ויקיפדיה:הטילדה הרביעית/25
 |
קיצור דרך: וק:הה
חתמו על מנוי לעיתון
| ||||||
|
"אדוני, אתה מתבקש ליישר את המושב ולקפל את המגש" מאת: מתניה לפני כחצי שנה נבחרתי לתפקיד דייל ( התרגום הזה מזעזע! בדיחות על מטוסים לא תתקבלנה בברכה), ואני "מבלה" חלק ניכר מזמן הוויקי שלי במטלות הקשורות לתפקיד. אז לאלו מכם שתוהים למה המציאו את התפקיד הזה ולמה זה טוב, הרשומה הזו בשבילכם: אני מניח שכולם יודעים שדיילים הם היחידים שיכולים להסיר הרשאות של מפעילים וביורוקרטים. ובכן, זה לא נכון, ולא בשביל זה המציאו את התפקיד הזה. לדוגמה, במטא-ויקי, ביורוקרטים יכולים להסיר את הרשאות המפעיל והביורוקרט ללא צורך בדיילים. התפקיד הרשמי של דייל הוא טיפול בבעיות בין-מיזמיות. כך למשל, משחית שמשחית במספר מיזמים עשוי להחסם בכל אחד מהם, אך למה לבזבז את זמנם של מפעילים בכ-700 המיזמים הפעילים ולחסום אותו בכל מיזם מקומית? כאן נכנסים הדיילים לתמונה וחוסמים משחיתים כאלו גלובלית, אם המשחית פועל מכתובת IP, או נועלים את החשבון לעריכה במקרה של משתמש רשום. תפקיד נוסף המוטל על הדיילים הוא טיפול בהרשאות בוט גלובליות. הנודניקים האלו של האינטרויקי שמבקשים בכל מיזם בנפרד? הם. הדיילים חוסכים את זה לכל המיזמים שקיבלו על עצמם את מדיניות האישור הגלובלית (לא מופעל אצלנו). הדיילים יכולים להעניק לעצמם ולאחרים כל הרשאה ולהסירה. יכולת זו מקלה מאוד על טיפול במשחיתים שמחייבים חסימה של ה-IP עקב שימוש בבובות קש, בצורה גלובלית על ידי הענקת הרשאת בודק זמנית לדייל המטפל, או להסתרה של השמצות/מידע אישי בעזרת הרשאות מסתיר (הרשאה שמוחקת גרסאות גם ממפעילים). עד כאן התיאור הטכני היבש. מה זה אומר בפועל? כאן ניתן לראות את התפלגות התרומות של הדיילים לאורך השנים, וכאן את החלוקה לפי סוג הפעולה. כפי שניתן לראות, כל דייל תורם כפי יכולתו, וכל אחד מתמקצע יותר בתחום מסוים. יש דיילים המתמחים בטיפול במשחיתים, יש המתמחים בבוטים ויש דיילים המתמחים בהרשאות. אם כבר מדברים על הרשאות - למי מכם שזוכר, לפני זמן מה אירעה פריצה לחשבונה של רחל. הפורץ החל למחוק דפים בקצב, וללא הסרת הרשאת המפעיל, לא ניתן היה לעוצרו. לשם כך, נדרש דייל שיסיר את ההרשאה. זה סיפור קטן בקנה מידה גלובלי, אך מייצג. אירוע חמור יותר התרחש בוויקיפדיה האנגלית, שם נפרץ חשבונו של אחד מחברי ועדת הבוררות. הפורץ החל לפרסם מיילים פרטיים שנשלחו לתיבת הפניות של הוועדה, ולהציגם על גבי ויקיפדיה, מתוך החשבון הפרוץ. במקרה הזה, החשבון ננעל גלובלית, עד להשבת השליטה לידי המשתמש. אם בפורצים ובמשחיתים עסקינן, ישנם כמה משחיתים גלובליים נחושים מאוד ועקביים מאוד, דוגמת חברינו האנציקלופדיסט, שמזיק אצלנו באופן מקומי. אחד מהם נקרא Edgar Vonn webbren. אדגר הוא בחור שוויצרי שנוהג לפתוח שמות משתמש פוגעניים, ולחתום בערכים עם השמות הללו במיזמים רבים מאוד. בכל פעם יש צורך בנעילת חשבון ובהסתרתו והסתרת עריכותיו בשלל המיזמים. למשל הגרסה המוסתרת הזו אצלנו. כפי שניתן להבין, יש עוד עולם שלם של מיזמים מחוץ לבועה החמימה שלנו, אז כל מי שמעוניין להתגייס לעבודה הגלובלית, מוזמן להצטרף למטא-ויקי, יש שם הרבה עבודה. אמיר אהרוני בוודאי ישמח לכל מי שיסייע לו בתרגום, ואני אשמח לסיוע עם המשחיתים, וזו גם דרך טובה לגלות קצת עולם. נא לחגור חגורות, אנחנו נוחתים.
מה העסיק את אוסאמה מיד לאחר שהזדכה על הציוד ?
זכות ראשונים בוויקיפדיה העברית היתה לסיסמא123, שהתעורר מוקדם בבוקרו של 2 במאי 2011, פתח רדיו, ומיד אץ-רץ "לסיים את חייו" של אוסאמה בן לאדן בשעה 06:05. עדיין לא נודעו אז כל הפרטים, ולכן היה בטוח שזה קרה לפני מספר ימים, באפריל 2011.  אובמה הודיע על חיסול אוסאמה זמן קצר לפני כן, עדיין 1 במאי לפי שעון וושינגטון, ועל כן בשעה 06:23 תיקן משתמש אנונימי את תאריך החיסול ל-1 במאי.   כותב שורות אלו עשה חשבון שהפעולה בוצעה לפי שעון פקיסטן, ראה Nokimen, והחזיר בשעה 11:54 את תפארתו של חג הפועלים, 1 במאי. ראה שוב כותב שורות אלו את הנעשה, אולם מיד לאחר מכן קרא כותב שורות אלו הסבר מאד משכנע של Hanay, בשעה 15:15 תיקן נירחצ'אונקו ל-2 במאי. וב-17:26 החזירה Hanay את הגלגל ל-1 במאי. בשעה 18:17 החזיר Eyal27y את 2 במאי, וזה החזיק מעמד יותר מ-8 שעות. כנראה כולם הלכו לישון. לילה, כבר 3 במאי לפי שעון ישראל. כולם ישנים פרט ל-Kobi10, כותב שורות אלו לעומת זאת, ישן שנת ישרים,
ויקימניה - מאחורי הקלעים מאת: דרור בראשית חודש אוגוסט התקיים בחיפה מפגש ויקיפדים ייחודי. המדובר בכנס ויקימניה, הכנס העולמי של תנועת ויקימדיה. כנס זה נערך אחת לשנה, כל פעם בעיר אחרת ברחבי העולם. אין מחלוקת כי הכנס שנערך בחיפה היה המוצלח מבין הכנסים שהיו עד כה, וגם הגדול שבהם. כ-720 משתתפים הגיעו לכנס, כאשר מחציתם מישראל, והיתר - מ-56 מדינות. עבודת ההכנה לקראת הכנס הייתה קשה וממושכת, ומתנדבים רבים סייעו בהפקתו וארגונו. הרעיון באותו מפגש נדונה שאלת עמותת ויקימדיה ישראל. עד אותה עת התנגדתי לעצם הקמת העמותה - לא ראיתי צורך בה, אבל אחרי ששמעתי על המפגש העולמי שיניתי את דעתי, שכן רק גוף משפטי יכול להפיק אירוע מסוג זה. במפגש הוויקיפדים בהרצליה הוחלט על הקמת ועדה של ויקיפדים שתבדוק האם באמת כדאי להקים עמותה, וועדת ההיגוי באמת המליצה על הקמת עמותה והקימה אותה, כאשר היה ברור – אחד מייעדי העמותה היה שיום אחד, בעוד מספר שנים, היא תפיק את כנס ויקימניה.
החינוך – מה שיש בו, ובעיקר מה שאין מאת: שלומית קדם בימים אלה אני קוראת, במקביל, שני ספרים שהביאו אותי, כל אחד בדרכו הוא, להרהורים מעציבים בנושא החינוך בישראל. הספרים הם "לחשוב" של סיימון בלקברן ו"תנ"ך עכשיו" של מאיר שלו, ושניהם, יחד עם שיחה מאלפת עם הדור הצעיר, החזירו אותי למחשבות שיש לי זה שנים לגבי החסכים מצד אחד, והעודפים מצד שני. נכדי בן השש סיפר לי על "חוויה" שהייתה לו ולחבריו בקייטנת חיות - המפעילה הביאה שני תוכים בכלוב קטן, שיחררה אותם בחדר, והם התעופפו, נתקלו בקיר ונפלו על הרצפה בכנפיים פרושות, ו"זה היה כל כך מצחיק!" - דברי בן השש. כשהערתי שזה לגמרי לא מצחיק לראות יצור חי נבהל וסובל, עמד על דעתו שזה כן היה מצחיק, כולם צחקו... כמובן הביקורת שלי איננה על הילדים. כיוון שמטרתם הקדושה של המפעילים היא "להצחיק" אותם בכל מחיר, הם אכן צוחקים, וכך ימשיכו, אם לא יימצא מי שיחשוב שאינטראקציה עם בעלי חיים יכולה להוות הזדמנות מצוינת לחנך לאמפתיה, לכבוד הדדי, לדאגה לזולת וליצירת קשר עם "האחר והשונה", כמו שאוהבים כל כך להגיד בזמן האחרון. נכדי, ואני מניחה שכמוהו גם רוב הילדים שהיו במקום, אינו ילד רע. הוא אינו אכזרי, הוא עדין מאוד כלפי אחותו התינוקת ושומר על אחיו בן הארבע, ומעולם לא ראיתי אותו מתאכזר אל בעלי חיים. במקרה שלו, יש מי שידאג להסביר לו את מה שאינו ברור מאליו לרוב הילדים, אבל מה עם כל אותם ילדים שאין מי שיסביר להם? עשר שנים מהיום, הילד שחשב שמצחיק לראות ציפור נחבטת בקיר, יחשוב, שכשמשעמם אין רע בדחיפת ישישה ברחוב ובעיטה בראשה אחרי שנפלה. והיו דברים מעולם.
