.0725°N 34.770833°E |
| |
3-5000-303 | בית ביאליק | בית ביאליק הוא ביתו של המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק, בסמוך לבית העירייה הישן. הבית נבנה על מגרש שמימן ביאליק באמצעות הכנסות ממהדורה מיוחדת של כתביו. הבית שנחנך בשנת 1925, נבנה בסגנון האקלקטי בתכנון האדריכל יוסף מינור. | רח' ביאליק 22, תל אביב-יפו 32°04′22″N 34°46′16″E / 32.0729°N 34.7710°E |
| ||
3-5000-310 | בית הקברות טרומפלדור | Trumpeldor Cemetery | בית הקברות טרומפלדור הוא בית הקברות הישן של תל אביב השוכן ברחוב טרומפלדור. בית הקברות נוסד בשנת תרס"ג (1902), כשש שנים לפני ייסוד אחוזת בית, ועם השנים נקברו בו מייסדי תל אביב, סופרים ואנשי תרבות רבים, ודמויות מפורסמות בתולדות העיר והיישוב, ובהם ראש הממשלה השני של מדינת ישראל משה שרת. | רחוב טרומפלדור, תל אביב-יפו 32°04′32″N 34°46′11″E / 32.075556°N 34.769722°E |
| |
3-5000-311 | מגדל המים ברחוב מזא"ה | מגדל המים ברחוב מזא"ה בתל אביב | רחוב מזא"ה 36, תל אביב-יפו 32°03′58″N 34°46′33″E / 32.06615°N 34.77588°E |
| ||
3-5000-312 | מגדל המים בשכונת מונטיפיורי | מגדל המים בשכונת מונטיפיורי בתל אביב | תל אביב-יפו 32°04′11″N 34°47′19″E / 32.06975°N 34.78873°E |
| ||
3-5000-313 | בית ד"ר קורסקאל | בית ד"ר קורסקאל ברח' הס בתל אביב | רח' הס 21, תל אביב-יפו 32°04′24″N 34°46′12″E / 32.07340°N 34.77010°E |
| ||
3-5000-350 | כיכר דיזנגוף | Dizengoff Square | כיכר צינה דיזנגוף קרויה על שם צינה דיזנגוף, רעייתו של ראש העיר הראשון, מאיר דיזנגוף. הכיכר נחשבה במשך שנים רבות כאחד מסמליה של תל אביב. הכיכר הייתה חלק מתוכנית גדס, תוכנית מתאר לעיר תל אביב שהכין פטריק גדס, מתכנן ערים סקוטי. עיצוב הכיכר נעשה על ידי האדריכלית ג'ניה אוורבוך, שזכתה בתחרות העיצוב של הכיכר בשנת 1934. התכנון היה על פי קריטריונים של הסגנון הבינלאומי, שהיה הסגנון האדריכלי המרכזי בתל אביב בתקופה זו. | רחוב דיזנגוף במפגשו עם הרחובות ריינס, פינסקר, בן עמי וזמנהוף, תל אביב-יפו 32°04′40″N 34°46′26″E / 32.07777472041461°N 34.77396011352539°E |
| |
3-5000-351 | קולנוע אסתר (מלון סינמה) | Cinema Hotel | בניין קולנוע אסתר שבתל אביב נבנה בכיכר דיזנגוף בשנים 1938-1939. יזמי הבניין ובעליו היו הזוג אסתר ומשה נתנאל מראשוני יהודי עדן, שעלו לארץ ישראל מהעיר עדן בשנת 1924 והם ומשפחתם (מנחם משה) בנו בעיר כ 25 בניינים שרובם הוכרזו כבתים לשימור. | כיכר דיזנגוף, תל אביב-יפו 32°04′41″N 34°46′29″E / 32.07816562583157°N 34.77476°E |
