אברהם שלום פרידברג
 | |
| לידה |
6 בנובמבר 1838 גרודנו, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
21 במרץ 1902 (בגיל 63) ורשה, האימפריה הרוסית |
| מדינה |
פולין, האימפריה הרוסית |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בוורשה |
| שפות היצירה |
עברית |
  | |
אברהם שלום פְרִידברג (בכתיב היידי שנהג בזמנו: פריעדבערג, לעיתים נכתב פרידבערג; נודע בשם העט הר שלום (שהוא תרגום שם משפחתו) או בראשי התיבות הַ"ש; בפולנית: Abraham Szalom Friedberg; 6 בנובמבר 1838, גרודנו – 21 במרץ 1902, י"א באדר ב' תרס"ב, ורשה) היה סופר עברי, מחבר "זכרונות לבית דוד", עורך כתבי העת העבריים "הצפירה", "המליץ", האלמנך "לוח אחיאסף" והאנציקלופדיה העברית "האשכול".
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אברהם שלום פרידברג נולד בעיר גרודנו שברוסיה (בתחום המושב היהודי; כיום הורדנה, בבלארוס) בשנת 1838. בגיל 13 היה לשוליית שען. כעבור שלוש שנים, בשנת 1854, עבר לעיר ברסט ליטובסק (בריסק), ולאחר מכן המשיך לדרום רוסיה וחי שנתיים בקישינב. ב-1858 שב לעיר הולדתו גרודנו, השתלם בגרמנית וברוסית ושימש כמורה אצל משפחות אמידות. בהמשך שלח ידו במסחר, עד שבשנים 1881–1882 התרושש (ובאותה תקופה, בעקבות פרעות "הסופות בנגב" בדרום-מערב רוסיה בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-19, הצטרף ל"חיבת ציון"). אז הקדיש עצמו לעבודה ספרותית. ב-1883 התמנה לעורך משותף של עיתון "המליץ" בסנקט פטרבורג; ב-1886 קיבל משרה דומה ב"הצפירה", והשתקע בוורשה. ב-1888 התמנה לעורך האנציקלופדיה העברית הכללית "האשכול" (שהייתה אחד הניסיונות הראשונים להוצאתה לאור של אנציקלופדיה כזו; אחרי שישה כרכים הופסקה הוצאתה). באותה שנה התמנה לצנזור ממשלתי על כתבים עבריים בוורשה, והחזיק במשרה זו עד 1891.
פרידברג פרסם כמה ספרים, עיבודים ותרגומים. יצירתו העיקרית היא "זכרונות לבית דוד" – ארבעה כרכים שראו אור בין השנים 1900-1893[2] ובהם סדרה של נובלות וסיפורים קצרים המהווים תרגום ועיבוד לחיבורו בגרמנית של צבי הרמן רקנדורף, "מסתרי היהודים" (Geheimnisse der Juden). עלילות הסיפורים לקוחות ממסורת האגדה היהודית, מסיפורי המקרא ועד לימי הביניים.[3] זמן קצר לפני מותו התפרסם ספר ללימוד עברית שחיבר, בשם "שפה לנאמנים" ("ללמוד שפת עבר על טהרת הקדש").[4]
אברהם שלום פרידברג נפטר ב-1902 בוורשה בתום מחלה קצרה,[5] לאחר שהלך ונחלש בעקבות התקף שעבר כשנתיים קודם לכ[6]ן. בן 63 במותו. נקבר בבית הקברות היהודי ברחוב אוקופובה. בהלווייתו השתתפו אלפים; לפני הארון הלכו תלמידי בית הספר של י' מייזלֶר, שם עבד כמורה עברי.[7]
פרידברג היה אב לארבעה בנים ובת.[8] בתו ברטה פרידברג, שנודעה יותר בשם העט איזבלה גרינֶבסקאיה (Гриневская), הייתה סופרת ואשתו הראשונה של הסופר מרדכי ספקטור.
ארכיונו של פרידברג, הכולל התכתבות אליו וממנו וכן מעט רשימות וטיוטות שונות מפרי עטו, שמור בספרייה הלאומית (נתרם לספרייה באוגוסט 1941 על ידי יורשיו דרך חברת דורשי האוניברסיטה העברית בוורשה).
כתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]כל הכתבים יצאו במקור בהוצאת אחיאסף, ורשה:
- עמק הארזים: ספור מראשית דרכי האינקוויזיציה בספרד / בעקבות גרייס אגילר...; עם נוספות הרבה מקרות העת ההיא מאת א. ש. פריעדבערג, 2 כרכים, ורשה: דפוס ש. ארגעלבראנד, תרל"ו 1875.