מה בא קודם? מאת: Lirdon  מה הומצא קודם, המסוק או המטוס? מאמר זה מבוסס על המידע המוצג בספר Helicopter Theory, מאת ויין ג'ונסון.  פרסומת: הצטרפו למיזם "להבות בשחקים"!
סליחה, יש לך מקור אמין? מאת: Ofekalef ויקיפדיה הפכה בשנים האחרונות למקור מידע ראשוני, ולעתים אף יחיד, לקבוצות גדולות מהאוכלוסייה; בעיקר בני נוער, ומי כמוני יודע זאת. לצערנו (או לשמחתנו), בעולם הדינאמי בו אנו חיים, הגולש הממוצע מחפש ברשת בעיקר מידע שהוא קריא וקליל. המידע משמש את הקורא לידע כללי, להכנת עבודות, שיעורי בית וכדומה. זה לא סוד שרוב רובו המוחלט של המידע ה"קליל" הזה נמצא בוויקיפדיה. משתמשים במידע הזה גם לתכני עבודות אקדמיות כאלו ואחרות שמגישים סטודנטים. ישנם אף מוסדות להשכלה גבוהה שבהם באחת או יותר ממטלות התארים השונים, נדרשים הסטודנטים לכתוב ערך אנציקלופדי במתכונת ויקיפדית. ככל שגובר השימוש במידע בוויקיפדיה, כך נסוב בציבור ויכוח שאין להתעלם ממנו על רמת אמינותו והאם ניתן להסתמך עליו גם במטלות כתיבה במוסדות לימוד שונים. השימוש הגובר במידע מחייב אותנו יותר להעלות ככל הניתן את רמת האמינות של המידע בערכים, תוך הסתמכות על כמה שיותר מקורות חיצוניים. כאן אני רוצה להציג בפניכם את מיזם המקור האמין, שהחל את דרכו באפריל השנה. מדובר במיזם לא פשוט. מטרתו המרכזית – אימות המידע הכתוב בערכים השונים. מיזם המקור הוא מעין הרחבה למיזם ערכים ללא מקורות, אך במיזם החדש מדובר במעבר שיטתי על סדרות של ערכים בתחומים שונים והבאתם למצב בו כולם מכילים קישורים חיצוניים ו/או אסמכתאות ממקורות חיצוניים באמצעות הערות שוליים, כך שכל עובדה, פרט מספרי, או ציטוט, יגובה בסימוכין. כך, בסיוע מיזם זה נוכל להפוך את המידע הוויקיפדי למגובה מקורות והוא יתפס כאמין הרבה יותר. צורה זו של עריכה תענה לרוב תהיותיו חלק מהציבור בדבר אמינות "האנציקלופדיה החופשית שכל אחד יכול לערוך", ותסייע למָצֶב אותנו במקום הרבה יותר מקצועי ופחות חובבני. פעולה לדוגמה שמתבצעת במסגרת המיזם: מה בוצע במסגרת המיזם עד למחצית אוגוסט 2011: בשלב הראשון והצנוע של המיזם, טופלו 27 ערכים שונים. בסיבוב השני העלנו את הרף, וכמות הערכים שהוצעו לשיפור גדולה פי כמה וכמה. למעשה, להבדיל מהשלב הקודם, בו התבססנו על רשימות קשיחות לפי קטגוריות, בשלב השני של המיזם ניתן לשפר כל ערך, ורק להוסיף אותו לרשימה. העניין הוא, שמתוך כ-120,000 ערכים המצויים בוויקיפדיה העברית, לפחות 20,000 מצריכים הוספת אסמכתאות ומקורות חיצוניים. מסיבה זו המיזם זקוק לכוח אדם גדול יותר; כל עורך שיהיה מוכן לתרום מזמנו ולשפר את הערכים. מכאן יוצא קול קורא להתגייס למיזם! אני ממתין לכם בדף שיחתי.
ההרפתקה בפיתוח ערכים מאת: pashute איפה המקום לסיפורי גילוי מדהימים? The unfolding story? כמעט בכל פעם שאני ניגש לערך חסר, עם דעותיי הקדומות, אני מגלה דברים מדהימים המשנים את המבט. אני מתעצבן כאשר מחליטים שהמקורות שלי לא אמינים, ורק אחר כך מגלה בעקבות זאת רשימה שלמה וחדשה של גילויים שמובילים אותי הלאה. סיפורי הגילויים מעניינים לכשעצמם, ואין מקום בתוך הוויקיפדיה/ויקימדיה לספר אותם. הם חבויים בתוך ה"גרסאות". למשל בעריכותיי האחרונות: סיפורה של העיירה לנצוט. 'לנצוט' התחילה בתור ניסוי כתיבה (רציתי לבדוק שימוש בתבנית עיר ותרגמתי מאנגלית), ובעקבות בקשה, ולאחר מכן בסיועה של רווית, הוא הפך לערך. התבוננתי בערך, ולא גיליתי מידע לגבי היסטוריית היהודים שם. היו רק כמה מקורות לא מספקים ותו לא; טיולי "מסע פולין" מימינו אנו וכמה עדויות של אנשים שחוו כילדים את מוראות השואה, אך לא ידיעה היסטורית מדויקת. אין שמות, אין תאריכים משמעותיים, אין סיבות (ואין מקורות). אפילו אתר "קישורי שטעטל" לא הכיל מידע ממשי או איזו תמונה ישנה. את מי מעניין לראות שלט מודרני עם שם העיר?
החזון והרוח של הוויקי - קווים לדמותם מאת: יעל י  מאז שמלאו לוויקיפדיה העברית שמונה שנים, היא נכנסה, כך יש לקוות, לעידן חדש. על פי היהדות ותורות מיסתורין באומות העולם, מייצג המספר את מושג האינסוף הפילוסופי, ובכלל זה גם את האינסוף המתמטי (שתוכנו ואף צורתו , יסודם בהגות ובתאולוגיה בעת העתיקה); את מה שמעבר לחמשת החושים, את הווירטואוזיות והמקצועיות, ואת יכולת ההתגברות והדילוג אל מה שלא היה עד כה, ולא ידוע מהו והאם וכיצד יתבצע. שמונה שנים לאחר הקמתה, ויקיפדיה העברית היא האנציקלופדיה הגדולה ביותר בשפה שלה. יותר מ-120 אלף ערכים ועוד אלפי אמצעי עזר וירטואליים, שיצרו מסה קריטית של גיוון, עושר ורב תחומיות בכפיפה אחת. מסה זו עשויה לשמש עמדת המראה אל שחקים חדשים של בנייה ויצירה בוויקיפדיה עצמה ראשית לכל, ועבור גולשים קוראי עברית ברחבי העולם, וגם עבור אתרי המרשתת בכלל, השואבים ממנה מידע, דימויים ותצורות של תצוגה על המסך. פורטל תולדות עם ישראל לדוגמא, נבנה, מאז תמוז תשע"א יולי 2011, על גבי המסה של השמונה הוויקיפדי. קשה לדמיין כיצד היה אפשר להקים אותו לפני ארבע או שלוש שנים; הצלחתו תהיה באיכותו המדעית, בניסוח המדויק והמנופה, כמו גם בכוח המשיכה שלו, ובעניין המתמשך שהוא יגרום לגולשים באתר ובדפים. הוא נבנה בזכות עמלם של מאות ויקיפדים שיצרו את מכלול הערכים הנוגע לנושאים שהוא עוסק בהם, ואלו רבים ומגוונים; ואליהם מצטרפים ערכים נכתבים, תוך כדי בנייתו בימים אלה, ומצטרפים אל המסה הממריאה של וויקיפדיה העברית שנתונה בהתהוות מתמדת בכמות ובאיכות. ולפני שיפורטו כאן הסכנות והאפשרויות הגלומות בהתהוות ממריאה זו, נעיף מבט בנוף התחומי, הדיסציפלינרי, של פורטל תולדות עם ישראל, גם כמייצג של פורטלים נושאיים אחרים. תולדות עם ישראל, שייכים מבחינה אקדמית אל מדעי הרוח, ומדעי היהדות שבתוכם; אולם, כפי התמורה שהתחוללה במחקר ההיסטורי בכלל, ובחקר היהודים בפרט, במיוחד מאז שנות השישים, משתמשים חוקרי מדעי הרוח שהתמחו במנעד התרבות, השפות, הממצאים הארכאולוגיים, הרעיונות ותולדותיהם, גם בכלי המחקר ובידע הנצבר בדיסציפלינות של מדעי החברה, כגון פסיכולוגיה חברתית, אנתרופולגיה וכלכלה, ואף במדעי הטבע, ישנו שימוש, בעיקר בהקשר של חקר התרבות החומרית וההיסטוריה של המדע. רב התחומיות במחקר מדעי הרוח, תבוא לידי ביטוי הולם, בפורטל תולדות עם ישראל, כאשר לרשותה תעמוד המסה הוויקיפדית בכל המדעים; וכך גם יש לקוות, בפורטלים אחרים, אולי אף בכולם. זו השפעתו האחת, החיונית והברוכה, של המדע העולמי, ובכלל זה הישראלי, הנמצא גם הוא מעצם טבעו בהתהוות מתמדת, על המסה של הוויקיפדיה, על התכנים ועל התצורות של הערכים, ושל הפורטלים, המאגדים ערכים רבים ושונים, לכלל נושא מוגדר אחד. ולאחר דברים אלו, מהם צירי הסיכונים והאפשרויות של המסה הוויקיפדית בת השמונה, הממריאה אל האינסוף, כפי תחילת דברנו?
