ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/רבנו גרשום

שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית
פרמטרים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

רבינו גרשום מאור הגולה

לידה	960 ד'תש"ך מץ, דוכסות לורן
פטירה	~1028 ~ד'תשפ"ח מיינץ, ארכיבישופות מיינץ
רבותיו	רבנו יהודה הכהן ליאונטין (הזקן)
תלמידיו	[אליעזר הגדול בן יצחק

רבנו גרשום (מכונה רבינו גרשום מאור הגולה או רגמ"ה) (ד'תש"ך, 960 – ד'תשפ"ח, 1028) היה מגדולי חכמי ישראל ומנהיג יהדות אשכנז במאה ה-11.

ביוגרפיה

נולד לרבי יהודה אותו הוא מזכיר פעמים רבות בתשובותיו, ובפזמונים שונים. לא ידוע על משרה רשמית בה החזיק אביו.

באשר למקום לידתו אין מידע מוצק, והיסטוריונים של היהדות העלו השערות שונות. היינריך גרץ כתב שנולד באחת מערי צרפת, הרב משה גידמן סבר כי נולד בעיר מץ, ושלמה אידלברג שההדיר את תשובותיו מסיק מדברי חכמי צרפת ואשכנז שהתכתבו עמו שנולד בצרפת או באחת מערי לותרינגיה. במשך חייו התגורר גם במיינץ. בצעירותו שימש כמלמד תינוקות.

גם שנת פטירתו המדויקת שנויה במחלוקת. שנת ד'תשפ"ח 1028 היא המקובלת על החוקרים, ומבוססת על כתב יד בספריית הבודליאנה שנוקב בשנה זו. ברשימת רש"ל נאמר שרבנו גרשום נפטר בשנת ד'ת"ת (1040) אך אפשר שמדובר בתאריך "עגול" ולא מדויק. קיימת גרסה מפליגה בהרבה המאחרת את פטירת רגמ"ה עד לזמן מסע הצלב הראשון, בגרסה זו אחזו ספר יוחסין השלם ושי"ר, אך אם היא נכונה יש לאחר את זמן לידתו ובעקבות תאריך הכתובה לקבוע שנפטר בגיל מופלג של למעלה מ-110 שנים.

רבנו גרשם נקבר בגרמניה, קברו נופץ במהלך השנים אך המצבה שלו נשמרה והיא נמצאת היום במוזיאון היהודי בברלין.

משפחתו

אחיו, כפי הנראה צעיר ממנו, היה רבי מכיר בן יהודה , חכם גדול ומחבר "אלפא ביתא דר' מכיר", תרגום מילים תלמודיות לצרפתית. הספר אבד, אך מוזכר בפירוש רש"י לתורה. אברהם גרוסמן הראה כי צאצאיו של רבי מכיר היו מראשי חכמי אשכנז בדור של גזרות תתנ"ו.

לפי רשימת יוחסין מן המאה ה-14, היה לו בן בשם רבי אליעזר שהיה ראש ישיבה, אך לדברי אביגדור אפטוביצר מדובר במסורת מסופקת ומפוקפקת שאין לה אישור ממקור אחר.

ואולם ידוע כי בן אחר שלו, ואולי גם אשתו של רבנו גרשום, התנצר, אולי בעל כורחו, ומת כנוצרי. רבנו גרשום ישב עליו שבעה, וסיפור המאורע השתמר בספר "אור זרוע" בהלכות אבלות (סימן תכח): ”בשעת השמד שמעתי ממורי הרב ר' שמשון זצ"ל שרבי גרשום נתאבל על בנו כשנשתמד ארבעה עשר יום”. בעקבות תיאור זה כתבו אחדים מן החוקרים שרבנו גרשום התאבל עליו בעקבות המרת דתו, אך בדברי ראשונים בני התקופה כמו מהר"ם מרוטנבורג וספר המרדכי שציטטו את הסיפור, נכתב כי ישב עליו ארבעה-עשר ימי אבל רק כאשר מת.

