הפירמידה הלא-גמורה של אבו סיר
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
smooth-sided pyramid, הפירמידות במצרים  |
| כתובת |
אבו סיר |
| מדינה |
מצרים |
| הקמה ובנייה | |
| חומרי בנייה |
אבן גיר |
| קואורדינטות | 29°53′55″N 31°12′06″E / 29.89861111°N 31.20166667°E |
 | |
  | |
הפירמידה הלא-גמורה של אבו סיר היא פירמידה נטושה הממוקמת בנקרופוליס של אבו סיר ובנייתה החלה בתקופת השושלת החמישית של מצרים העתיקה. הפירמידה מוקצת באופן ספקולטיבי לשפסס כא רע, פרעה ששלטונו הקצרצר הוא הפחות מתועד בשושלת החמישית.
גילוי
[עריכת קוד מקור | עריכה]המבנה התגלה בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 על ידי צוות ארכאולוגי צ'כי בראשות מירוסלב ורנר (אנ'), שהבחין בקרקע המפולסת ובתעלת הקבורה בצורת T.[1][2][3] מעט יחסית ידוע על המבנה. הוא ממוקם בין הפירמידה של סחו רע לבין מקדש השמש של אוסר כאף,[4] ולכן כנראה מתוארך לאחר בנייתם.[5] ברור שהוא מיושר מבחינה אסטרונומית.[6] הפרויקט נזנח לאחר מספר שבועות בלבד,[7] כפי שמעידה נוכחות של עבודת הכנה לא שלמה.[6]
ייחוס וכרונולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פענוח אילן היוחסין והכרונולוגיה של השושלת החמישית היווה בעיה מורכבת עבור היסטוריונים בשל מיעוטם ועמימותם של מקורות היסטוריים זמינים.[8] המיקום הכרונולוגי והגנאלוגיה של שפסס כא רע, במיוחד, נותרו לא ברורים.[9]
רשימת המלכים מסקארה ו"דברי ימי מצרים" של מנתון מציגים את שפסס כא רע כממשיך דרכו של נפריר כא רע, אם כי הגילוי של אטמי חימר במקדש הקבורה של נפרף רע מעיד על כך שהוא שלט אחרי נפרף רע.[10] התפתחות הנקרופוליס של אבו סיר תומכת עוד יותר בסידור מחדש כרונולוגי זה: הפירמידות של סחו רע, נפריר כא רע ונפרף רע יוצרות אלכסון המקשר להליופוליס, מה שמרמז על סדר לשלושת השליטים הללו.[11] גם נ-אוסר בנה את הפירמידה שלו כחלק מהאלכסון. כדי לעקוב אחר האלכסון של אבוסיר-הליופוליס, השליט ששלט אחריו היה צריך למקם את הפירמידה במרחק של קילומטר אחד מעמק הנילוס, וכך עמוק לתוך המדבר. העלות של פרויקט כזה הייתה כנראה עצומה.[12][13]
האתר לא יוחס באופן סופי לאף פרעה, אך הוקצה באופן טנטטיבי לשפסס כא רע על בסיס היותו המועמד היחיד מבין הפרעונים של השושלת החמישית.[3][1] בהנחה שההקצאה ההסקתית הזו נכונה, ורנר מציע שייתכן ששפסס כא רע היה מיוחס יותר לאוסר כאף ולסחו רע, מאשר לנפריר כא רע.[12][2] ורנר הציע גם ששפסס כא רע עשוי להיות נתג'רירנרע (Netjerirenre), בנו הבכור של סחו רע.[14]
בנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כששפסס כא רע עלה לשלטון, היו בנויות כבר שלוש פירמידות בנקרופוליס של אבו סיר. אלו היו מסודרות עם פינותיהם הצפון-מערביות בקו, שכנראה הצביע על האובליסק של הליופוליס (מה שמכונה "אלכסון אבו סיר"). כדי לשמור על אוריינטציה זו, שפסס כא רע היה צריך להקים את הפירמידה שלו רחוק יותר לתוך המדבר בהשוואה לפירמידה הלא גמורה של נפרף רע, מה שהיה מקשה על הובלת חומרים. במקום זאת הוא בחר באזור הצפון-מערבי לפירמידה של סחו רע, באמצע הדרך למקדש השמש של אוסר כאף, כאתר הבנייה שלו.[2][15]
שפסס כא רע מת לאחר תקופת שלטון קצרה בלבד, מה שהוביל לנטישת הליך הבנייה. יורשו, נ-אוסר, לא ביצע כל עבודה נוספת על הפירמידה הזו. מקום קבורתו של שפסס כא רע אינו ידוע, אך ההנחה היא שהוא לא נקבר בקבר שבנייתו כמעט ולא התחילה.
