ויקיפדיה:מועדונים/ויקרעטשמע/ארכיון י"ג

ארכיון ויקרעטשמע "הכה את המומחה יהדות/הלכה"

שלום לכ-ו-ל-ם וכ-ול-ן

שבתי לפעילות, לא מתמדת במיוחד לצערי, אשמח לפגוש אתכם מחדשים דיונים, בריאות איתנה, וכל טוב לכולכם, יהודה מלאכי • שיחה • ויקיהדות • כ"ג בשבט ה'תשס"ט• 11:36, 17 בפברואר 2009 (IST)

יהדות נורבגיה

מי ייקח על עצמו לבדוק ולהשלים את הפיסקה גאוגרפיה והלכה, בערך הנ"ל. זהו פרק חשוב מאוד אך איני בקי בו מספיק. אשמח לעזרתכם ולביקורת כללית על הערך. יהודה מלאכי • שיחה • ויקיהדות • י"א בניסן ה'תשס"ח• 06:56, 16 באפריל 2008 (IDT)

אני בהחלט מוכן להרים את הכפפה ואפילו אשמח לעשות זאת. אבל לא אתפנה לכך לפני יולי. בנצי - שיחה 18:45, 4 במאי 2008 (IDT)

לצערי הערך עדיין לא טופל מי ישא בעול? יהודה מלאכי • שיחה • ויקיהדות • כ"ג בשבט ה'תשס"ט• 10:54, 17 בפברואר 2009 (IST)

בעיני הנושא יותר רחב מאשר מדינות סקנדינביה, ואף בארצות אחרות קיימת אותה בעיה, במיוחד בצפון רוסיה ובצפון אמריקה. אני ממליץ לפתוח ערך חדש בנושא. (זכור לי שהיו רבנים שבירכו על כך שלא הורשה ליהודים לשבת בסנט פטרסבורג, משום שהדבר גרם לבעייתיות הלכתית) דוד - שיחה 08:57, 19 בפברואר 2009 (IST)

"ויגבה לבו בדרכי ה'"

ליאת האכפתית, שאלה אותי מה פירוש המושג?
ובכן:ראשית מדובר בפסוק בדברי הימים ב' (י"ז, ו'). המדבר על דוד המלך. התורה באופן כללי מחנכת אותנו לענוה ושפלות ברך ומרחיקה אותנו מהתנשאות וגאוה. אולם, יש מצב בו האדם צריך להשתמש במידת הגאוה כלומר להיות גאה ביהדותו ולעמוד איתן על קיום המצוות גם במחיר של זילות או בזיון מהזולת. וכך נפסק בשולחן ערוך "ואל יבוש מפני המלעיגים עליו בעבודת ה'". ובספר אורחות צדיקים מגדירים ענוה זו כ"ענוה פסולה" לכן במושג "ויגבה לבו בדרכי ה'" משתמשים כאשר אדם מרגיש קצת "חנון" כשהוא עומד על דעתו בענין הלכה וחש שהוא צריך להתנצל על כך.
מקוה ששאלתך באה על סיפוקה, יהודה מלאכי • שיחה • ויקיהדות • כ"ג בשבט ה'תשס"ט• 01:28, 17 בפברואר 2009 (IST)

בס"ד היי יהודה, יש לי שאלת המשך ברשותך:באילו מצבים האדם צריך לקיים את הדברים הכתובים? ליאת • שיחה • (מישהי שאיכפת לה) 09:42, 17 בפברואר 2009 (IST)

למשל במצב של מפגש עם אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות או גויים הרגילים בלחיצת יד, יש להתגבר על אי הנעימות ולהקפיד על שמירת נגיעה. לאחותי הגרה בארה"ב והשתתפה בועידה עסקית כלל ארצית בסן פרנציסקו היה מקרה בו היא הוזמנה לעלות על הבמה. נשיא הועידה הושיט לה את ידו והיא נטלה מיד את המקרופון ואמרה "הכבוד שאני רוכשת לך, גדול יותר מלחיצת יד האסורה עלי על פי חוקי הדת היהודית". הנשיא לא נשאר חייב ואמר שעם אנשים המקפידים על דתם הוא רואה לו לכבוד לעשות עסקים, כי הדבר מראה על יושרה אישית. וכל הקהל באולם קם ומחה כפיים.
יש גם מצבים שאדם חש כי הוא מלא בחטאים ואינו זכאי שתפילתו תשמע (ח"ו), זהו מעשה היצר! - ברגעים כאלו עליו להתגבר ולהתחזק בנקודות הזכות שיש בו וכי מעצם היותו יהודי ובנו של ה', תפילתו נשמעת. ועוד... אקווה שהועלתי, יהודה מלאכי • שיחה • ויקיהדות • כ"ג בשבט ה'תשס"ט• 10:21, 17 בפברואר 2009 (IST)

בס"ד תודה על ההרחבה, ובלי שום קשר אני מוצאת את עצמי מזדהה עם דבריך האחרונים שמדברים אליי מאוד. האם יש מקורות באינטרנט שמרחיבים על האמירה? זה מאוד מסקרן אותי, וברשותך אני אתן קישור לדיון בדף המשתמש שלי. תודה לך. ליאת • שיחה • (מישהי שאיכפת לה) 10:30, 17 בפברואר 2009 (IST)

אין לי מושג לגבי האינטרנט, אני כתבתי מידע אישי, תנסי לגגל את זה. וכן... בודאי שאת יכולה לקשר לדף שלך. אשמח לעזור, יהודה מלאכי • שיחה • ויקיהדות • כ"ג בשבט ה'תשס"ט• 10:48, 17 בפברואר 2009 (IST)

בס"ד תודה לך אני אנסה לבדוק, ומקווה שאמצא משהו. אם תחליט להעביר את הדיון הזה לארכיון מתישהו תגיד לי בבקשה כדי שאעדכן את הקישור בדף שלי. ליאת • שיחה • (מישהי שאיכפת לה) 10:52, 17 בפברואר 2009 (IST)

=

מי פנוי ברחובות?

שלום שלום,

א. הלילה, בעזרת השם, יתקיים סיום מסכת ברכות ברחובות. פרטים אצלי, מי שבא ברוך הבא (:

ב. בעל הציץ אליעזר מצטט בתשובה לקורא שהתפרסמה בשנת ה'תשמ"ח גילויי דעת של שורת פוסקים, בהם הרב שך, הרב אוירבעך והרב אלישיב (בראש הטור השמאלי מתוך סימן מ"ח בכרך י"ז - עמודים ק"ג, ק"ד, ק"ה, ק"ו). דומני שחלקן לא מתיישבות עם דברים שהשמיע הראשון לציון הרב עמאר בכמה הזדמנויות ([1],[2],[3]). היכן ניתן לברר אם הרבנים הגדולים הנ"ל פסקו אחרת במרוצת עשרים השנים האחרונות? בתודה, ליאור ޖޭ • כ"ד בשבט ה'תשס"ט • 16:18, 17 בפברואר 2009 (IST)

א'. מזל"ט לליאור היקר לרגל סיום המסכת. אילו הייתי בארץ ייתכן שהייתי משתדל להגיע, (כן מאוד קל לומר את זה כשאתה בארה"ב), יהי רצון שתזכה לסיים עוד מסכתות הרבה. ואגב, איך עם ה"מורה נבוכים"? הולך??.

ב'. לצערי לא הצלחתי לפתוח את ה-PDF יש כאן בעיה במחשב. אבל בעזהשי"ת אם יהיה לי מידע, שוב אשוב אליך.

בברכה מרובה, יהודה מלאכי • שיחה • ויקיהדות • כ"ד בשבט ה'תשס"ט• 23:52, 17 בפברואר 2009 (IST)

יש פה שתי גישות שונות ביחס ליהדותם של עולי אתיופיה, בעוד פוסקים חרדים אשכנזיים רואים בהם גויים שצריכים גיור כל אחד בנפרד, הרב עמאר מייצג גישה אחרת, שמקורה כנראה אצל הרב עובדיה יוסף, ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/יהדות אתיופיה/טיוטות/פסיקת הרב עובדיה יוסף בדבר יהדות אתיופיה. כמו כן בתקופה הרלוונטית שבה עלו יהודי אתיופיה לארץ עמדו בראש הרבנות הראשית הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא והרב מרדכי אליהו, שמייצגים את הציבור הדתי לאומי, שיהודי אתיופיה הינם יהודים, אולם צריכים טבילה לחומרא, גישה שקרובה (אם לא זהה) לגישתו של הרב עמאר. נת- ה- - שיחה 00:00, 18 בפברואר 2009 (IST)

הרב אליהו שלזינגר רבה של גילה.

שלום, מי יציל אותו מקצרמריותו? כנ"ל לגבי הגאון ר' עזריאל אוירבך - ואם תשאלו מה נתקלתי בו כי הוא חדש ויש מה לכתוב בו. יהודה מלאכי • שיחה • ויקיהדות • כ"ח בשבט ה'תשס"ט• 14:34, 22 בפברואר 2009 (IST)

גיור

הועתק מדף השיחה שלי:
אני מתרשם שהערך נעדר כמעט לגמרי את נקודת המבט החרדית בנושא. תוכל להוסיפה? יחסיות האמת • ♥ • כ"ד בשבט ה'תשס"ט 23:57:02

מדובר בנושא כבד משקל, אצטרך לעשות הרבה שיעורי בית ושתדל לעשות משהו בנידון. תודה על ההצעה. יהודה מלאכי • שיחה • ויקיהדות • כ"ה בשבט ה'תשס"ט• 00:01, 19 בפברואר 2009 (IST)

לטיפולכם! - יהודה מלאכי • שיחה • ויקיהדות • א' באדר ה'תשס"ט• 01:09, 25 בפברואר 2009 (IST)

שאלה שחשוב לי מאוד לשאול

בס"ד מה זה והאמת והשלום אהבו? תודה לכם ולכן. ליאת • שיחה • (מישהי שאיכפת לה) 12:48, 5 במרץ 2009 (IST)

מקור המושג הוא בספר זכריה (ז', ט') ואמרו חז"ל ב(תוספתא סנהדרין, פרק א' הלכה ג'.) "כל מקום שיש אמת, אין שלום. וכל מקום שיש שלום, אין משפט. ואיזהו משפט אמת? - שיש בו שלום. הוי אומר זה הביצוע." - כלומר פשרה.
עוד אמרו חז"ל בתוספתא יבמות (א', ג'): אף על פי שנחלקו בית שמאי כנגד בית הלל בצרות, ואחיות, ובספק אשת איש ובגט ישן, והמקדש את האשה בשוה פרוטה, והמגרש את אשתו ולנה עמו בפונדק, לא נמנעו בית שמאי לישא נשים מבית הלל ולא בית הלל מבית שמאי, אלא נהגו האמת והשלום ביניהן, שנאמר: והאמת והשלום אהבו."
ומסביר המהר"ל במסכת יבמות: "האמת והשלום אהבו. פי' לאהוב האמת הוא דבר ראוי, אך שיהיה השלום עם האמת ולא תדחה האמת את השלום. ואמרו חז"ל (יבמות ס"ה:) כי מותר לשנות מפני דרכי שלום, ולפיכך הלל ושמאי אף שהיה ראוי מצד התורה שהיא האמת והיו חולקים זה עם זה, וכל אחד היה רוצה לבטל דברי חברו לכך היה ראוי מצד זה שכל אחד ידחה השני שהוא כנגד שכלו ודעתו ועם כל זה השלום אהבו והיו נוהגים בשלום ובאהבה".
לפיכך כאשר יש מחלוקת בין אנשים על נושא מהותי אנו נוהגים לכתוב, האמת והשלום אהבו, כלומר: "עמוד על שלך הישאר בדיעותיך, אך כבד את הזולת ושמור עמו על יחסי שלום, אהבה וידידות". ולעיתים הכוונה שיגיעו לפשרה שתניח את דעת שני הצדדים. כל טוב ואני מקוה שהועלתי. יהודה מלאכי • שיחה • ויקיהדות • ט' באדר ה'תשס"ט• 17:55, 5 במרץ 2009 (IST)

בס"ד האם אפשר להסביר בלשון פשוטה יותר?, לא מצאתי לא ידיים ולא רגליים. אני יודעת שהשקעת המון, אבל לי אין ידע כמו שלך ואין לי שכל כמו שלך כשזה קשור בדברים האלה, ואני סתם מסתבכת. וזה בנוסף לכך שאני לא יודעת לשאול. תודה לך. ליאת • שיחה • (מישהי שאיכפת לה) 21:31, 5 במרץ 2009 (IST)

אצטט את סיכום דבריו של היהודי המלאכי: "לפיכך כאשר יש מחלוקת בין אנשים על נושא מהותי אנו נוהגים לכתוב, האמת והשלום אהבו, כלומר: "עמוד על שלך הישאר בדיעותיך, אך כבד את הזולת ושמור עמו על יחסי שלום, אהבה וידידות". ולעיתים הכוונה שיגיעו לפשרה שתניח את דעת שני הצדדים."