ויקישיתוף כמרקחה מאת: תומר ט כבכל שנה מאז 2006, גם השנה התקיימה בוויקישיתוף תחרות תמונת השנה, אשר במסגרתה נבחרו התמונות הטובות ביותר שסווגו במהלך 2010 כ"תמונה מומלצת" (Featured picture) בוויקישיתוף. יש אפילו נקודה מקומית לא קטנה. פרטים בהמשך הכתבה.  מטרת התחרות היא לבחור את התמונות החופשיות הטובות ביותר שנבחרו במהלך השנה למומלצות בוויקישיתוף. די דומה למיזם התמונה המומלצת אצלנו, רק שבוויקישיתוף יש שני סיווגים נוספים: "תמונת איכות" ו"תמונה מוערכת". התחרות מתקיימת מדי שנה מאז 2006, והשנה התקיימה בין 29 באפריל ל-7 ביוני (כאשר הסיבוב הראשון התקיים עד ל-4 במאי וסיבוב הגמר התחיל ב-29 במאי). בתחרות היה רשאי להצביע כל משתמש בעל חשבון באחד ממיזמי ויקימדיה, שנרשם לפני 1 בינואר 2011 וצבר עד תאריך זה 200 עריכות בחשבונו, כלומר כולל רוב בעלי זכות ההצבעה בוויקיפדיה העברית. בתחרות השתתפו כל התמונות שנבחרו במהלך השנה למעמד תמונה מומלצת – בסה"כ 783 תמונות (!). התמונות סווגו לפי נושא בשלב הראשון של התחרות, וכל משתמש בעל זכות הצבעה יכול היה להצביע לכל תמונה שחשב שמתאימה לעבור לשלב הגמר (ללא מכסת הצבעות מסוימת). לשלב הגמר עלו רק 36 תמונות, ובו יכלו המשתמשים להצביע לתמונה אחת בלבד, שלדעתם היא הטובה ביותר מבין התמונות המוצעות. בתום התחרות נרשמו 2,463 הצבעות בסיכום הכללי. במקום הראשון בתחרות זכתה התמונה Laser Towards Milky Ways Centre, שמציגה תצפית אסטרונומית על שביל החלב, שהתבצעה באמצעות לייזר וצולמה במתחם הטלסקופ הגדול מאוד. מעניין לציין, עם זאת, שבמהלך דיון ההמלצה על התמונה בוויקישיתוף היא עברה על חודו של קול, כולל הצבעה ברגע האחרון, וזאת לאחר שנשמעו טענות מצד כמה מהמצביעים על בעיות באיכות התמונה.   לאור המספרים, ראוי להערכה מיוחדת ההישג המקומי של צלמת הבית המעולה, אסתי. תמונתה של אסתי, של חרדון סיני, נבחרה לעלות לשלב הגמר של התחרות, ואף זכתה במקום העשירי בין כלל התמונות המועמדות, מקום של כבוד בין שורה של תמונות מדהימות. תגובתה של אסתי: מי שסבור שרק בוויקיפדיה בעברית יש דיונים סוערים, ודאי יתעניין בכך שבמהלך התחרות נחשדה התמונה Fruitbowlwithmelons בהפרת זכויות יוצרים וברישיון מוטעה, וכל זאת בעיצומו של שלב הגמר בו השתתפה. לבסוף מועמדותה של התמונה בשלב הגמר נפסלה, אך עם זאת הוחלט להשאירה על שרתי ויקישיתוף, לאחר הצבעת מחיקה בנושא. אז מה היה לנו? דיון סוער על הפרת זכויות יוצרים, "אנדרדוג" כביכול שנבחר לבסוף לתמונת השנה של 2010, אלפי הצבעות ונקודה ישראלית אחת. נותר רק לצפות לתמונת השנה 2011, שתעסיק ודאי את משתמשי ויקישיתוף לא פחות. נתראה שם!
שגיאות פרמטריות בתבנית:מצגת פרמטרים [ תצוגה מקדימה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
ויקיפדיה של האח הגדול
מאת: דניאל ב. כל ויקיפד בוודאי נתקל בערך בסיסי שהתפלא כי אינו קיים בוויקיפדיה מסוימת. הייתכן כי אין בוויקיפדיה הגרמנית ערך על החלל? כיצד זה שהערך מדעי החיים נכתב באנגלית רק ב-2010? למה לצרפתים אין ערך על אביר, אבל על קוד האבירות דווקא יש? ומדוע הערך מחזיק מברשות שיניים קיים רק בוויקיפדיה העברית בעוד ערך על קולב (אנ') קיים בעשרות ויקיפדיות ולא אצלנו? הפתרון נעוץ בקשר בין תודעת הכותבים לשפה בה הם מתבטאים. ערך נכתב על מהות כלשהי. לכאורה למהות יש קיום על-לשוני והיא אינה אמורה להיות מושפעת מהשפה בה אנו מדברים עליה. בפועל, בגלל שאנו חושבים בעזרת השפה, לשפה יש השפעה גדולה על מה אנחנו תופסים כמהות; רעיון זה נקרא היפותזת ספיר-וורף. מי שקרא את ספרו של ג'ורג' אורוול "1984", בוודאי זוכר את שפת השיחדש שנועדה להגביל את תודעתו של דוברה. נסו לדמיין את ויקיפדיה בשיחדש. בוויקיפדיה זו כל הנושאים הקשורים בחופש ובליברליזם היו מקובצים תחת ערך יחיד – חושבפשע. אמנם ויקיפדיה בשיחדש היא מקרה קיצוני, אך התופעה קיימת בכל הוויקיפדיות. בגרמנית אין מילה לציון המרחב שמחוץ לכדור הארץ, ונעשה שימוש במילה הכללית יקום או מרחב. באנגלית (ובמידה מסוימת גם בעברית) איבד המונח "מדעי החיים" את קיומו העצמאי עם התרחבות משמעותה של המילה ביולוגיה. בצרפתית המילה "Chevalier" שמשמשת לציון אביר, משמעה באופן כללי "אדם רכוב", אך קיימת המילה "Chevalerie" המציינת את קוד האבירות. ואילו ההבדל הגדול בכמות הערכים על מחזיק מברשות לעומת על קולב בעל התפקיד הפונקציונלי הזהה, מקורו בעובדה שלקולב יש שם פשוט משלו הגורם דווקא לו להיתפס כמהות. התופעה לא פוסחת על ויקיפדיה העברית. הערך הבסיסי Currency קיים בכמעט במאה ויקיפדיות, אך לא אצלנו (הבינוויקי למטבע חוץ לא מוצלח במיוחד). התרגום העברי למילה הוא "מטבע", אך המונח מטבע נתפס בתודעתנו כעצם המוחשי Coin. המושג העברי "נוזל" תואם לשני מונחים אנגליים: Liquid המתאר את מצב הצבירה (למשל: "מים בטמפרטורת החדר הם נוזל") ו-Fluid המתאר את תכונת ה"זרימות" ("מכניקת נוזלים"). הערך נוזל אצלנו מקביל לראשון וחסרונו של השני לא הורגש. ואפשר לשער שערך מקביל ל-Priest היה נכתב מזמן, אילולא המילה כהן לא היתה מקורקעת חזק בתודעתנו בפירוש אחר. למזלנו היו משתמשים ערניים מספיק לשים לב למקרים אחדים. צבא יבשה נולד (ממש לא מזמן) כהקבלה ל-Army (לעומת צבא המקביל ל-Military) ועץ (חומר גלם) נולד כהקבלה ל-wood (לעומת עץ המקביל ל-Tree). לעתים הבעיה אינה כפל משמעות מסווה היטב, אלא היעדרה של מילה בסיסית בשפה. המילה האנגלית Orbit מתורגמת למילה העברית "מסלול", אך למונח זה שלל משמעויות נוספות מעבר לזו הכבידתית, כפי שמתבטא בערך העברי מסלול (פיזיקה). אילו למסלול כבידתי היה שם מהותי בעברית, בוודאי כבר היה נכתב ערך אודותיו. Railway מתורגם לעברית "מסילת ברזל", אך אין מילה עברית (ולכן גם לא ערך) למשמעותו המושאלת הכללית המתייחס לשיטת התחבורה על גבי מסילות. גם ל-Telecommunication (הבינוויקי להנדסת מערכות תקשורת לא מוצלח), המתייחס לתקשורת על פני מרחק, אין בנמצא ערך כי אין תרגום הולם. בגוגל ניתן למצוא כמה מופעים של הצורה המאונגלזת. לעתים התופעה חבויה היטב. מבין הערכים על ענפי הספורט האולימפי האחרונים להיכתב היו אלו שירשו שמם מפעולות לא-תחרותיות, ולא זכו לשם מהותני. הערכים בדמינטון, קרב חמש וביאתלון נכתבו לפני הערכים שחייה תחרותית, קליעה, חתירה (ספורט) וטרמפולינה (התעמלות), ואילו ערך על קשתות (ספורט) לא קיים עד היום (במקום זאת מרבים להפנות לחץ וקשת שמזכיר את הענף במשפט יחיד). הערך מעלה (אתיקה) או מידה (אתיקה) ודאי היה נכתב כבר, אילו היה זוכה לבלעדיות על השם כמו Virtue, מקבילו האנגלי. הערך המקביל למצולע קמור נקרא באנגלית Convex and concave polygons, כלומר "מצולעים קמורים וקעורים". לעומת זאת יהיה זה מגוחך למצוא ערך בשם מצולעים משוכללים ולא-משוכללים על אף שאין הבדל מהותי בין המקרים (תכונת הקעירות היא פשוט "אי-קמירות" ותו לא). רק בגלל שלאי-קמירות יש שם ייחודי הוא זכה להנצחה בשם הערך, ולא בשל הרלוונטיות האנציקלופדית שלו. אנגלית היא שפה עשירה בהרבה מן העברית אבל זה לא אומר שלא ניתן למצוא דוגמאות למונחים עבריים כלליים שלא מצויים בוויקיפדיה האנגלית. בעברית נתייחדה המילה תדמית לציון אחת המשמעויות של המילה האנגלית הרב משמעית "Image" ("תמונה"). לכן לא הבדילו כותבי ויקיפדיה האנגלית בין תדמית למוניטין (אולי אף בצדק) ולא תמצאו ערך מקביל לראשון. חלקכם בוודאי זוכרים מימי התיכון את המונח המתמטי הבסיסי פונקציה מעריכית. בוודאי תופתעו לשמוע שערך מקביל קיים רק בוויקיפדיה הצרפתית. התרגום האנגלי הטבעי למונח הוא "Exponential function", אך ערך זה עוסק רק במקרה פרטי חשוב של פונקציה מעריכית, שבוויקיפדיתנו נקרא אקספוננט. בפונקציות מערכיות כלליות עוסקת ויקיפדיה האנגלית בערכים על חזקה ועל גידול ודעיכה מעריכיים, אך בהיעדר שם מוצלח, לא קיים ערך על הפונקציות כשלעצמן. למעשה, מפתיע קיומו של הערך הצרפתי, שכן משמו ("Exponentielle de base a") ניכר כי גם בשפה זו אין לפונקציות מעריכיות שם משל עצמן. באנגלית אין שם מיוחד לוולד של ציפור ואין ערך מקביל לגוזל (המונח האנגלי "Chick" מקביל לאפרוח ואפילו לו אין ערך). הבינוויקי בערך תורת הגזע מפנה ל"גזענות מדעית" הכללי כי אין באנגלית שם קיבוצי לאידיאולוגיות הגזע של תחילת המאה ה-20 (הכי קרוב זה ערך על נאציזם וגזע). קיימות אינספור דוגמאות נוספות והתופעה חורגת בהרבה מענייני שמות וקיום של ערכים. למבנה השפה יש את הכוח להשפיע על אופן התפיסה של רעיונות ועל דרך הצגתן בוויקיפדיות שונות, ואנחנו צריכים לנסות שלא ליפול בפח.