אשתו השנייה, בונא בת ר' דוד הייתה אלמנה כאשר נישאה לו, כתובה דאירכסא שכתב לה בשנת 1013 נמצאה ופורסמה.

מוריו

רבו המובהק היה רבנו יהודה הכהן ליאונטין (הזקן), עליו כתב:

רבינו ליאון, רבי שלמדני רוב תלמודי זצ"ל, חכם מופלא . . סמכתי על דברי רבינו ליאון . . אני רואה את דברי רבינו ליאון שמסר לי כי מופלא בדורו היה, ואחרי דבריו לא ישנו.

— רבינו גרשום מאור הגולה, ציטוט משו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס פראג) סימן רסד

בכתביו לא מזכיר רגמ"ה מורים אחרים שלו בשמם, אלא בציון הכללי "מרבותי"; אמנם, הרש"ל מציין שרגמ"ה קיבל מתורת רב האי גאון. ציון זה, מבטא את היחס המקובל אל רגמ"ה כדמות המכוננת והמבססת של המרכז התורני באשכנז לאחר שקיעת המרכז התורני בבבל וסיום תקופת הגאונים, אך אין ידיעות על כך שרגמ"ה יצא לבבל או שרב האי הגיע לצרפת ואשכנז. ואולם לפי סדר הדורות היו קשרים בין האישים; רגמ"ה למד אצל גאוני בבל נוספים כמו רבינו חננאל ורב ניסים גאון, וגיסו של רב האי גאון, רבנו אליהו הזקן, היה תלמידו של רגמ"ה.

כתביו

פירוש המיוחס לו נמצא בכמה מסכתות ש"ס, אך למעשה רובו נכתב בידי תלמידיו ותלמידי תלמידיו ומכונה בשם "קונטרס מגנצא". בתשובותיו בהלכה הוא תקיף ומקובל בפיו מטבע הלשון: "אשיב לפי מה שהראוני מן השמים". הוא חיבר סליחות ופיוטים שבהם הוא משמיע את זעקת עם ישראל המעונה לפני אביו שבשמים:

העיר הקודש והמחוזות
היו לחרפה ולבזות
וכל מחמדיה טבועות וגנוזות
ואין שיור רק התורה הזאת

— "זכור ברית אברהם", סליחות ערב ראש השנה

רבים מפיוטים אלה כתב בעקבות הצרות שבאו על יהודי צרפת ואשכנז בשנים 994, 1007, 1010. כמו כן, הרגמ"ה פתח במגנצא מוסד ללימוד התלמוד וכיסוד הלימוד קבע את המקרא, כלומר, יש לדעת ידיעה יסודית בתנ"ך לפני שניגשים לתלמוד ומשום כך עסק בלימוד מסורת.^{[דרוש מקור]}

תלמידיו וממשיכי דרכו

ידועים ארבעה תלמידים מובהקים של רגמ"ה: רבי יהודה הכהן, רבי אליעזר הגדול, רבי יעקב בן יקר ורבי יצחק בן יהודה. לפי רשימת רש"ל היה גם רבי אליהו הזקן מתלמידיו.

רש"י כתב עליו: "רבינו גרשום זכר צדיק וקדוש לברכה שמאיר עיני גולה וכולנו מפיו חיין וכל בני גלות אשכנז וכיתים (כנראה איטליה) תלמידי תלמידיו הן". מרש"י ואילך מוזכר הרגמ"ה כמאור עיני הגולה אצל חכמים רבים מגדולי אשכנז וצרפת, ואכן, רוב חכמי הדור הבא באשכנז היו תלמידיו. חכמים אלו כונו בשם "חכמי לותיר" (על שם לותרינגיה), ביניהם רבי יעקב בן יקר, ורבי יצחק בן יהודה, שהיו רבותיו של רש"י. רבי אליעזר הגדול שישב בראשות הישיבה לאחר פטירת רגמ"ה, רבי יהודה הכהן מחבר ספר הדינין.

