לדלג לתוכן

ויקיפדיה:מועדונים/ויקרעטשמע/ארכיון ה'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

היכי תמצי מעניין

[עריכת קוד מקור]

למדנו שטומאה הותרה או דחויה בציבור וברוב המקרים הללו, הם גם דוחים שבת. היכן מצינו מציאות שטומאה הותרה בציבור ואינה דוחה שבת? יהודה מלאכי.U.D-דיבוריםהסבר פניך לחדש! וגם לותיק! * כמה חדשים קיבלת היום? • י"ט באדר ב' ה'תשס"ח • 09:50, 26 במרץ 2008 (IST)[תגובה]

יש מ"ד שהקטרת אימורי תמיד שבא בטומאה ביום שישי אינם דוחים שבת. ברי"אשיחהמבן הטבע לאב הידע • י"ט באדר ב' ה'תשס"ח • 13:56, 26 במרץ 2008 (IST)[תגובה]
זה רק מ"ד אחד אבל זה נכון. יש לי משהו שלדעת ה"כרתי ופלתי" ה"כפתור ופרח" כצ"ל וה"לב העברי" הייתה יכולה להיות קשורה לזמננו. ומה עם הברכה האחת לך אבי("ר)? לא הגבת שם. יהודה מלאכי.U.D-דיבוריםהסבר פניך לחדש! וגם לותיק! * כמה חדשים קיבלת היום? • י"ט באדר ב' ה'תשס"ח • 14:29, 26 במרץ 2008 (IST)[תגובה]
רמז! שייך להקרבת קרבן פסח בזמננו. יהודה מלאכי.U.D-דיבוריםהסבר פניך לחדש! וגם לותיק! * כמה חדשים קיבלת היום? • כ' באדר ב' ה'תשס"ח • 10:54, 27 במרץ 2008 (IST)[תגובה]
שיערתי כך, מכיוון שלב העברי רצה כידוע לחדש את הקרבת ק"פ בזמנינו. למרות זאת, אינני יודע בדיוק על איזה ה"ת מדובר. ברי"אשיחהמבן הטבע לאב הידע • כ"א באדר ב' ה'תשס"ח • 21:46, 27 במרץ 2008 (IST)[תגובה]
לגבי בנין המזבח ההלכה היא דטומאה הותרה בציבור (וכן היה בנס חנוכה כנודע) ועפ"ז אומר הכפתור ופרח (כתבתי בטעות כרתי ופלתי קודם, ככה זה כשכותבים דבר אחד וחושבים על דבר אחר) פרק ו', דאפשר לבנות את המזבח גם כיום כשכולנו טמאי מתים ומזה למד הלב העברי את דינו. אבל בנין המזבח אינו דוחה שבת ואפילו אם נפגם או נפל בשבת עצמה אסור לתקנו. כדאיתא בירושלמי ריש פרק ר' אליעזר דמילה (שבת פ"ז.) יהודה מלאכי.U.D-דיבוריםהסבר פניך לחדש! וגם לותיק! * כמה חדשים קיבלת היום? • כ"א באדר ב' ה'תשס"ח • 23:17, 27 במרץ 2008 (IST)[תגובה]
יפה מאוד! ברי"אשיחהמבן הטבע לאב הידע • כ"א באדר ב' ה'תשס"ח • 23:23, 27 במרץ 2008 (IST)[תגובה]