ברי"א • שיחה • י' באדר ה'תשס"ט • 15:07, 6 במרץ 2009 (IST)

אני לא יודע מי יגיע לכאן אחרי שנתיים וחצי אבל אני חייב לכתוב ווארט! הרב אביגדור נבנצל אמר על דברי המשנה ביבמות בו כתוב שלא נמנעו בית שמאי מלינשא לבית הלל וכן להיפך לקיים מה שנאמר והאמת והשלום אהבו. הקשה, הרב נבנצל, מה הקשר לפסוק? וכה דבריו; הלא במחלוקת המפורסמת בין ב"ש לב"ה כיצד מרקדין לפני הכלה ב"ש אמרו כלה כמות שהיא, וב"ה אמרו כלה נאה וחסודה. א"כ ב"ש הדוגלים בדגל האמת, ואף ב"ה הדוגלים בדגל השלום, לא נמנעו מלישא זה את זה לקיים מה שנאמר וה"אמת" וה"שלום" - אהבו! והוא יופי... שלוש • שיחה • כ"ז בתשרי ה'תשע"ב • 21:47, 25 באוקטובר 2011 (IST)

זה וורט דבש! טישיו - שיחה 00:34, 26 באוקטובר 2011 (IST)

וואי; טישיו, אתה חזק! אין עליך... באמת. איך הגעת לפה?!... תשמע, בלעדיך הייתי עדיין מצ'תחצ'ך לא יודע איפה... מעריך ומעריץ שלוש • שיחה • כ"ח בתשרי ה'תשע"ב • 06:47, 26 באוקטובר 2011 (IST)

אל תגזים... יש לי רשימת מעקב, וזה הכול.. טישיו - שיחה 06:49, 26 באוקטובר 2011 (IST)

צוחק. גם לי יש... למה לא להגזים - אם לא נורא, למה לא לפרגן?! שלוש • שיחה • כ"ח בתשרי ה'תשע"ב • 06:53, 26 באוקטובר 2011 (IST)

הפנייה לשאלה

נא ראה שאלתי בשיחה:אמונה באלוהים. בעיקר מתעניין לגבי המקור לכך. Mikimik - שיחה 23:44, 7 במרץ 2009 (IST)

יום הולדת לויקרעטשמע

בעקבות הפרישה שעמדה באוויר בעיצומו של יום ההולדת לויקרעטשמע, נשכח היום החגיגי הזה. אף אחד לא ציין אותו, ולא חגג אותו. ע"כ אני מגיע לעורר באיחור קל את המודעות ליום החג שלובש את קהילת ויקי בכללה ולמשתתפי הויקרעטשמע בפרט, לרגל יום ההולדת הראשון לויקרעטשמע. נאחל כולנו בראש ובראשונה לפותח המיזם האדיר הזה, המלאך היהודי, נברך כמובן גם את הבריא ואת האיכפתית, את הנשר ואת האור בשבילי, את ההינדי ואת כולם, כל אחד בשמו הטוב יבורך, ויסלח לי מי ששכחתי לציין את שמו. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק 17:37, 12 במרץ 2009 (IST)

שיחה:אהרון חורין

לעזרתכם בדף שיחה:אהרון חורין אודה. לא ברור לי על מה הוויכוח, אך ברור לי שאין לי הבקיאות והחשק הנחוצים להשתתפות בו. בתודה, ליאור ޖޭ • כ' באדר ה'תשס"ט • 13:27, 16 במרץ 2009 (IST)

ליאור, יש לי חומר בנידון בדירה שלי בארץ, תקוותי איתנה להגיע ארצה לפסח, ואז אוכל לטפל בזה כראוי. ככלל, הערכים גם אהרן חורין וגם (ובפרט) יחזקאל לנדא מאוד לוקים בחסר ונכתבו באופן מוטה וטריוויאלי. אקוה שיהיה לי את הזמן והאפשרות לטפל בהם. בברכה, יהודה מלאכי • צו פיוס • כבר חתמת? • ויקיהדות • כ' באדר ה'תשס"ט • 17:18, 16 במרץ 2009 (IST)

מצוין! הטענה כי הנודע ביהודה פסק תחילה כי הדג הנדון כשר ובהמשך שהוא טמא נשמעת לי מוזרה. אם ידוע לך שהוא תמיד פסק שהדג טמא, אשמח אם תבהיר זאת בדף השיחה כבר עתה. שאר השיפורים ימתינו לשובך המיוחל ארצה. ליאור ޖޭ • כ"א באדר ה'תשס"ט • 20:38, 16 במרץ 2009 (IST)

מגיע לארץ?. הפתעה נעימה. רק תודיע לי שאוכל לברך ב"שולעם עלייכם" חזק. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 20:40, 16 במרץ 2009 (IST)

ובעניין דומה

נא השגחתכם המזדמנת על הערך חיטוט באף. בתודה, ליאור ޖޭ • כ"ז באדר ה'תשס"ט • 09:28, 23 במרץ 2009 (IST)

יציאת מצרים הרוחנית

בוקר טוב!

אלמוני הוסיף לערך יציאת מצרים פרק על יציאת מצרים הרוחנית. תרומתו שוחזרה בתוך י"ז דקות, אך השבתי אותה לערך כי היא נראתה לי משמעותית ותורמת. אשמח אם תוכלו לעיין בפרק ולשפוט אם מקומו בערך יציאת מצרים וכיצד ניתן ללטש אותו. תודה ויום טוב כפליים (: ליאור ޖޭ • כ"א באדר ה'תשס"ט • 07:22, 17 במרץ 2009 (IST)

הפרק הוסר שנית עם סימן קריאה בתקציר העריכה. אם גם לדעתך מקומו של הפרק הזה בערך על יציאת מצרים, אנא השיבו אותו לערך. אני מושך ידי מהעסק. ובבניין ציון נתנחם, ליאור ޖޭ • כ"א באדר ה'תשס"ט • 11:32, 17 במרץ 2009 (IST)

בס"ד זה נראה לי חשוב, אבל אין לי מספיק ידע כדי להכניס את הפרק, כך שעדיף להשאיר את זה לגדולים/גדולות מאיתנו. ליאת • שיחה • (מישהי שאיכפת לה) 11:35, 17 במרץ 2009 (IST)

שלום ליאור וליאת. דברי האלמוני הם נפלאים אך כתובים כמסה ולא כאנציקלופדיה. הרב קוק הוא לא היחיד הדן ברוחניות זו ויש להרחיב את החלק האמוני בערך, כשם שניתן מקום לביקורת המקרא. אינני מצפה ממי שכתב ערך על ההתנגדויות לאבולוציה ש90% ממנו עוסק בתגובות להתנגדויות ולא בהתנגדויות עצמן, לחפוץ בקטעים מסוג זה. ובמקרה דנן, בו הדברים לא נערכו אנציקלופדית אני יכול להבין אותו, מתוך נקודת המבט ממנה הוא צופה בנאמר. אצטרך לעבור על הערך במתינות ולראות מה וכיצד ניתן להוסיף בערך מהפן היהודי, מקראי, חז"ל והמפרשים. לעת עתה ערכתי תיקון קליל ומאזן בערך, היו ברוכים, יהודה מלאכי • צו פיוס • כבר חתמת? • ויקיהדות • כ"א באדר ה'תשס"ט • 15:20, 17 במרץ 2009 (IST)

בס"ד לצערי אין לי ידע בתחום, אבל אם תצטרך עזרה תגיד. ליאת • שיחה • (מישהי שאיכפת לה) 15:23, 17 במרץ 2009 (IST)

בינתיים ערכתי שינוי התחלתי וראשוני בערך בפרק הדן בפן התנ"כי גרידא, עדיין ללא סמך חז"לי אלא רק לפשוטו של מקרא. (את(ם) יכולים לבדוק את ההבדל בשינויי הגרסאות) נקווה להמשך, אני חייב לצאת עכשיו. בברכה, יהודה מלאכי • צו פיוס • כבר חתמת? • ויקיהדות • כ"א באדר ה'תשס"ט • 16:30, 17 במרץ 2009 (IST)

הצילו את כוס ישועות

צריך מישהו עם הבנה בתחום לשפוט האם ניתן להציל משהו מהערך החדש כוס ישועות הידוען האלמוני - שיחה 20:12, 28 במרץ 2009 (IDT)

צר לי, אך לא היה מה להציל, אז מחקתי. ‏DGtal‏ 22:10, 28 במרץ 2009 (IDT)

בית ישראל אני כפרתן

גזע בוקסוס ירוק עד, המזוהה לפי חלק מהחוקרים עם עץ האשכרוע. לפי רבי ישמעאל,‏‏ גוון העור של יהודי ארץ ישראל בתקופת התנאים היה דומה לאשכרוע - "לא שחורים ולא לבנים, אלא בינוניים".

שבוע טוב!

התוכלו לומר בבקשה אם כיתוב התמונה שמשמאל מדויק? אם לא, כיצד ניתן ללטש אותו? אנחנו מתלבטים אם לשלב את התמונה הזו בערך הטרי על מוצא ביתא ישראל, כי אין לנו חשק לעורר מדנים. בתודה, ליאור ޖޭ • ה' בניסן ה'תשס"ט • 19:43, 29 במרץ 2009 (IDT)

לא הבנתי. על החלק השני הרי יש מקור. השאלה היא על ההחלק הראשון (זיהוי הבוקסוס ירוק עד כאשכרוע)?. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 20:15, 31 במרץ 2009 (IDT)

Sorry הייתי עסוק עם האדמו"ר מאיר יחיאל מאוסטרובצה ועם הגאון ר' ישעיה מנחם בן יצחק בעל ההיתר עסקה ועכשיו אני בדרך למטוס, נעבוד על זה בלי נדר בארץ. בברכה לכולכם, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ז' בניסן ה'תשס"ט • 20:18, 31 במרץ 2009 (IDT)

אני מוכן להמר על כך שרבי ישמעאל לא התכוון לצבע הקליפה, אלא לצבע העץ. דניאל צבי • שיחה 20:21, ו' בניסן ה'תשס"ט (31.03.09)

הימור לא ויקיפדי-אצקלופדי... הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 20:27, 31 במרץ 2009 (IDT)

נכון, אבל ההימור ההפוך לא יותר נכון. דניאל צבי • שיחה 20:29, ו' בניסן ה'תשס"ט (31.03.09)

אני מוכן להמר שאתה צודק. טוב, איך מוצאים את גוון ליבת האשכרוע? אולי לפי הדרישה שהיא תהיה כהה יותר מגוון הבהרת? ליאור ޖޭ • ז' בניסן ה'תשס"ט • 22:44, 31 במרץ 2009 (IDT)

מילתא אלבישייהו יקירא

היי, נתקלתי בציטוט חזל"י בעל משמעות רבה, ולפי ש"מילתא אלבישייהו יקירא" קיבצתיהם והעתקתיהם לכאן. התעניינתי לדעת אם ועד כמה ידועים המאמרים הנ"ל.

מדובר במשנה במסכת עבודה זרה

כל הצלמים אסורין מפני שהן נעבדין פעם אחת בשנה, דברי רבי מאיר, וחכמים אומרים: אין אסור אלא כל שיש בידו מקל או צפור או כדור.

— משנה, עבודה זרה ג' א'

להלן מספר פירושים מחז"ל על אותה המשנה.

כדור שתופש את עצמו תחת כל העולם כולו ככדור.

— תלמוד בבלי עבודה זרה, דף מא א

כדור שהעולם עשוי ככדור. א"ר יונה אלכסנדרוס מוקדון כד בעא מיסק לעיל והוה סלק וסלק סלק עד שראה את העולם ככדור ואת הים כקערה, בגין כן ציירין לה בכדורא בידה. ויצורינה קערה בידה? אינו שליט בים. אבל הקב"ה שליט בים וביבשה, מציל בים ומציל ביבשה.

— ירושלמי, עבודה זרה, פרק ג הלכה א

הירושלמי מצוטט במלואו במדרש רבה פרשת נשא, ובעלי התוספות גם הם מזכירים אותו בפירושם על הבבלי הנ"ל.

ככדור. שהעולם עגול, כדאיתא בירושלמי, שאלכסנדרוס מוקדון עלה למעלה עד שראה כל העולם ככדור ואת הים כקערה. פי': ים אוקינוס שמקיף את כל העולם.

— תוספות ד"ה ככדור, עבודה זרה, דף מא א

מזרק א' כסף כנגד העולם שהוא עשוי ככדור הנזרק מיד ליד. למה משקלו שבעים שקל? ששלטו שניהם על ע' אומות, שהם מסוף העולם ועד סופו. ומנין שהים עשוי דוגמת קערה והעולם עשוי ככדור? כההיא דתנינן: "וחכמים אומרים אינו אסור אלא כל שיש בידו מקל או צפור או כדור קערה וסייף ועטרה וטבעת; מקל - שהוא רודה בו את העולם, צפור - "ותמצא כקן ידי לחיל העמים", כדור - שהעולם עשוי ככדור". א"ר יונה: "אלכסנדרוס מקדנוס כד בעי מיסק לעיל, הוי סליק וסליק, עד שראה את העולם ככדור ואת הים כקערה, בגין כן ציירין ליה כדורא בידיה. ויצוריניה קערה בידיה? אינו שליט בים, אבל הקב"ה שליט בים ושליט ביבשה, מציל בים ומציל ביבשה". ולכך הביאו קערה כנגד הים ומזרק כנגד היבשה.

— מדרש נשא רבה, פרשה י"ג, פ' י"ד

עד כאן דברי הרב. למותר לציין שיש בדברים הללו משום חידוש, בנוסף לדברי הזוהר שנראה ששגורים יותר בקרב ההמון. מכמה פנים, ולו רק מפני זמן שנתחברו ונדרשו אלו האמרים. --Rex - שיחה 04:04, 21 באפריל 2009 (IDT)

ממה נפשך? הגמרא חוברה הרבה אחרי שארטוסתנס מדד את היקף כדור הארץ. גלוי וידוע שכבר הצידונים הסיקו כי כדור הארץ עגול, מכך שאוניות רחוקות היו נעלמות מעבר לאופק בהדרגה, עד שרק קצה התורן שלהן היה נראה. אני הרבה יותר התרשמתי מסדר היום של השם יתברך המתואר בהמשך אותה מסכת - שלוש שעות לימוד תורה, שלוש שעות שיפוט, שלוש שעות חלוקת קצבאות ושלוש שעות משחק. הלוואי והייתי מוצא שלוש שעות ביום למשחק (: ליאור ޖޭ • כ"ז בניסן ה'תשס"ט • 09:07, 21 באפריל 2009 (IDT)

אכן, התייחסתי רק לפן של התייחסות במקורות חז"ל בלבד. נושא שהוא בעל עניין ביותר למסתופפי דף זה, וכמובא בכותרת "מילתא אלביישיהו - יקירא". אבל אכן, רחבה מיני ים, וכל אחד רודה ממנה דבש ממקום משלו... אבל יש גם את הרעיון המקורי של אלכסנדר מוקדון, שהוא בהחלט מעניין. ישראל מחוץ לחשבון 10:30, 21 באפריל 2009 (IDT)

בזמנו, כשרקחתי נוזל מוחי שדרתי מלאכותי, הפליא אותי איך הנוזל הזה דומה בהרכבו למי ים. בסך הכל תערובת צלולה של מלח בישול וסודה לשתייה, עם קצת גלוקוז, סוכרוז, קורט מלחים ושמץ ATP. בנוזל הטבעי יש עוד רבבות חומרים אחרים, כולם בשיעורים זעומים המבוקרים היטב.

יתרה מכך, קרומי המוח מלאים בכלי דם אך כל פריצה של מחסום דם-מוח גורמת להרעלה המונית של תאי עצב. כשתא עצב מת בחטף, החומצה הגלוטמית האצורה בשלפוחיות שבקצות הסיבים העצביים משתחררת בבת-אחת ומרעילה תאי עצב סמוכים, שמשחררים גם הם חומצה גלוטמית וחוזר חלילה. טוב לו לאדם שלא יתבונן יותר מדי בטבע, ולא יתמלא חלילה פחד אלא רק אהבה לשם יתברך והתפעמות ממורא גדולתו.