- כנסת ישראל, 1886[דרושה הבהרה]
- קורות היהודים בספרד (על פי גראטץ [=גרץ], קייזערלינג [=קייזֶרלינג] ומקורים שונים) / מאת א"ש פריעדבערג, ורשה: אחיאסף, תרנ"ג 1893.
- זכרונות לבית דוד: קובץ ספורים מדברי ימי ישראל / מאת א"ש פריעדבערג, 5 כרכים, ורשה: אחיאסף, תרנ"ג-תר"ס 1900.
- ספר הזכרונות: קובץ פיליטונים שבאו במכה"ע [=במכתבי העתים] בשם ״זכרונות״, ובהם גם ״מענייני דיומא״ שנדפסו ב״המליץ״ בחתימת ה״ש (הר שלום) ואגרות אנשי שם / מאת א"ש פריעדבערג, 2 כרכים, ורשה: דפוס שולדבערג ושות', תרנ"ט 1899.
- די פאמיליען-פאפיערען / אברהם שלום פרידבערג, [ורשה: חמו"ל, תר"ס]. (ביידיש)
- שפה לנאמנים: ללמוד שפת עבר על טהרת הקדש / מאת א"ש פריעדבערג, ורשה: דפוס מ"י האלטער, תרס"ב.
תרגומיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב להושיע: ספור משנות הבינים / מאת הרב א’ זאממטער [=אשר זָמֶטֶר]; העתקה חופשית מאת א"ש פריעדבעג, ורשה: דפוס מ' לעווינסקי, תרמ"ו.
- עיר ובהלות: ספור מחיי אחינו במדינת ליטה במאה העברה / מאת י"ל לעוואנדא [=לֶבַנדָה]; בהעתקת א"ש פריעדבערג, ורשה: דפוס האלטער ואייזענשטאדט, תרנ"ד 1893.
- ספר התורה והחיים: בארצות המערב בימי הבינים / מאת מ' גידמעאנן [=גִידֶמַן]; העתקת א"ש פריעדבערג; עם הוספות ותקונים מאת המחבר, 3 כרכים, ורשה: חברת אחיאסף, תרנ"ז 1896-תרנ"ט 1899. (ספרו הגרמני הידוע של הרב הראשי של וינה על תולדות החינוך)
- אגרות האסיר מאי השדים: קבוצת כל המכתבים אשר כתב הקפיטאן אלפרעד דרייפוס... ממאסרו אל רעיתו...; נעתקו משפת צרפת (על ידי סופר... החפץ בעלום שמו), ונמסרו לדפוס על ידי א"ש פריעדבערג, ורשה: ספעקטאר ובערמאן, תרנ"ט 1898.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גצל קרסל, 'פרידברג, אברהם שלום', בתוך לכסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים, כרך ב, מרחביה: ספרית פועלים, תשכ"ז, עמ' 657–659.
- ז' מימון, 'אברהם-שלום פרידברג (הר-שלום)', התורן, ג (1922), עמ' 88–90 (ביוגרפיה); ד (1922), עמ' 91–95 (ביבליוגרפיה).