לוקה ואינו לוקה

[עריכת קוד מקור]
וואו! קשה לאתגר אותך, מה? אני אנסה שוב: איך יתכן שאדם עובר עבירה אחת והתחייב מלקות עליה, ואם חזר ועבר על אותה העבירה נפטר מן המלקות? יאירשיחה 23:34, 27 במרץ 2008 (IST)[תגובה]
נדמה לי ששמעתי פעם ואם לא אז אנחש: יש לו צרעת במקום המילה. קצץ חצי ממנה (ויש בה נניח שערה אחת לבנה) לוקה, כי עוד לא קיים מצוות מילה, אך כשקצץ החצי השני של הצרעת עם הסימן השני ובזה גמר המילה אינו לוקה עכשיו כלל, כי מצטרף הכל למילה אחת הדוחה לאו דהשמר בנגע הצרעת. אכן? ברי"אשיחהמבן הטבע לאב הידע • כ"א באדר ב' ה'תשס"ח • 23:41, 27 במרץ 2008 (IST)[תגובה]
לא לזה התכוונתי, אבל זה נשמע טוב (אתה בטוח שלוקים על השמר בנגע הצרעת?) יאירשיחה 23:57, 27 במרץ 2008 (IST)[תגובה]
הרמב"ם פ"י מטומאת צרעת ה"א כותב שבאופן שהועילו מעשיו להטהר ע"י הקציצה - לוקה. ברי"אשיחהמבן הטבע לאב הידע • כ"א באדר ב' ה'תשס"ח • 00:02, 28 במרץ 2008 (IST)[תגובה]
תודה. הוא סבר, אם כך, ש"כל מה דאמר רחמנא לא תעביד, אי עביד מהני". צריך עיון אם גם החולקים יסברו שלוקה בכה"ג. בכל אופן, יש עוד הכ"ת אפשרית לשאלתי. יאירשיחה 00:05, 28 במרץ 2008 (IST)[תגובה]
טוב, הנה עוד רעיון: אדם גזל חצי פרוטה ונתחייב במלקות (שוב - הרמב"ם) ואח"כ גזל עוד חצי ונפטר ממלקות שהרי עתה ישנו בתשלומין! (מקריאה בדף המשתמש שלך אני מתאר לעצמי שלזה התכוונת קריצה)... ברי"אשיחהמבן הטבע לאב הידע • כ"א באדר ב' ה'תשס"ח • 00:09, 28 במרץ 2008 (IST)[תגובה]
סטיגמות! דווקא לא :-) והפעם אני בספק: למה שיפטר מהמלקות הראשונות? הרי כשעבר על הלאו בפעם הראשונה הוא במציאות לא היה ניתק לעשה. מה השתנה עכשיו? יאירשיחה 00:20, 28 במרץ 2008 (IST)[תגובה]
הבא על שפחה נחרפת לוקה מן התורה אך אם לקחה לאחר מכן דרך חתנות אינו לוקה שמרגע שטבלה וקיבלה עליה מצוות הרי היא כבת ישראל לכל דבר. יהודה מלאכי.U.D-דיבוריםהסבר פניך לחדש! וגם לותיק! * כמה חדשים קיבלת היום? • כ"א באדר ב' ה'תשס"ח • 00:38, 28 במרץ 2008 (IST)[תגובה]
לא, אני מתכוון למקרה שאם יעבור שוב את אותה עברה- יפטר גם מהמלקות של העברה הראשונה. יאירשיחה 00:44, 28 במרץ 2008 (IST)[תגובה]
אכן לכתחילה אסור לישא שפחה ואסור לבוא עליה ושניהם אסורים לכתחילה והיא אותה עבירה רק דרך חתנות היא טובלת וממילא משתחררת דלא כעבד (עיין בר"ם א"ב י"ב הלכה א-י"ד).
ה"ת נוסף: הכורע לפני ע"ז על מנת לשברה, טרם ששיבר לוקה דנראה כעובדה ולאחר שהמשיך בכריעתו אפילו בפישוט ידיים ורגליים לצורך העקירה אינו לוקה אלא זוכה במצווה. יהודה מלאכי.U.D-דיבוריםהסבר פניך לחדש! וגם לותיק! * כמה חדשים קיבלת היום? • כ"א באדר ב' ה'תשס"ח • 00:54, 28 במרץ 2008 (IST)[תגובה]
מסתפינא מלחלוק עליך, אבל מאי שנא מהזורק אבן למרקוליס? יאירשיחה 00:58, 28 במרץ 2008 (IST)[תגובה]
אין סיבה להסתפננות, קטונתי! - במרקוליס זוהי עבודתה (ובאבן אחת אינו משברה ודאי), לעומת הכורע על מנת לעקור דלוקה מתחילה כיון דנראה דעובדה דומיא כאוסף מעות או מוציא קוץ מרגלו דלוקה אלא אם כן ישב קודם (לכתחילה בגבו אליה) ואחרי כן יכרע. (ר"ם ג' מע"ז ה'-ו') יהודה מלאכי.U.D-דיבוריםהסבר פניך לחדש! וגם לותיק! * כמה חדשים קיבלת היום? • כ"א באדר ב' ה'תשס"ח • 01:04, 28 במרץ 2008 (IST)[תגובה]
לא הבנתי את תשובתך כראוי: גם הכורע זוהי עבודתה וגם שם עושה זאת על מנת לשבור. מה החילוק? אבל אני עייף, הרגע איבדתי שעה :-) מחר אעיין בזה אי"ה. יאירשיחה 01:09, 28 במרץ 2008 (IST)[תגובה]
במענה להערתך, יאיר: מכיוון שכעת הוא משלם את כל הפרוטה, לא שייך שילקה על חציה הראשון, שהרי אין לוקה ומשלם, ולאו זה ניתן להשבון. ברי"אשיחהמבן הטבע לאב הידע • כ"א באדר ב' ה'תשס"ח • 01:16, 28 במרץ 2008 (IST)[תגובה]
טוב, אני התכוונתי לאדם שגילח צד אחד של הראש ועבר על לא תקיפו, ואז גילח גם את הצד השני- הקפת כל הראש. מאז עיינתי עוד פעם ומצאתי שזה כנראה לא נכון. אבל הוצעו כאן הרבה הכ"ת טובות אחרות, אז בסה"כ הרווחנו... יאירשיחה 00:09, 1 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]

אינו לוקה ופטור ואינו לוקה וחייב

[עריכת קוד מקור]

נפלא תלמידי חכמים שלי. איפה יש היכי תמצי הפוך שאינו לוקה ואם המשיך לוקה? (יש לי בעיה ברשת אני מאוד איטי היום) יהודה מלאכי.U.D-דיבוריםהסבר פניך לחדש! וגם לותיק! * כמה חדשים קיבלת היום? • כ"א באדר ב' ה'תשס"ח • 00:38, 28 במרץ 2008 (IST)[תגובה]