| |
3-5000-352 | מרכז קופת חולים | מרכז קופת חולים, הוא מבנה ייחודי מבין מבני הסגנון הבינלאומי שנבנו בתל אביב. המבנה, המצוי ברחוב בילינסון 8, פינת רחוב בן עמי 14, תוכנן בשנת 1937 על ידי האדריכל יוסף נויפלד עבור קופת חולים כללית. מבנה זה, בדומה למבני כיכר דיזנגוף (בהם מבנה קולנוע אסתר), הוא מבנה ציבורי שנבנה בסגנון הבינלאומי. | רח' בילינסון 8 פינת בן עמי 14, תל אביב-יפו 32°04′42″N 34°46′24″E / 32.07824744303287°N 34.77320909500122°E |
| ||
3-5000-353 | מוזיאון הבאוהאוס | Bauhaus Foundation Museum | מוזיאון הבאוהאוס ברח' ביאליק בתל אביב | ביאליק 21,, תל אביב-יפו 32°04′23″N 34°46′15″E / 32.07308°N 34.77072°E |
| |
3-5000-354 | בית התרמומטר | Thermometter House | בית התרמומטר הוא בית מגורים בתל אביב הבנוי בסגנון הבינלאומי (המכונה גם סגנון הבאוהאוס). | רח' פרוד 5, תל אביב-יפו 32°04′45″N 34°46′23″E / 32.07917°N 34.77302°E |
| |
3-5000-355 | תיאטרון האהל | בית תיאטרון אהל ברח' בילינסון בתל אביב | רח' בילינסון 6, תל אביב-יפו 32°04′40″N 34°46′23″E / 32.07784°N 34.77312°E |
| ||
3-5000-360 | מעונות העובדים א' | מעונות העובדים א' ברח' מזא"ה בתל אביב | מזא"ה 63-65, תל אביב-יפו 32°03′55″N 34°46′50″E / 32.06519°N 34.78057°E |
| ||
3-5000-361 | מעונות העובדים ב' | מעונות העובדים ב' ברח' מזא"ה בתל אביב | מזא"ה 60-62, תל אביב-יפו 32°03′55″N 34°46′48″E / 32.06522°N 34.78013°E |
| ||
3-5000-362 | מעונות העובדים ג' | מעונות העובדים ג' ברח' מזא"ה בתל אביב | מזא"ה 64, תל אביב-יפו 32°03′54″N 34°46′49″E / 32.06513°N 34.78031°E |
| ||
3-5000-363 | מעונות העובדים ד' - ו' | מעונות העובדים ד' - ו' (מעונות הו"ד) בתל אביב | פרוג 17, דב הוז 16-18, תל אביב-יפו 32°04′50″N 34°46′22″E / 32.08063°N 34.77269°E |
| ||
3-5000-365 | בית בן-גוריון | David Ben Gurion's house in Tel Aviv-Yafo | בית בן-גוריון שימש למגוריהם של ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון של ישראל, דוד בן-גוריון, ומשפחתו, בין השנים 1931 ל-1968, בנוסף לצריף בשדה בוקר ולבית ראש הממשלה בירושלים. הבית שוכן בשדרות בן-גוריון 17 בתל אביב. הבית מתופעל על ידי המכון למורשת בן-גוריון. | תל אביב-יפו 32°05′07″N 34°46′18″E / 32.08522890779651°N 34.771599769592285°E |
| |
