אלכסנדרי זוסלין הכהן
| לידה |
לא ידוע ארפורט, ארכיבישופות מיינץ |
|---|---|
| פטירה |
21 במרץ 1349 ה'ק"ט ארפורט, ארכיבישופות מיינץ  |
| מקום פעילות | רב בערים קלן, ורמיזא, ופרנקפורט |
| תקופת הפעילות |
? – 21 במרץ 1349 |
| תחומי עיסוק | פרשן תלמוד, פוסק |
| רבותיו | רבי מרדכי בן הלל, רבי יצחק מדורא |
| תלמידיו | רבי אברהם מזונשהיים (מחבר ספר ברוך שאמר), רבינו שמשון ברוך שאמר[דרוש מקור], רבי מאיר בן ברוך הלוי מווינה |
| בני דורו | הרב יעקב בעל הטורים |
| חיבוריו |
ספר אגודה |
  | |
הרב אלכסנדרי הכהן[1] (הרב גם נודע בראשי תבות מהרז"ך, רז"ך וגם מהרא"ך), פעל בפרנקפורט, היה מחשובי פוסקי חכמי ישראל במחצית הראשונה של המאה ה־14, מחבר ספר האגודה.
נולד בארפורט ושימש כרב בערים קלן, ורמיזא, ופרנקפורט.
ספר האגודה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ספר אגודה
הרב אלכסנדרי הכהן התפרסם בעקבות חיבורו 'ספר אגודה' שבו הוא מסכם את המסקנה ההלכתית של כל סוגיא בתלמוד, כולל סוגיות העוסקות בדיני טומאה וטהרה, קדשים והלכות זרעים – סיכום הלכתי שנחשב כנדיר לחכמי ישראל בזמן ההוא.
ספר האגודה נועד להיות ספר הלכתי פרקטי, בדומה לספרו של הרא"ש, אבל הספר תמציתי יותר והמחבר מקצר ומשמיט את המשא ומתן התלמודי. הספר הוא בין הספרים הבודדים שנכתבו בזמנו שכללו הלכות שאינן נוגעות לזמן הגלות, כגון הלכות קרבנות ומצוות התלויות בארץ.
מותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]יש סוברים כי הרב אלכסנדרי נהרג בפרעות שהתחוללו בימי המוות השחור, ונספה יחד עם עוד כ־3,000 יהודים בשריפה בטבח ארפורט בשנת 1349 בפרעות שהתרחשו בזמן מגפת המוות השחור. ר' ישראל ברבי יואל מארפורט, שניצל מן ההריגה, כתב קינה על האירוע, בשם: "ציון אֲרַיַוֵךְ בכי" ובה מוזכר ר' אלכסנדר זוסלין:
| ערפורט מהודרה, לה שם ברוב עשרה, |
זכו נזיריה צחו צעיריה, |
הרב אלכסנדרי כהן וראש נזרי |
לעומת זאת יש חולקים וסוברים כי לא נהרג על קידוש השם, וטענתם שרבנים בדורות שאחריו (כמו המהרי"ל וחבריו) אינם מזכירים אותו בתיאור "הקדוש" כפי מנהגם להזכיר אנשים שמתו על קידוש השם[3].
| תקופת חייו של הרב אלכסנדרי זוסלין הכהן על ציר הזמן |
|---|
 |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ספר האגודה, באתר היברובוקס
אלכסנדר זוסלין (נפטר 1349), הכהן, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ כך שם בעל האגודה בהקדמתו לדפוס המקורי של י' כ"ץ. וגם על פי כתב יד של ספר האגודה שהיה בבעלות הרב נתן הכהן אדלר שנכתב בשנת ה'רל"ג -הקדמה לספר האגודה בעריכת הרב א. בריזל דף כה.
- ^ חיים בן יצחק ליפשיץ, קינות, באתר היברובוקס, מצוטט בהקדמה לספר האגודה בהוצאת הרב אברהם יוסף צ'יק.
- ^ אוצר הגדולים ערך מספר תשע"ז.