כל מקרה של חצי שיעור, לא? יאירשיחה 00:42, 28 במרץ 2008 (IST)[תגובה]
חלילה! - כל מקרה של חצי שיעור?! - אם לא בתוך כדי שיעור עיכול ודאי שלא! יהודה מלאכי.U.D-דיבוריםהסבר פניך לחדש! וגם לותיק! * כמה חדשים קיבלת היום? • כ"א באדר ב' ה'תשס"ח • 00:47, 28 במרץ 2008 (IST)[תגובה]
לאו דווקא אוכל. לא חסרות דוגמאות שאפשר "להשלים" את העברה. יאירשיחה 00:53, 28 במרץ 2008 (IST)[תגובה]
עדים זוממים, למשל. יאירשיחה 00:54, 28 במרץ 2008 (IST)[תגובה]
איזה ה"ת בעדים זוממים? יהודה מלאכי.U.D-דיבוריםהסבר פניך לחדש! וגם לותיק! * כמה חדשים קיבלת היום? • כ"א באדר ב' ה'תשס"ח • 00:57, 28 במרץ 2008 (IST)[תגובה]
ושוב פעם החידה לה התכוונתי היא חידת טעות (אני באמצע עריכה של ספר תורני חשוב ופשוט יורה מהמותן) התכוונתי לעבירה שעשאה ואינו לוקה ופטור! ואם ימשיך לא ילקה אבל מצבו יהיה גרוע יותר, זה לא ממש מופיע בהלכה אבל זה היכי תמצי נחמד. ורמז, אנחנו מאוד קרובים...יהודה מלאכי.U.D-דיבוריםהסבר פניך לחדש! וגם לותיק! * כמה חדשים קיבלת היום? • כ"א באדר ב' ה'תשס"ח • 11:38, 28 במרץ 2008 (IDT)[תגובה]
קורבן פסח :-) אכל את כל הבשר - זכה במצווה. המשיך לאכול... דניאל צבישיחה 22:21, כ"ב באדר ב' ה'תשס"ח (29.03.08)
שבוע טוב כבוד ראש הישיבה, התכוונתי למי שהתחיל בדבר עבירה ואינו לוקה עליה ובסיומה היה לוקה אלמלא זו עבירה שיש בה מיתת בי"ד. אגב בקרבן פסח ייתכן שאם לא כיוון למצוה והוא אוכלו על השובע בלא כוונה, לא רק שלא קיים מצוה אלא עבר על "אכילה גסה". יהודה מלאכי.U.D-דיבוריםהסבר פניך לחדש! וגם לותיק! * כמה חדשים קיבלת היום? • כ"ג באדר ב' ה'תשס"ח • 23:00, 29 במרץ 2008 (IDT)[תגובה]
לא רוצים לענות, אז אני אענה. ובכן מן הדין (רמב"ם כ' מהלכות שבת הלכה א') אסור להוציא משא על הבהמה בשבת, אולם אף אם הוציא על הבהמה בשבת ואף חימר אחריה אינו לוקה לפי שאיסורו בא מכלל עשה, ופטור. לכן, אם הוציא את בהמתו מביתו כשעליה מחרשה או משדדה, אינו לוקה, אך אם יחמר אחריה לשדה עד שתעשה מלאכת חרישה האסורה בלאו שניתן לאזהרת מיתת בית דין ואין לוקין עליה! - לא בגלל שהעובר פטור, אלא מכיוון שהוא התחייב בעונש חמור יותר. וכשאמרתי שאנחנו ממש קרובים, זה היה ערב שבת...
ויאיר אני עדיין ממתין להיכי תמצי של עדים זוממים ולפתרון החידה "לוקה ואינו לוקה" לשיטתך. בברכה יהודה מלאכי.U.D-דיבוריםהסבר פניך לחדש! וגם לותיק! * כמה חדשים קיבלת היום? • כ"ד באדר ב' ה'תשס"ח • 09:52, 31 במרץ 2008 (IDT)[תגובה]
למעלה. יאירשיחה 00:10, 1 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]
יאיר מחמל נפשי, זה למעלה למעלה, יש"כ. מה עם עדים זוממים? ואגב כמעט והייתה לי אותה טעות לגבי לא תקיף בהזדמנות (אתה בחברה טובה)! יום טוב, יהודה מלאכי.U.D-דיבוריםהאכסניה לשאלות מומחים ביהדות וסתם להתרעננות • כ"ה באדר ב' ה'תשס"ח • 05:44, 1 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]

היכן מוזכרת חתולה בתפילה? ברי"אשיחהמבן הטבע לאב הידע • כ"ד באדר ב' ה'תשס"ח • 21:39, 30 במרץ 2008 (IDT)[תגובה]

רמז בבקשה! יהודה מלאכי.U.D-דיבוריםהאכסניה לשאלות מומחים ביהדות וסתם להתרעננות • כ"ד באדר ב' ה'תשס"ח • 11:00, 31 במרץ 2008 (IDT)[תגובה]
שונרא של חד גדיא ? ‏DGtal11:30, 31 במרץ 2008 (IDT)[תגובה]
דיגוש נו באמת?! - את זה כל בר בי רב דחד ליל סדרא יודע, אני מאמין שהוא מתכוון למשהו יותר מתוחכם. יהודה מלאכי.U.D-דיבוריםהאכסניה לשאלות מומחים ביהדות וסתם להתרעננות • כ"ד באדר ב' ה'תשס"ח • 11:52, 31 במרץ 2008 (IDT)[תגובה]
חתולה. לא שונרא ולא קעצאלה. רמז: אומרים זאת פעם אחת בשנה, בעדות האשכנזים. ברי"אשיחהמבן הטבע לאב הידע • כ"ד באדר ב' ה'תשס"ח • 13:56, 31 במרץ 2008 (IDT)[תגובה]
ניחוש שלי, בטח איפהשהו בסליחות. מקום בו מוזכר פעמיים המילה 'פיצה'. (סליחות לערב ר"ה) נת- ה- - שיחה 13:59, 31 במרץ 2008 (IDT)[תגובה]
לא תנחשו אמר רחמנא! אתה לא רחוק אבל לא קרוב! ברי"אשיחהמבן הטבע לאב הידע • כ"ד באדר ב' ה'תשס"ח • 14:07, 31 במרץ 2008 (IDT)[תגובה]
שתהיה לי ברי"א, לא פעם אחת אלא פעמיים, 1. ב"הושענות לסוכות" - ”תדביקנו כאזור חתולה”. 2. ב"תפילת טל" בפסח ”תת לעולם חתולה. טל לנובב תנוב שתולה”. יהודה מלאכי.U.D-דיבוריםהאכסניה לשאלות מומחים ביהדות וסתם להתרעננות • כ"ד באדר ב' ה'תשס"ח • 14:31, 31 במרץ 2008 (IDT)[תגובה]
ויוה לה יודה! ברי"אשיחהמבן הטבע לאב הידע • כ"ד באדר ב' ה'תשס"ח • 14:34, 31 במרץ 2008 (IDT)[תגובה]
אני תפילה איני יודע, תנ"ך אני יודע: "וערפל חתולתו". דוד - שיחה 14:45, 31 במרץ 2008 (IDT)[תגובה]
יפה, ומכאן כבר ניתן לקחת את כל המקורות לערכים חיתול, וימפל וחותלות (עיינו בהבריגדה היהודית). יהודה מלאכי.U.D-דיבוריםהאכסניה לשאלות מומחים ביהדות וסתם להתרעננות • כ"ד באדר ב' ה'תשס"ח • 14:56, 31 במרץ 2008 (IDT)[תגובה]