לאדינו בוויקימניה בכנס היו לי חוויות רבות: לפגוש ויקיפדים מכל העולם, לשוחח אתם ולהחליף רשמים, לפגוש לא-ויקיפדים שמתעניינים בנושא ולראות אותם נדבקים בהתלהבות שלנו. ההרצאות, הארוחות, המסיבות - הכל היה מאורגן להפליא.  בנוסף לכל זה הייתה לי חוויה מיוחדת במינה; כבר ביום הראשון הכיר לי עובד את ג'אן, ויקיפד ומפעיל מערכת בוויקיפדיה בלאדינו. ג'אן הוא צעיר עולה חדש מטורקיה, הוא נמצא בארץ שבועות ספורים, ומתגורר במרכז קליטה בירושלים. הוא עלה לבדו, כל משפחתו ומכריו נמצאים באיסטנבול. גם אני נולדתי באיסטנבול ועליתי ארצה כשהייתי ילדה קטנה. מיד מצאנו שפה משותפת, תרתי משמע. התחלנו לדבר בלאדינו, או אספניול בשפתינו. ספאניולית היא בעצם שפת האם שלי, זו השפה שדיברו בבית הורי כמו בכל בתי היהודים בטורקיה. מאז שעלינו ארצה אנחנו מדברים בעיקר עברית, אבל בני דורי מבינים את השפה גם אם לא מדברים בה. הדור הצעיר יותר כבר אינו דובר ספאניולית עם הוריו ואולי יודעים מילים אחדות וביטויים שקלטו מסבא וסבתא. כך גם בטורקיה, הצעירים היהודים מדברים טורקית בלבד ואינם יודעים ספאניולית. לא כך ג'אן, הוא מדבר ספאניולית שוטפת שלמד מסבו. הוא סיפר לי שהיה יושב עם סבו ודורש ממנו ללמד אותו. היה שואל אותו שאלות, כמו איך אומרים מילה זאת או אחרת, וכך למד. שוחחנו במשך שעות, והוא התעקש שאדבר איתו רק בספאניולית. כיוון שלא דברתי בשפה זו כבר שנים רבות, היה לי קצת קשה להתבטא ולמצוא את המילים הנכונות, אבל זה השתפר במשך הימים. התלהבתי מהידע שלו ומהמסירות שלו לשמר את השפה הייחודית של היהודים הספרדים. נוצרה בינינו ידידות אמיצה וחיבה הדדית. אחת ההרצאות שהלכתי אליהן בכנס הייתה על שפות בסכנת הכחדה. המרצה קרלוס, דיבר על שתי שפות, האחת לאדינו והשניה שפה של ילידים בצפון ונצואלה וקולומביה. קרלוס גם הוא דובר לאדינו, אם כי ניב אחר. אף הוא פעיל בוויקיפדיה בלאדינו, והוא סיפר על בעיה של יצירת סטנדרטים לכתיבה בלאדינו כיוון שציבורים שונים של דוברי לאדינו כותבים את השפה בכתיב שונה. לדבריו יש 17 צורות כתיב שונות. ג'אן גייס בכנס מפתח שיעזור להם ליצור תעתיקים אוטומטיים לצורות כתיב שונות. ביום האחרון של הכנס ראיינו את ג'אן ואותי אנשי צוות טלוויזיה מספרד לסרט תיעודי שהם מצלמים. התחלנו לדבר בינינו והמראיינת שאלה באיזה שפה אנחנו מדברים. ג'אן הסביר מעט על היסטוריה של השפה, שמקורה בספרדית עתיקה בה דברו היהודים בספרד לפני הגירוש, ושלקחו איתם לארצות שאליהן גורשו, ומדברים בה עד היום. בזכות הכנס חזרתי לשפת ילדותי. אני אשתדל לעזור גם בוויקיפדיה בלאדינו, ולתרום בכך לשימור שפת אבות אבותינו, שכן אם לא נדאג לשמרה, היא תלך ותעלם מן העולם. רק בשביל זה היה כדאי להגיע לכנס.
כיצד מעבדים תמונה? מאת: MathKnight העלתם תמונה שצילמתם ואתם רוצים שהיא תיבחר לתמונת איכות / תמונה מוערכת בוויקישיתוף, או אף לתמונה מומלצת (בוויקיפדיה העברית או בוויקישיתוף)? כדאי לדעת שתהליך הצילום לא מסתיים בלחיצת הקליק על המצלמה, אלא ממשיך בבית בעיבוד התמונה ב"חדר החושך" הדיגיטלי, הלא הוא המחשב, בעזרת תוכנת עיבוד גרפית, כמו למשל אדובי פוטושופ, אדובי פוטושופ לייטרום או GIMP. בהמשך מאמר זה, אציג שלל דרכים לעיבוד בסיסי של תמונה שכדאי לעשות לפני העלאה, בצירוף דוגמאות. תחילה שיעור בצילום ויקריקטורה מאת: LadyofHats & MT0  
|
Great Success? מאת: אמיר א׳ אהרוני  האם גם אתם שמתם לב שבשבועות האחרונים נוספים קישורי בינוויקי רבים לשפה עלומה שהקוד שלה הוא kk והאותיות שלה דומות לאותיות רוסיות? ובכן, השפה היא קזחית – השפה הרשמית של קזחסטן. קזחסטן היא מדינה גדולה שקיבלה לפני כמעט עשרים שנה עצמאות מברית המועצות. באופן יחסי היא אחד מסיפורי ההצלחה בקרב מדינות ברית המועצות לשעבר, וזאת בזכות מצבורי נפט וניהול אחראי למדי – גם אם לא לגמרי דמוקרטי – של המדינה וכלכלתה. למרות זאת, השפה המקומית שלה מתפתחת לאט, בעיקר בגלל מורשת ארוכה של שלטון רוסי: השפה העיקרית של התרבות, התקשורת והעבודה במדינה הזאת היא עדיין רוסית. עד לא מזמן היו בוויקיפדיה הקזחית פחות מ־10,000 ערכים. ואז, כמה פעילים של הוויקיפדיה הקזחית כתבו מכתב למשרד התרבות של קזחסטן וביקשו תמיכה. באופן מפתיע התמיכה הזאת הגיעה מהר מאוד: משרד התרבות נתן הוראה להוצאה הממלכתית שמפרסמת את "האנציקלופדיה הקזחית", אנציקלופדיה מודפסת מרובת־כרכים, לשחרר את התוכן שלה ברישיון חופשי ולהעלותו לוויקיפדיה. העתקה המונית של ערכים מאנציקלופדיות ישנות הזינו את הוויקיפדיות באנגלית, ברוסית ובעוד מספר שפות גדולות בראשית דרכן. עכשיו דבר כזה קורה לראשונה עם אנציקלופדיה מודרנית. בסך הכול מדובר במהלך מבורך, לפחות מבחינה כמותית; בתוך שבועות בודדים מספר הערכים עלה מ־8,000 ל־60,000, ולא, לא מדובר בערכים על שנים או על כפרים בארצות הברית, אלא על נושאים מגוונים וחשובים, לרבות אישים היסטוריים, חומרים כימיים, בעלי חיים ועוד. אבל היו גם בעיות: למשל, בתחילת ההעלאה כל כותרות הערכים היו באותיות גדולות, מה שלא מקובל. גם קישורים לא היו. תמונות דווקא כן, אבל הן היו מבולבלות ולא מתאימות. כמה ערכים אף הועלו מספר פעמים, ועוד שלל בעיות מגוונות. הקהילה שמה לב לזה מהר, תיקנה את הבעיות הטכניות המובהקות והאטה את קצב ההעלאה, אך עוד לא ויתרה על יעד שאפתני: להכיל 200,000 ערכים עד 16 בדצמבר 2011, יום העצמאות ה־20 של המדינה. נאחל להם הצלחה ונקווה שיום אחד משהו כזה יקרה גם עם האנציקלופדיות המודפסות בעברית – אביב, האנציקלופדיה הכללית, יבנה, מכלל, המקראית, יזרעאל, התלמודית, וכמובן המלכה – האנציקלופדיה העברית. נכון, אנחנו לא צריכים את כל הערכים שלהן, אבל יש בהן מידע ייחודי שעוד אין לנו. אם נשכיל ללמוד מה חסר לנו ומה אנחנו יכולים לשאוב מהן, וגם ללמוד מהטעויות ומההצלחות של עמיתינו הקזחים והאחרים, אולי נוכל לפנות אליהן ולבקש שחרור של חומר, כדי שהוא לא יצבור אבק בספריות, אלא יהיה נגיש לכולם.