3-5000-366 | גן מאיר | Meir Park, Tel Aviv | גן ציבורי בתל-אביב שנפתח במרץ 1944 והפך לאתר מרכזי בעיר. התכנון המקורי של אברהם קרוון, אם כי הגן בנוי כיום בצורה שונה מאוד. | רח' המלך ג'ורג', תל אביב-יפו 32°04′22″N 34°46′23″E / 32.072778°N 34.773056°E |
|
נווה צדק, פלורנטין וחוף הים
[עריכת קוד מקור]מספר אתר | שם אתר (עברית) | שם אתר (אנגלית) | תיאור אתר | מיקום וכתובת | תמונה | העלאת תמונה
|
---|---|---|---|---|---|---|
3-5000-401 | שערי תורה | שערי תורה היה תלמוד תורה בעיר יפו, ששימש מוסד תורני מרכזי משנת ייסודו בתר"ן (1890) עד סגירתו בזמן מלחמת העצמאות. בחודש נובמבר 1896, מבשר עיתון "החבצלת" על חנוכת הבניין רחב הידיים של התלמוד תורה. הבניין נבנה על מגרש בשכונת נווה שלום הסמוכה לנוה צדק ושם הוא עומד עד היום הזה. | רח' אלעזר רוקח 6, נווה שלום, תל אביב-יפו 32°03′42″N 34°45′46″E / 32.061753°N 34.762703°E |
| ||
3-5000-402 | בית המדרש החב"די | Chabad's Beth Midrash in Neve Tzedek | בית מדרש של קהילת חסידי חב"ד הליטאים. אחד מבתי הכנסת הכי יפים שנבנו בתל-אביב. נמצא במצב קשה מאוד, חשוב מאוד לקדם תיעוד למקום. | רח' עין יעקב 13, תל אביב-יפו 32°03′44″N 34°45′49″E / 32.06230°N 34.76355°E |
| |
3-5000-403 | בית האוטונומיה הרוסית | Russian Autonomy House | אחד מבתי-הספר העבריים הראשונים בארץ. זה היה בית-ספר לבנים שהוקם על-ידי "אליאנס" ("כל ישראל חברים") בשנת 1892, אבל קבוצת "חובבי ציון" שעברה מאודסה ליפו דאגה לממן חלק ניכר מתקציבו השנתי כדי שתהיה לה שליטה על תוכנית הלימודים וכדי שתוכל לקיים בו לימודים בעברית. בית הספר כונה "האוטונומיה הרוסית" (או "האבטונומיה הרוסית") כיוון שלא היה כפוף לשלטון העותומאני. | רח' עין יעקב 14 (פינת רח' שלוש 8), נוה צדק, תל אביב-יפו 32°03′43″N 34°45′50″E / 32.06208°N 34.76381°E |
| |
3-5000-404 | בית הכנסת אורחים | בית הכנסת אורחים ברח' שבזי בתל אביב | רח' שבזי 22, תל אביב-יפו 32°03′43″N 34°45′52″E / 32.06182°N 34.76457°E |
| ||
3-5000-405 | בית הדין ובית הרב קוק | בית הדין ובית הרב קוק ברחוב אחווה פינת רחוב אלרועי בתל אביב | רחוב אחווה פינת רחוב אלרועי, תל אביב-יפו 32°03′41″N 34°45′55″E / 32.06152°N 34.76514°E |
| ||
3-5000-406 | הבתים התאומים | הבתים התאומים ברח' פינס בתל אביב | רח' פינס 30, 32, תל אביב-יפו 32°03′42″N 34°46′01″E / 32.06177°N 34.76686°E |
| ||
3-5000-407 | בית הכנסת חברת ש"ס | רח' חברת ש"ס 7, תל אביב-יפו 32°03′43″N 34°45′47″E / 32.062032570536964°N 34.7630649805069°E |