סיפור בשולי חידת החתול

[עריכת קוד מקור]

הועבר לארכיון סיפורים.

אם כבר איזכורים אז כבר...

[עריכת קוד מקור]
  • היכן מוזכר טלפון בתנ"ך-תפילה?

עדיין מצפה לתשובה - אתה מתכוון ל-"ויתקשר יהוא בן־יהושפט בן־נמשי אל־יורם..."?‏gal m11:06, 1 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]

נחמד זה בתנ"ך אבל לא בתפילה, קבל צל"ש. יש עוד אחד! יהודה מלאכי.U.D-דיבוריםהאכסניה לשאלות מומחים ביהדות וסתם להתרעננות • כ"ה באדר ב' ה'תשס"ח• 11:22, 1 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]
ובכן חיכיתי וחיכיתי, ולא עניתם "הנוטע אוזן הלא (הלו) ישמע". יהודה מלאכי.U.D-דיבוריםהאכסניה לשאלות מומחים ביהדות וסתם להתרעננות • כ"ז באדר ב' ה'תשס"ח• 19:58, 2 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]
יש גם "הלוא (הלו) תענה אבנר" בשמואל ב' ‏DrorK‏ • ‏שיחה10:24, 18 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
  • היכן מוזכרת האצת מכונית בתנ"ך-תפילה?
תשובה - "כי גז חיש ונעופה". דניאל צבישיחה 12:08, כ"ד באדר ב' ה'תשס"ח (31.03.08)
  • היכן מוזכרים סב ונכדו במקום אחד בתפילה? (והכוונה לא לברכת האבות בה מוזכרים אברהם ויעקב אבותינו).
תשובה - ברכת הדעת, תבינו בעצמכם. דניאל צבישיחה 12:08, כ"ד באדר ב' ה'תשס"ח (31.03.08)
נו מי הבין? - ידוע - אדם ואנוש. ברי"אשיחהמבן הטבע לאב הידע • כ"ד באדר ב' ה'תשס"ח • 13:59, 31 במרץ 2008 (IDT)[תגובה]
  • איזה שני שמות תנ"כיים מקובלים, מאוייתים במסורה בשונה מהאופן בו מבטאים אותם כיום?

תשובה - לא יודע, אבל השם שלי (ושל ירמיהו) מנוקד שונה. דניאל צבישיחה 12:08, כ"ד באדר ב' ה'תשס"ח (31.03.08)

אכן דניֵאל יש לבטא עם צירה מתחת ליוד ולא מתחת לא' הא' היא נחה במבטא. יש שם נוסף (רמז שם נשי). יהודה מלאכי.U.D-דיבוריםהאכסניה לשאלות מומחים ביהדות וסתם להתרעננות • כ"ד באדר ב' ה'תשס"ח • 12:19, 31 במרץ 2008 (IDT)[תגובה]
תשובה - בִּתיה ולא בַּתיה. ברי"אשיחהמבן הטבע לאב הידע • כ"ד באדר ב' ה'תשס"ח • 13:59, 31 במרץ 2008 (IDT)[תגובה]
וגם אסנת. (האגדה מספרת שבתו של הרב ברויאר נמנעה מלקרוא לבתה אסנת, לאחר שאביה איים שהוא יבטא את השם לפי המסורה).
ובעצם, גם מרדכי. (אחד מרבותי טען שאשתו של הרב אלון עקפה את הבעיה, בכך שהיא קוראת לו מוטי...) דוד - שיחה 14:48, 31 במרץ 2008 (IDT)[תגובה]
אני אכן מקפיד לקרוא במגילה מרדכי בחטף קמץ תחת האות דלת. יהודה מלאכי.U.D-דיבוריםהאכסניה לשאלות מומחים ביהדות וסתם להתרעננות • כ"ד באדר ב' ה'תשס"ח • 14:50, 31 במרץ 2008 (IDT)[תגובה]
מרדכי בדלת עם חטף קמץ זו לא המצאה של המדקדקים מחוגו של הרוו"ה? בןאישאחד - שיחה 11:49, 2 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]
שוה בדיקה, אך ככל הידוע לי לא! יהודה מלאכי.U.D-דיבוריםהאכסניה לשאלות מומחים ביהדות וסתם להתרעננות • כ"ו באדר ב' ה'תשס"ח• 12:27, 2 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]
בןאישאחד צודק. זה בא מאותו בית המדרש שממנו בא החטף באות ב' של הברכה אחת היא לך אבי, ובאות ר' של ברכני גם אני אבי. אני בעל קריאה כבר שנים רבות מאוד, ומעולם לא קראתי מרדכי בד' קמוצה, אלא שוואית-נעה. ברי"אשיחהמבן הטבע לאב הידע • כ"ו באדר ב' ה'תשס"ח • 13:49, 2 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]
ברי"א זה ברור?![דרוש מקור] - אם כן טוב שאמרת, לא אשנה באיוולתי. יהודה מלאכי.U.D-דיבוריםהאכסניה לשאלות מומחים ביהדות וסתם להתרעננות • כ"ו באדר ב' ה'תשס"ח• 14:44, 2 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]
זאת מכיוון שחטף-קמץ הוא שווא, תנועה חטופה עם נטייה לצליל או (קמץ קטן). ‏עמיחי 01:19, 3 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]
ציטוט מהמנחת שי (ב, ה): "ברוב ספרי הדפוס כולם בשוא הדל"ת, ובכמה ספרים כתובי יד כולם בחטף קמץ, ובמקרא כתוב יד מצאתי כתוב בגליון זה הלשון. בספרי צרפת ואשכנז כשיש היהודי אחר מרדכי נקוד כן מָרְדְּכַי היהודי. ובספרי ספרד אין בהם הפרש כי כולם מָרְדֳּכַי עד כאן". דניאל צבישיחה 08:07, כ"ז באדר ב' ה'תשס"ח (3.04.08)
ייש"כ רד"צ, קא משמע לן דאינו מהרוו"ה אלא קדום ממנו. הוא אשר ידעתי, ברי,א לעיונך. יהודה מלאכי.U.D-דיבוריםהאכסניה לשאלות מומחים ביהדות וסתם להתרעננות • כ"ז באדר ב' ה'תשס"ח• 11:04, 3 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]
ואחד שלי:
  • רמז לפנצ'ר בתהלים (ובתפילה) מניין? דניאל צבישיחה 12:08, כ"ד באדר ב' ה'תשס"ח (31.03.08)
תשובה - "תצא רוחו ישוב לאדמתו". יהודה מלאכי.U.D-דיבוריםהאכסניה לשאלות מומחים ביהדות וסתם להתרעננות • כ"ד באדר ב' ה'תשס"ח • 12:19, 31 במרץ 2008 (IDT)[תגובה]