הנאה וסיפוק הן לא מילים גסות מאת: Itzuvit לאחר שהתכבדתי להיות ויקיפדית הביכורים הראשונה (תודה לחנה), חשבתי, מה כבר אוכל להגיד שטרם אמרתי, ולמה שמישהו ירצה לקרוא? נוכחתי שבזמן הקצר שחלף מאז ובאקשן הבלתי נגמר שבוויקיפדיה, קרו הרבה דברים.
אתחיל במעשה שהיה; רק יודעי דבר יכולים לספר (וכל מי שעוקב אחרי המזנון) כי ביום בו ויקיפדיה העברית חגגה 8 שנים להיווסדה, לא היה לוגו מן המוכן שיציין את המאורע (מישהו אמר מחדל?). מכיוון שלא נותר זמן רב להליך הרגיל של תחרות והצבעות בחסות הסדנה לגרפיקה, פעלנו בנוהל מזורז בו לקחנו בסיס של סמלילים שכבר אושרו בעבר בידי הקהילה והפקנו מהם שני סמלילים חגיגיים חדשים. כך יצא ששני סמלילים הוכנו במהירות שיא בשותפות של שלושה יוצרים: MT0, רוליג ואנוכי, וכולנו נכנסנו לדפי ההיסטוריה. כתוצאה משיתוף הפעולה הגרפי גיליתי את מהות הסדנה לגרפיקה ושמחתי להפוך אותה לחלק מהמרחב הוויקיפדי בו אני נעה. בנוסף הצטרפתי למיזם המקור האמין, פרויקט מציל חיים (או לפחות "ערכים מומלצים") שהועלה לאוויר ביוזמתו של אופק. בבסיס הפרויקט הוספת מקורות אמינים הנחוצים לערכים רבים. את הסבב השני של המיזם (שכולם מוזמנים לקחת בו חלק) התחלנו בהכנת רשימה של ערכים הנמצאים בסכנת הכחדה - כלומר מסתכנים בהסרת מומלצותם בשל העדר מקורות אמינים או מספקים. מאז התחלנו במסע הצלת המומלצים, כמה מהם באמת כבר הספיקו להינצל ("ß" ו"פלפל שחור"), וכפי שנאמר: ”כל המציל ערך מומלץ אחד מוויקיפדיה, כאילו הציל מיזם ומלואו”. אני שומעת על המון עבודה, והמון השקעה והמון מאמצים שנדרשים עבור שיפור הוויקיפדיה, ואני מרגישה שזה אכן נעשה. אני לא יודעת מה איתכם - אבל אני פשוט נהנית. מצאתי פה אנשים חמים ונדיבים, יוזמים ומשוגעים, עם המון אנרגיה המנותבת לטובת קיום אוטופי. לא מאמינים? היכנסו לדף השיחה שלי. איפה עוד אהיה רק במרחק מקלדת מפיזיקאים, מומחים למחשבים, דוקטורים למתמטיקה, אנשי היסטוריה צבאית ופרופסורים לתורת הליידי גאגא? ובלי כל הסופרלטיבים התוך-ויקיפדיים, יש פה, בראש ובראשונה, הנאה. בעוונותיי הרבים הובלתי את "מחאת המנטרים" (כאן וכאן), הספקתי לשגע אנשים בוויקימניה (לקחתי את השם קצת יותר מדי ברצינות) ואפילו חוויתי אמירות נבזיות מטרולים, וגם ראיתי כיצד חבריי מגיעים אז להגנתי (זה הזמן להגיד תודה). כשגיליתי את עובדת פטירתה של איימי ויינהאוס מכך שהופעלה הגנה על הערך, רק אז הבנתי, שאני מכורה לוויקיפדיה. בתוכנית של ד"ר פיל (כפי שציינתי, עוונותיי רבים), הוא אומר שלכל דבר שעושים יש סיבה; כל מה שאנחנו בוחרים בחיים נותן לנו משהו; אם זה חומרי, או אם זה תחושת ריגוש, סיפוק, חשיבות וכדומה. עבורי ויקיפדיה היא בעיקר הנאה וסיפוק. למרות שהנאה וסיפוק הן מילים בעלות קונוטציות מגוונות, הרי שכאן מדובר באהבה אפלטונית. וויקיפדיה כמטונימיה לוויקיפדים: כשאני אומרת שאני אוהבת את ויקיפדיה, פועל יוצא של זה הוא שאני אוהבת כל אדם חדור מוטיבציה ודרך ארץ שנמצא בה ותרם, טרח, השקיע, עמל ונהנה...בדיוק כמוני.
ויקימניה ירושלמית מאת: תמרה בעוד שאתם פגשתם את מיטב עורכי ויקיפדיה מכל העולם בדיונים ובהרצאות בחיפה, תמרה דווקא פגשה אותם חייכנים ועייפים בירושלים. מחוויותיה של מדריכה בטיול של ויקימניה 2011.  חוויית ויקימניה שלי היתה לא שגרתית, בתור אחת מחמשת המדריכים שהובילו את החבר'ה בירושלים ביום האחרון. עמדתי נפעמת מול קבוצה של אנשים טובים, שרוצים לעזור לעולם (ועוד בחינם), ובנוסף - גם סופר אינטליגנטים. ציפיתי לשאלות, דיונים, סערות וויכוחים, אבל מה שקיבלתי זה אוסף זומבים חייכנים, אך עייפים עד העצם. הסתבר שחלקם עוד לא התגברו על הג'ט-לג, ואלה שכן, היו תשושים משלושת ימי הדיונים וההרצאות, וממסיבת החוף הסוערת עד אמצע הלילה (בחורות, באנגים, עניינים. דרור, מה סידרת להם שם?). כמה משיאי ההדרכה:
בריחת מוחות - הגרסה הוויקיפדית מאת: Yuri כאשר MT0 פנה אליי וביקש שאכתוב כתבה לטילדה, היססתי. תקופת המבחנים באוניברסיטה היא תקופה עמוסה וקשה ולא חשבתי שיהיה לי זמן. בסופו של דבר, לאחר פנייה נוספת מצדו, השתכנעתי ושאלתי אם אני יכול לכתוב על "קשרים חברתיים שמתפתחים כתוצאה ממפגשי ויקיפדים ומביאים להתנהלות בעייתית במיזם". קיבלתי את ברכתו והתחלתי בכתיבה. אבל אז בבוקר 2 באוגוסט 2011 ראיתי את זה ומיד שיניתי את דעתי והחלטתי לכתוב על נושא אחר לחלוטין ושחוק פחות:
דיווחים מהעולם מאת: דרור ~ בין 11 ו-18 בנובמבר מתקיים מפגש ויקיפדים עולמי במומבאי שבהודו, בקמפוס אוניברסיטת מומבאי (אתר הכנס). את הכנס יפתח ג'ימי ויילס, והוא יכלול שלושה מסלולי הרצאות בנושאים הנוגעים לוויקיפדיה ולהשפעתה, וכן בנושאים טכנולוגיים הקשורים לטכנולוגיית ויקי. הנושאים העיקריים שידונו בהם בכנס הם תמיכה טכנית בשפות של הודו והתאמה של תרבות הכתיבה בוויקיפדיה, המבוססת על ערכים אירופיים ואמריקאיים, לתרבות ההודית. ~ ב-3 באוקטובר דיווחה קרן ויקימדיה על קבלת מענק בסך 3.6 מיליון דולרים מאת קרן סטנטון. מענק זה הוא המענק הגדול ביותר שקיבלה הקרן עד כה. המענק מיועד לשיפור התשתיות הטכנולוגיות של ויקיפדיה ומיזמי האחות שלה. נכון לחודש אוגוסט 2011, נכנסים לאתר ויקיפדיה (בכל השפות) כ-422 מיליון קוראים שונים מדי חודש, מה שהופך אותו לאתר האינטרנט החמישי בגודלו מבחינת מספר הקוראים. קרן סטנטון כבר תרמה בעבר סכומים נכבדים לקרן ויקימדיה (כך לדוגמה בשנת 2010 תרמה הקרן 1.2 מיליון דולרים על מנת לקדם שיתופי פעולה בין קרן ויקימדיה ומוסדות אקדמיים). סכום התרומה הנוכחי מיועד לשיפור הקריאה והעריכה באתר – ומטרתו, בין היתר, לממן שינויים במנגנוני העריכה על מנת להקל על העורכים בוויקיפדיה ולעודד עורכים חדשים להצטרף ולכתוב באתר. ~ ויקימדיה הולנד קידמה בשנה האחרונה את פרויקט "ויקי אוהבת אנדרטאות" ("Wiki Loves Monuments") שכללה תחרות בכל רחבי אירופה במטרה ליצור צילומים חופשיים של כל האנדרטאות הרשומות בכל המדינות המשתתפות. פרסים כספיים ניתנו לזוכים בכל מדינה ומדינה. בפרויקט השתתפו עמותות ויקימדיה מכל רחבי אירופה, ובסך הכל הועלו לוויקישיתוף 168,555 תמונות חופשיות של אנדרטאות (אגב, 17,167 תמונות, שהן 10% מכלל הקבצים שהועלו - צולמו בספרד). ~ במסגרת ההתמקצעות של ויקימדיה הולנד, העמותה שכרה משרדים באוטרכט. ~ גם ויקימדיה בריטניה פועלת בכיוון זה; באוקטובר 2011 החל לעבוד בעמותה מנכ"ל בשכר. בחירת המנכ"ל בוצעה על ידי מכרז, שבסופו נפגשו שלושת המתמודדים הסופיים עם קהילת הכותבים בלונדון על מנת שחברי הקהילה יביעו דעתם על המועמדים השונים. המועמד הנבחר, ג'ון דייוויס, החל את עבודתו בעמותה ב-1 באוקטובר. בבריטניה נערכו בחודש ספטמבר מספר פעולות ליצירת תוכן חופשי: ב-8 בספטמבר נערך מרתון כתיבת ערכים במוזיאון הבריטי (בדומה לזה שנערך ב-8 בנובמבר במוזיאון ישראל); ב-15 בספטמבר נערך מרתון כתיבת ערכים בנושא בעלי חיים נכחדים בבריסטול; וב-27 בספטמבר נערכה הרצאה על כתיבה בוויקיפדיה לעובדי הספרייה הבריטית. ~ ב-10 בספטמבר חגגה ויקימדיה הונגריה 200,000 ערכים שנכתבו בוויקיפדיה בשפה ההונגרית. קצב הגידול של ויקיפדיה בשפה ההונגרית הוא כ-2,300 ערכים מדי חודש. ~ כבר ארבע שנים שוויקימדיה נורבגיה משתתפת ביריד הספרים השנתי ("שבוע הספר") שנערך בחודשי ספטמבר, ומפעילה דוכן לציבור הרחב ובו הסברים על ויקיפדיה וחומר לחלוקה. ~ בהתאם לנהלי העבודה עם הקרן, החלו העמותות השונות לפרסם את תקציביהם ותוכניות עבודתן לשנה הקרובה:
