הפירמידה של סחו רע
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
smooth-sided pyramid, אתר ארכאולוגי, הפירמידות במצרים  |
| כתובת |
אבו סיר |
| מיקום |
אל-גיזה |
| מדינה |
מצרים |
| הקמה ובנייה | |
| חומרי בנייה |
אבן גיר |
| מידות | |
| גובה מעל פני הים |
34 מ' |
| קואורדינטות | 29°53′52″N 31°12′12″E / 29.897777777778°N 31.203333333333°E |
 | |
  | |
הפירמידה של סחו רע (במצרית עתיקה: Ḫꜥỉ-bꜣ Sꜣḥw-Rꜥ, lit. פירוש: התעוררות הבה של סחו רע) היא פירמידה שנבנתה בסוף המאה ה-26 עד ה-25 לפני הספירה עבור השליט סחו רע מהשושלת החמישית של מצרים העתיקה.[1][א] הפירמידה מייצגת תקופה של בניית פירמידות על ידי ממשיכי דרכו של סחו רע באבו סיר, במקום ששימש קודם לכן את אוסר כאף למקדש השמש שלו. בין מרץ 1907 ל-1908 נחפר האתר ביסודיות לראשונה על ידי לודוויג בורכהרד (אנ'), שכתב את "אנדרטת הקבורה של המלך סחו רע" (Das Grabdenkmal des Königs Sahu-Re) בין השנים 1910 ל-1913.
פריסת מתחם הפירמידה אומצה על ידי מלכים יורשים מהשושלות החמישית והשישית, וסימנו אבן דרך בבניית מתחמי פירמידות. בהשוואה לשושלת הרביעית, היקף הבנייה הצטמצם באופן דרמטי, אך במקביל, התרחבה התוכנית הדקורטיבית והמקדשים הוגדלו על ידי מתחמי מחסנים מוגדלים. על פי ההערכות, במתחם היו 10,000 מטרים רבועיים של תבליטים מגולפים דקים המעטרים את קירותיו, מתוכם השתמרו 150 מטרים רבועיים. חלק מהתבליטים הללו נחשבים חסרי תקדים באמנות המצרית, כגון סצנת הציד בגודל 8 מטרים על 3 מטרים (4.2 × 1.6 אמות מלכותיות) ממקדש המתים.[ב] לשם השוואה, מקדש סחו רע הכיל 370 מטר רץ של עיטורי תבליט שכזה, בעוד המקדש של הפירמידה הגדולה של ח'ופו הכיל רק 100 מטרים רץ. המתחם יוצא דופן גם בשל השימוש הנרחב של מגוון חומרים יקרי ערך - כגון גרניט, בהט ובזלת - בבנייתו.
הפירמידה הראשית נבנתה מגושי אבן גיר חצובים באופן גס וכרוכים בטיט בוץ ומוקפים באבן גיר לבנה עדינה. היה לה בסיס של כ-78.5 עד 78.75 מטרים המתכנס בזווית של 50°11′40″ או 50°30′ לכיוון הקודקוד, שגובהו בין 47 ל-48 מטרים. האדריכלים עשו שגיאה בתחום בסיס הפירמידה, והרחיבו אותו מזרחה מדי. החדרים הפנימיים של הפירמידה נהרסו על ידי שודדי קברים, מה שהפך את השחזור המדויק לבלתי אפשרי. שברי אבנים שלדעת המומחים שייכים לסרקופג הבזלת של השליט הם השרידים היחידים שנמצאו מהקבורה. מקדש המתים הסמוך לפניה המזרחיים של הפירמידה כולל אולם כניסה, חצר פתוחה, קפלת פסלים בת חמש גומחות, אולם מנחות ומחסנים. רכיבים אלה הופיעו במקדשי מתים מאז שלטונו של חעפרע. מדרום למקדש נמצא המתחם עם פירמידת הפולחן, תוך שימוש באותה שיטת בנייה של הפירמידה הראשית אך בקנה מידה מצומצם, עם אורך בסיס של 15.7 מטרים המתכנס ב-56° לקודקוד בגובה של 11.6 גובה מטרים. שני המקדשים במתחם מקושרים באמצעות שביל באורך 235 מטרים מעוטר בצורה מורכבת ומואר היטב. מקדש העמק ממוקם על אגם אבו סיר והוא יוצא דופן כי יש לו שתי כניסות: הראשית בצד המזרחי שלו ומשנית בצד הדרומי שלו. עדיין לא ברור מדוע נבנתה נקודת כניסה שנייה, אם כי ייתכן שהייתה מחוברת למתחם פירמידה מדרום לה.
