לדלג לתוכן

השושלת השישית של מצרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
השושלת השישית של מצרים
בית האב הממלכה העתיקה של מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת השושלת 2345 לפני הספירה – 2181 לפני הספירה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

השושלת השישית של מצרים העתיקה (המוזכרת כשושלת VI), יחד עם השושלת השלישית, הרביעית והחמישית, מהווה את הממלכה הקדומה של מצרים השושלתית.

שליטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרעונים הידועים מהשושלת השישית מפורטים בטבלה למטה.[1] מנתון מעניק לשושלת 203 שנות מלכות מטטי לניטוקריס, בעוד שהקנון של טורינו מקצה 181 שנות מלכות, אך עם שלושה מלכים נוספים שסיכמו עם אבא – תוך הנחה על שלטונם של מלכי השושלת השמינית שנוספו, זה מצטמצם ל-155 שנות מלכות.[2] אומדן זה משתנה בין המלומד והמקור.[א]

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השושלת השישית נחשבת על ידי סמכויות רבות לשושלת האחרונה של הממלכה הקדומה, אם כי ההיסטוריה של אוקספורד של מצרים העתיקה[10] כוללת את השושלות השביעית והשמינית כחלק מהממלכה הקדומה. מנתון כותב שהשליטים הללו שלטו מממפיס, מאחר שהפירמידות שלהם נבנו בסקארה, קרובות מאוד זו לזו.[11]

עד לשושלת החמישית, המוסד הדתי ביסס את עצמו ככוח הדומיננטי בחברה;[12] מגמה של צמיחה בביורוקרטיה ובכהונה, וירידה בכוחו של פרעה התבססה בתקופת שלטונו של נפרירקאר קאקאי (Neferirkare Kakai).[13] בתקופת שלטונו של דידקרה איסי (Djedkare Isesi), ניחנו הפקידים בסמכות רבה יותר – מעידים על כך הקברים הפרטיים המפוארים שהם בנו – והובילו בסופו של דבר ליצירת מערכת פיאודלית בפועל.[14] מגמות מבוססות אלו – ביזור סמכויות, יחד עם צמיחה בבירוקרטיה – התגברו במהלך שלושת העשורים של שלטון אוּנַס (Unas), והיו עדים גם הם לירידה כלכלית.[15] מגמה זו המשיכה לתוך תקופת השושלת השישית, והובילה לתקופת הביניים הראשונה.[16]

עליית האצולה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם מספר הולך וגדל של כתובות ביוגרפיות בקברים לא מלכותיים,[17] התרחב הידע האקדמי של ההיסטוריה העכשווית במצרים.[18] יש אמיתות מודרנית לתיעוד של מזימה לא מוצלחת נגד פפי הראשון,[19] ומכתב שכתב המלך הצעיר פפי השני (אנ'), נרגש מכך שאחת המשלחות שלו תחזור עם פיגמים מארץ ים, הממוקמת מדרום לנוביה.[20]

כתובות הקברים הלא-מלכותיות הללו הן רק דוגמה אחת לכוחה הגובר של האצולה, מה שהחליש עוד יותר את שלטונו המוחלט של המלך. כתוצאה מכך, מאמינים כי עם מותו של פפי השני שהאריך ימים, הווסלים שלו היו מושרשים מספיק כדי להתנגד לסמכותם של יורשיו הרבים, מה שאולי תרם לדעיכתה המהירה של הממלכה הקדומה.

ביבליוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Allen, James; Allen, Susan; Anderson, Julie; et al. (1999). Egyptian Art in the Age of the Pyramids. New York: The Metropolitan Museum of Art. ISBN 978-0-8109-6543-0. OCLC 41431623.
  • Altenmüller, Hartwig (2001). "Old Kingdom: Sixth Dynasty". In Redford, Donald B. (ed.). The Oxford Encyclopedia of Ancient Egypt, Volume 2. Oxford: Oxford University Press. pp. 601–605. ISBN 978-0-19-510234-5.
  • Baker, Darrel D. (2008). The Encyclopedia of the Pharaohs: Volume I - Predynastic to the Twentieth Dynasty 3300–1069 BC. London: Stacey International. ISBN 978-1-905299-37-9.
  • Bard, Kathryn, ed. (1999). Encyclopedia of the Archaeology of Ancient Egypt. London; New York: Routledge. ISBN 978-0-203-98283-9.
  • Baud, Michel; Dobrev, Vassil (1995). "De nouvelles annales de l'Ancien Empire égyptien. Une "Pierre de Palerme" pour la VIe dynastie". Bulletin de l'Institut Français d'Archéologie Orientale (in French). 95: 23–92. ISSN 0255-0962.
  • Clayton, Peter A. (1994). Chronicle of the Pharaohs. London: Thames & Hudson. ISBN 978-0-500-05074-3.
  • Dodson, Aidan; Hilton, Dyan (2004). The Complete Royal Families of Ancient Egypt. London: Thames & Hudson. ISBN 978-0-500-05128-3.
  • Grimal, Nicolas (1992). A History of Ancient Egypt. Translated by Ian Shaw. Oxford: Blackwell publishing. ISBN 978-0-631-19396-8.
  • Kanawati, Naguib (2003). Conspiracies in the Egyptian Palace: Unis to Pepy I. London: Routledge. ISBN 0-203-16673-6.
  • Leclant, Jean (1999). "A Brief History of the Old Kingdom". Egyptian Art in the Age of the Pyramids. New York: The Metropolitan Museum of Art. pp. 3–12. ISBN 978-0-8109-6543-0. OCLC 41431623.
  • Lehner, Mark (2008). The Complete Pyramids. New York: Thames & Hudson. ISBN 978-0-500-28547-3.
  • Leprohon, Ronald J. (2013). The Great Name: Ancient Egyptian Royal Titulary. Vol. 33 of Writings from the ancient world. Atlanta: Society of Biblical Literature. ISBN 978-1-589-83736-2.
  • Malek, Jaromir (2003). "The Old Kingdom (c. 2686–2160 BC)". In Shaw, Ian (ed.). The Oxford History of Ancient Egypt. Oxford University Press. pp. 83–107. ISBN 978-0-19-815034-3.
  • Manetho; Waddell, William Gillan (1964). Aegyptiaca. The Loeb classical library, 350. Cambridge: Harvard University Press. OCLC 1067847872.
  • Ryholt, Kim (1997). The Political Situation in Egypt during the Second Intermediate Period c. 1800–1550 B.C. CNI publications. Vol. 20. Copenhagen: The Carsten Niebuhr Institute of Near Eastern Studies: Museum Tusculam Press. ISBN 87-7289-421-0.
  • Shaw, Ian, ed. (2003). The Oxford History of Ancient Egypt. Oxford: Oxford University Press. ISBN 978-0-19-815034-3.
  • Smith, William Stevenson (1962). "XIV: The Old Kingdom in Egypt and the Beginning of the First Intermediate Period". The Cambridge Ancient History. Vol. 1. Cambridge: Cambridge University Press. pp. 1–72. OCLC 879104162.
  • Theis, Christoffer (2010). Kahl, Jochem; Kloth, Nicole (eds.). "Die Pyramiden der Ersten Zwischenzeit, Nach philologischen und archäologischen Quellen". Studien zur Altägyptischen Kultur (in German). Band 39. Hamburg: Helmut Buske Verlag: 321–339. ISBN 978-3-87548-584-4. ISSN 0340-2215.
  • Verner, Miroslav (2001b). "Old Kingdom". In Redford, Donald B. (ed.). The Oxford Encyclopedia of Ancient Egypt, Volume 2. Oxford: Oxford University Press. pp. 585–591. ISBN 978-0-19-510234-5.
  • Verner, Miroslav (2001d). The Pyramids: The Mystery, Culture and Science of Egypt's Great Monuments. New York: Grove Press. ISBN 978-0-8021-1703-8.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא השושלת השישית של מצרים בוויקישיתוף

ביאורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ תאריכים מוצעים לשושלת השישית: סביב 2460–2200 לפני הספירה,[3] סביב 2374–2200 לפני הספירה,[2] סביב 2370–2190 לפני הספירה,[4] סביב 2345–2181 לפנה"ס,[5][6][7] סביב 2323–2150 לפנה"ס,[8][9] סביב 2282–2117 לפני הספירה.[1]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 Dodson & Hilton 2004, p. 70.
  2. ^ 1 2 Altenmüller 2001, p. 601.
  3. ^ Grimal 1992, p. 390.
  4. ^ Verner 2001d, p. 473.
  5. ^ Bard 1999, Chronology.
  6. ^ Clayton 1994, p. 30.
  7. ^ Shaw 2003, pp. 482–483.
  8. ^ Allen et al. 1999, p. xx.
  9. ^ Lehner 2008, p. 8.
  10. ^ Shaw, Ian, ed. (2000). The Oxford History of Ancient Egypt. Oxford University Press. ISBN 978-0-19-815034-3.
  11. ^ Gardiner, Alan, Sir (1964). Egypt of the Pharaohs. Oxford University Press. p. 91.
  12. ^ Grimal 1992, pp. 89–90.
  13. ^ Verner 2001b, pp. 589–590.
  14. ^ Grimal 1992, p. 79.
  15. ^ Verner 2001b, p. 90.
  16. ^ Grimal 1992, p. 80.
  17. ^ Breasted, J.H. (1906). Ancient Records of Egypt. Vol. Part One. Chicago. sections 282–390.
  18. ^ Shaw, Ian (2000). The Oxford History of Ancient Egypt. Oxford University Press. p. 115. ISBN 978-0-19-815034-3.
  19. ^ Breasted, J.H. (1906). Ancient Records of Egypt. Vol. Part One. Chicago. section 310.
  20. ^ Breasted, J.H. (1906). Ancient Records of Egypt. Vol. Part One. Chicago. sections 350–354.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=השושלת_השישית_של_מצרים&oldid=39945778"