רמז תנכ"י לפוקר?! רח"ל...

[עריכת קוד מקור]
  • ואחד משלי- משחק טקסס הולדם, בו אחד העלה את ההימור וניסה לרמות, אך המזל בהמשך פתיחת הקלפים לא האיר לו פנים, אז הוא יצא והסיבוב הסתיים ב"ספליט" בין שני השחקנים האחרים (למי שמכיר פוקר, מתחכם אבל לא נורא). נוי - שיחה 19:30, 1 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]
יוני מה זה למי שמבין?! - אתה תסביר לנו מה הפירוש של הבדיחה מא' ועד ת'. נקודה! קריצה אני ממתין, יהודה מלאכי.U.D-דיבוריםהאכסניה לשאלות מומחים ביהדות וסתם להתרעננות • כ"ו באדר ב' ה'תשס"ח• 19:39, 1 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]
צ"ל בפסקה של "אם כבר אזכורים...", אתה יכול להעביר. נוי - שיחה 19:47, 1 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]
ז'תומרת איזכור תנ"כי לפוקר?? - אם כן אני שם שם! (השינים הולכות כמו בצבא, שמאל ימין), בברכה. יהודה מלאכי.U.D-דיבוריםהאכסניה לשאלות מומחים ביהדות וסתם להתרעננות • כ"ו באדר ב' ה'תשס"ח• 20:34, 1 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]
אכן, אזכור תנכ"י לפוקר. נוי - שיחה 06:47, 2 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]
או.קיי. נוי, רק תסביר את הבדיחידה בעברית מדוברת (יש מספיק מקום בדף). יום נעים, יהודה מלאכי.U.D-דיבוריםהאכסניה לשאלות מומחים ביהדות וסתם להתרעננות • כ"ו באדר ב' ה'תשס"ח• 08:57, 2 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]

מה מקור השם קיבוץ?!

[עריכת קוד מקור]

ולא רבותי זה לא מופיע בערך, אבל זה אמיתי (ככל הידוע לי) וזה כמובן ממקורות יהודיים. יהודה מלאכי.U.D-דיבוריםהאכסניה לשאלות מומחים ביהדות וסתם להתרעננות • כ"ז באדר ב' ה'תשס"ח• 19:53, 2 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]