מסעותיי בבלקן מאת: Assayas בוויקיפדיה העברית שלל עורכים. חלקם עורך במגוון רחב מאד של נושאים, ואת חלקם ניתן להגדיר כ"עורכי נישה" - כאלו המתמקדים בגזרה ספציפית, נושאית או גאוגרפית. כך התגלגלתי גם אני מרקע השכלתי ה"מזרח תיכונית" לכיוון הבלקן. נכון, יש קשר משפחתי רחב ואהבה גדולה לתחום, אך עם זאת מצאתי שקיים בנושא חוסר רב במידע ויקיפדי, בעיקר בעניין הקהילות היהודיות וחורבנן הגדול של חלקן במהלך מלחמת העולם השנייה. כך, התחלתי את מסעותיי ברחבי הבלקן, עם התמקדות בבולגריה וגיחות לטורקיה, יוון, מקדוניה וסרביה. בכל מקום אליו נקלעתי במהלך "המסע", הרגשתי בחסרונן הרב של תמונות לשימוש חופשי שתסייענה לתיאור הקהילות השונות ומורשתן. כבר אמרו ש"תמונה שווה אלף מילים", וזה כנראה קרוב מאד לאמת. אחרי "סובו web והקיפוהו", נתקלתי באתר ייחודי, yavan.org.il, ובאדם נפלא בשם אריה דרזי, שעוסק בפעילות חינוכית שעיקרה שיקום בני נוער. הפעילות מורכבת ממסעות בעקבות קהילות יהודיות שרובן חרבו במהלך השואה ולימוד והתנסות הכוללת פעולות ניקוי ושיקום בתי קברות יהודיים באתרים השונים. לטעמי מדובר בעבודת קודש אמיתית. "היו נועזים בכתיבת ערכים" היא סיסמה שנתקלתי בה במהלך שיטוטי במרחבי הוויקי. החלטתי להרחיב אותה גם ל"היו נועזים בבקשת תמונות לשימוש חופשי", ובאמת בהשראתה ישבתי וכתבתי דוא"ל ארוך ומנומק למר דרזי, ובו ביקשתי להשתמש בתמונות שבאתר האינטרנט שלו, תוך ציון ייעודן והחשיבות שאני רואה בשילובן בערכים השונים. מקץ מספר ימים הגיעה תשובה חיובית ועד מהרה העליתי 145 תמונות לוויקישיתוף עם רשיונות לשימוש חופשי. הן שולבו בערכים רבים שכתבתי בנושא. הייתה זו חוייה לימודית ומרגשת גם יחד. לימודית על שום מה? משום שתוך כדי ליקוט החומר למדתי לא מעט על הקהילות היהודיות, ובכלל זה על נושאים שלא הכרתי קודם לכן. כך למשל נולד הערך חיידרי (מחנה ריכוז), אשר בו שולבו תמונות נדירות מהמסע למקום. מעת לעת, נוהג אני לעלעל בתמונות שהעליתי לשיתוף ולראות את מידת השימוש בהן מעבר לעריכותיי שלי. בחלוף שנה מאז הועלו התמונות, עיינתי בהן פעם נוספת והופתעתי מהשימוש שנעשה בתמונות בוויקיפדיות השונות. החלטתי להעביר משוב לאיש ש"פתח את ליבו" והסכים לשימוש חופשי בכל אותן תמונות. גם הפעם כתבתי לו דוא"ל ארוך, מלא דוגמאות, בו הודיתי לו. היה די מרגש לתאר את השימוש הרב שנעשה בתמונות. המכתב המרגש גרר תגובה גם כן מרגשת, ואריה אף החליט לפרסמו באתר שלו. אגב, הפרסום באתר זיכה בעקיפין גם את הוויקיפדיה על שלל פעילותה ומגוון שפותיה, בחשיפה נוספת. חומר רב עוד לא נכתב ותמונות רבות של ישובים בהקשר הקהילות היהודיות עדיין לא מצויות או אינן חופשיות. אך אם יש משהו שלמדתי ממסעותיי בבלקן - הוא הצורך בתמונות רבות ככל האפשר. אין להתבייש לפנות לאתרי אינטרנט רלוונטיים ולבקש. ואם אתם, קרוביכם או מכריכם יוצאים לטיול בחו"ל, צלמו או בקשו שיצלמו גם את התמונות הרלוונטיות לקהילות היהודיות השונות, ושיעבירו אותן אליכם לשימוש חופשי. בימינו הכל דיגיטלי ובר המרה. כל קובץ ניתן להעלות לשיתוף, ומדובר בחומר חשוב שיסייע לכתיבה ולהבנת הרקע לערכים השונים.
עבודה קשה - לצד תחושת סיפוק עצומה מאת: MT0 כנס ויקימניה לשנת 2011 התקיים, כידוע, בחיפה. תפסתי את משתמש Danny-w לראיון קצר אודות ההכנות לכנס, וכמובן שיתוף חוויות מהאירוע.
העמותה ארגנה וליוותה בעצם את הכנס (לצד מתנדבים אחרים כמובן), החל מהצדדים הטכניים ועד להתעסקות מול גורמים רלוונטים. העמותה היא גם זו שהחלה בתהליך ההתמודדות על הזכות לארח את הוויקימניה בישראל. להפתעתנו – זכינו. בין החברים המארגנים היו דרור לין, שי יקיר, דרור קמיר, תומר אשור, חנה, איציק אדרי ואחרים (יסלחו לי אלה ששכחתי את שמותיהם)."
המשתתפים הגיעו במשך שבוע שלם, טיפין טיפין, בכל שעות היום. היה צריך לשבץ המתנדבים בלוחות זמנים (מתנדב אינו יכול לעמוד יום שלם או חצי יום בנתב"ג, כמובן). לצורך כך הכין אמיר אהרוני, בעבודה לא קלה, מיפוי של האורחים ומועד ההגעה שלהם. חנה לקחה על עצמה לרכז את נושא ההמתנה בנתב"ג ועשתה עבודה נהדרת. התנדבות נוספת הייתה להיות אחראי מעונות. השכרנו מעונות סטודנטים באוניברסיטת חיפה ובטכניון. בניגוד למלון, שבו יש "פקיד קבלה" שיכול לתת מפתח לחדר בכל שעה – גם בלילה, ולתקן ולסדר אם יש תקלה, במעונות לא קיים שירות כזה, ואין מענה בשעות הערב ובשבת. לכן היה צריך להיות נציג מטעמנו שיוכל לתת מפתח למגיעים מנתב"ג, גם אם בשעות הלילה המאוחרות."
סוג אחר של התנדבות היה להיות בדלפק הרישום ובדלפק העזרה (שפעל בכל יום במשך כל הכנס – והיווה את הפנים שלנו: נציגות מטעם הכנס בכל שאלה, תיאום ובירורים). היה צריך למצוא מתנדבים ראויים ורהוטים במיוחד, המכירים את חיפה מחד, ואת הוויקי (לפחות באופן בסיסי) מאידך. תפקיד חשוב נוסף היה "אחראי אולם", שנדרש להגיע לאולם ההרצאות לפני ההרצאה, לוודא שהכול מוכן ומזומן (הרמקולים פועלים, החיבורים למחשבים תקינים, המזגנים עובדים, שיש מים מינרליים למרצים וכדומה), ולוודא עם המרצים את שמם על מנת שיוכל להזמינו לבמה. במשך שלושת ימי הכנס התנהלו חמש הרצאות במקביל בחמישה אולמות שונים – מה שדרש מתנדבים רבים. היו אמנם תקלות שוטפות קטנות, אבל טיפלנו בכך יפה ואני מניח שהמשתתפים אפילו לא ידעו עליהן."
לצערי לא הספקתי לפתח הרבה קשרים, וחבל. עבדנו כל הזמן. אבל ברור לי שאגיע לוויקימניות הבאות (לא יודע אם לבאה שתערך בוושינגטון, כי לא בטוח שאוכל לממן את הטיסה - אבל מקווה שלאחרות)."