| |||
3-5000-451 | בית שמעון רוקח (בית הש"ר) | Shimon Rokach's House | זה ביתו של שמעון רוקח, מייסד נווה צדק ומאבות ענף הפרדסנות בישראל. צאצאיו של שמעון רוקח דאגו לשימור המבנה. | רחוב רוקח, נווה צדק, תל אביב-יפו 32°03′39″N 34°46′01″E / 32.06083°N 34.76685°E |
| |
3-5000-452 | מוזיאון נחום גוטמן | Nachum Gutman Museum | מוזיאון נחום גוטמן בתל אביב | תל אביב-יפו 32°03′39″N 34°46′00″E / 32.060947°N 34.76655°E |
| |
3-5000-453 | בית שלוש | בית שלוש ברח' שלוש בתל אביב | רח' שלוש 30, 32, תל אביב-יפו 32°03′38″N 34°45′55″E / 32.06044°N 34.76518°E |
| ||
3-5000-454 | בית אבולעפיה | בית אבולעפיה ברח' רוקח בתל אביב | רח' שמעון רוקח 2, תל אביב-יפו 32°03′38″N 34°45′57″E / 32.06048°N 34.76585°E |
| ||
3-5000-455 | בית אמזלג | בית אמזלג ברח' אמזלג בתל אביב | רח' אמזלג 22, תל אביב-יפו 32°03′37″N 34°45′57″E / 32.06025°N 34.76597°E |
| ||
3-5000-456 | בית הכנסת הגר"א | בית הכנסת הגר"א ברח' רוקח בתל אביב | רח' שמעון רוקח 18, תל אביב-יפו 32°03′39″N 34°45′59″E / 32.06075°N 34.76646°E |
| ||
3-5000-457 | קולנוע עדן | Eden cinema | קולנוע עדן (בעבר: ראינוע עדן) הוא הראינוע הראשון של תל אביב, שבסוף שנות העשרים, עם התפתחות הטכנולוגיה, הפך לקולנוע. זהו אחד ממוסדות התרבות החשובים של תל אביב הקטנה. בניין הקולנוע מצוי בתחילת רחוב לילינבלום בנווה צדק, ועיצובו הייחודי אופייני לשכונה זו. הקולנוע כלל שני אולמות: תחילה נבנה אולם עם גג (אולם החורף) וכעבור שנים אחדות נוסף אולם הקיץ (חסר גג, שבו הוקרנו הסרטים תחת כיפת השמים). בכל אולם היו 800 מקומות ישיבה. | רח' פינס פינת לילנבלום, תל אביב-יפו 32°03′42″N 34°46′02″E / 32.06165°N 34.76717°E |
| |
3-5000-458 | בית מזרחי | בית מזרחי ברח' יהודה הלוי בתל אביב | רח' יהודה הלוי 9, תל אביב-יפו 32°03′41″N 34°46′07″E / 32.06143°N 34.76853°E |
| ||
3-5000-461 | בית החרושת וגנר | Wagner Factory | בית החרושת וגנר ברח' אילת בתל אביב-יפו | רח' אילת 61, תל אביב-יפו 32°03′36″N 34°46′00″E / 32.06003°N 34.766635°E |
| |
3-5000-462 | הקונסוליה הגרמנית | הקונסוליה הגרמנית ברחוב אילת בתל אביב | רח' אילת 59, תל אביב-יפו 32°03′34″N 34°46′01″E / 32.05946°N 34.76684°E |
| ||
3-5000-470 | נווה שכטר | Lorenz Café | נווה שכטר, מרכז לגסי הריטג' לתרבות יהודית, הוא מרכז יהודי רוחני יוצר בתל אביב-יפו.