נו כמובן, הקיבוץ- כמו אצל רבי נחמן הקיבוץ הקדוש, או בישיבות ששם יש את הקבוצה של הלמדנים הגדולים וגם היא נקראת בשם קיבוץ. בכלל העניין הוא התקבצות (נראה לענ"ד בעיקר חסידית) של אנ"ש במקום מסויים לעשיית דברים שבקדושה וכד'... :) קוני למלכ"ז באדר ב' ה'תשס"ח22:57, 2 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]
לא הבנתי, הלא זו מילה תנ"כית! ברי"אשיחהמבן הטבע לאב הידע • כ"ז באדר ב' ה'תשס"ח • 00:06, 3 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]
אכן, המילה היא בעלת שורש תנ"כי (אקבצם, נקבצו וכדו') ומופיעה לראשונה כמושג בפני עצמו בגמרא. הרה"ק ר' נחמן מברסלב זיע"א מזכיר אותה בספרו "סיפורי מעשיות" בהגדרה "הקיבוץ הקדוש", תלמידו רבי נתן זיע"א, שאל את השם לתיאור התקבצות החסידים לראש השנה על פי הוראתו של רבי נחמן. הקיבוצים בני ימינו שנבנו למעשה במתכונת קומיניסטית נקראו תחילה קולחוז ועוברתו לקבוצה. מסופר כי אחד מראשוני הקיבוץ הארצי כמדומני יעקב חזן (אבל אל תתפסו אותי על המילה) פגש בהזדמנות בגליל, נער חסיד ברסלב, לשאלתו של חזן לאן מועדות פניו של הנער, נענה החסיד כי הוא בדרכו אל הקיבוץ במירון. משנשאל "וקיבוץ זה מה הוא?" פירט הנער את הוראתו של רבי נחמן להתקבץ יחדיו בראש השנה על קברו ומכיוון שלא ניתן לעשות זאת עקב השלטון הקומוניסטי, מתקבצים ובאים למירון על ציון הרשב"י. תוך כדי ההסבר תיאר הנער את התפילות המשותפות, סעודות החג המשותפות וכיצד כולם פועלים ביחד למען הצלחת הקיבוץ, כל אחד בדרכו הוא. השומר הצעירניק, נדלק: "הרי זה ממש רעיון שיתופי סוציאליסטי, להתקבץ ביחד, ללא מעמדות, בשוויון מלא, מתוך מטרה זהה ותוך סיוע זה לזה ולשם כך מגיעים בני אותה אידאולוגיה למקום אחד, זה רעיון, קיבוץ שם יפה!" והשאר זו כבר היסטוריה... (נו מי ייצור מזה הידעת?! - רק חסר לי המקור, אם כי ככל הידוע לי הוא גם כתוב איפה שהוא) יום נעים לכולכם, זעירא דמן חבריא יהודה מלאכי.U.D-דיבוריםהאכסניה לשאלות מומחים ביהדות וסתם להתרעננות • כ"ז באדר ב' ה'תשס"ח• 07:20, 3 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]
רק תביא מקור - ונעשה מזה יופי של "הידעת" :-) ‏Danny-w20:22, 3 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]
המקור הוא יהודה יערי - על המשמר - 12.2.65. ברי"אשיחהמבן הטבע לאב הידע • כ"ח באדר ב' ה'תשס"ח • 20:29, 3 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]
אה, יידיש נחת "ומתלמידי יותר מכולם" זיסער ופראזניק מחמלי נפשי האהובים. ברי"א תודה, החייתני. אם כי את הסיפור כפי שכתבתיו, שמעתי מאבא מארי זללה"ה הכ"מ, אך ספר סיפורים לא כתב וכך אין לי "מקור מהימן". ודני דבליו ברוך הבא, בסוף כולם מגיעים לכאן, ערב טוב והמשך כתיבה מהנה לכולם. יהודה מלאכי.U.D-דיבוריםהאכסניה לשאלות מומחים ביהדות וסתם להתרעננות • כ"ח באדר ב' ה'תשס"ח• 21:23, 3 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]
הקיבוצניקים של יבנה, מתעקשים לקרוא לקיבוצם "קבוצה". סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 15:59, 8 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]
כן, אבל "קבוצה" זה חלק מהשם של הקיבוץ. הוא בעצם "קיבוץ קבוצת יבנה". אגב, גם בספר הטלפונים של הקיבוצים הוא מופיע ב-ק', "קבוצת יבנה", ולא ב-י', "יבנה". טוב נו, לך תבין יבנאים... אביעד 299 - שיחה 01:39, 25 ביוני 2008 (IDT)[תגובה]

מצאתי קשר, הכולל בעיקר דמיון לשוני בכמה מילים וביטויים, בין דברים ל"ב לשיר של משורר עברי מפורסם. התוכלו לדעת מהו השיר? נוי - שיחה 16:09, 22 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]

הנה קישור לטקסט אצל אחותינו הקטנה, לצערי אין לי רעיון כרגע. מועדים לשמחה קוני למלי"ח בניסן ה'תשס"ח11:47, 23 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]

אני חושב שהבמבה היא המצאה מיותרת. איפה יש לי סימוכין לך בתפילה? אביעד 299 - שיחה 01:36, 25 ביוני 2008 (IDT)[תגובה]

אשר במבה חרטא. דוד - שיחה 12:44, 17 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]
??? יהודה מלאכישיחהויקיהדות • כ"ג בשבט ה'תשס"ט• 13:04, 17 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]
הוא מתכוון ל"אשר בם בחרת"... ברי"אשיחה • כ"ג בשבט ה'תשס"ט • 13:13, 17 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]
בס"ד סליחה על ההתערבות, אבל נראה לי שהשאלה לא שייכת לכאן. ליאתשיחה • (מישהי שאיכפת לה) 13:05, 17 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]
חמוד, ברי"א תודה. אגב הבט לשאר ההציע מעל, מה יש לך לסייע בנורווגיה, "ויגבה לבו" וכדו'.
וליאת אני לא מרשה להתנצל פה (כשלא צריך), מותר לך להתערב כמה שאת רוצה. אבל אולי הסבר קצר מה לא בסדר בחידה ההיתולית? יהודה מלאכישיחהויקיהדות • כ"ג בשבט ה'תשס"ט• 13:16, 17 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]
בס"ד אוח, ואני חשבתי שמדובר בשאלה אמיתית בגלל זה כתבתי את מה שכתבתי. כתבתי את זה בעקבות סימני השאלה שכתבת ואם לא היית כותב אותם, לא הייתי מגיעה לכאן. ליאתשיחה • (מישהי שאיכפת לה) 13:19, 17 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]
הסימני שאלה היו כנראה על המילה האחרונה שכנראה לא כ"כ מתאימה לוִיקִרְעטשְׁמֶע 22:39, 8 ביולי 2009 (IDT)
סימני השאלה היו על שלושת המילים הבלתי מובנות, וברי"א היטיב לפענחן. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 15:00, 9 ביולי 2009 (IDT)[תגובה]

אילו שלש מילים שמקורם בספר איוב נאמרות מדי יום לפחות שלש פעמים, בדרך כלל ארבע או חמש פעמים, ובהזדמנויות מיוחדות מעל עשר פעמים? ברי"אשיחה • כ"ו בסיוון ה'תשס"ח • 22:04, 28 ביוני 2008 (IDT)[תגובה]

