ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/רבי שבתי כהן
רבי שבתי[1] כהן (הש"ך; ה'שפ"ב (1622) - א' באדר א' ה'תכ"ג (8 בפברואר 1663)) היה רב ופוסק הלכה, מחבר פירוש "הש"ך" ("שפתי כהן") על השולחן ערוך.
תולדות חייו
[עריכת קוד מקור]נולד בעיירה אמסטיבובה (רו') באיחוד הפולני-ליטאי, שם שימש אביו, רבי מאיר הכהן ברבנות. רבי מאיר היה תלמיד חכם מפורסם, וראשית לימודו של רבי שבתי היה אצל אביו[2]. כבר בילדותו נודע כעילוי מופלג, ובגיל שתים עשרה נשלח ללמוד בקז'ימייז' בישיבה של רבי יהושע העשיל בעל "מגיני שלמה"[3] ידידו ושותף לימודים של אביו. בהמשך נסע ללובלין ולמד אצל רבני העיר רבי העשיל, ורבי נפתלי כץ. בלולבין נישא לינטה-לאה, בתו של שמעון וולף, אחד מעשירי וילנא שהיה נכדו של הרמ"א, וישב בווילנא כשהוא סמוך על שולחן חותנו.
כבר בצעירותו נחשב לאחד מגדולי הפוסקים. בשנת תי"א מונה לחבר בית הדין של וילנא (אצל ר' משה לימא בעל החלקת מחוקק), על מקום רבי הלל בן נפתלי הירץ ה"בית הלל". בתקופת הגזירות שהחלה בעת המלחמה בין פולין לרוסיה, בעת כיבוש ווילנא בידי הרוסים בשנת 1655 גלה מווילנא ונדד ממקום למקום, עד שהגיע לעיר הלישוי שבצ'כיה, שם נתקבל לרב, אך נפטר לאחר זמן קצר.
אגדה מספרת שאיבד את בתו התינוקת ביער כשברח מביתו בשנת 1655, שנה בה כבשו הרוסים את וילנה, ומלך או שר מקומי מצא אותה, וגידל אותה כנסיכה ללא שתדע את מוצאה היהודי, ובאורח פלאי, החליטה להצטרף לעם היהודי, ומצאה את אביה שזיהה אותה כבתו[4].
אגדה דומה מספרת על בריחתה של אחותו הצעירה וחבירתה לקבוצת קבצנים שהסתובבה בין העיירות, באחד המקרים התקבלה האחות כמשרתת בבית חמיו של הש"ך, שם התוודע אליה אחיה - הש"ך. כעבור זמן עם פטירת חמותו הציע הש"ך לחמיו לשאת את המשרתת היתומה לאשה, כשרק אחרי מעמד החופה הודיע לו שהיא אחותו. הש"ך ברכם שיזכו לצאצאים גדולים בתורה. רבי מאיר איזנשטט, מחבר שו"ת פנים מאירות, היה בנם.
משפחתו
[עריכת קוד מקור]- אביו רבי מאיר הכהן - אב"ד אמסטיבובה (רו') (שבמחוז וולקוביסק) ומוהילוב שבאיחוד הפולני ליטאי.
- אשתו הייתה נכדת ר' שמחה בונם מייזליש מקראקא בנם של שפרינצא (בת ר' שמואל מקראקא) ור' אברהם מייזליש, בן ר' יוסף, בן יצחק אייזיק.
- את אמו מזכיר הש"ך (ביו"ד סימן שכ"ו סס"ק ד') "וכן ראיתי מהגבירה הרבנית אמי תי' ומשאר נשים צדקניות חכמניות שנזהרו בזה".
- אחיו הרב יונה נחום כהנא, אב"ד סוכטשוב שבפולין, למד אצל אביו ואחיו, ולאחר מכן בסלוצק אצל רבי יעקב מטומשוב. חתנו של הרב אהרן שמואל קאיידנובר, וסבו של הרב גדליה משה כהנא מחבר ספר 'חמד משה'.
- אחותו (אסתר[5]) - אמו של רבי מאיר איזנשטט מחבר שו"ת "פנים מאירות".
- בנו משה. אביו של יצחק שהביא לדפוס את ספרו של סבו "גבורת אנשים".