המרכז, השוכן במבנה ההיסטורי של קפה לורנץ, מציע לימוד וחוויה יהודית בבית מדרש, בסדנאות וסדרות, מופעי מוסיקה וכיתות אמן, חוגים למשפחה וסיורים, תוך שימת דגש על אמנות ויצירה, פילוסופיה והגות. |
רח' אילת 57, תל אביב-יפו 32°03′33″N 34°45′59″E / 32.059114°N 34.766305°E |
| |
3-5000-471 | מתחם התחנה | Jaffa Railway Station | תחנת הרכבת של יפו, או תחנת הרכבת של מנשייה, נמצאת בין מנשייה לנוה צדק, הייתה תחנת הרכבת הראשונה באזור. זו הייתה תחנת הקצה של הקו ירושלים-יפו. התחנה נסגרה ב-1948. בשנים האחרונות המבנים במקום שופצו ושומרו ומתחם התחנה הפך למרכז קניות ובילוי. | מתחם התחנה, רחוב קויפמן פינת רחוב המרד, נוה צדק, תל אביב-יפו |
| |
3-5000-472 | מוזיאון האצ"ל בתש"ח - בית גידי | EZEL Museum | מוזיאון האצ"ל בתש"ח על שם עמיחי פאגלין, הקרוי גם "בית גידי", מנציח את קורות האצ"ל החל בהחלטת עצרת האומות המאוחדות על חלוקת ארץ ישראל בכ"ט בנובמבר 1947 ועד השתלבות הארגון בצה"ל לאחר קום המדינה. דגש מיוחד מושם על כיבוש יפו הערבית על ידי הארגון בקרבות תש"ח (25-28 באפריל 1948). מבנה המוזיאון הוא למעשה אחד הבתים של שכונת מנשייה שנפגעו בקרב על יפו. | רחוב נחום גולדמן 15, תל אביב יפו,, תל אביב-יפו 32°03′33″N 34°45′31″E / 32.05928207570025°N 34.758650064468384°E |
| |
3-5000-480 | פלורנטין | Florentin, Tel Aviv | פלורנטין היא שכונה בדרום תל אביב, הסמוכה לגבול עם יפו, אשר נקראת על שמו של שלמה פלורנטין. השכונה ממוקמת בין הרחובות העלייה במזרח, אליפלט במערב, דרך יפו מצפון ודרך שלמה (סלמה) מדרום. | פלורנטין, תל אביב יפו,, תל אביב-יפו 32°03′27″N 34°46′18″E / 32.057592°N 34.771558°E |
|
שרונה
[עריכת קוד מקור]מספר אתר | שם אתר (עברית) | שם אתר (אנגלית) | תיאור אתר | מיקום וכתובת | תמונה | העלאת תמונה
|
---|---|---|---|---|---|---|
3-5000-500 | שרונה | Sarona (colony) | שׂרונה היא המושבה הרביעית שהקימו הגרמנים הטמפלרים בארץ ישראל במחצית השנייה של המאה ה-19. המושבה הוקמה ארבעה קילומטרים צפונית ליפו, ואחרוני בתיה שוכנים כיום בתל אביב בין שדרות שאול המלך מצפון, דרך בגין במזרח, רחוב הארבעה מדרום, ומגרשי החנייה של אחוזות החוף ממערב. מקצתם נמצאים היום בתוך בסיס הקריה. | תל אביב-יפו 32°04′21″N 34°47′13″E / 32.07249°N 34.78707°E |
|
רשות השידור
[עריכת קוד מקור]מספר אתר | שם אתר (עברית) | שם אתר (אנגלית) | תיאור אתר | מיקום וכתובת | תמונה | העלאת תמונה
|
---|---|---|---|---|---|---|
3-5000-501 | מתחם רשות השידור בתל אביב | Israel Broadcasting Authority | מתחם רשות השידור בתל אביב, ליד הקריה ומתחם שרונה. | תל אביב-יפו 32°04′21″N 34°47′13″E / 32.07248°N 34.78706°E |
| |
3-5000-502 | אחוזת ליפמן | Lippmann's estate | אחוזת ליפמן שנמצאת כיום במתחם רשות השידור ליד מתחם שרונה | תל אביב-יפו 32°04′21″N 34°47′13″E / 32.07247°N 34.78705°E |
| |
3-5000-503 | בית הבאר והבריכה של משפחת ליפמן | Lippmann's well | מתחם רשות השידור בתל אביב, ליד הקריה ומתחם שרונה. | תל אביב-יפו 32°04′21″N 34°47′13″E / 32.07246°N 34.78704°E |