וכל זאת בלי להזכיר בכלל את הים של דיראק ואת ים הגלואונים הממלא כל האדרון בגופנו. מי יודע על איזה ים מדובר בסיפור הבריאה? ליאור ޖޭ • כ"ז בניסן ה'תשס"ט • 11:08, 21 באפריל 2009 (IDT)

הבנתי שמוחך עסוק בכימיה-פיזיקה-ביולוגיה, ובאהבה לקדוש ברוך הוא. אכן דבר נאה. אשמח גם לשמוע את תגובתם של שתי אישים נוספים מסוימים לגבי שאלתי, עד כמה הציטוט הנ"ל ידוע (זאת לאור השימוש הנרחב בציטוט מהזוהר, שנתפש במוחי כציטוט בלעדי, ומתברר שלא) מקווה שדברי יובנו כהלכה. ישראל מחוץ לחשבון 12:18, 21 באפריל 2009 (IDT)

לידידי היקרים, שלום. אמנם בספר הק' נועם אלימלך נאמר שראוי לאדם שלא יהיה "איש מסוים" (כלומר מתבלט) אך אם המתינו לי הנני. ובכן דברי המשנה ידועים, וגם דברי הגמ' ובעלי התוס'. אמנם מקור המשנה הוא מתקופת רבי מאיר שהיה בן זמנו של רשב"י, אך שם לא נאמר הדבר מפורשות, אלא רק עפ"י ביאור האמוראים שהכוונה לכדור הארץ, כי יש מי שפירשו שמדובר בכדור הרומז לגרמי השמים כגלגל חמה והירח. סביר להניח שהשימוש ע"י מסבירנים שונים בדברי הזוהר הקדוש, נובע מכך שהדברים נאמרו ישירות ע"י רשב"י וכך יש לנו מידע ברור מתקופה חז"לית מוקדמת יותר שאינה ניתנת לפרשנות. כדברי חכמים במשנה שהוסברו רק ע"י האמוראים בבבלי וירושלמי. לנו כיהודים מאמינים אין שום נפק"מ ע"י מי נאמרו הדברים, אך כאשר מחפשים מקור חז"לי ראשוני, הכולל גם את שינויי הזמנים של קו המשווה, וכי אנשים עומדים משני עברי כדור הארץ במהופך (=רמז ברור לכח המשיכה), מהווה הזוהר הק' מקור אטרקטיבי יותר, כאשר המטרה היא הוכחות לידע המדעי שבידי חכמי ישראל. עד כאן על פי הבנתי ולענ"ד.

ולליאור, אדרבה ואדרבה, כבר דוד המלך אמר "מבשרי אחזה אלוק" הרמב"ם מציין את החשיבות של ההתבוננות בנפלאות הבורא, כחלק חשוב ואינטגרלי בהכרתו, אהבתו ויראתו. אכן החזון איש מגביל את הדברים באמירה, כי התבוננות יתירה, תוכל לגרום לאדם להשתגע ממראה עיניו, כאשר ישיג בשכלו עד כמה בלתי נתפסת היא היצירה האין סופית והמושלמת עד לפרטי פרטים של הבורא יתברך. ועל זה אולי נאמר "במופלא ממך אל תחקור". כך שלהתבונן בבבריאה צריך, זה מקרב לאהבת ה' ללא ספק, אך כפי שאמר רבי נחמן מברסלב "ודע שכל העולם הוא גשר צר מאוד, והכלל והעיקר שלא להתפחד כלל". ועל זה אולי מתאים להוסיף את משפט האלמוות שהכניס הסופר דן בראון בפיה של וויטוריה ב"מלאכים ושדים": "המדע אומר לי שאלוקים חייב להיות קיים. המוח אומר לי שלעולם לא אבין את אלוקים. והלב אומר לי שאני לא אמורה להבין אותו..." וגם אני אענה כפי שחשב הפרופ' רוברט לנגדון: "כל התורה על רגל אחת" רק בהסתייגות "זוהי כל התורה על רגל אחת לענייננו", מאחר וחז"ל למדונו כי "דעלך סאני לחברך לא תעביד" (=את השנוא עליך, לחברך לא תעשה) זוהי כל התורה כולה על רגל אחת ואידך זיל גמור.

"בברכת ידידים נאמנה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • כ"ז בניסן ה'תשס"ט • 13:37, 21 באפריל 2009 (IDT)

ברי"א • שיחה • כ"ז בניסן ה'תשס"ט • 14:13, 21 באפריל 2009 (IDT)

שתי הערות: לחזון איש הייתה דעה בנושא, אבל כידוע לא כל דעותיו אומצו וגם על אלה שאומצו יש חולקים. לכן מוטב שלא לטעון שכל החרדים מבטלים את מושג האמונה הרציונלית, כי זה לא נכון, ויש רבנים שעיקר עיסוקם בתחום זה. ולגבי הסוגיה שעל הפרק, כמו שאמר יהודה, אין נפק"מ מה תאריך הדברים, אבל מסיבה אחרת: כמו שאמר ליאור העובדה שכדוה"א עגול הייתה ידועה מזה זמן רב וגם אם יוכח שחז"ל ידעו זאת עוד לפני הזהר הקדוש, זו לא תהיה הוכחה שהם הקדימו את זמנם מבחינה מדעית.

לכן, עיקר השימוש בזהר לא נועד להראות שחז"ל ידעו שכדוה"א עגול, אלא שהוא מסתובב סביב עצמו. זה נעשה ע"י שימוש שגוי במשמעות הביטוי "כל ישובא מתגלגלא בעיגולא ככדור", משום שהקורא ההדיוט עשוי לקרוא את "מתגלגלא" כ-"מתגלגל" בעוד שבפועל משמעות המשפט לפי פירוש אשלג היא "הישוב מתגלגל בעגול ככדור, אלו למטה ואלו למעלה. כלומר, שהבריות שעל הכדור מסביב, נמצאים אלו כנגד אלו" ולא שהוא מסתובב. יחסיות האמת • ♥ • כ"ח בניסן ה'תשס"ט 00:26:26

יחסיות, אני אוהב לשוחח על נושאים בהם אני מבין, אך במידה ולא, אני מקשיב מה יש לזולתי לומר בנידון. כל מי שלמד את "אמונה וביטחון" של החזון איש, יודע שהוא נמנה אף נמנה על חסידי האמונה החקירתית. (אין אמונה רציונאלית בעצם, מאחר והאמונה, היא מה שמעבר לידיעה, הרציו פועל עד לאמונה עצמה.) ואגב הוא יוצר קשר מעניין מאוד בין סוגיות האמונה לסוגיות של "בין אדם לחברו".

ולגבי הבנת הקורא ההדיוט, ראשית על מנת שיובן על מה מוסב הדיון, אצטט את דברי הזוהר המדובר (חלק ג' דף י'.):

”דהא כל ישובא מתגלגלא בעיגולא ככדור, אלין לתתא ואלין לעילא, וכל אינון בריין משניין בחזווייהו, משינויא דאוירא, כפום כל אתר ואתר, וקיימין בקיומייהו כשאר בני נשא: ועל דא אית אתר בישובא, כד נהיר לאלין חשיך לאלין, לאלין יממא ולאלין ליליא, ואית אתר דכוליה יממא, ולא אשתכח ביה ליליא בר בשעתא חדא זעירא: והאי דאמר בספרי קדמאי ובספרא דאדם הראשון הכי הוא, דהכי כתיב (תהלים קלט יד) אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך, וכתיב (שם קד כד) מה רבו מעשיך ה', ועל דא כלא שפיר, ורזא דא אתמסר למאריהון דחכמתא, ולא למפלגי תחומין, בגין דאיהו רזא עמיקא דאורייתא.”
אמנם פירושו של בעל ה"סולם", הינו פירוש מקובל, אך לא בלבדי! - אמת שניתן בפשטות הדברים לסבור כפשט שלו, אך אפשר גם להסביר כדרשת ה"מסבירנים", אשר לדבריך טוענים כי מכאן ראיה לסיבוב הכדור סביב עצמו, יתכן?! - אינני מהעוקבים יתר על המידה אחר דבריהם. בכל מקרה מהקריאה בקטע ישנם דברים נוספים המובאים כאן, שינויי אקלים, קיצור הימים בקטבים, ועוד כהנה וכהנה.
ולסיום, עבורי הדבר היינו הך, ממש לא חשוב לי אם חז"ל היו הראשונים לכתוב בנושא. אני פתוח לשמוע ולקבל כל דבר, אך יש לי 13 אקסיומות אמוניות, שהן עבורי גבול מוחלט. י"ג עיקרי אמונה ומהם לא אזוע. בזאת נבחנת יהדותי! בברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • כ"ח בניסן ה'תשס"ט • 01:54, 22 באפריל 2009 (IDT)

בגלל האקסיומות, בגלל כבוד האכסניא ובגלל עוד מספר סיבות, לא התכוונתי לשאול או לעורר שאלות מה חז"ל ידעו ומתי. התכוונתי כפי שמציגה הכותרת, (וקויתי שתזהו זאת ותבינו את הניב), להציג בפני העוסקים תדיר במאמרי חז"ל ובחובביה - מאמר שלא שגור בקרב רבים, בניגוד ממה שהייתי מצפה ממאמר שכזה (לפחות כמו הזוהר שאפילו יחסיות למשל, נתקל בו. יחסיות, במאמר שציטטתי כאן נתקלת?) את המעשה עם אלכסנדר מוקדון למשל, הכרתי תמיד, אולם רבים לא מכירים, ובטח שלא ידעתי את מקורו בירושלמי ובמדרש. --Rex - שיחה 13:31, 22 באפריל 2009 (IDT)

מקוה שלא תרביצו לי.

ילד מרים ידיים בעת הוצאת יהודים מהבונקרים בזמן הכנעת המרד בוורשה, 1943 הילד זוהה כארטור דומב סמיונטק, ישראל רונדל, צבי נוסבאום או לוי זלינורגר.

לעיונכם המאמר "אני מתייחד" טור אישי פובליציסטי קצת חריף בסגנונו, שכבר פרסמתי בכמה אתרים במרוצת השנים והעליתי היום שוב, לבלוג שלי "מילה בסלע". אשמח לקבל את תגובתכם בבלוג וכאן כאחד. בברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • כ"ז בניסן ה'תשס"ט • 16:55, 21 באפריל 2009 (IDT)

המאמר שלך מחולק לשני חלקים. החלק השני הוא אמיתי ויפה ואפשר להזדהות איתו, וכמו שכתבת, "ולאו דוקא כאדם מאמין החרד לדבר ה'". הבעיה היא החלק הראשון והסד אליו הוא מכניס את החלק השני - סד של כתב אפולוגטיקה על אותם מעטים בקרב החרדים שכדי "להכעיס" לא עומדים בצפירה אף באזורים חילוניים [4]. יחסיות האמת • ♥ • כ"ח בניסן ה'תשס"ט 00:00:20

מי מדבר על פרובוקציה, מדובר על "התבעססות" של חיפוש השלילי בזולת ובפרט כאשר הזולת לא רואה בו שלילי. מבחינתי אי העמידה היא אקט חיובי, קראת לא?! בכל אופן אשמח אם תגיב גם שם. בברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • כ"ח בניסן ה'תשס"ט • 01:00, 22 באפריל 2009 (IDT)

אתה בחרת להגן על כל החרדים שלא עומדים בצפירה, יהיו מניעיהם אשר יהיו. זו החלטה בעייתית, שקל לתקוף אותה כפי שהראיתי. יחסיות האמת • ♥ • כ"ח בניסן ה'תשס"ט 01:15:19

אי העמידה נובע אצל כל מי מהללו שאינם עומדים, כהוקעה וזלזול לא חס ושלום בנשוא הזכאים להתייחדות, אלא באופן בו הוא נעשה. לדעתי וכן לדעת כלל הציבור עליו "הגנתי" כלשונך, דקת דומיה (רעיון שהומצא והונהג ככל הזכור לי, ע"י בני מסדר ישועי גרמני של נושאי צלב לפני כשבע מאות שנה ובכל מקרה אינו נוהג יהודי), הוא זילות לנספים ולזכרם וכיהודי מאמין ושומר מצוות, הרי מלבד הזלזול האיום, יש בכך הליכה בחוקות הגוי ולפחות סרח איסור של "בחוקותיהם לא תלכו", אם לא איסור גורף. כך שההולך רואה בכך פעמים רבות ככיבוד הנספים ולא חלילה כזלזול בהם. (כלל לא נגעתי בנקודה שהיום ההזוי הזה, אינו קשור למעשה לשום תאריך חשוב בהיסטוריית השואה למעט הקמת הגסטאפו בתרצ"ג). אקוה שהובנתי, בכל מקרה, תודה על הביקורת וכן על המחמאות לגבי המאמר. ידידך, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • כ"ח בניסן ה'תשס"ט • 09:48, 22 באפריל 2009 (IDT)

לא דקת דומייה סתם, כי אם שתי דקות דומייה שלמות. אם לא ננציח את מה שניסו לשרוף, נישאר רק עם דקות דומייה וצילומים של משרפות.

אם כבר ירביצו למישהו, הרי לך שעיר לעזאזל. אגב, מה דעתך על מיזם חיים כולכם, הנודע גם בשמו המחתרתי "מה נשרף"? ליאור ޖޭ • כ"ח בניסן ה'תשס"ט • 10:26, 22 באפריל 2009 (IDT)

הסרט לא עולה אצלי משום מה. ולגבי הפרוייקט, איך וכיצד ניתן לעזור, לי אישית יש הקלטות של יהודים ניצולי שואה ביידיש, אני חובב מושבע של התחום. יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • כ"ח בניסן ה'תשס"ט • 11:43, 22 באפריל 2009 (IDT)

אין זה סרט, כי אם הקלטה קולית. לגבי העזרה המבוקשת, עיין בבקשה בשתי הפסקאות התחתונות של הודעתי הפולנית במזנון. תודה ויום טוב, ליאור ޖޭ • כ"ט בניסן ה'תשס"ט • 10:24, 23 באפריל 2009 (IDT)

דעתי האישית. אי העמידה בצפירה של אנשים חרדים, הוא עקב סיבות אמוניות ולא מתוך רצון להכעיס איש. גם אותם הנוהגים כן במקומות חילוניים מובהקים - אין זה מתוך רצון להרגיז משיהו ספציפי, אלא זוהי צורת יחס שנפוצה במגזר שמתעלמת משיקולי כבוד כשעומדים על הפרק נושאי דת, ניתן להסכים עם כך, וניתן שלא, ניתן להבין זאת, וניתן שלא.

הרדיפה העיתונאית אחרי מפירי המנהג החרדיים, נובעת משיקולים צרים מאוד, לוקה בעיוות האמת, והתיימרותה להציג מציאות כפי שהיא - מעוררת עלי מיאוס. (אך מנגד יש גם רדיפה הפוכה בעיתונאות החרדית). לומר שהחרדים מזלזלים בכבוד הנספים זוהי חוצפה, ולומר שהם מזלזלים במנהגי הציבור הכללי - זוהי הסקה מוטעית.