"עושה שלום במרומיו" (איוב כה, ב)

מ"ם יו"ד בכפיפה אחת כפול ומכופל

[עריכת קוד מקור]

סליחה על הכותרת הארוכה, וסליחה על ההתנצלות (המלאך שלנו לא אוהב את ההתנצלויות כאן) איפה אנחנו מוצאים בתנ"ך ארבע וחצי פעמים ברציפות את האותיות מ' וי' לסירוגין (מי, מי, מי, מי, מ)?. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 21:43, 5 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

"ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה". גם אצל בת יפתח כתוב "מימים ימימה". ברי"אשיחה • ט"ו באדר ה'תשס"ט • 01:21, 11 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
כל הכבוד. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק 17:38, 12 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

ועד פעם מ' והפעם (מ') סופית (ם)

[עריכת קוד מקור]

איפה אנו מוצאים בתנ"ך פסוק די ארוך שכל מילותיו מסתיימות במ' סופית ללא יוצא מן הכלל?. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 21:43, 5 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

כתובית=זה לא חכמה ללחוץ עלי...
כתובית=זה לא חכמה ללחוץ עלי...
ומעניין לעניין - איפה יש מ' סתומה בתוך מילה? ונראה לי גם שהסיפור שמאחורי זה - אולי יוכל להיות רעיון נאה להידעת? (למתקשים ניתן ללחוץ על התמונה מימין... שווה מאמץ!) --Rex - שיחה 22:06, 10 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
"עזים מאתים ותישים עשרים רחלים מאתים ואילים עשרים". ברי"אשיחה • ט"ו באדר ה'תשס"ט • 01:22, 11 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
"ומנחתם ונסכיהם לפרים לעיזים ולכבשים במספרם כמשפטם" (קרה"ת להושענא-רבא) עזריאל - שיחה 19:31, 8 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]
מ' סתומה - "לםרבה המשרה" - ספר ישעיהו. ברי"אשיחה • ט"ו באדר ה'תשס"ט • 01:24, 11 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
כעת תוכיח שלא לחצת על התמונה... (ומה עם הגמלים??) --Rex - שיחה 21:28, 11 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
חחח, תלחץ על הקישור ותראה לאן הוא מוביל. ברי"אשיחה • ט"ז באדר ה'תשס"ט • 21:53, 11 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
קוצו של י'... אבל ראית את הנאמר? הוא שווה לדעתך הידעת? --Rex - שיחה 23:03, 11 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
בהחלט כן. ברי"אשיחה • ט"ז באדר ה'תשס"ט • 23:13, 11 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
ושוב: כל הכבוד לך, ברי"א. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק 17:40, 12 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

המילה הארוכה בתנ"ך

[עריכת קוד מקור]

מהי?. (רמז גס: יש תשובה לכך בויקיפדיה). הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 21:43, 5 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

