ספר אגודה
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
אלכסנדרי זוסלין הכהן  |
| סוגה |
ספרות הלכתית |
  | |
ספר אגודה הוא חיבור הלכתי מאת הרב אלכסנדרי זוסלין הכהן, בו הוא מסכם את המסקנה ההלכתית של כל סוגיא בתלמוד,
ספר זה הוא אחד מספרי ההלכה הבסיסיים ביותר, במיוחד למנהגי אשכנז, ומצוטט בהרחבה בשו"ת מהר"י וייל, בשו"ת מהרי"ל, וכן הרמ”א בספרו המפה מביאו רבות.
חיבור הספר והדפסתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר יצא לאור בפעם הראשון מכתבי היד, בשנת ה'של"א בקראקא על ידי רבי יוסף כץ מחבר ספר שארית יוסף וגיסו של הרמ"א, והוא גם זה שקבע את שמו של הספר בשם 'האגודה'. אמנם שם זה מופיע כבר בספר במסכת גיטין קד: עיין בספר אבי"ה ומסכת כתובות באגודה זאת[1].
כמו כן גם זיהוי מחבר הספר נעשה על ידו, מאחר שבכתב היד לא ציון שם המחבר, כשהוא מציין בהקדמתו שזיהוי הספר נעשה על ידי ספר ישן שם נכתב ”ספר אגודה עשה אותו גדול ששמו מהר"ר אלכסנדרי הכהן וכנוי היה מהר"ר זוסלין מק"ק פרנקפורט, והוא הרז"ך”.
בספר שם הגדולים הביא מי שכתב שתוכן הספר הוא ליקוט מדברי הרא"ש
ראיתי בצמח דוד בשנת פ"ט שכתב משם שלשלת הקבלה שהאגודה נעשה מתלמידי הרא"ש. וי"א שאספו דברי רבם הרא"ש וקראוה אגודה עכ"ד. וליתנהו להני מילי וע"ש בנדפס.
— שם הגדולים, אגודה
בהמשך יצא לאור פעמים נוספות על ידי רבי אברהם יוסף ציק במהדורת צילום בתוספות מפתחות ומבוא על תולדות חייו של המחבר.
הספר הופיע בכתב יד שלא לפי סדר המשנה המקובל, תחילת הפירוש הוא על סדר נזיקין, לאחריו מסכת נידה וסדר נשים לאחר מכאן סדר מועד זרעים קדשים וטהרות. כן כולל הפסר סיכום מסכת כלה מסכת דרך ארץ, מסכת ארץ ישראל, ומסכת סופרים. בסדר המפתחות כותב המחבר כי "קבלתי מרבינו טובי' זצ"ל כי מסכת ברכות מסדר זרעים ומסכת נדה מסדר טהרות".
בתחילתו מופיע לוח ההלכות, ובסופו לוח סימני פרטי הדינים.
כאמור הספר כולל גם סיכומי סוגיות העוסקות בדיני טומאה וטהרה, קדשים והלכות זרעים – סיכום הלכתי שנחשב כנדיר לחכמי ישראל בתקופה בה חי. אמנם הסיכומים בנושאים אלו הוא תמיצתי יותר משאר הלכות הספר.
בשנת תרנ"ט יצא לאור ספר האגודה על סדר נזיקין עם הערות מאת רבי יוסף חיים זוננפלד.
בשנת תשכ"ו הודפס הספר בשנית על ידי אליעזר בריזל בתוספת ביאורים וההערות[2], ע"פ דפוס ראשון לאחר שהוציא לאור כרך על מסכת שבת, הזדמן לידו כתב יד נוסף שמצא בספריית אוקספורד. בהמשך ההדפסה מצא כתב יד נוסף של הספר שהיה בספרייתו של רבי נתן אדלר, כתב יד זה נכתב בשנת רל"ג[3].