המאמר שהבאת, כתוב יפה בעיני, אבל זהו הסבר שלאחר מעשה, ולומר שזה הנימוק הדומיננטי נשמע לי יומרני מידי, וגם קצת מטעה. אבל אני מניח שבנימה הפובליציסטית ניסית להראות פן אנושי והומני לאותה ההתנהגות, כמשקל נגד ה"אי-האנושיות" שמצאו בה זרים. ואכן עשית זאת בצורה מעולה ויפה, אולם מה רע בלהציג את האמת? היא לא כזאת גרועה. (אני פשוט לא מבין מדוע כל היום מכל הכיוונים כולם נהיו לי פובלציסטים, אף אחד לא מסביר ומנמק, חילוני לעולם לא יבין למה החרדי לא מתגייס לצבא, והחרדי לעולם לא יבין למה החילוני רוצה לגייס אותו לצבא... הכל טיעונים ונימוקים הר על גבי הר, וכל המרבה בדברים - ידו על העליונה). --Rex - שיחה 12:43, 22 באפריל 2009 (IDT)

כדאי לצפות בסרט הזה (יש קודם ראיון עם גרובייס ואח"כ הסרט עצמו). ‏עמיחי 12:55, 22 באפריל 2009 (IDT)

תודה עמיחי. סרט יפה. דעתי עם שרוליק, חילוני לעולם לא יצליח להבין הך רוחו של חרדי.אליהו ארונוביץ - שיחה 02:20, 23 באפריל 2009 (IDT)

אחי ורעי את המאמר הזה, לא כתבתי כתירוץ, או כהסבר. למען האמת כתבתי אותו בדם לבי, כאשר דמעות זלגו מעיני בעת כתיבתו. וגם היום, עיני מתמלאות דמעות כאשר אני קורא את חלקו השני, ובפרט לאחר פטירתו של אבי מורי ז"ל לפני כשנה וחצי, בן קרוב לשמונים היה בפטירתו ואת הפרסום האחרון, הקדשתי לזכרו. המסמך הזה מהווה טענה על עצם הסיסטמטיות הקובעת מה הוא המקובל והראוי מאזרח בדברים הנוגעים לתחושה. ביקורתי הלא מוסתרת מקבלת משקל נוסף, כאשר כבן לניצולים עם רגש יהודי, אני רואה בעמידה הזו (כמו גם בתאריך שבו נקבעה ועליו לא כתבתי בטור שלי), מן בריחה מופגנת ממגוון האפשרויות הרחב העומד בפני בן הדת היהודית באשר להנצחה ולזכירה. ומתפלא על הללו שרוממות הכפיה הדתית בפיהם, הכופים בעצם אקט חילוני אשר לדעת יהודים שומרי תורה ומצוות, לא רק שלא מהווה תועלת לזכר הנספים אלא מבחינה אמונית אף גורמת נזק לנשמותיהם. (נכון, לי יש את הפן הנוסף, כבן לניצולים, בו אני חש מעין זלזול באינטלגנציה הקוראת לי לקבל את דקת ההתייחדות הזו כמשהו מנחם, וישרוליק לא הייתה כאן שום יומרנות, זוהי תחושתי האמיתית.) ניתן לקבל את הדברים וניתן שלא, אך השיח הציבורי, אמור להגיע מתוך הבנה ולא מתוך רצון לקינטור, חיפוש נגעי הזולת והתלהמות.

ובאותו ענין אני חולק מעט על דעתו של עמיתי שרוליק, (שאם אינני טועה הייתי שכנו של סבו במשך שנים רבות). לדעתי, הידברות היא דבר בריא ומועיל, כאשר הצדדים פתוחים להאזנה. אני יכול להבין מדוע החרדי לא מתגייס, וכן מה היא נקודת מבטו של זה שאינו כזה, כאשר הוא דורש את הגיוס. כאשר אדם באשר הוא, מתגדר באידיאולוגיה מסויימת, ומסביר את עצמו על פי הפרספקטיבה ממנה הוא מתבונן, דבריו יובנו היטב, אם רק ישכיל להסבירם באורך רוח ובהבנה ולא להסתגר בד' אמות של אטימות. קבלת האחר היא לא בהכרח קבלת דעותיו, אלא הבנת נקודת המחשבה הראשונית ממנה הוא יוצא. כאשר הדיון הוא במישור האישי, באינטרקציה חברתית ולא באמצעי התקשורת רודפת הסנסציות, אני מאמין שניתן להגיע להבנה אמיתית כמעט בכל תחום, ואין לך דבר העומד בפני הרצון.

ולסיום, תודה על התייחסותכם, הייתי שמח לו הייתם מביעים את דעתכם על המאמר ישירות אצלי בבלוג, לעולם לא מאוחר... בברכה נאמנה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ל' בניסן ה'תשס"ט • 18:08, 23 באפריל 2009 (IDT)

(השוּכען?) אני שם לב שדברי הובנו ההיפך הגמור מכוונתי, אני התכוונתי לומר שבגלל שכולם נוקטים לשון פובלציסטית, ולא מסבירים בצורה הכי פשוטה, זוהי הסיבה שאף אחד לא מבין את השני. ובנוגע להרגשתך, מכיוון וזו תחושה סובייקטיבית, לא ניתן לבקרה או למודדה, אולם אל תרחיק איתה לכת כאילו "פוגעים" בך או "כופים" עליך, סך הכל אותו הנוהג הוא לא המצאה של אנשים כאלו או אחרים, זהו נוהג רגיל ומצוי, בעיניהם הוא מכבד, בעיניך הוא לא מכבד, הם רוצים שכולם יכבדו כמוהם, ואתם רוצים שכולם יכבדו כמוכם, איך זה נראה לך ייעצר בדיוק? אולי כשיפנימו שכל אחד מכבד לפי דעתו, ואין בכך פסול. ואם תרצה מבחינה זו המאמר שלך חוטא לאמת. --Rex - שיחה 05:10, 24 באפריל 2009 (IDT)

שבירה

ליאור תודה, שמרתי חלק מ"הודעתך הפולנית" בעריכה קלה ולשון נקיה משולבת בלשון סגי נהור, במקום של כבוד, אמנם זה לא הפנתיאון, אך בכל זאת.... בברכה נאמנה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ל' בניסן ה'תשס"ט • 02:27, 24 באפריל 2009 (IDT)

חן חן! כמו שאמרתי לגוי אחד אשתקד: כשחסר לך כסף, עדיף שתגנוב מארנקו של השם יתברך מאשר מארנקו של אדם. אחרי שאמרתי זאת, מצאתי יותר ויותר טעמים לכך (: חודש טוב! ליאור ޖޭ • ל' בניסן ה'תשס"ט • 08:01, 24 באפריל 2009 (IDT)

נסיעות עבודה בזמן ספירת העומר

הסבר על השיחה להלן.

חלק מרכזי משיחה שהתנהלה אמש.

הפטרה.

שבוע טוב,

אולי תרצו לשמוע כמה דברים. חודש טוב! ליאור ޖޭ • ב' באייר ה'תשס"ט • 11:05, 26 באפריל 2009 (IDT)

נחמד מאוד, מה יש לחשוב?! - יפוצו מעינותיך חוצה. ותחילת השיחה מזכירה לי חידה ששאלה אותי בתי: "מה הקשר בין חסידי ברסלב למכונית?!" והתשובה... "האורות והתיקונים".... המשך יום נעים. יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ב' באייר ה'תשס"ט • 14:31, 26 באפריל 2009 (IDT)

בס"ד או יותר נכון, מה הקשר בין אוטו לברסלב? שניהם באורות, בדיחה ידועה ומוכרת אפילו לחילונית שכמוני. ליאת • שיחה • (מישהי שאיכפת לה) 14:34, 26 באפריל 2009 (IDT)

"חילונית שכמוך"??? עוד עשר חילוניות כמוך ומשיח מגיע. אגב קראת את "אני מתייחד"?? יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ב' באייר ה'תשס"ט • 14:45, 26 באפריל 2009 (IDT)

בס"ד יהודה, תודה על המחמאה, הכוונה שלי הייתה שאפילו לחילונים הבדיחה הזו יכולה להיות מוכרת, ואני חברה בקהילות ברסלב ברשת כך שנתקלתי בבדיחה הזו לא פעם. עוד לא קראתי את אני מתייחד, אני מניחה שזה משהו שאתה כתבת. אשמח לקבל קישור. ליאת • שיחה • (מישהי שאיכפת לה) 14:59, 26 באפריל 2009 (IDT)

(: לצדיקים שמסתובבים בצמתים ומחלקים תקליטורים צריך לחלק עותק מכתבה זו, רצוי עם קישור למאמר המקורי עליו כדאי לכתוב בוויקיפדיה.

כך או כך, שלחתי את הקובץ ממחשב אחר, האזנה ערבה (: ליאור ޖޭ • ב' באייר ה'תשס"ט • 15:07, 26 באפריל 2009 (IDT)

ליאת הקישור מופיע שני אשכולים מעלינו תחת הכותרת מקוה שלא תרביצו לי, ועליו מוסב כל הדיון באשכול. בברכה ואשמח אם תגיבי שם. יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ב' באייר ה'תשס"ט • 16:57, 26 באפריל 2009 (IDT)

בס"ד תודה יהודה, אתייחס אח"כ ברשותך בעז"ה. ליאת • שיחה • (מישהי שאיכפת לה) 16:59, 26 באפריל 2009 (IDT)

רומפלנאכט

שלומות לחברי הויקרעטשמע. נתקלתי ברשימתי הזדונית בערך הנ"ל, ולפני שאני שמה עליו {{נ}}, התוכלו לעבור עליו, לראות שהכל תקין? תודה, דורית 23:38, 15 ביוני 2009 (IDT)

מושג חדש בעבורי, אנסה לבדוק ולברר. תודה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • כ"ה בסיוון ה'תשס"ט • 20:57, 16 ביוני 2009 (IDT)

תודה יודל :) דורית 23:55, 16 ביוני 2009 (IDT)

ראו פורטל:מתמטיקה/הידעת?/51

שלום. קיבצתי מספר מילים על נקודת המבט המתמטית בבעיות מי שהיה נשוי שלוש נשים וסוגיית תנורו של עכנאי בקטע ההידעת הזה. אשמח למבט בוחן של אדם בעל ידע ביהדות. שמעון - השאירו הודעה 11:47, 19 ביוני 2009 (IDT)

חוות דעת יושבי הפונדק

אשמח לשמוע את חוות דעתכם בשיחה:ישיבת באר התורה, האם הישיבה בעלת חשיבות דומה לישיבות אחרות כאן, וכן ביחס לראש הישיבה, בשיחה:גבריאל יוסף לוי. תודה, נרו יאיר • שיחה • כ"ט בתמוז ה'תשס"ט • 23:44, 21 ביולי 2009 (IDT)

צרויה

שלום לחברי הויקרעטשמע. שאלה לי ואשמח אם תסייעו. האם לצרויה, אחות דוד ואימם של יואב אבישי ועשהאל מגיע ערך? ראיתי שלעיתים מקשרים אליה, ולעיתים לא. אני מניחה שלכם ידע רב ממני באשר להאם היא זכאית לערך. תודה, דורית 13:27, 31 ביולי 2009 (IDT)

אני לא חושב שיהיה הרבה מה לכתוב עליה. מצד שני ראיתי שיש ערכים על דמויות תנ"כיות שלא ציפיתי שיהיו להם ערכים. מה הקריטריונים? איתי פ - שיחה 13:35, 31 ביולי 2009 (IDT)

במבט ראשון אני לא חושב שיהיה הרבה מה לכתוב, שיצדיק ערך. מצד שני יכול להיות שצריך חיפוש בספרייות תורניות ממוחשבות, לראות אם יש עליה מידע בחז"ל. אבדוק זאת בקרוב ואשיב. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 13:38, 31 ביולי 2009 (IDT)

איתי - אני מניחה שכמו לכל ערך אחר. סביר שלחברי הויקרעטשמע יהיה מושג טוב לגבי האם יש או אין מה לכתוב עליה ובהתאם, יוכלו לומר האם הקישור מוצדק.

האיש והאגדה - תודה רבה.

ואם אני כבר פה, אנא ראו שאלתי בשיחה:עמשי. תודה, דורית 13:40, 31 ביולי 2009 (IDT)

בתנ"ך בכל אופן לא כתוב כמעט כלום אבל שוב, יש קריטריונים? איתי פ - שיחה 13:41, 31 ביולי 2009 (IDT)

אין לי ספק שאפשר לכתוב עליה ערך, בשנים האחרונות יוצאים ספרים על נשים שבקושי מוזכרות בתנ"ך, אבל כמובן אין לפתוח ערך עד שלא יהיה משהו משמעותי לומר. נרו יאיר • שיחה • י' באב ה'תשס"ט • 13:47, 31 ביולי 2009 (IDT)

בוצע: צרויה - ‏Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 09:31, 20 בפברואר 2011 (IST)

האתרוג כפרי עץ הדעת

הנחתי תבנית מקור על הסברה כי האתרוג היה פרי עץ הדעת, אך לאחר מכאן שמתי לב לדיון הקצר בדף השיחה ובקישור לדף חטא עץ הדעת#מהו עץ הדעת? שם רשום המקור בראשית רבה (פ' טו, סימן ז). אני לא בקיא בהלכות ובפרשיות, יש מישהו שיכול לתת את הדעת בנושא? • עודד (Damzow) • שיחה • משתמש זה הוא מובחר! 17:52, 29 בספטמבר 2009 (IST)

אכן זהו המקור (או אחד המקורות). תיקנתי תוך השארת ציון האות ז' (כמו בערך חטא עץ הדעת), למרות שיש מהדורות שעניין זה מופיע באות ו' או ח'. נרו יאיר • שיחה • י"א בתשרי ה'תש"ע • 18:42, 29 בספטמבר 2009 (IST)

תבורך • עודד (Damzow) • שיחה • משתמש זה הוא מובחר! 19:47, 29 בספטמבר 2009 (IST)

קוטנה של חצר חסידית

באתי להתייעץ עמכם על טיוטת ערך שכתבתי על חסידות מישקולץ (משתמש:DGtal/ארגז חול חסידות מישקולץ). למי שלא מכיר: זו חסידות צעירה ששוכנת בפתח תקווה. מצד אחד, מספר חסידי החצר זעום (קשה להאמין שיש הרבה יותר ממניין או שניים), מצד שני, מערכת יחסי ציבור מרשימה המגובה בכספי תורמים נכבדים פירסמה ביותר את החסידות ולאירוע שמחת בית השואבה שלה מגיעים אלפים (לא הייתי אישית, אך כך אומרים) ויש גם "שערוריה זוטא" סביב מערכת כשרות שהיא מנסה להקים. האם לפרסם ערך על החסידות זה שירות טוב לקורא או להיפך? ‏DGtal‏ 11:40, 1 באוקטובר 2009 (IST)