|
רמת אביב
[עריכת קוד מקור]מספר אתר | שם אתר (עברית) | שם אתר (אנגלית) | תיאור אתר | מיקום וכתובת | תמונה | העלאת תמונה
|
---|---|---|---|---|---|---|
3-5000-510 | הטלוויזיה החינוכית הישראלית | Israeli Educational Television | הטלוויזיה החינוכית הישראלית, המוכרת גם בשם המקוצר "הטלוויזיה החינוכית" ובמותג "חינוכית", הייתה תחנת טלוויזיה ציבורית ובכלל הראשונה שפעלה בישראל החל משנת 1966. במקור נועד הערוץ ללמד ילדים ובני נוער נושאים שונים, אולם שנים לאחר הקמתו, החל הערוץ לשדר גם תכנים להעשרת מבוגרים. | רחוב קלאוזנר 14 ברמת אביב, תל אביב-יפו 32°06′55″N 34°48′31″E / 32.115378°N 34.808483°E |
| |
3-5000-520 | מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, המרכז הלאומי לחקר המגוון הביולוגי | Steinhardt Museum of Natural History | מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, המרכז הלאומי לחקר המגוון הביולוגי, הוא מוזיאון ישראלי להיסטוריה של הטבע. המוזיאון, המוקם במסגרת אוניברסיטת תל אביב, עתיד להיות המוקד הגדול והפעיל ביותר של תיעוד ומדע בתחומי המגוון הביולוגי בישראל, וככזה תומך בפעילות ההגנה על הסביבה והחקלאות באזור. | רחוב קלאוזנר 12 ברמת אביב, תל אביב-יפו 32°06′49″N 34°48′27″E / 32.113701°N 34.807448°E |
|
נמל תל אביב
[עריכת קוד מקור]מספר אתר | שם אתר (עברית) | שם אתר (אנגלית) | תיאור אתר | מיקום וכתובת | תמונה | העלאת תמונה
|
---|---|---|---|---|---|---|
3-5000-600 | יריד המזרח | "יריד המזרח" הוא שמו של יריד מסחרי בינלאומי שנערך בתל אביב בשנות ה-30, וכינויו של המתחם בו נבנו מבני הקבע של היריד. | חצי האי הירקוני, שפך הירקון, תל אביב-יפו 32°05′54″N 34°46′33″E / 32.09823°N 34.77572°E |
| ||
3-5000-601 | מתחם רדינג | Reading Power Station | רדינג היא תחנת כוח לייצור חשמל הממוקמת בצפון תל אביב, בצמוד לשפך הירקון. התחנה נקראת על שמו של הלורד רופוס דניאל אייזקס, המרקיז מרדינג. תחנת הכוח רדינג החלה להיבנות בסוף שנת 1937 והושלמה בספטמבר 1938. | שפך הירקון, תל אביב-יפו 32°06′16″N 34°46′42″E / 32.104525°N 34.77838°E |
| |
3-5000-602 | מגדלור תל אביב | Tel Aviv Lighthouse | המגדלור בנמל תל אביב (או "מגדלור רידינג") הוא מגדלור הממוקם בחוף שעל יד תחנת הכוח רדינג בצמוד לתל כודאדי שעל שפך הירקון בתל אביב, המגדלור שימש בעבר את נמל תל אביב וכיום אינו פעיל.
המגדלור הוקם על ידי הבריטים בשנת 1935 במטרה להזהיר אוניות המתקרבות לחוף מפני שרטונים. |
שפך הירקון, תל אביב-יפו 32°06′13″N 34°46′37″E / 32.103572°N 34.776975°E |
| |
3-5000-610 | נמל תל אביב | Tel Aviv Port | נמל תל אביב, הנמל העברי הראשון ב"עיר העברית הראשונה", ממוקם בצפון מערב העיר תל אביב. הנמל נפתח רשמית ב-23 בפברואר 1938, האוניה האחרונה הגיעה לנמל תל אביב ביום 25 באוקטובר 1965 עבודות הפריקה והטעינה הופסקו ב-3 בנובמבר 1965, בעקבות פתיחתו של נמל אשדוד. אזור המעגן הישן משמש כיום כמרכז בילויים. | שפך הירקון, תל אביב-יפו 32°05′52″N 34°46′23″E / 32.097778°N 34.773056°E |
|