ספריו
[עריכת קוד מקור]שפתי כהן על השולחן ערוך
[עריכת קוד מקור]הרב שבתי הספיק לכתוב ספרים רבים וחשובים, המפורסם בהם הוא הספר "שפתי כהן" (בקיצור ש"ך, ועל שמו כונה הש"ך) על שולחן ערוך יורה דעה וחושן משפט[6]. את חיבורו על יורה דעה פרסם רבי שבתי בקרקא בשנת ת"ו 1646, בגיל 24.
באותה שנה יצא לאור בלובלין גם הספר "טורי זהב" על חלק "יורה דעה" מאת רבי דוד הלוי סגל (הט"ז), שהיה פוסק זקן ומפורסם, וחתנו של הב"ח, הש"ך השיג על ספרו השגות בשם "נקודות הכסף", שעל חלקן השיב הט"ז ב"דף אחרון", ועל תשובות אלו ענה הש"ך בחריפות ב"קונטרס אחרון" (ה"דף" וה"קונטרס" נדפסו בסוף הכרך הראשון של חלק יו"ד, במהדורות הגדולות של השו"ע).
מעניינת התבטאותו של הש"ך אודות השגותיו על הט"ז, בה מתאר את ביקורו של הט"ז אצלו:
אל יעלה על לב הקורא בספרי זה שמפני שהיה לי ח"ו מחלוקת עם הבעל טורי זהב או שיש לי בלבי איזו טינא עליו חברתי השגות על ספרו, כי הלא נודע לכל כי נתקיים בנו "את והב בסופה", והתורה מחזרת אחר אכסניה שלה, שנעשיתי אכסניה להבעל טורי זהב, והיה אצלי שלשה ימים וכבדתיו כבוד גדול אשר לא יאומן כי יסופר וגם הוא נתכבד בי הרבה עד שנשקני על ראשי ושמח בי ממש כשמחת בית השואבה. וא-ל א-להים יודע ועד שלא חיברתי ספרי נקדות הכסף הלז רק לשם שמים.
— הקדמתו לספרו נקודות הכסף
בדפוסים המקובלים של השולחן ערוך, נוהגים להדפיס את דברי הש"ך והט"ז משני צידי דברי השולחן ערוך, ונקראים "אשלי רברבי".
ספרים נוספים
[עריכת קוד מקור]הרב שבתי חיבר מספר ספרים נוספים:
- ספר הארוך - על טור יורה דעה
- תקפו כהן - ספר למדני - על "דיני תפיסה". ספר זה נלמד הרבה בישיבות, רבי יונתן אייבשיץ אף חיבר לו קיצור, והספר קונטרס הספקות נכתב עליו.
- פועל צדק - מנין המצוות לפי סדר ימות השבוע.
- גבורת אנשים - על סוגיית "גבורת אנשים" בשולחן ערוך, אבן העזר, סימן קנ"ד, סעיף ז'. לספר צורף שו"ת של אביו רבי מאיר הכהן.
- מגילת עיפה (אמסטרדם 1651), שבו הוא מבכה את חורבן קהילות אירופה שהיה עד לו. בספר יש מידע היסטורי רב על התקופה.
- הש"ך גם כתב קינות על פרעות ת"ח ות"ט (אמסטרדם 1651), חלק מקינותיו נכנסו לספר הקינות, הנאמרות על ידי האשכנזים בט' באב.
- קיימים הגהותיו על ספר ים של שלמה לחולין בכתב יד.
הש"ך היה לאחד מ"נושאי הכלים" (כינוי לפרשני השו"ע) העיקריים של שו"ע יורה דעה וחושן משפט, ופירושיו מודפסים בכל המהדורות.
למרות קביעת רבני ועד ארבע הארצות בשנת ה'תמ"ג (1683) שיש לפסוק כט"ז כשהוא חולק על הש"ך, מקובל לפסוק ברוב המקרים כש"ך נגד הט"ז. כך, רוב רבני פולין נטו בהלכה אחר הש"ך, בעוד שבגרמניה התקבלו פסיקות הט"ז[7].