אני בהחלט רואה חשיבות (אבל זה לא סוד שאני מכלילן). נרו יאיר • שיחה • י"ג בתשרי ה'תש"ע • 12:27, 1 באוקטובר 2009 (IST)

לא רואה חשיבות. מצד שני, אם האדמו"ר של החסידות משתייך/מתייחס לשושלת אדמו"רים כלשהי, ועליה (השושלת) יש ערך, הרי שאפשר להזכיר זאת במשפט או שניים בערך. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - אהבתי לויקיפדיה, על שום מה? 17:21, 1 באוקטובר 2009 (IST)

לדעתי יש לו משמעות, ולא משום החסידות והשלכותיה בציבור החרדי (שאינם), אלא משום הפופולאריות בציבור הכללי וקשריו הפוליטיים של האדמו"ר. Rex - שיחה 20:46, 1 באוקטובר 2009 (IST)

אם זה נכון ובהיקף מספק, ייתכן שיש חשיבות. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - לא מצביעים בסקרים? - לשם שינוי הצביעו דוקא בסקר הסקרים 00:14, 2 באוקטובר 2009 (IST)

מליחת קרבנות

בערך מלח מופיעים המשפטים הבאים " הקורבנות בבית המקדש היו מומלחים במלח (ספר ויקרא, ב', י"ג), וחז"ל קבעו שיש להשתמש במלח סדומית, מהר סדום, הנחשב למלח טהור ואיכותי. יש להניח שהסיבה לכך היא גם הצורך להוציא את הדם מן הקורבנות על פי חוקי הכשרות ביהדות, אך ההקפדה על מלח מסוים וטהור מלמדת על ערך טקסי נוסף שיוחס לו. עדות לכך היא העובדה שבבית המקדש התקיימה "לשכת המלח" (מידות, ה', ג'), שם נבדקה איכותו וטהרתו של המלח, שזכה ליחס מיוחד ומלא כבוד." נראה לי שחלק ממה שכתוב שם לא נכון. מוזמנים לתקן.

על איזה ערך בדיוק מדובר? נרו יאיר • שיחה • ל' בתשרי ה'תש"ע • 15:22, 18 באוקטובר 2009 (IST)

מלח בישול

צודק לגמרי. הצבתי תבנית מקור ופתחתי דיון בדף השיחה. זה נראה מוזר. נרו יאיר • שיחה • ל' בתשרי ה'תש"ע • 15:35, 18 באוקטובר 2009 (IST)

טהרת המשפחה

לכל הויקיפדים הדתיים, וגם לאלו שלא, שלום רב!

לאחרונה אני עוסק בפרויקט אישי של סידור והשלמה של קטגורית טהרת המשפחה. כתבתי גם (בינתיים) שני ערכים חדשים בתחום.

אשמח אם תוכלו לעבור על הנושא ולעזור לי בסידור הערכים ובהערות עליהם.

תודה רבה, מוטל (שיחה : תרומות) • ח' בחשוון ה'תש"ע • 14:53, 26 באוקטובר 2009 (IST)

אני מקווה שיימצאו מי שיקדישו זמן לעניין, אבל אם לא - אולי תעלה שאלות ספציפיות יותר. נרו יאיר • שיחה • ח' בחשוון ה'תש"ע • 16:55, 26 באוקטובר 2009 (IST)

כל הכבוד על הירתמותך לנושא ייחודי וחשוב זה. אוכל להפנות אותך לאפי ב., בעל המרץ הבלתי נדלה. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מפעיל אמין וחזק, זה בידכם 01:18, 8 בנובמבר 2009 (IST)

כעת סיימתי עריכה מאסיבית של הערכים טהרת המשפחה ונידה. סידרתי בילבולים רבים שהיו בין הערכים. כמו כן כתבתי את הערכים הפסק טהרה ושבעה נקיים ושיפצתי את הערך כתם (נידה). אשמח מאוד לשמוע תגובות/הערות/הארות/ביקורות. מוטל (שיחה : תרומות) • כ"ב בחשוון ה'תש"ע • 20:04, 8 בנובמבר 2009 (IST)

יוסף חיים שוואקי

העברתי את הדיון שנוצר לשיחה:יוסף חיים שוואקי, אשמח אם שאר חברי הוִיקִרְעטשְׁמֶע ישתתפו. תודה, דורית 01:21, 8 בנובמבר 2009 (IST)

פסיכולוגיה יהודית

דרוש מישהו עם הבנה בסיסית בנושא, כדי לארגן את המידע שמופיע בערך, ומישהו בעל ידע של ממש בתחום להעשרת הערך. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

דברי בינה

אני מזמין את כל חברי הויקרעטשמע להשתתף בהצבעת המחיקה של הערך. מוטל (שיחה : תרומות) • ו' בכסלו ה'תש"ע • 20:16, 22 בנובמבר 2009 (IST)

משתמש:Motyp/פרישה סמוך לוסת

שלום רב!

דרושה ביקורת עמיתים בערך, ממי שמבין בנושא וגם (ואולי במיוחד) ממי שלא מבין בנושא.

אני מעוניין לשמוע ביקורת לפני שאני מעלה אותו למרחב הראשי. תודה מוטל (שיחה : תרומות) • י"ד בכסלו ה'תש"ע • 18:41, 30 בנובמבר 2009 (IST)

יהודה עדס

שלום, אם מישהו יודע את תאריך הלידה המדויק של הרב אנא שישנה בערך, כרגע המצב הוא שהתאריך העברי והלעזי סותרים אחד את השני. איתי פ. - שיחה 22:58, 1 בדצמבר 2009 (IST)

דף פרויקט למדעי היהדות

בויקיפדיה האנגלית קיימים פרויקטים לפי נושאים, בויקיפדיה העברית זה קיים בצורה מינורית בדמות לוח מודעות פרטי לפורטל פיזיקה ולפורטל מתמטיקה. הגיע הזמן למסד דף פרוייקט למדעי היהדות - בו תהיה במה למיזמים, הצעות שאלות והערות בנושאי ערכי היהדות בויקיפדיה (בהקשרים של עריכה ותוכן בלבד, להבדיל משאלות כלליות המיועדות לדף זה או לדפי שיחה אחרים).

דף הפרויקט יהיה יעיל בכך שכל הויקיפדים הרלוונטיים יעקבו אחריו ברשימות המעקב שלהם, הוא יחסוך פניות כפולות למספר משתמשים, והוא יכול לאפשר ביתר יעילות ארגון ושיפור בערכים הרלוונטיים.

הנכם מוזמנים לחוות דעה על הרעיון, ולהציע שם לדף המיזם. מאחר ונקעה נפשי בדיונים ארוכי יריעה, לא אתנגד לפתוח אותו תחילה באופן פיראטי, בצורת דף משנה במרחב המשתמש, כל עוד הוא יהווה ולו כתובת לא-רשמית לנושאים אלו, ויוכר בקרב המשתמשים הפעילים בתחום זה בויקיפדיה. Rex - שיחה 01:36, 16 באפריל 2010 (IDT)

נשמע לא רחוק מהדף הזה. נכון שהפעילות פה לא רבה, אבל לא בטוח שדף במרחב המשתמש שלך יהיה פעיל יותר. נרו יאיר • שיחה • ב' באייר ה'תש"ע • 14:39, 16 באפריל 2010 (IDT)

ראשית, רחוק מאוד. לא שאלות כלליות, רק דסקוסים על שיפור התוכן בלבד. שנית, לאו דווקא במרחב המשתמש שלי. שלישית והכי חשוב, צריך דף שכל המשתמשים הרלוונטיים יעקבו אחריו ברשימת המעקב. Rex - שיחה 15:02, 16 באפריל 2010 (IDT)

עוקבים, עוקבים. תמשיכו כאן, לזכר רבי יהודה זיע"א ועכי"א... ברי"א • שיחה • ה' באייר ה'תש"ע • 13:11, 19 באפריל 2010 (IDT)

פעם כבר הבעתי דעתי במזנון בזכות "ויקיפרויקט", אך נכון לעכשיו זה לא תפס. אם יהיה ויקיפרוייקט יהדות אצטרף בכיף (ויקיפרויקט מדעי היהדות הרבה פחות מושך אותי). ‏DGtal‏ 11:42, 5 במאי 2010 (IDT)

מנחם פיליפ

שלום לכל חברי הוִיקִרְעטשְׁמֶע. הערך מנחם פיליפ נמצא ברשימת המאמרים שנערכו מעט. מאחר ואיני מכירה את האיש ופועלו, התוכלו לעבור על הערך ליתר ביטחון? נראה כי נערך ע"י פיליפ עצמו. בברכה, דורית 12:15, 19 באפריל 2010 (IDT)

דורית, מה זה קשור לפה? הוא נערך על ידי האיש עצמו, והערך ברשימת המעקב שלי, ולדעתי הוא בסדר גמור. Rex - שיחה 12:21, 19 באפריל 2010 (IDT)

למה, אסור לי לכתוב פה? כשיש לי בעיה עם ערכים שקשורים לתחומים כמו מוזיקה חסידית, לאן אתה רוצה שאפנה? דורית 12:22, 19 באפריל 2010 (IDT)

אהה, הבנתי. (מותר לכתוב פה, אבל לא תמצאי פה הרבה סימפטיה לאיש). Rex - שיחה 12:27, 19 באפריל 2010 (IDT)

לא ביקשתי סימפטיה, ביקשתי לשפר ערך אם אפשר. ואם תעשה חיפוש בדף, תראה שאני פונה לכאן לעיתים די קרובות, למטרה זו. בברכה, דורית 12:31, 19 באפריל 2010 (IDT)

עזרה בערך קו עיתונות דתית

יצרתי ערך על רשת המקומונים קו עיתונות דתית. כיוון שאני מסוגל להיות מקומי רק במספר מוגבל של מקומות חסר לי מידע על חלק מהמקומונים ואשמח לעזרה. ‏DGtal‏ 11:59, 5 במאי 2010 (IDT)

פרופ' גדליה נגאל

שלום, בקשוני לכתוב על פרופ' גדליה נגאל שנפטר לאחרונה, אך לא הכרתיו ואין עיתותיי כרגע בידי אף לקצרמר סביר. האם מישהו מכיר את פועלו ויכול לכתוב עליו? חג שמח, ‏DGtal‏ 14:50, 16 במאי 2010 (IDT)

אני רואה עכשיו שכנראה נפטר לפני ימים ספורים. אם נמתין עוד מעט ודאי יהיה יותר חומר להתבסס עליו. נרו יאיר • שיחה • ג' בסיוון ה'תש"ע • 17:55, 16 במאי 2010 (IDT)

עצתכם

דרושה בדיון החשיבות כאן. תודה, דורית 12:15, 27 ביולי 2010 (IDT)

תודה לכם על עזרכתם. דורית 12:28, 1 באוגוסט 2010 (IDT)

מי ומי בעולם הרבני

שלום!

ראו נא בקשתי בנוגע לזה האלבום. בתודה, ליאור ޖޭ • כ"ד באב ה'תש"ע • 00:21, 4 באוגוסט 2010 (IDT)

שיר עם גרמני ישן

מזכיר לכם משהו? --Jys - שיחה 14:49, 16 בנובמבר 2010 (IST)

Guter Freund, ich frage dich. Bester Freund, was fragst du mich? Sag mir mal das Erste! Eins und Eins ist Gott allein, der da lebt, der da schwebt im Himmel und auf Erden.

Guter Freund, ich frage dich. Bester Freund, was fragst du mich? Sag mir mal das Zweite! Zwei Tafeln Mosis. Eins und Eins ist Gott allein, der da lebt, der da schwebt im Himmel und auf Erden.

Sag mir mal das Siebte! Sieben Sakramente.

Sag mir mal das Achte! Acht Seligkeiten.

Sag mir mal das Neunte! Neun Chöre der Engelein.

Sag mir mal das Zehnte! Zehn Gebote Gottes.

Sag mir mal das Elfte! Elftausend Martyrer.

Sag mir noch das Zwölfte!

Zwölf Aposteln.

אחד מי יודע? איתן - שיחה - 21:46, 7 במרץ 2011 (IST)

ר"מ בישיבת גאון יעקב

שלום, אני צריך לברר מי היה ר"מ שיעור א' (תשס"ט) בישיבת גאון יעקב בבני ברק. לטלפונים לא עונים. יש למישהו רעיון איך ליצור קשר? ‏DGtal‏ 10:48, 4 בינואר 2011 (IST)

מצאתי. תודה. ‏DGtal‏ 13:54, 10 בינואר 2011 (IST)

נוריאל

אולי תוכלו לעשות משהו עם הערך עליו מתנוססת תבנית עריכה? הערך די קצר ובעלי ידע יוכלו לעבור עליו במהרה. תודה, דורית 02:15, 10 בינואר 2011 (IST)

בוצע --טישיו - שיחה 02:23, 10 בינואר 2011 (IST)

זה היה מהיר. רוב תודות וליל מנוחה, דורית 02:25, 10 בינואר 2011 (IST)

עזרה

התוכלו להיות לעזר בהחלטה על שם הערך בשיחה:יהודה צבי ברנדויין? רוב תודות, דורית 16:10, 28 בינואר 2011 (IST)

החרמון במדרש

שלום, לעזרתכם אודה. אנונימי/ת טענ/ה כי המשפט "החרמון היה על פי המדרש אחד ההרים האפשריים למתן תורה." בערך חרמון הוא שגוי. התוכלו להסיר/לאשר/לתקף בסימוכין? רוב תודות, דורית 03:31, 16 בפברואר 2011 (IST)

במדרש עשרת הדברות בעמוד זה מצוין החרמון כאחד ההרים שרצה שעליו תינתן התורה. איני יודע עד כמה המקור הזה נחשב מדרשי. ובמדרשים היותר מוכרים כמו בבראשית רבה מזכירים בדרך כלל הרים אחרים: הכרמל והתבור. מי-נהר - שיחה 05:58, 16 בפברואר 2011 (IST)

תודה רבה על התשובה. אז מה מוטב לעשות, להסיר את המשפט? דורית 16:27, 16 בפברואר 2011 (IST)

מחקתי, אין ערך באזכור מדרש נידח שלא באמת אומר משהו מהותי על החרמון. אני-ואתה • שיחה 16:59, 16 בפברואר 2011 (IST)

מצויין. תודה רבה לכם על העזרה. יום טוב, דורית 17:02, 16 בפברואר 2011 (IST)