תוכן הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]לרוב, סיכומי ההלכות כתובים על פי דעתם של גדולי הפוסקים שחיו לפניו, כגון הרי"ף, ר"י הזקן, רבינו תם, הרשב"ם, המרדכי, הרא"ש, הראבי"ה הראב"ן הסמ"ג והסמ"ק ועוד.
ספר האגודה נועד להיות ספר הלכתי פרקטי, בדומה לספרו של הרא"ש, אבל הספר תמציתי יותר והמחבר מקצר ומשמיט את המשא ומתן התלמודי. אמנם, בהשוואה של ספר האגודה עם ספר הטורים, שנכתב על ידי בן דורו ר' יעקב בן אשר, ניכר הבדל גדול בשיטת העריכה. האגודה, בדומה לספר המרדכי, נכתב על סדר מסכתות התלמוד, וסוגייתיו, ומהווה שילוב של פרשנות תלמודית, מסורות פסיקה של חכמי אשכנז ותשובות הלכתיות בנושא. ספר הטורים לעומת זאת, מסודר לפי נושאים וסימנים, ומנותק מהסדר התלמודי המקורי, מה שמאפשר צמידות רבה יותר לנושא ספציפי על נגזרותיו.
הספר הוא בין הספרים הבודדים שנכתבו בזמנו שכללו הלכות שאינן נוגעות לזמן הגלות, כגון הלכות קרבנות ומצוות התלויות בארץ.
בספר שם הגדולים כתב שלעיתים ניתן להבין מספר האגודה את דברי התוספות, המרדכי והרא"ש: ”לפעמים ימצא המעיין איזה גילוי וילמד להכריע מדבריו פי' התוספות והמרדכי והרא"ש מלבד איזה חדוש”.
בשו"ת מהר"י וייל מובא חיבור קטן שכתב בשם 'חידושי אגודה', שהוא ליקוט קטן של חידושים מספר אגודה שעל חלקם הוא מוסיף פירוש או חידוש.
חשיבות ותפוצת הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספר האגודה השפיע על הפסיקה האשכנזית מאוד, אבל לא היה ניכר בכתביהם של הפוסקים הספרדים בדורות שאחריו. הוא מובא פעמים לא מעטות בבית יוסף, אך לרוב מכלי שני[4].[דרוש מקור][מפני ש...]
פוסקי אשכנז במאה ה־15, כגון ר' יעקב בן משה מולין (מהרי"ל) ור' יעקב וייל (מהרי"ו) החשיבו מאוד את פסקי בעל ספר האגודה. המהרי"ו אף חיבר כעין "קיצור" של ספר האגודה שפורסם בשנת 1610 תחת השם "חידושי אגדה".
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אלכסנדר זוסלין הכהן, האגודה, קראקא שלה, באתר היברובוקס
- אלכסנדר זוסלין, הכהן, האגודה - נזיקין, ירושלים תרנט, עם הגהות ציונים ותיקונים מרבי יוסף חיים זוננפלד, באתר היברובוקס
- אלכסנדר זוסלין הכהן, ספר האגודה <הגהות וביאורים> - זרעים, זרעים, באתר אוצר החכמה
- ספר אגודה באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי
- כתב היד בספריית אוקספורד
- כתב היד מספריית רבי נתן אדלר, באתר הספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אלכסנדר זוסלין הכהן, ספר האגודה <הגהות וביאורים> - נזיקין א, נזיקין א, באתר אוצר החכמה.
- ^ ראו דבריו בהקדמה אלכסנדר זוסלין הכהן, ספר האגודה <הגהות וביאורים> - מועד - א, מועד, באתר אוצר החכמה
- ^ אלכסנדר זוסלין הכהן, ספר האגודה <הגהות וביאורים> - נזיקין א, נזיקין א, באתר אוצר החכמה.
- ^ יורה דעה, עג, אגור בשם אגודה. לעומת הב"ח, המצטט מספר האגודה ישירות.