והאחשדרפנים. טוסברהינדי (שיחה) 18:29, 9 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
יפה. מזל שזה נפתר לפני פורים... בברכת פורים שמח, הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 21:23, 9 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
נדמה לי שכבר נתקלתי בזה גם בוויקיפדיה, אבל כרגע לא זכור לי היכן. תוכל להאיר את עיניי? (פורים שמח!). אלדדשיחה 21:28, 9 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
מה יותר פשוט מלעיין בערך עצמו או שכנראה לא זכרת/ידעת/חשבת שיש ערך כזה בויקיפדיה הא?, אז זהו שזו עוד הוכחה שאת הכל, אבל הכל, נמצא בויקיפדיה. בברכת פורים שמח, הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 22:21, 9 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
טוב, ראשית, נראה לי שאולי חשבתי שיש ערך כזה, אבל ויתרתי על העיון בו ברגע השאלה, כי חשבתי שאולי המילה מוזכרת במקום אחר שמוקדש למילים ארוכות בשפה העברית, או להאפקס לגומנה, או תופעות אחרות מעניינות בשפה. ושנית, רציתי להאמין שהכול נמצא בוויקיפדיה, אבל ברור לי שלא, כי יש כאן הצבעות מחיקה רבות כל כך, כל הזמן, גם על ערכים שאולי מוטב היה שיישארו... אה, כן, עיקר שכחתי: חן חן! ופורים שמח! אלדדשיחה 22:48, 9 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
אופס, הייתי בטוח שדאגתי גם לערך "האפקס לגומנה". מיד אדאג להכחיל גם אותו... אלדדשיחה 22:49, 9 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
תודה על המחמאות הסמקה, בקשר למילים ארוכות ראה כאן. בברכת פורים שמח, הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 22:56, 9 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
לדעתי יש גם "וכעלילותיהם" ו"וכתועבותיהן" בנביאים. 85.250.22.146 00:00, 13 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
ולדעתי יש גם "וכהתפתלויותיהם"... זה יותר ארוך לא?. (וסתם אם חשבת שזה דיון רעיוני ששייך לומר "דעתי" ו"דעתך", אז אני מציע לך להתבונן קצת לפני שאתה חורץ דעות על עובדות קיימות שלא ישתנו לפי דעותיך...) הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק 05:26, 13 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
נדמה לי שהמלה "התפתלות" היא מהעברית החדשה ואינה בתנ"ך. ביחזקאל ט"ז (המפרסם) מצאתי "ולא בדרכיהן הלכת וכתועבותיהן עשית", וביחזקאל כ' מצאתי "לא כדרכיכם הרעים וכעלילותיכם הנשחתות בית ישראל". בשתיהן אחת עשרה אותיות. 85.250.22.146 02:01, 14 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
כל הכבוד! עכשיו זה לענין! עם מקורות. יפה מאוד!. (מקודם חשבתי שסתם זרקת מילים שלא קיימות וסליחה על כך). הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 21:33, 14 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
תודה. אמנם שככת את זעפי. אם תרצה, השב לי על חידתי. מאיזה פסוק במלכים אנו למדים על המצוה לצפות באדיקות באח הגדול? 85.250.22.146 23:30, 15 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
לפני שאתחיל לחפש תשובה בקדחתנות, אולי תירשם?. זה נראה שהיית רשום בעבר או/ו שאתה מכיר טוב טוב את כללי העריכה פה. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 13:01, 16 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
יש לי שם משתמש המשמש לכתיבת ערכים. משום מה איני אוהב להשתמש בו בקהילה. 85.250.22.146 16:06, 16 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
שם מוכר?, מוכר לי?. אתה מעלה את סקרנותי. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 16:07, 16 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
עכשיו אתה מבין למה הראל לא מתפטר ועל מה התמודדו מוטי ודולב. לחיצה קטנה על מקש ו- - - יש לך את זה! יהודה מלאכיצו פיוסכבר חתמת?ויקיהדות • כ' באדר ה'תשס"ט • 17:22, 16 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
אני נוטה להאמין שבודקינו שהקהילה נתנה בהם את אמונם לא יבדקו במקרה כזה, ובכך יפגעו באמינותם. שנית, סביר להניח שהאנונימי-רשום ידע לנתק את הקו ולחברו מחדש לפני שהוא כתב באנונימיות, בהנחה שהוא פועל מישראל, כך שכתובת ה-IP שונתה ממילא. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 17:34, 16 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
על מנת שלא לחטא בבטול תורה, אפרש כי חידתי כונה למלכים א', פרק ח', פסוק כ"ט, "להיות עינך פתחות אל הבית הזה לילה ויום". המשך הפסוק מתיחס בדרך הרמז להיות שימי תבורי דיר הבית ולמסרונים שישלח העם ולתפלותיו. 80.178.114.234 15:40, 18 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
מילא אם ג'ורג' אורוול או 1984 היה מגיע לויקרעטשמע, הייתי מבין. אבל ה"מניה" החדשה והמטורפת הזו, שרק אמש התוודעתי אליה, ולא מצפיה אלא משמיעה, (כי טלביזיה ב"ה אין לי ומבחינתי האינטרנט הוא רק לצרכי עבודה ועבודה ויקיפדית ולשם כך הוא חסום באמצעות "אינטרנט כשר" לאתרי בידור, אז משועמם ישראלי אחד בניו-יורק סיפר לי על הטירוף הזה בדיוק אתמול בלילה והייתי המום!!!), גם הגיעה למחוזותינו. כנראה שאין קסאמים בשדרות ואשקלון, המצב הכלכלי מזהיר וכל עם ישראל בריא וחזק עד שהוא פשוט "משועמם טיכו" ואין לו מה לעשות מאשר לצפות בריאליטי המזוויע הזה. חבר'ה אל תנמיכו את הקרעטשמע שלנו לגבהים של עשרים אלף מייל מתחת לפני המים, ובודאי לא באמצעות פסוקים מהתנ"ך, כי גם הומור צריך להיות עם טעם. אוהב אתכם, יהודה מלאכיחיוג מקוצרכבר חתמת?ויקיהדות • כ"ג באדר ה'תשס"ט • 18:04, 18 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
והנה משהו בנידון שמצאתי כאן. יהודה מלאכיחיוג מקוצרכבר חתמת?ויקיהדות • כ"ד באדר ה'תשס"ט • 19:52, 19 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

היכן בתנ"ך מופיעות 5 מילים רצופות המתחילות באות א'? טוסברהינדי (שיחה) 18:29, 9 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

אמר אויב ארדוף אשיג אחלק שלל. יהודה מלאכישיחהויקיהדות • י"ד באדר ה'תשס"ט• 19:22, 9 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
למה חמש, אם יש שש! "ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו..." - בראשית, פרק מ"ב. חגי אדלרשיחהל-84 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • י"ד באדר ה'תשס"ט • 01:26, 10 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
יש גם "ויאמר אנכי אלהי אביך אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלקים" עזריאל - שיחה 19:35, 8 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]
אדיר. בברכת פורים שמח, הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 01:31, 10 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
חגי - שברת לי מיתוס! אני התכוונתי לתשובה של יהודה. אגב, סתם מתוך סקרנות - איך מצאת את זה? דרך ממוכנת כלשהי? או שאתה זוכר את כל התנ"ך בעל פה? :-) פורים שמח ומבדח. טוסברהינדי (שיחה) 12:30, 10 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
גם לי נשבר המיתוס. תמיד "ידעתי" שהרצף הגדול ביותר של מילים המתחילות באות א' הוא כאמור אמר אויב ארדוף אשיג אחלק שלל, אבל בויקיטקסט ידעו על כך כבר באוגוסט 2007 – נכתב שם ע"י Ori229. חזרתי - שיחה 02:19, 14 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
הו, אני יודע זאת עוד מכיתה ב', כשלמדנו ספר בראשית. וכן, כשחוזרים על התורה יותר מ-50 פעמים (בגילי), כבר די יודעים את זה בע"פ... חגי אדלרשיחהל-84 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ' באדר ה'תשס"ט • 23:56, 15 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

חידה נוספת

[עריכת קוד מקור]

היכן אומרים בתפילה חמש עשרה מילים ברציפות המתחילות באותה אות!?

"ויציב ונכון וקיים...". בברכה, ינבושד • כ' בתמוז ה'תשס"ט.