מוזר, בהחלט הייתי מצפה שההר הגבוה ביותר בסביבה יופיע במדרש הזה - מעניין מה המשמעות של כך שהוא לא מופיע, וההרים האחרים לא - בעל המדרש לא הכיר אותו? חשב שהוא רחוק מידי? לא התלהב מגובהו? לערך זה לא שייך בכ"מ, אבל בהחלט נקודה למחשבה. דניאל צבי • שיחה 17:05, י"ב באדר א' ה'תשע"א (16.02.11)

כנראה התבלבלו עם מדרש אחר בו כתוב "עתיד הקב"ה להביא סיני תבור כרמל וחרמון ולבנות בית המקדש עליהם" (פסיקתא דרב כהנא א, ד). מי-נהר - שיחה 20:28, 16 בפברואר 2011 (IST)

באשר להערת דניאל צבי, אחד מהדרשים כותב "מדד הקב"ה את כל ההרים ולא מצא הר שתינתן בו תורה אלא סיני" (ויקרא רבה י"ג). ובמסכת מגילה כט.: "ומה תבור וכרמל שלא באו אלא לפי שעה ללמוד תורה נקבעין בארץ ישראל" . ויש מדרש אחר במילים שלי איני מוצא כעת אותו, שאומר שההרים שבאו לטעון שעליהם צריכה להינתן התורה הונמכו. מה כל זה אומר ובכן אכן צ"ע להבין את הטרימינולגיה המדרשית אבל בהחלט שאלות מעניינות מי-נהר - שיחה 20:27, 16 בפברואר 2011 (IST)

למבינים ביהדות ובאישים ידועים בתחום זה

― הועבר מהדף ויקיפדיה:לוח מודעות

בקטגוריה:ויקיפדיה: ערכים של משתמשים חדשים הצטברו מספר ארגזי חול נטושים, שבחלקם מידע על אישים ועל ספר בתחום היהדות. אני לא מבינה בזה מספיק, ולכן אשמח אם תוכלו לכתוב בדפי השיחה של ערכים אלו את דעתכם לגבי חשיבותו האנציקלופדית של נשוא הערך, כדי שאוכל לערוך אותם ולהביאם למצב בשל לעבור למרחב הערכים, אם יש חשיבות (גם אתם מוזמנים כמובן לערוך, להרחיב ולשפר את הערכים).

הערכים הם:

• משתמש:Popshmid/אליהו גודלבסקי
• משתמש:שלום הלוי/שלום הלוי
• משתמש:Samuels/ספר האשכול
• אברהם ריין (עכשיו שמתי לב שהוא עבר למרחב הערכים, השאלה היא אם יש חשיבות, אני אפילו לא יודעת איזו קטגוריה לשים)

תודה רבה מראש, Ravit - שיחה 22:28, 16 בפברואר 2011 (IST)

רוית, נסי גם ב"לוח המודעות הייעודי" - שיחת משתמש:יהודה מלאכי/וִיקִרְעטשְׁמֶע. דורית 22:34, 16 בפברואר 2011 (IST)

ספר האשכול חשוב ביותר. זה מה שאני יודע מתניה • שיחה 22:34, 16 בפברואר 2011 (IST)

דורית - איזה יופי, לא ידעתי שהלוח ההוא עדיין פעיל. מעבירה. מתניה - תודה לך, אתחיל בעריכתו, אשמח לעזרה. Ravit - שיחה 22:46, 16 בפברואר 2011 (IST)

הרב אליהו גודלבסקי ככל הנראה אכן ראוי לערך, הוא דמות דומיננטית ומנהיגותית בקרב חסידי ברסלב; במובנים מסויימים נמצא במשבצת זהה לשל ארז משה דורון. נראה מה ניתן לעשות עם הערך הזה. לגבי ספר האשכול, הספר ללא ספק דורש ערך ובודאי ממצה יותר מבארגז החול, יהי רצון מלפני בורא הזמן, שיעניק לי את הזמן הרצוי לעשות משהו בנידון, כי מה שהלב חושק הזמן עושק... בברכה, אורח לרגע • ויקיהדות • י"ד באדר א' ה'תשע"א • 21:21, 17 בפברואר 2011 (IST)

תודה רבה לך, העברתי את דבריך לשיחת משתמש:Popshmid/אליהו גודלבסקי, אשמח אם נוכל להמשיך ולהתדיין שם, כי משתמש:עדירל טען בעד מחיקתו. ולגבי ספר האשכול - אכן נראה חשוב מאוד, וכבר עבר מארגז החול למרחב הערכים, אתה מוזמן להרחיבו. תודה, Ravit - שיחה 21:46, 17 בפברואר 2011 (IST)

גם אני לא ידעתי עד לאחרונה על קיומו של לוח זה. האמת קצת מפריעלי שזה לוח נבדל. בכל אופן אם יש שאלות ואפשר לסייע אשמח כמידת הבנתי הדלה . וגם אנימצטרף לחשיבות הערך על ספר האשכול מי-נהר - שיחה 22:34, 17 בפברואר 2011 (IST)

ביקורת עמיתים

אני מאמין, שיש הרבה ויקיפדים שמעוניינים לקבל מידע על ערכי הלכה חדשים, אבל לרובם, הבוט של ביקורת עמיתים, נותן עדכון רק אם הערך מופיע בקטגוריה הראשית - קטגוריה הלכה. מי שרוצה יודיע, ונרשום בבוט שלו את כל הקטגוריות הרלוונטיות, כך שיקבל עדכון על כל ערך הלכתי. מה דעתכם? --בברכה, טישיו - שיחה 06:13, 17 בפברואר 2011 (IST)

זה רעיון לא רע להכין רשימה כזו, שבסיס לה אפשר לקחת מכאן, למרות שבעצם ניתן לראות את המידע המבוקש בכל עת כאן. משימה כבדה יותר לביצוע היא להכין רשימה של כל קטגוריות היהדות שאינם תחת קטגוריה:הלכה, שזה כבר כבד מדי לכלי הזה, ולכן יכולה להיות תועלת גדולה בשימוש בו לפי ההצעה הנ"ל. אמנם מה שבאמת צריך לעשות הוא להכריז על הקמת הוויקיפרוייקט (wikiproject) הראשון בוויקיפדיה העברית: ויקיפרוייקט:יהדות, כפי שכבר הוצע על ידי רבים. אני-ואתה • שיחה 10:56, 17 בפברואר 2011 (IST)

מה תהיה מטרת הויקיפרוייקט הזה? --בברכה, טישיו - שיחה 21:34, 17 בפברואר 2011 (IST)

ראה למשל את המקבילה האנגלית en:Wikipedia:WikiProject_Judaism. ויקיפרוייקטים הם דרך לריכוז עבודה משותפת על תחומים בצורה מסודרת באופן קבוע. אני-ואתה • שיחה 23:16, 17 בפברואר 2011 (IST)

אני בעד גדול, כמובן. השאלה היא אם יש עוד כמה שמוכנים להצטרף לעסק. אולי אשאל כמה מהחבר'ה. אחד מהם, כבר הביע את דעתו ב#דף פרויקט למדעי היהדות, השנים האחרים כבר אינם כאן עמנו. --בברכה, טישיו - שיחה 02:08, 18 בפברואר 2011 (IST)

ראה גם דיון כאן. אני-ואתה • שיחה 02:18, 18 בפברואר 2011 (IST)

אני מסכים לתרום בנושאי יהדות (הלכה ועוד, לא היסטוריה!) . אך משום שאני די חדש כאן לא כ"כ הבנתי את כל המושגים שנאמרו כאן. מהזה ביקורת עמיתים וכו'רבנן • שיחה • כ"ח באדר א' ה'תשע"א • 10:05, 4 במרץ 2011 (IST)

יש לנו כ5-6 משתמשים שמוכנים לעזור לפרוייקט. גם אריאל הביע את הסכמתו לאחרונה, ואנו מחכים לפרוייקט שיקים אני ואתה. בברכה, טישיו - שיחה 21:00, 7 במרץ 2011 (IST)

בהמשך לספר האשכול והראב"ד השני

העליתי ערך על הראב"ד השני אודה לחוו"ד לגבי זמנו ורבותיו ראו בשיחה:הראב"ד השני. תודה מי-נהר - שיחה 00:08, 18 בפברואר 2011 (IST)

אווזי זמן, אווזי אווזים הם

שלום,

ראו נא ויקיפדיה:הכה את המומחה#שחיטה כשרה של עופות ימיים. תודה ושבת שלום, ליאור ޖޭ • כ"א באדר א' ה'תשע"א • 14:12, 25 בפברואר 2011 (IST)

👍 עצבנ-בני על הכותרת...! מעט מן האור • שיחה • כ"ב באדר א' ה'תשע"א • 22:22, 26 בפברואר 2011 (IST)

המשך להודעתי הקודמת: האם להעביר למרחב הראשי את משתמש:Popshmid/אליהו גודלבסקי?

לאחר קיצוצים ומספר דעות שהוצגו בשיחת משתמש:Popshmid/אליהו גודלבסקי לגבי חשיבותו - אנא הביעו דעות נוספות, לפני שיועבר/יימחק. תודה, Ravit - שיחה 22:06, 9 במרץ 2011 (IST)

סיהרא

מה לדעתכם יש לעשות עם הערך? להערותיכם אודה בשיחה:סיהרא. שבוע טוב, דורית 23:54, 23 באפריל 2011 (IDT)

העברתי את הערך לארגז חול (משתמש:Orzah/סיהרא, אך אתם מוזמנים להגיב בשיחתו למרות זאת ותודה לאני ואתה שכבר חיווה דעתו). אשמח גם לדעתכם על חכמי הרמז. חג שמח, דורית 11:19, 24 באפריל 2011 (IDT)

קובי אריאלי

מכיר את זה? קלונימוס - שיחה 17:40, 27 במאי 2011 (IDT)

קלונימוס ואת זה אתה מכיר? • חיים 7 • עלי • כ"ט בתמוז ה'תשע"א • 05:10, 31 ביולי 2011 (IDT)

בהחלט... קלונימוס - שיחה 06:49, 31 ביולי 2011 (IDT)

בדיקה

האם זה מדוייק? ראו גם את שיחת הערך וההעברה שבוצעה. לעזרתכם אודה, דורית 09:09, 28 ביולי 2011 (IDT)

בספרו שומר אמונים, הוא כותב כך. וגם תדעו בניי אהוביי שכל כחי ועמלי ומסירת נפשי היה ללקוט מכל מקום אבנים טובות ומרגליות דברים קדושים להעמיד מזה יסוד בנין הקדוש, דבר שראיתי שיצא מזה קידוש ה', ונחת רוח להבורא, וחיזוק לנפש ישראל, לקטתי בתרמילי לבנות מזה בנין קדוש יסוד שומרי אמונים, לכן ח"ו ח"ו שתפרצו איזה הנהגה שלנו, או מנהג או נוסח או הדרכה, כי זה מכניס עצמו בסכנה גדולה, כי אני מוכן לנקום ממנו בכל כחי מי שיעשה זאת, כי הבורא ברוך הוא יודע כונת לבבי, והוא אינו מקפח שכר שום בריה, ויודע הבורא גודל מסירת נפשי להעמיד הדת ולחזק בדקי הקדושה. ותראו בניי אהוביי להרביץ גבולי קדושה תמיד בתלמידים ובחברתינו שיחיו, רק בדעת ולא בפראות ובשגעון ח"ו ובדמיונות וכדומה, רק לילך ולדרוך על מפתן האמת, ולבקש האמת בלי גענארט ח"ו.ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 10:29, 28 ביולי 2011 (IDT)

לדעתי שתי האפשרויות נכונות, והוויכוח הנוכחי קשור לוויכוח בין הבן לחתן. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 10:29, 28 ביולי 2011 (IDT)

תודה על התשובה המפורטת. אך אם שתי האפשרויות נכונות, מהו עם כך השם הנכון לדעתך לערך (ולקטגוריה)? חבורת שומר אמונים או שומרי אמונים? דורית 10:34, 28 ביולי 2011 (IDT)

לא. יש להבדיל בין התייחסות לבני החבריא, שהם נקראים "שומרי" אמונים, לבין החבריא עצמה שקרויה - כמו ספרו - שומר אמונים. תולדות אהרן - שיחה 10:35, 28 ביולי 2011 (IDT)

יש היגיון במה שתולדות אומר (ההבדל בין שם החבריא לבין שם בני החבריא), אני אתייעץ במהלך היום עם אדם מקורב מאוד. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 11:57, 28 ביולי 2011 (IDT)

ראו גם בדף השיחה הרלוונטי. תולדות אהרן - שיחה 12:04, 28 ביולי 2011 (IDT)

מבדיקה שערכתי, שם החבריא הוא "שומרי אמונים" והאסמכתאות יהיו בידי בעזרת השם, בלי נדר, ביום ראשון. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 18:37, 28 ביולי 2011 (IDT)

מצויין. ולחשוב שכל המהומה של אתמול הייתה נחסכת לו רק הייתה פנייה למקום הנכון בתוספת סימוכין. אריאל, אני משאירה את חתימת הדיון על שאלת שם הערך והקטגוריה בידך. שבת שלום, דורית 21:57, 28 ביולי 2011 (IDT)

אחלה מקום

פעם ראשונה שלי כאן, אפשר הסבר קצר מה הולך כאן ומה עושים כאן? --כיכר השבת • שיחה • משתמש זה לקח על עצמו חופשת ויקי ולא יפעל בדפי תוכן בלבד 18:38, 28 ביולי 2011 (IDT)

כותבים כאן ליודא, ומקווים שהוא ייכנס בהקדם להשיב. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 18:42, 28 ביולי 2011 (IDT)

כותבין לו כאן, אבל מזה המקום הזה? למה לא לכתוב בדף השיחה? ואני לא דובר יידיש ככה שמזה וִיקִרְעטשְׁמֶע? --כיכר השבת • שיחה • משתמש זה לקח על עצמו חופשת ויקי ולא יפעל בדפי תוכן בלבד 18:44, 28 ביולי 2011 (IDT)

קרעטשמע ביידיש זה פונדק, יודא הכין פונדק מיוחד לוויקי, המיועד לכל מי שרוצה לכתוב משהו יותר קליל ממה שכותבים בדרך כלל, בדפי השיחה. פה אפשר גם לקיים דיונים נעימים בענייני דת ובכל עניין. ואגב שלחתי לך מייל. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 18:51, 28 ביולי 2011 (IDT)

הבנתי שלחתי לך מייל בחזרה. --כיכר השבת • שיחה • משתמש זה לקח על עצמו חופשת ויקי ולא יפעל בדפי תוכן בלבד 18:54, 28 ביולי 2011 (IDT)

מה שאני לא הבנתי

אם זה במה חשובה כל כך, למה זה לא דף ויקי אלא דף משתמש?? • חיים 7 • עלי • כ"ט בתמוז ה'תשע"א • 22:32, 31 ביולי 2011 (IDT)

גם אני לא הבנתי, יהודה, לא חבל על הדף? :) --כיכר השבת • שיחה • שמור וזכור את יום השבת לקדשו כי היא מקור הברכה 22:34, 31 ביולי 2011 (IDT)

ממש לא חבל,וכנראה שלא הכול מובן בעולמנו. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 22:44, 31 ביולי 2011 (IDT)

למה לא חבל? זאת אומרת כדאי שהדף יישאר כי בכל זאת זה דף שיהודה עבד ועמל עליו וכעת הוא ייהפך לעוד אחד מדפי ויקיפדייה (בלי לזלז באף דף ויקי) --כיכר השבת • שיחה • שמור וזכור את יום השבת לקדשו כי היא מקור הברכה 22:47, 31 ביולי 2011 (IDT)

ח"ו למחוק את תוכן, אלא לבצע "העברה" ממרחב אישי לויקיפדיה • חיים 7 • עלי • כ"ט בתמוז ה'תשע"א • 22:49, 31 ביולי 2011 (IDT)

הבנתי זאת, אך לא הבנתי את אריאל. --כיכר השבת • שיחה • שמור וזכור את יום השבת לקדשו כי היא מקור הברכה 22:50, 31 ביולי 2011 (IDT)

זה משהו פרטי שמישהו פתח במרחב המשתמש שלו. זה לא משהו רשמי או משהו כזה, ולא הכל בעלמנו (בכלל, וגם בויקיפדיה) שחור-לבן. אבגד - שיחה 01:18, 1 באוגוסט 2011 (IDT)

חברה, לעבודה!