פירמידה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בניית מבנה הפירמידה בפועל מעולם לא החלה. בוצע רק יישור השטח לשטח שטוח ומרובע. באמצע השטח המפולס נמצא בור בצורת T, שבו היו מותקנים חדר הקבורה ופתחו.[2][15]
מידות השטח המפולס והבור מאפשרים להציע שהמבנה היה בגודל דומה לפירמידת נפריר כא רע (105 מטרים על 105 מטרים) ולפיכך תוכנן להיות הקבר השני בגודלו באבו סיר, לאחר הפירמידה של נפריר כא רע. המידות בפועל אינן ניתנות לשחזור, מאחר שטרם בוצעו עבודות אבן. בנוסף, לא ניתן לדעת את שיפוע הדפנות ובכך את הגובה המתוכנן בשל היעדר אבני חיפוי.[15]
לא נמצאו שרידי מתחם פירמידה הכולל את האלמנטים המסורתיים של מקדש המתים, חומת טמנוס, פירמידת פולחן, שביל ומקדש העמק. בנייתם של מרכיבים אלו כנראה מעולם לא החלו, שכן הם היו מפריעים לבניית הפירמידה בשלבי הבנייה המוקדמים.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Verner 2001b, p. 310.
- ^ 1 2 3 4 Stadelmann 1997, p. 175.
- ^ 1 2 Verner 1994, p. 84.
- ^ Verner 1982, pp. 75–76.
- ^ Verner 1982, p. 77.
- ^ 1 2 Verner 1982, p. 76.
- ^ Verner1994-84
- ^ Verner 2015, p. 86.
- ^ Verner 2001a, pp. 363–364.
- ^ Verner 2001a, pp. 395–396.
- ^ Verner 2000, pp. 585–587.
- ^ 1 2 Verner 2001b, p. 311.
- ^ Verner 1994, p. 80.
- ^ Verner 2015, p. 89.
- ^ 1 2 3 Miroslav Verner. Die Pyramiden. pp. 345–346
מראי מקום
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Kaplony, Peter (1981). Die Rollsiegel des Alten Reiches. Katalog der Rollsiegel II. Allgemeiner Teil mit Studien zum Köningtum des Alten Reichs II. Katalog der Rollsiegel A. Text B. Tafeln (in German). Bruxelles: Fondation Egyptologique Reine Élisabeth. ISBN 978-0-583-00301-8.
- Verner, Miroslav (1982). "Eine zweite unvollendete Pyramide in Abusir". Zeitschrift für Ägyptische Sprache und Altertumskunde (in German). 109 (1): 75–78. doi:10.1524/zaes.1982.109.1.75. ISSN 2196-713X. S2CID 192970605.
- Verner, Miroslav (1994). Forgotten pharaohs, lost pyramids: Abusir (PDF). Prague: Academia Škodaexport. ISBN 978-80-200-0022-4. Archived from the original (PDF) on 2011-02-01.
- Verner, Miroslav (2000). "Who was Shepseskara, and when did he reign?". In Bárta, Miroslav; Krejčí, Jaromír (eds.). Abusir and Saqqara in the Year 2000 (PDF). Prague: Academy of Sciences of the Czech Republic, Oriental Institute. pp. 581–602. ISBN 978-80-85425-39-0. Archived from the original (PDF) on 2011-02-01.
- Verner, Miroslav (2001a). "Archaeological Remarks on the 4th and 5th Dynasty Chronology" (PDF). Archiv Orientální. 69 (3). Prague: 363–418. ISSN 0044-8699.
- Verner, Miroslav (2001b). The Pyramids: The Mystery, Culture and Science of Egypt's Great Monuments. New York: Grove Press. ISBN 978-0-8021-1703-8.
- Verner, Miroslav (2015). "The miraculous rise of the Fifth Dynasty – The story of Papyrus Westcar and historical evidence". Prague Egyptological Studies (XV): 86–92. ISSN 1214-3189.
כללי:
- Stadelmann, Rainer (1997). Die ägyptischen Pyramiden. Vom Ziegelbau zum Weltwunder (in German) (3rd ed.). Mainz: von Zabern. p. 175. ISBN 3-8053-1142-7.
- Miroslav Verner. Die Pyramiden. Rowohlt, Reinbek 1998, ISBN 3499608901, pp. 345–346.