- יהושע חנא רבניצקי, 'סופר לאומי: לזכר אברהם-שלום פרידברג', בספרו דור וסופריו: רשימות ודברי-זכרונות על סופרי דורי, תל אביב: דביר, תרפ"ז 1926, עמ' 170–174.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רשימת הפרסומים של אברהם שלום פרידברג, בקטלוג הספרייה הלאומית
- אברהם שלום פרידברג באתר worldcat
- אברהם שלום פרידברג באתר openlibrary
- כתבי אברהם שלום פרידברג בפרויקט בן-יהודה
- כתבי אברהם שלום פרידברג לצפייה ולהורדה בארכיון האינטרנט
- זכרונות לבית דוד, כרך א, בארכיון האינטרנט
- הרמן רוזנטל, פיטר ויירניק, "אברהם שלום פרידברג ("הר שלום")", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- עודד מנדה-לוי, אברהם שלום פרידברג, באנציקלופדיית ייִוואָ ליהודי מזרח אירופה (באנגלית)
- דף לזכרו באתר של אורי נחימזון, בן נינו (באנגלית)
- א. ש. פריעדבערג, ליל שִמורים (זכרונות), הצפירה, 22 בינואר 1897
- הודעת מערכת העיתון על מותו של פרידברג, הצפירה, 21 במרץ 1902
- אבי-דוד, חזון היום (אחר מטתו של פרידברג), א., הצפירה, 26 במרץ 1902; אבי-דוד, ב., הצפירה, 27 במרץ 1902; אבי-דוד, ג., הצפירה, 28 במרץ 1902 (על ההספד שנשא נחום סוקולוב)
- פענח [עזריאל נתן פרנק], ר' אברהם שלום פרידבערג ז"ל, המליץ, 27 במרץ 1902 (נקרולוג)
- איש יהודי ספרא [משה מרדכי פּראס], אבל-ציון, הצפירה, 31 במרץ 1902 (הספד)
- ישכר דוב פרייער, על קבר ר' אברהם שלום פרידברג, המגיד, 10 באפריל 1902 (זיכרונות ונקרולוג)
- על מות ראש"פ, המליץ, 1 במאי 1902
- שלום הכהן חריף, מזכרונותי, המליץ, 12 במאי 1902
- אהרן גאווזע [גַבזֶה], מצבת זכרון להרא"ש פריעדברעג ז"ל, המליץ, 26 במרץ 1903
- פלוני אלמוני, ממשכנות ישראל, המליץ, 9 באפריל 1903 (בעקבות גילוי המצבה)
אברהם שלום פרידברג (1838-1902), דף שער בספרייה הלאומית- ארכיון אברהם שלום פרידברג, בספרייה הלאומית
- אברהם שלום פרידברג, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ וראו: יח"ז, מצבת זכרון להר-שלום, הצפירה, 12 במרץ 1903; אהרן גאווזע, מצבת זכרון להרא"ש פריעדברעג [פריעדבערג ז"ל], המליץ, 26 במרץ 1903; וכן דף הקבר במאגר המידע של הקברים היהודיים בפולין. בתצלום המופיע בגלויה שבערך אברהם שלום פרידברג, באנציקלופדיית ייִוואָ ליהודי מזרח אירופה (באנגלית) נראית המצבה בימים טובים יותר.
- ^ זכרונות לבית דוד : קובץ ספורים מדברי ימי ישראל, מאת א"ש פריעדבערג, מחבר/עורך, ורשה, 4 כר', 1900-1893
- ^ הספר, כמו ספרים נוספים משלו, יצא עוד במספר הוצאות, לרבות כמה מהדורות והוצאות בישראל בהוצאת מסדה, האחרונה בהן בשנת 1971. היצירה זכתה לעיבודים, כמו הכרך "גבורי החרבן" (חלק מזכרונות בית דוד / ע"פ רקנדורף, פרידברג ומקורות שונים, תל אביב: יזרעאל, תשי"ג 1953) שעיבד א"ל יעקבוביץ על פי רקנדורף-פרידברג, ועיבודו של אלחנן אינדלמן, מקרא לנער: על-פי "זכרונות לבית דוד" מאת א.ש. פרידברג (הציורים מאת אריה הס), 3 כרכים, ניו יורק: לדור שליד ועד החנוך היהודי בניו-יורק, (1968 (סדרת 'ספרית לדור'). קטעים מהיצירה ראו אור בתרגום ליידיש ואף בתרגום לאנגלית: Princes in Israel: or, Records of the house of David / translated and adapted from the Hebrew by I.M. Lask, London: L. Nirenstein, 1931.
- ^ יצחק יעקב ווייסבערג, שיחה בעולם הספרות: שפה לנאמנים, הצפירה, 17 במרץ 1902; וראו גם פרסומת, הצפירה, 5 במאי 1902.
- ^ מודעת אבל, הצפירה, 21 במרץ 1902.
- ^ הודעת מערכת העיתון על מותו של פרידברג, הצפירה, 21 במרץ 1902.
- ^ הצפירה, 23 במרץ 1902, עמ' 3; וכן ז., חזון ווארשא, הצפירה, 8 בנובמבר 1901.
- ^ דף לזכרו באתר של אורי נחימזון, בן נינו (באנגלית).
- יהודים פולנים
- יהודים בלארוסים
- גרודנו: אישים
- אנשי חינוך שוחרי השפה העברית
- סופרים כותבי עברית
- מחברי ספרי לימוד
- סופרי תקופת התחייה
- עורכי עיתונים בשפה העברית
- סגל הצפירה
- סגל המליץ
- עורכים ספרותיים יהודים
- מתרגמים לעברית
- מתרגמים מגרמנית לעברית
- מתרגמים מיידיש לעברית
- יהודים הקבורים בבית הקברות היהודי בוורשה
- ילידי 1838
- נפטרים ב-1902