Itzuvit (שיחה | תרומות | מונה) עיצבה לנו לוגו מדהים לכותבי ההלכה.

מי שיכתוב ערכי הלכה יזכה לקבל את האות הנכסף, ויוכל להציג אותו בדף המשתמש שלו!! חברה, לעבודה! --בברכה, טישיו - שיחה 23:23, 31 ביולי 2011 (IDT)

אני יכול סתם לשים לי את הלוגו בלי לכתוב • חיים 7 • עלי • כ"ט בתמוז ה'תשע"א • 23:57, 31 ביולי 2011 (IDT)

רק תנסה. אם תעשה כך, אני גמרתי איתך. לצמיתות. אני חושב שיותר קל לפתוח ערך הלכתי, כל כך קשה? בברכה, טישיו - שיחה 23:59, 31 ביולי 2011 (IDT)

אחרי באבא אלעזר אני כבר מפחד , אני לי כרגע רוגע נפשי לזה, אבל כאשר יהיה בשמחה... וכמעט שכחתי, תבנה לזה פלטפורמה יפה, תבנית או משהו • חיים 7 • עלי • א' באב ה'תשע"א • 00:03, 1 באוגוסט 2011 (IDT)

אל תגזים, אנחנו כאן (בפורטל) עושים רק דברים שמותרים במסגרת ההלכה, מה שההוא עשה עובר את הגבול. לא הבנתי מה לבנות, תוכל להסביר? --בברכה, טישיו - שיחה 00:09, 1 באוגוסט 2011 (IDT)

(בלי לזלזל באף אחד ) אפשר כבר לתת את האות לטישיו וזהו, לא ככה? :) --כיכר השבת • שיחה • שמור וזכור את יום השבת לקדשו כי היא מקור הברכה 00:18, 1 באוגוסט 2011 (IDT)

תבנה תבנית שיוכלו להכניס את האות בצורה מהירה ונכונה דוגמא לא מחייבת

משתמש זה הוא גבר.

• חיים 7 • עלי • א' באב ה'תשע"א • 00:36, 1 באוגוסט 2011 (IDT)

יש הבדל גדול בין תבנית לבין אות. אות כבוד ניתנת למי שכתב ערכי הלכה, על ידי משתמשים אחרים המוקירים את פועלו. לעומת זאת, תבנית משתמש מובת על ידי המשתמש בעצמו. כל אחד מוזמן להציב בדף השמתשמ שלו את התבנית הבאה:

משתמש זה כותב ועורך ערכים לשמם, ללא כל תמורה או כבוד... ונטל חלק בכתיבת ערכי הלכה.

בברכה, טישיו - שיחה 00:58, 1 באוגוסט 2011 (IDT)

ר' טישיו "כמעט" צודק: יש עיטור אחד שויקיפד כן נותן לעצמו: "עיטור המעטר", שעכשיו לענקתי לעצמי בזכות שעיטרתי את טישיו עצמו ב"אות כותב ההלכה", בשם קוראים רבים. (דרך אגב, יהיה גם "אות קורא ההלכה"?). עוד על אותות ועיטורים בויקיפדיה:אותות ועיטורים. קיפודנחש - שיחה 01:28, 1 באוגוסט 2011 (IDT)

נ.ב ברכות לטישיו --כיכר השבת • שיחה • שמור וזכור את יום השבת לקדשו כי היא מקור הברכה 01:36, 1 באוגוסט 2011 (IDT)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה: ולכן כתבתי שזאת דוגמא, העיקר שהבסיס הובן... אבל עדיין העיטור הוא לא נראה מספיק מרשים, תבנה פלטפורמה סביבתית חזקה • חיים 7 • עלי • א' באב ה'תשע"א • 01:39, 1 באוגוסט 2011 (IDT)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה: ::מצידי יש מצב להעניק "אות קורא הלכה", השאלה היא האם אפשר לדעת כזה דבר - מי קורא הרבה ערכי הלכה? נראה לי שקיפי התבדח. ובאמת לא הבנתי למה כתבת שהענקת לעצמך את העיטור - אני רואה שמישהו אחר העניק לך אותו. חיים - אתה רוצה שהסמל יהיה כדוגמת הסמלים האחרים - כוכב גדול ברקע? בברכה, טישיו - שיחה 01:41, 1 באוגוסט 2011 (IDT)

לא, אני רוצה שהוא יהיה במיקום וגודל זהה אצל כל הנושאים אותו, וזה רק בתבנית מובנת • חיים 7 • עלי • א' באב ה'תשע"א • 01:48, 1 באוגוסט 2011 (IDT)

נראה לי שלא נהוג כך. ראה למשל העיטורים שניתנו למשתמש:קיפודנחש, יורי ודומיהם בברכה, טישיו - שיחה 01:51, 1 באוגוסט 2011 (IDT)

הצעתי, כרצונך • חיים 7 • עלי • א' באב ה'תשע"א • 02:07, 1 באוגוסט 2011 (IDT)

תודה על ההצעה, והרצון הכן והטוב. בברכה, טישיו - שיחה 02:08, 1 באוגוסט 2011 (IDT)

משתמש:כיכר השבת/תבנית:לבוש חרדי

אשמח אם מישהו יציץ ויבדוק את התבנית. צום קל! --כיכר השבת • שיחה • "אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד, הָעִיר רַבָּתִי עָם--הָיְתָה, כְּאַלְמָנָה; רַבָּתִי בַגּוֹיִם, שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת--הָיְתָה, לָמַס." 11:18, 8 באוגוסט 2011 (IDT)

תנו דעתכם

משועממים או צודקים? תנו דעתכם כאן. --כיכר השבת • שיחה • "אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד, הָעִיר רַבָּתִי עָם--הָיְתָה, כְּאַלְמָנָה; רַבָּתִי בַגּוֹיִם, שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת--הָיְתָה, לָמַס." 11:28, 8 באוגוסט 2011 (IDT)

נס

שלום לחברי הוִיקִרְעטשְׁמֶע. התוכלו לעבור על הערך? הוא רווי בתוכן הקשור לדת היהודית, ועיניים בוחנות נוספות לא יזיקו. תודה רבה, דורית 22:36, 29 באוגוסט 2011 (IDT)

זמרי בן סלוא

חג אורים שמח לחברי הוִיקִרְעטשְׁמֶע. קצרה ידי מלהושיע ערך זה למרות רצוני בכך. התוכלו לערוך אותו ולשפרו? תודה, דורית 00:43, 27 בדצמבר 2011 (IST)

תודה רבה טישיו! דורית 13:02, 27 בדצמבר 2011 (IST)

תמיד לשירותך :) טישיו - שיחה 17:08, 27 בדצמבר 2011 (IST)

כדאי לכם לראות את זה

קורע. שדדשכ • שיחה • כ"א בטבת ה'תשע"ב • 12:52, 16 בינואר 2012 (IST)

סידור הרב

העוקבים אחר הדף מתבקשים להביע את דעתם בשיחה:סידור הרב ביחס לשאלה האם שם זה הוא השם המקובל לסידור של הרב שניאור זלמן מליאדי גם מחוץ לחב"ד. נרו יאיר • שיחה • ז' בשבט ה'תשע"ב • 23:30, 31 בינואר 2012 (IST)

מרדכי הכהן (מקובל)

היש בידכם עוד מידע על האיש? נדרשים גם פרטים בסיסיים כמו שנת לידה ופטירה. תודה, דורית 00:23, 9 במרץ 2012 (IST)

שיחת קטגוריה:חב"ד#קטגוריה:שליחי חב"ד

שלום לכם, אודה למי שיוכל לחוות דעתו אודות פתיחת הקט' החדשה הנ"ל שם בדף השיחה, תודה. מי-נהר - שיחה 12:18, 22 במרץ 2012 (IST)

חשיבות

שלום לחבי הויק'. אנא ממכם, עיזרו לי להבין את זכאותו של הנ"ל לערך. ראו את טענותי בשיחה. אשמח אם תרחיבו את הערך כך שלא אצטרך להעבירו למרחב המשתמש. תודה, דורית 11:01, 8 ביוני 2012 (IDT)

עזרה 2

שלום לחברי הויקר' ושנה טובה. התוכלו לסייע לי באשר לערכים המוזכרים כאן שאותם העברתי למרחב המשתמש? מעבר לכך שהם זקוקים לעריכה נוספת, האם יש להם חשיבות? תודה, דורית 01:00, 16 בספטמבר 2012 (IDT)

זה סלנג פנים אידשאי, לא ראוי לערך (אולי! בויקיאידיש). אגב, נראה לי שהפונדק פשט את הרגל • חיים 7 • (שיחה) • כ"ט באלול ה'תשע"ב • 02:44, 16 בספטמבר 2012 (IDT)

לכל באי הפונדק וכל הרואה את ההודעה הזאת

אם ראיתם שיש ערך על שיר, פיוט, מזמור וכו' הקשור לאחד ממועדי תשרי ואין עליו ערך אנא הפנו לכך את תשומת ליבי בדף שיחתי. כיכר השבת • שיחה • שָׁמוֹר וְזָכוֹר 01:03, 16 בספטמבר 2012 (IDT)

לא הבנתי. "אם ראיתם שיש ערך... ואין עליו ערך"... נא הסבר דבריך. אלי לייטנר - שיחה 01:06, 16 בספטמבר 2012 (IDT)

יצר בלבול אכן לא ניסחתי את עצמי טוב. הכוונה היא אם אתם יודעים על שיר, פיוט, מזמור השייך לאחד ממועדי תשרי ואין עליו ערך אז אשמח אם תכתבו את שם השיר, פיוט וכו'.. בדף שיחתי. כיכר השבת • שיחה • שָׁמוֹר וְזָכוֹר 02:43, 16 בספטמבר 2012 (IDT)

בלי להגזים - יש מאות פיוטים ושירים כאלו, כמבואר במחזור על מנהגיהם השונים. ראה קטגוריה:פיוטים לראות מה שנכתב, ותמצא פיוט חשוב ונפוץ שלא כתבו עליו. --‏DGtal‏ 02:49, 16 בספטמבר 2012 (IDT)

הצעה לחילופי כתובת

בשנים האחרונות אנו חוסים בצילו של הרה"ג משתמש:יהודה מלאכי, אך נפתח לאחרונה איזור בשם ויקיפדיה:מועדונים שמתאים ביותר לשמש אכסניה. האם ראוי לשנות מאכסניה שלנו אף שמצווה שלא לשנות, מטעמי פרסום ואפשרויות טכניות מגוונות (ראו מועדונים קיימים)? ‏DGtal‏ 02:41, 16 בספטמבר 2012 (IDT)

ברוך שכיוונתי! ראה הודעתי למעלה, בעד מאד • חיים 7 • (שיחה) • כ"ט באלול ה'תשע"ב • 02:47, 16 בספטמבר 2012 (IDT)

בבקשה, אתם מוזמנים להעביר לשם את כל הויקרעטשמע על קרבו וכרעיו, רק אנא מכם שמישהו (אולי דורית או נרו) יקחו עליו אחריות לתחזקו, לשמרו ולטפל בו כראוי, מאחר וכידוע לכולכם אני כבר מזמן לא כאן. מועדים לשמחה ואנא למדו משניות לעילוי נשמתו של ישראל קרול יקירנו. אורח לרגע • ויקיהדות • י"ט בתשרי ה'תשע"ג • 18:37, 4 באוקטובר 2012 (IST)

אשמח בעז"ה בלנ"ד לעקוב בכל מקום שיהיה. באיזו תחזוקה נוספת יש צורך? נרו יאיר • שיחה • י"ט בתשרי ה'תשע"ג • 13:10, 5 באוקטובר 2012 (IST)

יודל, תודה על דבריך. נראה לי שהדבר המרכזי הוא לעקוב ואולי לשנות קצת את הפתיח בהתאם לשינוי השם. אני אשמח אם מספר עורכים יכניסו את הדף (החדש) לרשימת המעקב שלהם. בסופו של דבר, דף זה מסייע רבות, לפחות לי, ונוח שיש לאן לפנות. ואיך נקרא לדף? מועדים לשמחה, דורית 13:38, 5 באוקטובר 2012 (IST)

אני הייתי ממליץ על "שטיבעל"---...! או "ויקדישא"... שלוש • שיחה • י"ט בתשרי ה'תשע"ג • 13:45, 5 באוקטובר 2012 (IST)

לכאורה אין סיבה לשנות את השם מקורי, שכבר הוחזק קמיעא וגם גברא (כלומר אולי זה יעודד את יהודה לקפוץ מדי פעם). נרו יאיר • שיחה • י"ט בתשרי ה'תשע"ג • 14:40, 5 באוקטובר 2012 (IST)

אין לי בעיה עם זה, רק בלי ניקוד. ניתן לדיון עוד כמה ימים, ובהתאם להחלטה נעביר. דורית 14:47, 5 באוקטובר 2012 (IST)