תלמיד חבר לרגמ"ה, מבוגר במעט מרבינו גרשום, ומפורסם מאד, היה רבי שמעון הגדול ממגנצא, מגדולי פייטני אשכנז, ואחי אמו של רש"י.

תקנותיו והשפעתן

ערך מורחב – חרם דרבנו גרשום

"חרם דרבנו גרשום" הפך למושג מפורסם בדיני האישות היהודיים, אף כי הללו לא מוזכרות כמעט בקרב תלמידיו ותלמידיהם. שתי התקנות הידועות ביותר המיוחסות לו אסרו על ריבוי נשים ועל גירוש אישה בעל כורחה, אף שההלכה במקורה אינה אוסרת על שני דברים אלו. בנוסף מפורסמת גם תקנה שלו שנועדה לעגן את הזכות לפרטיות: אין לאדם לפתוח את מכתב חברו. על פי כמה מקורות, נקבע שתוקף התקנות יעמוד עד סוף האלף החמישי, אך מכל מקום גם לשיטות אלו נהגו לאסור גם לאחר סוף האלף החמישי. קהילות אשכנז קיבלו עליהן את התקנות האלה, ואילו קהילות הספרדים ויהודי תימן, שלא קיבלו אותן, כפופים להן בעקבות החלת החוק הישראלי עליהם.

האגדה על כליאתו ונשותיו

אגדה הקושרת את תקנת חרם דרבנו גרשום עם סיפור חייו של רבנו גרשום עצמו והסגרתו בידי אשתו השנייה באשמת מעילה לידי בסיליוס השני בולגרוקטונוס, קיסר האימפריה הביזנטית, נכתבה בידי הרב מאיר להמן בגרמנית והתפרסמה בעיתונו דער איזראעליט. תרגום של הסיפור לעברית פרסם יוסף ליב פטוחובסקי בהמשכים בכתב העת הלבנון בשנים 1871-1872. הסיפור נדפס בשם "רבנו גרשום מאור הגולה" בתרגום לעברית של מ. צבי בשנות ה-60 בתוך סדרת כתבי מ. להמן בהוצאת נצח.

גרסה חרדית-חסידית של הסיפור הופיעה בסדרת מספורי צדיקים בשם "הכיסא המלכותי" (ספרון 42), בעוד בגרסה המקורית מתכנן רבנו גרשום לכלוא במגדל במקומו את מליטה אשתו הבוגדת והיא נופלת אל מותה בעת ניסיונה להימלט, בגרסה לילדים מי שנכלא במקום רבנו גרשום הוא השר ג'ון (יוהאן במקור הגרמני) שהביא לכליאתו של רבנו גרשום.

לקריאה נוספת

• אברהם גרוסמן, חכמי אשכנז הראשונים, ירושלים תשמ"א
• ישראל מ' תא-שמע, הספרות הפרשנית לתלמוד חלק א', ירושלים תש"ס

קישורים חיצוניים

• מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/רבנו גרשום, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• שלמה אידלברג, רבינו גרשום מאור הגולה - חייו ופעולותיו, מתוך סיני, לה, תשי"ד. באתר "דעת"
• שלמה אידלברג, רגמ"ה המתקן, המשיב והפייטן, מתוך סיני, לו, תשט"ו. באתר "דעת"

כתביו

• שלמה אידלברג (מהדיר), תשובות רבנו גרשם מאור הגולה, בצירוף מבוא הערות וביאורים. ניו יורק, תשט"ז, באתר היברובוקס

הערות שוליים

קטגוריה:ראשוני אשכנז קטגוריה:דור הביניים בין הגאונים לראשונים קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת: ראשונים קטגוריה:רבנים אשכנזים קטגוריה:פייטני אשכנז וצרפת קטגוריה:ילידי 960 קטגוריה:נפטרים ב-1028 קטגוריה:מגנצא: רבנים