עצמאותו בפסיקת הלכה
[עריכת קוד מקור]בכתביו לא נרתע מלחלוק על דברי השולחן ערוך[8] ולהכריע נגד התוספות מכח סברה[9] ובמקום אחר[10] תמה על דברי השו"ע, הרמ"א ועוד: "וכל זה ברור כשמש בצהרים ולא הוצרכתי להאריך רק שהב"י ומהר"ם איסרליש, ובעל ספר לחם משנה ושארית יוסף וב"ח לא מצאו כל אנשי חיל את ידיהם ומקום הניחו לי מן השמים".
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור]
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' שבתי הכהן", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1248-1241, באתר היברובוקס
- 'ר' שבתי ב"ר מאיר הכהן (ש"ך)', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 96–97 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1294–1295).
- על הש"ך מתוך ספר שם הגדולים של החיד"א
- הרב אהרן בן ציון שורין, קשת גבורים חלק ג', בהוצאת מוסד הרב קוק, עמ' 109–113.
- שבח קנביל, תולדות הש"ך, בתוך: "תולדות גדולי הוראה", ניו יורק תשט"ו
- שלמה אנגלארד, כתב יחוס עתיק לצאצאי משפחות הרמ״א והש״ך, ישורון, חלק יג עמ' תשי"א
- הרב יהושע ענבל, סלע מחלוקת הש"ך והט"ז, מעמ' 34 ואילך, ישורון, חלק לג.
ספריו לקריאה מקוונת
[עריכת קוד מקור]- הארוך מש"ך
- תקפו כהן מהדורת פרנקפורט ה'תל"ז
- תקפו כהן מהדורת וורשה ה'תרמ"ב
- נקודות הכסף אמשטרדם ה'תע"ה
- פועל צדק
- גבורת אנשים
- דרוש על ההגדה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור]- ^ השם נכתב שבתי ולא שבתאי (הסבר ראו בערך על השם).
- ^ ראו רבי שבתי כהן, שפתי כהן, חושן משפט, סי' ק"ז, ס"ק ו', שמזכיר מדברי אביו.
- ^ מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/רבי שבתי כהן, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- ^ הרב מאיר להמן, בת הש"ך (תרגום מגרמנית)
- ^ ספר יוחסין למשפחת ברייער-גאלדהירש, ניו סקוור תשע"ג, עמ' 17, באתר אוצר החכמה.
- ^ ראו בספר נפש חיה (הוצאת בית מוריה, באר שבע, לרב ראובן מרגליות) שהביא בסימן מ"ד שהמגן אברהם היה לו כתב יד של הש"ך גם לאו"ח. ראו גם ש"ך יורה דעה (סימן קג סק"א) שהפנה לדברים שכתב באורח חיים, ובפרי מגדים שם ציין שאין בידו חיבורו לאורח חיים.
- ^ מרגליות, אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, בערכו, להלן "קישורים חיצוניים", עמ' 1245.
- ^ ש"ך חו"מ סימן מו ס"ק מ"ה
- ^ ש"ך חו"מ סימן ל"ז ס"ק כ"ט: "ואין דבריהם נראין [...] והכי משמע מדברי כל הפוסקים"
- ^ ש"ך חו"מ סימן ל"ח סק"א.
| תקופת חייו של הרב מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/רבי שבתי כהן על ציר הזמן |
|---|
 |
| אחרונים | ||
|---|---|---|
| חכמי יהדות אשכנז | רבי משה איסרליש (הרמ"א) • רבי שלמה לוריא (המהרש"ל) • רבי יהודה ליווא בן בצלאל (המהר"ל מפראג) • רבי מרדכי יפה (ה"לבוש") • רבי יהושע פלק כץ (הסמ"ע) • רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (המהרש"א) • רבי יואל סירקיש (הב"ח) • רבי שבתי הכהן (הש"ך) • רבי העשיל מקראקא • רבי דוד הלוי סגל (הט"ז) • רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר (ה"מגן אברהם") • רבי יאיר חיים בכרך (ה"חות יאיר") • רבי יעקב יהושע פלק (ה"פני יהושע") • רבי אריה לייב גינצבורג (ה"שאגת אריה") • רבי נתנאל וייל (בעל "קרבן נתנאל") • רבי יוסף תאומים (ה"פרי מגדים") • רבי יחזקאל לנדא (ה"נודע ביהודה") • הגאון מווילנה • רבי שניאור זלמן מלאדי (בעל "שולחן ערוך הרב") • רבי יהודה לייב מינוביץ' (בעל "שארית יהודה") • רבי אריה לייב הלר (ה"קצות") • רבי אברהם דנציג (ה"חיי אדם") • רבי יעקב לורברבוים (ה"נתיבות המשפט") • רבי עקיבא איגר • רבי משה סופר (ה"חתם סופר") • רבי מנחם מנדל שניאורסון (ה"צמח צדק") • רבי שלמה קלוגר • רבי שלמה גאנצפריד (בעל ה"קיצור שולחן ערוך") • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין (בעל "ערוך השולחן") • רבי שלום מרדכי שבדרון (המהרש"ם) • רבי ישראל מאיר הכהן (ה"חפץ חיים") • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער ליבוביץ • רבי אברהם ישעיהו קרליץ (ה"חזון איש") • רבי משה פיינשטיין • רבי מנחם מנדל שניאורסון ("הרבי מליובאוויטש") | |
| חכמי יהדות ארצות האסלאם ומגורשי ספרד | רבי שמואל די מדינה (מהרשד"ם) • רבי אברהם די בוטון (בעל "לחם משנה") • רבי יוסף קורקוס • רבי חיים בנבנישתי (בעל "כנסת הגדולה") • רבי יהודה רוזאניס (בעל "משנה למלך") • רבי אפרים נבון (המחנה אפרים) • רבי שלום שרעבי (הרש"ש) • רבי יחיא צאלח (מהרי"צ) • רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) • רבי מרדכי כרמי (ה"מאמר מרדכי") • רבי יום-טוב אלגאזי (המהרי"ט אלגאזי) • רבי חיים פלאג'י • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדאד (ה"בן איש חי") | |
| חכמי ארץ ישראל | רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז) • רבי יוסף קארו (הבית יוסף) • רבי משה מטראני (המבי"ט) • רבי בצלאל אשכנזי (ה"שיטה מקובצת") • רבי יוסף מטראני (המהרי"ט) • רבי לוי בן חביב (המהרלב"ח) • רבי אברהם יצחק הכהן קוק • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם) • הרב יצחק אייזיק הרצוג • הרב צבי פסח פרנק • רבי שלמה זלמן אוירבך • רבי שאול ישראלי • רבי אליעזר יהודה וולדנברג • רבי בן ציון אבא שאול • רבי אברהם אלקנה כהנא שפירא • רבי מרדכי אליהו • רבי יוסף שלום אלישיב • הרב עובדיה יוסף • רבי שמואל הלוי ואזנר • רבי זלמן נחמיה גולדברג | |
| תנאים • אמוראים • סבוראים • גאונים • ראשונים | ||
| פרשני הטור והשולחן ערוך | ||
|---|---|---|
| על כל החלקים | באר הגולה • באר היטב • ב"ח • ביאור הגר"א • בית יוסף • דרכי משה • כנסת הגדולה • ברכי יוסף | |
| על אורח חיים | מגן אברהם • ט"ז • פרי חדש • שערי תשובה • מחצית השקל • שולחן גבוה • מטה יהודה • פתח הדביר • תוספת שבת • מחזיק ברכה • פרי מגדים • משנה ברורה • שתילי זיתים • כף החיים • מור וקציעה | |
| על יורה דעה | שפתי כהן • ט"ז • מחצית השקל • פרי חדש • פתחי תשובה • כרתי ופלתי • שלחן גבוה • שבט יהודה • דגול מרבבה • מחזיק ברכה • פרי מגדים • כף החיים • בית הלל • חידושי הרי"ם • ערוגות הבושם | |
| על אבן העזר | חלקת מחוקק • בית שמואל • פתחי תשובה • בית הלל • חידושי הרי"ם • אבני מילואים | |
| על חושן משפט | סמ"ע • שפתי כהן • ט"ז • פתחי תשובה • אורים ותומים • נתיבות המשפט • קצות החושן • חידושי הרי"ם | |
קטגוריה:ראשוני האחרונים
קטגוריה:נושאי כלים של שולחן ערוך
קטגוריה:רבנים ליטאים
קטגוריה:פרשני הטור
קטגוריה:פרשני השולחן ערוך
קטגוריה:מחברי ספרי הלכה
קטגוריה:וילנה: רבנים
קטגוריה:ילידי 1621
קטגוריה:נפטרים ב-1663