עוד נשים בוויקיפדיה! מאת: חנה  בכנס ויקימניה התקיימה ארוחת נשים שנקראה Wikichix (ויקיצ'יקס; תמונות מהארוחה). יוזמת הארוחה היא סו גרדנר, אשר התחילה במסורת בכנס ויקימניה השלישי, שנערך בטאיפיי בשנת 2007. בכנס בטאיפיי השתתפו בארוחה 11 נשים. בכנס שנערך בחיפה היינו כ-40 נשים; ביום שישי לקחנו את ארוחת הצהריים שלנו ועלינו לקומה השלישית של בית הכט לאולם הסטודיו. ניצלתי את ההזדמנות והזמנתי את חדוה אלמוג (ותודה ליעל שכתבה עליה את הערך בוויקיפדיה), מספר שתיים בעיריית חיפה (קצינת ח"ן לשעבר), להצטרף לארוחה, ולשמחתי היא נענתה בחיוב. חדוה מאוד נהנתה מהמפגש וגם העלתה שם הצעה: שכל ויקיפדית תיקח על עצמה לגייס 5 נשים נוספות, ובכך תתווספנה מיידית עוד 200 ויקיפדיות. בתגובה הזמנתי אותה להירשם לוויקיפדיה ולערוך - גם להזמנה זו ענתה בחיוב. בינתיים היא עדיין לא נרשמה, אז יש למה לצפות חדוה בהחלט המשיכה לפעול בנושא - היא פנתה לחנה שרודק, יועצת למעמד האישה בעיריית חיפה, על מנת לארגן מפגש נשים בעירייה בנושא כתיבה בוויקיפדיה. נקבעה לי פגישה אישית איתה ב-1 בספטמבר בבוקר. במפגש היא ביקשה שאגיש לה הצעה בכתב להדרכת נשים בעיריית חיפה, אותו תפיץ בקרב הנשים העובדות בעירייה, ואם תהיה היענות, היא תשמח לארגן הדרכה. מכתב כזה אכן הועבר אליה, וההצעה שלי לחנה התקבלה, ואנחנו ממשיכים בפעילות לארגון ההדרכה. בהמשך זכיתי גם להופיע בתוכנית לונדון את קירשנבאום (מוזמנים לראות את חנה כאן). לאחר התוכנית שוחחתי עם ירון לונדון והזכרתי לו שנפגשנו בעבר, בשנת 2004, כשהוא בא יחד עם דן דוד לביקור בחפירה הארכאולוגית במערת מיסליה שבמצוק מגדים. הוא בהחלט זכר את הביקור ואת המפגש (ציין שהיה לו מאוד קשה לטפס לראש המצוק). בשיחתנו העליתי גם כן את נושא מיעוט הנשים בוויקיפדיה. הוא היה מאוד מופתע ולא הבין את הסיבה לכך. הסברתי לו שזה נושא שהייתי מאוד מעוניינת שהוא יעלה בתוכנית שלו, וכי אף אשמח להופיע שוב בנושא זה. לשמחתי הוא לא שלל את הרעיון. למחרת הראיון צלצלתי לדפי, התחקירנית שאיתה שוחחתי לקראת הראיון, וסיפרתי לה על שיחתי עם לונדון. הסתבר שדפי גם נתקלת בבעיה דומה: נשים חוששות להופיע גם בתוכנית. דפי אמרה שתחכה להזדמנות המתאימה, אולי ביום האישה הבינלאומי או משהו דומה, כדי לעלות את הנושא. מי יודע, אולי אזכה להתארח פעם נוספת בתוכנית.
מהרהוריו של מכור ל"הכה את המומחה" מאת: ד"ר וידנפלד לפני כשנתיים גיליתי את ויקיפדיה העברית. היות שהתמזל מזלי ואני דובר מספר שפות אירופיות, השתמשתי עד אז בוויקיפדיות באותן שפות וראיתי כי טוב. יום אחד הביאני זפזוף אינטרנטי לוויקיפדיה הצברית. בהתחלה כאבתי את עניה ואת דלותה, יחסית לוויקיפדיות האירופיות האחרות. כאב זה עורר גם אצל שמאלני כמוני רגש פטריוטי עז והחלטתי להקדיש את זמני הפנוי (המועט) לשיפור המצב. בשצף קצף בלתי רגיל כתבתי, שדרגתי וערכתי ערכים רבים בתחומים שאני מתמצא בהם. חדוות היצירה הייתה רבה. עסקתי בחיפוש חומרים באינטרנט ובאנציקלופדיות שונות, סיכמתי, ערכתי וכתבתי, בעוד בני משפחתי מרימים גבה על דבקותי הרבה למקלדת. ואז התגלו לי הפנים הפחות יפות של הוויקיפדיה, שם גם מצאתי את התשובה (לדעתי) לשאלה המטרידה מדוע ויקיפדיה העברית דלה משמעותית מוויקיפדיות אחרות - מעט מדי אנשים כותבים באמת לוויקיפדיה העברית. השאר כותבים ערכים איזוטריים או מתרגמים משפטי פתיחה מוויקיפדיה האנגלית, אך בייחוד עוטים, כלהקות יונקי דבש על פרחי הבוגנוויליה, על המיעוט שבאמת כותב. כמובן שלא ביונקי דבש עסקינן, אלא בצבא של עורכים, צנזורים, מוחקים, אבירי מלחמות עריכה ואנשי רנסאנס מומחים בכל נושאי הידע האנושי, בעלי דרגות גבוהות בהיררכיה הוויקיפדית (עדיין לא ברור לי מי המעניק דרגות אלו), אשר מבטלים כל שאחרים (מוכשרים פחות) חושבים ועוד ועוד. לחלק מאנשים אלו לשון מנומסת-נוטפת דבש ולחלקם לשון גסה ומזלזלת.
הועבר מויקיפדיה:בירורים מאת: Sir kiss אני רוצה להתלונן על המצילים והשומרים בבריכה העירונית שזרקו אותי החוצה בטענה כי עשיתי צרכים בבריכה. כשנכנסתי לבריכה, המציל לא אמר לי במפורש שהדבר אסור, למרות שגם היה שם ילד בן שש שצעק לאימא שלו "ברח לי פיפי!!" והמציל לא עשה לו כלום (מדובר ביחס לא שיווני - מן הראוי לפטר את המציל). אני יודע שכתוב בתקנון שאסור, אבל הוא תלוי בכניסה למרחב המתחם, ובתוך המתחם יש בריכה אחת אולימפית, אחת קטנה ועוד שתיים לפעוטות, וממש לא ברור באיזו בריכה בדיוק אסור לעשות צרכים. אבל בואו נדבר תכלס; כולם עושים בבריכה, כולם גם יודעים שעושים בבריכה, ובגלל זה גם ככה מוסיפים לבריכה כלור, והרבה. הרבה מאוד. הרבה הרבה. מאוד מאוד. שימוש בכלור בבריכות לא רק שמהווה הסכמה עם המציאות הקיימת - זה ממש עידוד! הרי מה המסר פה? אנחנו מוסיפים כלור, על מנת לטהר את המים מהצרכים שלכם - נו! קיים פה אישור לא פורמלי שניתן לעשות את הצרכים בבריכה - הרי מטפלים בזה. לא סתם, בריכוז כזה של כלור שום דבר לא יכול לגדול, ובגלל הכלור העיניים שלי נורא צורבות אחרי שאני שוחה שם (מן הראוי לפטר את גם מוסיפי הכלור על הריכוזים המופרכים הללו). אבל אני מבקש שתחשבו על זה ברצינות: הייתי בבריכה שהם קוראים לה "אולימפית" (אגב זה שקר גס; תקראו בערך בריכת שחייה אולימפית ותיווכחו שהיא אמורה להיות בעומק של 2.0 מטרים לכל אורכה. מן הראוי לפטר גם את מנהלי הבריכה על הצגת מצג שווא), ובכל מקרה אמורים למלא אותה כ-2,500,000 ליטרים של מים. עכשיו תחשבו כמה מוסיף לזה מישהו שמתרוקן? כלום!! החוק הזה מיותר. או לחילופין שיוציא את כל הכלור (טוב, בבריכות קטנות של קיבוצים זה אולי יגרום למחלות, ואז ימותו הקיבוצניקים האלה, נינים של חלוצים, שאגב בעצמם לא עושים כלום, ורק אומרים לתאילנדים מה לעשות מה קפצתם? לא איחלתי למותם, רק ציינתי שאם יוציאו את הכלור, יתכן ולחלקם יגרם נזק). מה הסיפור פה באמת? זה נגדי. אני חושב שהם מתנקמים בי על הפעם שצפתי לי בשלווה לרוחב הנתיב של השחיינים המהירים. שיקפצו לי, זו זכותי המלאה, קראתי בתקנון ולא רשום בשום מקום שאסור. הם מתנכלים אלי מאז שבאתי עם ארבעת האחיינים שלי ושיחקנו את המשחק "אני טובע", בו בכל פעם אחד או שניים מהם מתחיל לפרפר ולהכות במים בהיסטריה, ואנו במקביל מודדים כמה זמן לוקח למציל להגיע עד אליו. ביקור בבריכה הוא חלק מתרבות הפנאי והבילוי המשפחתי ואף אחד לא יגיד לי במה לשחק. ואם המציל הזה לא מספיק מקצועי כדי להבדיל בין ילד מתחזה לאחד שטובע באמת, אז שיעבור את קורס הכשרת המצילים מחדש. הוא בחר להיות מציל, לא אני הכרחתי אותו. אם הוא חשב שלהיות מציל זה לשבת עם בחורות בביקיני כל היום, זו בעיה שלו. הרי ברור שהמצילים ירצו להוציא אנשים מהבריכה, ככה יותר קל להם. אם היו רק נותנים להם, הם היו מוציאים את כולם מהמים. מה, לא יותר קל להיות מציל כשאף אחד לא בתוך הבריכה? כל מי שאומר כן חייב להסכים איתי, וכל מי שאומר לאו פשוט משקר או חסר כל הבנה. אין ספק שיותר קל להיות מציל בבריכה ריקה. בטח הם גם יציעו לרוקן את הבריכה מהמים, ישראל מתייבשת אחרי הכל. עכשיו אני בטוח שכולכם מבינים שהכל נבע בסך הכל מהתנכלות אישית כלפיי, באותו הרגע בו זרקו אותי מהבריכה... אחרי שחרבנתי מהמקפצה.