שיהיה המקורי פשוט התרגלנו.... (אפשר גם ויקיהדות) • חיים 7 • (שיחה) • כ"ג בתשרי ה'תשע"ג • 04:10, 9 באוקטובר 2012 (IST)

נכון! אבל אם משנים את השם אולי זה יכול לעניין עוד חבר'ה אחרים-חדשים, (או שאין כאלה?!), ואז להפוך את המקום לשולחן דיונים פורה. (ובעגה המקובלת: 'שטיבעל'...). אגב, מה משמעות השם 'ויקרעטשמע'? שלוש • שיחה • כ"ג בתשרי ה'תשע"ג • 15:00, 9 באוקטובר 2012 (IST)

מן הסתם אתה יודע שקרעטשמע הוא פונדק או אכסניה. נרו יאיר • שיחה • כ"ד בתשרי ה'תשע"ג • 00:15, 10 באוקטובר 2012 (IST)

👍 חזק מאד! שלוש • שיחה • כ"ד בתשרי ה'תשע"ג • 11:14, 10 באוקטובר 2012 (IST)

עבר כבר זמן רב מאז שדנו בעניין - אפשר להעביר? הסתייגויות אחרונות? הערות לגבי השם? דורית 15:05, 2 באפריל 2013 (IDT)

נדמה לי ואפשר או תחת ויקיפדיה:מועדונים/ויקרעטשמע או ויקיפדיה:מועדונים/ויקיהדות (אם קשה לגלגל על הלשון את הקרעטשמע) • חיים 7 • (שיחה) • כ"ג בניסן ה'תשע"ג • 20:15, 3 באפריל 2013 (IDT)

מה שלא שבור לא צריך לתקן (במילים אחרות: מה רע כאן?) קיפודנחש 20:20, 3 באפריל 2013 (IDT)

• בעד להעביר. צריך מקום ייעודי שאינו בעל זיקה למשתמש פרטי. לא יודעים על הדף הזה, נכון לעבור למקום מסודר (ואני גם חושב שהציור הסמלילי השני מראש הדף, נורא מכוער) כמובן תודה למשתמש הנכבד שאירח והביא לאכסניה טובה זו. כמו כן ברצוני להביע התנגדות לשם שאינו בעברית, כאן זה לא ויקיהומור ודוברי האידיש אינם מייצגים רשמיים של היהדות. לכן לא ניתן שם בלאדינו וכיו"ב. לענ"ד אפשר בארמית ואם לא אז עברית. מי-נהר - שיחה 20:38, 3 באפריל 2013 (IDT)
• בעד להעביר. בנוגע לשאר: בעיקרון מסכים עם "מי-נהר", חוץ מההתנגדות למילה ה"יידישאית", אין זה הומור כלל, אלא תחושת שייכות קהילתית די ברורה, אולי תוספת של חן דק. רק צריך קצת להסביר בראש הדף על משמעות השם. • שלוש • שיחה • כ"ג בניסן ה'תשע"ג • 23:50, 3 באפריל 2013 (IDT)

לא הבנתי מה ברור באידיש ולמי. מי-נהר - שיחה 00:02, 4 באפריל 2013 (IDT)

נכון. גם לי לא היה ידוע משמעות המילה (ראה מספר שורות בודדות למעלה) - עד שהסבירו לי. הנה כבר רווח אחד מהשתייכות לקהילה • שלוש • שיחה • כ"ד בניסן ה'תשע"ג • 00:16, 4 באפריל 2013 (IDT)

הערת אגב, קרעטשמע היא לא מילה באידיש, אלא ככה"נ בפולנית היא אומצה על ידי יהודים דוברי אידיש יוצאי פולין, ומשם היא התפשטה לשאר דוברי השפה. לעצם העניין הצעתי את שני השמות, אם כי לקרעטשמע יש חן • חיים 7 • (שיחה) • כ"ד בניסן ה'תשע"ג • 02:05, 4 באפריל 2013 (IDT)

אני מציע לתת שם בארמית כי זה בסיס הרבה יותר רחב ומתאים. וראינו לאחרונה שזה מגיע אפילו עד ד"ר רות קלדרון בת ליהדות בולגריה. אגב השם שטיבל, השם שטעטל משמש בויקיגניה כסוג מקביל של המזנון אצלנו.

הצעות בארמית שאף מוזכרת בסמליל הציורי בראשית דף זה, אתנחתא. אגב ההצעה ויקדישא מעניינת מאד, היא נשמעת אידישאית אבל היא למעשה שילוב של המילה ויקי והמילא קדישא בארמית. מי-נהר - שיחה 02:27, 4 באפריל 2013 (IDT)

לא, בלי קדישא. אני לא רוצה להגיד מה זה מזכיר ללא דוברי ארמית ביננו. אבל נראה לי שיש הסכמה על ההעברה, אנחנו צריכים להחליט סופית על שם. יש לי חיבה לויקרעט', וזה נראה לי שריד נחמד וכבוד למי שיצר את הדף מלכתחילה. אבל אני מודה שהשם ארוך ולא "קליט", לכן האופציה השנייה העדיפה עלי היא "ויקיהדות". אם יש עוד רעיונות, אשמח לשמוע. רק אם אפשר, בואו נתקדם הפעם לקראת החלטה סופית, ואני אעביר בהתאם להחלטה שתתקבל. דורית 21:10, 4 באפריל 2013 (IDT)

בלי יידוי אבנים: מה עם ויקיהיימיש?! ;-) - (אה, ראיתי עוד ויקרעטשמע...) • שלוש • שיחה • כ"ד בניסן ה'תשע"ג • 21:48, 4 באפריל 2013 (IDT)

יש הבדל בין דף במרחב המשתמש, ובו השם צריך להצביע על כך שמדובר ב"מועדון" (ולכן אכסניה/בית מרזח או בית מרחץ עושים שכל), ובין דף שממילא נמצא תחת "ויקיפדיה:מועדונים" שמעצם מיקומו ברור שמדובר בויקיפדיה ובמועדון, והשם צריך להצביע על _טיב_ המועדון ולא על כך שמדובר ב"מועדון ויקיפדי". ההצעה שלי - " סת"ם ופירש ". התחכמו זולה על הגבול בין הביטוי "סתם ולא פירש" ובין סופר סת"ם, עם הדגשה שכאן דווקא _כן_ מפרשים. בברכה - קיפודנחש 22:01, 4 באפריל 2013 (IDT)

שנון נחמד , אהבתי. מי-נהר - שיחה 23:36, 4 באפריל 2013 (IDT)

נסיון סיכום

אולי בכדי לנסות לקצר תהליכים אסכם את ההצעות העיקריות בדיון:

ויקרעטשמע

1. נרו יאיר
2. דורית
3. חיים 7
4. בעד • שלוש • שיחה • כ"ה בניסן ה'תשע"ג • 00:11, 5 באפריל 2013 (IDT)
5. נגד אינו נהיר ואינו מדבר לכלל הציבור, המקום צריך להסביר פנים לכולם.מי-נהר - שיחה 23:38, 4 באפריל 2013 (IDT)
6. בעד - אם דעתי עדיין חשובה (הופניתי ע"י חיים 7), אגב עיינו בהערתי דלמטה. אורח לרגע • ויקיהדות • כ"ז בניסן ה'תשע"ג • 13:00, 7 באפריל 2013 (IDT)
7. בעד למרות שאני מסכימה עם מי נהר. פשוט בגלל שאין הצעות בעלות שאר רוח אחרות, וויקיהדות מזכיר לי שיעורי יהדות משמימים מהתיכון. • צִבְיָה • שיחה • כ"ז בניסן ה'תשע"ג 23:59, 7 באפריל 2013 (IDT)

ויקיהדות

1. חיים 7
2. דורית
3. בעד מי-נהר - שיחה 23:38, 4 באפריל 2013 (IDT)

ויקדישא

1. מי-נהר אני מקבל את הערת דורית וחושב שיש להתחשב בהערה זו. מי-נהר - שיחה 23:34, 4 באפריל 2013 (IDT)
2. שלוש שליש כנ"ל. • שלוש • שיחה • כ"ה בניסן ה'תשע"ג • 00:11, 5 באפריל 2013 (IDT)

בברכה • חיים 7 • (שיחה) • כ"ד בניסן ה'תשע"ג • 23:03, 4 באפריל 2013 (IDT)

לא כל-כך הבנתי; בכל אופן אני בעד ויקרעטשמע • שלוש • שיחה • כ"ד בניסן ה'תשע"ג • 23:07, 4 באפריל 2013 (IDT)

מי-נהר, תודה. וחיים, זה בעייתי הניסיון סיכום הזה, הרי ויקיהדות אצלי זו אופציה שנייה, ולמה האופציה שקיפוד הציע למשל לא מוזכרת? והכי חשוב, מוטב לתת לאנשים עוד זמן להציע רעיונות ולחתום לבד תחת האופציה המועדפת עליהם. בברכה, דורית 23:39, 4 באפריל 2013 (IDT)

חיים שבע דורית ונרו; תודה רבה על האמביציה והרצון הטוב, אני שמח שתרומתי הצנועה עדיין אקטיבית במרחב.

מי נהר; למה הלוגו מכוער? - הוא משקף מראה יהודי אוטנטי. ולגבי הסברת פנים; מקום זה הסביר ומסביר פנים לכל המי ומי בויקיפדיה העברית, יעידו על כך הארכיונים שלדעתי גם הם צריכים העברה למרחב המועדונים, הם מכילים אוצר בלום של חומר.

כהערת אגב תוכלו להבחין שבחתימתי הבלתי שימושית בעליל לאחרונה מופיע הלינק לקרעטשמע כויקיהדות, ובכל זאת לדעתי יש להכריע על הקרעטשמע כמשהו יחודי, ובפרט שלכל שם מועדון יכולה להיות כותרת משנה.

בברכת אביב פורה וקיץ בריא ובידידות כנה אורח לרגע • ויקיהדות • כ"ז בניסן ה'תשע"ג • 13:00, 7 באפריל 2013 (IDT)

עוד הצעות

אני מודה למשתמש:חיים 7 שביקש שאביע את דעתי כמציע ההצעה. מבין 3 האופציות ויקיהדות הוא הברור ביותר, ויקרעטשמע היה משהו שאני חשבתי בשעתו שהוא עיוות של קריאת שמע, מה שמוכיח שיש לי הרבה יידיש ללמוד, וויקדישא נשמע כמייעד את המועדון דווקא לדוסים ולא לחובבי ערכי יהדות מכל דת, צבע ומין. בכל מקרה, לדעתי התוספת ויקי מיותרת והייתי אוהב יותר משהו קליל יותר כמו בדוגמאות שיש היום בויקיפדיה:מועדונים.

לדוגמה - יהדות כאן ואחר כך, או כנסת היהודים. ‏DGtal‏ 01:32, 5 באפריל 2013 (IDT)

מסכים לגמריי עם דיגיטל. וגם באמת אין שמות של מועדנים על בסיס ויקי תחילית. בינתיים הצעתו של קיפוד מנחש לטעמי היא היותר מוצלחת מבינה זו.מי-נהר - שיחה 01:51, 5 באפריל 2013 (IDT)

אולי בכל זאת כדאי לשמור על הסגנון; מה עם שטיבל. זה שם מוכר יותר מ"קרעטשמע", ומזמין את כולם לקפוץ. (אני שם לב שבעבר הצעתי שם זה, לא נורא) • שלוש • שיחה • כ"ה בניסן ה'תשע"ג • 01:43, 5 באפריל 2013 (IDT)

"היודע לשאול" , "אחד מי יודע", "אתנחתא" שהזכרתי מקודם אמנם בארמית אבל זו מילה מוכרת. "האורים ותומים", "הפרד"ס" או אפילו מועדון "החושן". "שלושה כוכבים". מי-נהר - שיחה 01:55, 5 באפריל 2013 (IDT)

ניקוד

ההעברה מעט נמהרת לדעתי. אבל אם כבר מחליטים להעביר, ממש אין להעביר זאת לשם עם הניקוד הזה. זה בלתי אפשרי גם ככה להיזכר בשם למי מאיתנו שאינם מכירים היטב את המושג והניקוד רק מסבך. אין לי זמן כרגע, אבל אשמח אם תעבירו לשם בלי הניקוד, אחרת אעשה זאת כשאחזור. תודה, דורית 18:35, 9 באפריל 2013 (IDT)

עוד עזרה

האם הנ"ל זכאי לערך? לתשובתכם המהירה אודה. דורית 11:23, 27 בספטמבר 2012 (IST)

אני לא שמעתי, הספר לא נפוץ והערך פרסומי באופן קיצוני. נרו יאיר • שיחה • י"ט בתשרי ה'תשע"ג • 13:12, 5 באוקטובר 2012 (IST)

כל אורח שאינו מכיר בטיב המקום, עורך בצורה זו משום שהוא סבור שכל העסק פה פרסומי ו..קיצוני! (אודה ולא אבוש; מנסיון...). ולכן יש לדון כל מקום לפי העניין בבחינת "קבל את האמת ממי שאמרה". במקרה זה אני מסכים, אכן הספר לא נפוץ מדי (גם אינו מופיע בהיברו-בוקס). מעודים לשמחה. שלוש • שיחה • י"ט בתשרי ה'תשע"ג • 13:28, 5 באוקטובר 2012 (IST)

תודה לשניכם, מחקתי לאור דבריכם. מועדים לשמחה, דורית 13:33, 5 באוקטובר 2012 (IST)

מישהו זקוק לעזרה הלכתית בעניין שניות לעריות

בדף השיחה של הערך הנ"ל (קישור), מבקש יהודי יעוץ הלכתי בעניין, המדובר הוא בבת דוד של אמו. לפענ"ד מותר בהחלט ולא גרע מבת דודתו המותרת. תשובה מוסמכת מוזמנת להכתב שם, בתודה ובברכה. שלוש • שיחה • י"ב בכסלו ה'תשע"ג • 22:16, 26 בנובמבר 2012 (IST)

סיוע

שלום לכולם, התוכלו לעשות חסד עם ברכת כלה ולשפרו? רוב תודות, דורית 13:35, 2 באפריל 2013 (IDT)

מסופקני במקומו של הערך; אולי נכון יותר שיהיה כפיסקה נוספת בערך חופה וקידושין#טקס החופה בימינו, בלי הנוסח. - את הנוסח אפשר לעלות לויקיטקסט ולקשרו לשם. הלא כן? בברכה רבה • שלוש • שיחה • כ"ב בניסן ה'תשע"ג • 14:18, 2 באפריל 2013 (IDT)

אולי נכון להעביר את הדיון לשיחת הערך? [הועבר!] • שלוש • שיחה • כ"ב בניסן ה'תשע"ג • 14:19, 2 באפריל 2013 (IDT)