מקדש המתים של סחו רע הפך למושא הפולחן לאלה סח'מת בסביבות השושלת השמונה-עשרה. הפולחן היה פעיל עד לתקופת ממלכת בית תלמי, אם כי השפעתה החלה לדעוך בעקבות שלטונו של רעמסס השני. תקופה זו בישרה את גל ההרס (אנ') הראשון על אנדרטאות אבו סיר, בעוד שסחו רע נשמר, אולי כתוצאה מנוכחות הפולחן ואנשיו. האנדרטאות עוררו שוב עניין בשושלות העשרים וחמש עד העשרים ושש, מה שמוצג על ידי העתקת תבליטים ממקדשי המתים של סחו רע, נ-אוסר ופפי השני על ידי פרעה תהרקה למקדש קאווה (אנ') בנוביה. גל שני של הרס אנדרטאות אבו סיר התרחש בתקופת השושלת העשרים ושבע, אך המקדש של סחו רע ניצל שוב, עקב המשך נוכחותו של הפולחן ואנשיו. עם תחילתה של התקופה הרומית, אנדרטות אבו סיר, כולל זו של סחו רע, היו נתונים לגל הרס שלישי. בראשית העידן הנוצרי, הפך מקדש סחו רע לאתר מקדש קופטי (אנ'), כפי שמעיד השחזור של כלי חרס וכתובות קיר המתוארכים בין המאה ה-4 למאה ה-7 לספירה. לאחר מכן, עד סוף המאה ה-19, נחצבו האנדרטאות מעת לעת כמקור לאבן גיר.
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תאריכים מוצעים לתקופת שלטונו של סחו רע: 2506–2492 לפנה"ס,[1][2] 2491–2477 לפנה"ס,[3] 2487–2475 לפנה"ס,[4][5] 2458–2446 לפנה"ס,[6][7] 2385–2373 לפנה"ס.[8]
- ^ תיאורה של דורותיאה ארנולד (Dorothea Arnold), לשעבר ראש המחלקה לאמנות מצרית במוזיאון המטרופוליטן לאמנות: "הדיוק חסר הרחמים שבו מתוארות הפציעות הללו מעולם לא השתווה באמנות המצרית. דמותו הצועדת של השליט שנראתה על הבלוקים במגדלים השמאליים. מעל הקורבנות, לא רק בגובה אלא גם בזכות הילת הכוח הפיזי והנשיאה המלכותית שלה."[9]
הצהרה של מירוסלב ורנר (אנ'), מנהל החפירות הארכאולוגיות הצ'כיות באבו סיר: "במקביל עיטור התבליט [...] כה עשיר בנושא, בתפיסה אמנותית ובאיכות הביצוע שהוא מייצג את הרמה הגבוהה ביותר של הסוגה שהתגלתה מהממלכה הקדומה."[10]
החופר הבכיר של הפירמידה של סחו רע, לודוויג בורכהרד, סיכם את דבריו על הציד (Jagd) ב: "לפיכך האמן של סצנת הציד ממקדש סהרה עומד בראש [מקצועו], בשל הקומפוזיציה הכוללת, כמו גם בשל הרישום המאובטח והאלגנטי של טיפוסים בודדים."[11] ("Sowohl mit seiner Gesamtkomposition wie in der sicheren und gewandten Zeichnung der Einzeltypen steht also der Künstler des Jagdbildes aus dem S′aʒḥu- jedenfalls an der Spitze.").
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מראי מקום
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Allen, James; Allen, Susan; Anderson, Julie; et al. (1999). Egyptian Art in the Age of the Pyramids. New York: The Metropolitan Museum of Art. ISBN 978-0-8109-6543-0. OCLC 41431623.
- Altenmüller, Hartwig (2001). "Old Kingdom: Fifth Dynasty". In Redford, Donald B. (ed.). The Oxford Encyclopedia of Ancient Egypt, Volume 2. Oxford: Oxford University Press. pp. 597–601. ISBN 978-0-19-510234-5.
- Borchardt, Ludwig (1913a). Das Grabdenkmal des Königs S'aḥu-Re. Ausgrabungen der Deutschen Orient-Gesellschaft in Abusir 1902–1908; 7 : Wissenschaftliche Veröffentlichungen der Deutschen Orient-Gesellschaft; 26 (in German). Vol. 2. Leipzig: J.C. Hinrichs. doi:10.11588/diglit.3367. Retrieved 2019-09-11.
- Clayton, Peter A. (1994). Chronicle of the Pharaohs. London: Thames & Hudson. ISBN 978-0-500-05074-3.
- Dodson, Aidan; Hilton, Dyan (2004). The Complete Royal Families of Ancient Egypt. London: Thames & Hudson. ISBN 0-500-05128-3.
- Lehner, Mark (2008). The Complete Pyramids. New York: Thames & Hudson. ISBN 978-0-500-28547-3.
- Málek, Jaromír (2003). "The Old Kingdom (c. 2686–2160 BC)". In Shaw, Ian (ed.). The Oxford History of Ancient Egypt. Oxford: Oxford University Press. pp. 83–107. ISBN 978-0-19-815034-3.
- Shaw, Ian, ed. (2003). The Oxford History of Ancient Egypt. Oxford: Oxford University Press. ISBN 978-0-19-815034-3.
- Verner, Miroslav (1994). Forgotten Pharaohs, Lost Pyramids: Abusir (PDF). Prague: Academia Škodaexport. ISBN 978-80-200-0022-4. Archived from the original (PDF) on 2011-02-01.
- Verner, Miroslav (2001b). "Old Kingdom". In Redford, Donald B. (ed.). The Oxford Encyclopedia of Ancient Egypt, Volume 2. Oxford: Oxford University Press. pp. 585–591. ISBN 978-0-19-510234-5.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוגב ישראלי, חדרים סודיים התגלו בפירמידה שבה נקבר מלך מצרי לפני כ-4,500 שנה, באתר ynet, 1 באוקטובר 2023