גילגמש ממליץ מאת: גילגמש והיום אני רוצה לדבר על מיזם הערכים המומלצים שלנו. מדובר במיזם ותיק מאוד, מהראשונים של הוויקיפדיה העברית. הוא היה קיים בעמוד הראשי כשעוד אפילו פורטלים לא היו בו. בהתחלה לא היה דיון מסודר להוספת הערכים לרשימה, ומפעילים היו מוסיפים את הערכים על דעתם עצמם, ללא התייעצות עם הקהילה. עם הזמן התפתח המיזם ואף נוסף לו אחראי - עד שהגיע לממדיו הנוכחיים. נוספו קריטריונים מחמירים, נקבע רף גבוה להוספת הערך לרשימה (60%), וכל אלה במטרה להבטיח שרק הערכים הטובים ביותר יצטרפו לרשימה היוקרתית. אני רוצה להדגיש את חשיבות ההשתפות בדיון המקדים. דיון זה הוא הבמה של הקהילה להציג את טענותיה לכותב הערך, להציף את הבעיות השונות ולגרום לשיפור הערך. לפעמים הערך נותר כמה שבועות ברשימה זו, יורד ממנה וחוזר אליה עם שיפורים; לעתים תהליך זה לוקח חודשים רבים ואף שנה ויותר. כל זה גורם לשיפור ניכר באיכותו של הערך הנדון. דוגמה נאה לכך היא הערך קרב סטלינגרד שהוסף לרשימת ההמתנה וירד ממנה בעקבות ההערות שעלו בדיון. כתוצאה מכך, שופר הערך עד מאוד ותוקנו הליקויים. לא פחות חשוב מההשתפות בדיון הוא חיפוש הערכים הפוטנציאליים להמלצה. כאן אני פונה לקהל הוויקיפדים ומזמין אותכם להציע ערכים שנראים לכם מתאימים. אם אינכם בטוחים אם הערך הוא טוב מספיק, אפשר לעיין בקריטריונים – הם מפרטים את הדרישות השונות להמלצה. והפעולה האחרונה, והחשובה מכולן, היא ההצבעה. המנעו בבקשה מהצבעה רגשית בעד הערך, כי הוא חשוב בעיניכם. לא זו המטרה של ההמלצה. שפטו את הערך על פי הקריטריונים ואל תהססו להביע את עמדתכם, גם אם היא שלילית. ויקיפדים רבים נמנעים מהצבעת אסיים את דבריי בהזמנה לחברי הקהילה לבוא בשעריו של מיזם יפה זה, להשתתף בכל שלב משלביו ולהביע את דעתכם בהצבעה ובדיון המקדים.
לאסי שובי הביתה (צריך לכתוב ערכים...) מאת: Sir kiss לאורך שנות פעילותה של הוויקיפדיה, כתבו בה מאות כותבים, חלקם אצנים למרחקים ארוכים: שניות אחרי שג'ימבו כתב "שלום, עולם!", הם כבר שמו לו תבנית שכתוב. ועד היום הם כותבים וכותבים וכותבים. ישנם ה"סינוסים" - מתאפיינים בפעילות עולה ויורדת. בשבועות מסוימים הם בכל מקום, ובשבועות אחרים הם בכלל חסרי זכות הצבעה. ישנה גם קבוצת ה"ספרינטרים" - באו בסערה, כתבו המון, דנו המון, התווכחו המון, כתבו עוד - ונעלמו. יבואו חכמים ויטענו כי רוב המשתתפים מצויים באיזו נקודת חפיפה מסוימת בין קבוצות השונות.  אבל לא כולם. יש את אלו שפרשו, לא ברעש, לא בגלל חסימה ללא הגבלת זמן, לא רבו, לא הציבו תבניות "דוד לוי" או חופשה ולא כלום. אט-אט השם שלהם הפסיק להופיע בדף השינויים האחרונים, וזהו. באווירה ממלכתית יותר הייתי מבקש להודות להם על תרומתם, כי הרי זה מאמץ משותף, כל תרומה נחשבת, וכל שאר הדברים הנכונים שכולנו מכירים. אבל זה קצת חסר טעם כי הם פרשו. הם לא קוראים את הטילדה, הם גם לא יודעים שיצאה טילדה חדשה, והם גם לא נכנסים לדף השיחה שלהם בכלל. אז למי אני כותב את הטור הזה בדיוק? לנו, אלו שכן כאן. אני פונה אליכם - קהילה שפלה, אכזרית ונחשית שכמונו בקריאה נרגשת: יותר קל לדרדר מכור שנגמל מאשר להפוך סתם אדם למכור. אם ישנם כותבי עבר שהייתם איתם בקשר קצת יותר אישי מאשר דפי שיחה, למשל נגיד ויצא לכם קצת לפטפט איתם במסנג'ר (אבוי!) או להתכתב קצת בדוא"ל (נו! נו! נו!), או אולי פה ושם שיחת טלפון (אההה!) - צרו אתם קשר. "הזמינו אותם לשבת", לא בכפיה, כשיש קצת זמן, בקטנה, והחזירו אותם לפעילות!
עכשיו אפשר לנוח מאת: MT0 ראשית, אפתח בסוג של התנצלות; באמצע העבודה על הגיליון "יצאתי לחופש" די ארוך מוויקיפדיה, אז אני מקווה שההנאה שלכם מהגיליון פיצתה על ההמתנה.  הגיליון הקודם של הטילדה הרביעית יצא ב-29 באוגוסט 2010. לפני יותר משנה. כנראה מכיוון שלעורכיו, נעה ויוני, לא היה פנאי לעסוק בעריכת גיליון נוסף - אך גם כיוון שאף אחד אחר לא לקח על עצמו להוציא גיליון נוסף. בוויקיפדיה תמיד צריך מישהו שירים את הכפפה. מאחר וראיתי שנערמות בקשות לגיליון חדש ואף אחד לא מציע עצמו, ואני באותו זמן חזרתי לפעילות, החלטתי ש"נו, כמה קשה זה כבר יכול להיות". פניתי ליוני בבקשה לקחת את המושכות. לשמחתי (וכנראה גם לשמחתו) הוא העביר לי את תפקיד העורך. מתחילים. הדבר הראשון שעשיתי הוא לשפר מעט את הלוגו של הביטאון (אני מניח שרק חדי-עין ספורים הבחינו בשינוי). כמו כן, פרסמתי במזנון בקשה להגשת כתבות, ואפילו פתחתי מייל במיוחד בשביל המשימה. לא עבר זמן רב ומשתמשים רבים פנו אליי בשלל רעיונות וכתבות. "אבל זה לא מספיק! [מקלדת נזרקת לעבר הקיר] אני צריך עוד חומר". מתחילים במסע פנייה למשתמשים. פניתי להמון, ה-א-מ-ו-ן משתמשים. חלק נענו למשימה חיש מהר, תוך צירוף הנושא שבחרו לכתבה, אך מהרוב קיבלתי תשובות בסגנון "על מה כבר יש לי לכתוב?!". למזלי יש לי כושר שכנוע וירטואלי די טוב, וכמעט לכולם עלה רעיון בסוף. כמובן שיש כאלה שהשיבו בשלילה, לא נורא. תומר הגדיל להציע לי עזרה ראשון. אותו שיתפתי בכל השלבים בבניית הגיליון, והוא תיקן, העיר ופנה למשתמשים בשמי, ואפילו כתב בשבילי כתבה. על כך אני מוסר לו תודה מיוחדת. תבינו, לערוך טילדה זה לא פשוט. כתבות מצטברות במהירות בתיבת הדואר, וכל כתבה חייבת בבדיקת איות, עריכה וויקיזציה. עובדים במקביל עם WORD ועם חלון עריכה בוויקי (לומדים לשנוא את כפתור ה"תצוגה מקדימה"), תוך שנזהרים לא לשמור בטעות כתבות; אחרי הכל העריכה היא חשאית. כל עריכה גוררת אחריה העתקה והדבקה אל מסמך ה-WORD, שלאט לאט מתמלא בקוד ויקי. כל הפעולות האלה מייאשות ומסובכות. אבל הנה, הטילדה מתחילה לתפוח לה (הגיליון הנוכחי גדול מן הרגיל!). עכשיו מתחילים לבנות שלד. צריך עיצוב רענן, מסודר יותר, מגניב. בשלב זה החלטתי לגנוב חלק מעיצוב דף המשתמש של ג'ימבו (שכבר הספיק לשנותו מחדש). ממשיכים להתכתב עם ויקיפדים במייל. עוד מסעות שכנוע, עוד חומר מתקבל. כל אות (ובכן, כמעט כל אות) עוברת בדיקה. המוח והאצבעות עומדים לנשור. "רגע!! אין לי קריקטורות! מה אני עושה?! אני לא כזה טוב באינקסקייפ, אולי עיצובית תאייר לי משהו? לאא...כבר ביקשתי ממנה יותר מידי..אז מה לעשות? טוב..ננסה לצייר..אבל על מה?..צריך משהו אקטואלי ושקשור לוויקיפדיה כמובן....יש לי! מחאת הקוטג'!" אחרי שסיימתי את העבודה על הקריקטורה הראשונה, החלטתי שכדאי שלגיליון כזה גדול תהיה עוד אחת לפחות. החלטתי לחפש מישהו שטוב בציור בווקטור בוויקישיתוף. לאחר זמן מה מצאתי משתמשת נחמדה מוויקישיתוף בשם LadyofHats. לפי דף המשתמש שלה היא מאוד מוכשרת. מקצוענית. שווה לפנות אליה. פניתי, אולם לא נענתי. באסה. ופתאום, אחרי זמן רב מאוד אני מקבל במייל הודעה כי דף השיחה שלי בוויקישיתוף שונה. היא חזרה אליי! חצי מתנצלת, שואלת אם אני עוד זקוק לעזרתה. ברור שכן!. אני מסביר לה שבישראל יש מחאה חברתית, כשאחת מאנשי המפתח היא אישה בשם דפני ליף, אשר עוררה סערה בוויקיפדיה העברית בעקבות הערך אודותיה. "אשמח לקריקטורה שלה". לאחר המתנה מתוחה, היא חוזרת אליי עם קריקטורה שגם עוד מיליון שנה לא הייתי מצליח לצייר. "Thank you so much!" אני כותב בהתרגשות. איזה כיף, הלך חלק. הרבה זמן לקח, אבל יש לי קריקטורה נוספת. הודעות בסגנון "מתי יוצאת הטילדה?" מתחילות להצטבר בתיבה. "בקרוב בקרוב! (אני מקווה)". זהו, אני לקראת סיום. כתבות אחרונות מתווספות, בדיקה אחרונה. והנה! זמן השיגור הגיע. לחיצה על שמור - והגיליון סוף סוף נולד! עכשיו אפשר לנוח. אחח.. כל העבודה הקשה נמצאת מולי, נראית כמו שצריך. אין ספק שאני לא הולך לערוך עוד גיליון! אני בנוי לתת את כל כולי פעם אחת - ולהתפרק, אך גם אתם יכולים להיות עורכים, תיענו לאתגר. זה מספק, אני מבטיח. התחלתי בהתנצלות, ואסיים בתודה; אז..תודה! לכותבים, לתומכים, למעודדים וכמובן לשאר הקוראים. תודה.
|
