לדלג לתוכן

מקדש השמש של אוסר כאף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. (17 בינואר 2025)
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. (17 בינואר 2025)
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
תוכנית מקדש השמש של אוסר כאף

מקדש השמש של אוסר כאף היה מקדש מצרי עתיק שהוקדש לאל השמש רע שנבנה על ידי פרעה אוסר כאף, מייסד השושלת החמישית של מצרים, בתחילת המאה ה-25 לפני הספירה. מקדש השמש של אוסר כאף שוכן בין מתחם הפירמידות של אבו סיר מדרום ליישוב אבו גוראב (אנ') מצפון, כ-15 קילומטרים דרומית לקהיר של ימינו. שמו הקדום של המקדש היה "נחן-רע" (Nekhen-Re) כלומר "מבצר רע". מתחם המקדש כלל מספר חלקים: על גבעה נמוכה שנמצאת בקצה המדבר היה המקדש הראשי שאליו ניתן היה לגשת דרך שביל ממקדש עמק, הממוקם קרוב יותר לאזור העיבוד והנילוס.

מקדש השמש של אוסר כאף התגלה על ידי קארל ריכרד לפסיוס בשנת 1842, אז מנהל המשלחת הפרוסית למצרים. לפסיוס לא זיהה את מקדש השמש ככזה, אלא כלל אותו ברשימת הפירמידות החלוצית שלו, תחת המספר XVII (בספרות רומיות: 17). לפסיוס חקר את האנדרטה רק באופן שטחי והחפירות הראשונות של המקדש נערכו הרבה יותר מאוחר, ב-1907 וב-1913, בניהולו של לודוויג בורכהרד (אנ'). אולם עבודתו העיקרית של בורכהרד הייתה על בית הקברות המלכותי הסמוך באבו סיר. המקדש היה מוקד של חפירה ייעודית רק 40 שנה מאוחר יותר, בין השנים 1954 ל-1957, הפעם ביוזמת המשלחת הגרמנית-שווייצרית בראשות הרברט ריקה (אנ').[1] התוצאות פורסמו בשני כרכים.

  • Bard, Kathryn (2015). An Introduction to the archaeology of ancient Egypt. John Wiley & Sons, Inc. ISBN 978-0-470-67336-2.
  • Herbert Ricke: Das Sonnenheiligtum des Königs Userkaf, Band I, Der Bau (Beiträge zur ägyptschen Bauforschung und Altertumskunde, Heft 7), Kairo 1965
  • Elmar Edel, Gerhard Haeny, Wolfgang Helck, Werner Kaiser, Peter Kaplony, Herbert Ricke, Siegried Schott: Das Sonnenheiligtum des Königs Userkaf, II, Die Funde, (Beiträge zur ägyptschen Bauforschung und Altertumskunde, Heft 8), Wiesbaden 1969

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Ricke: Sonnenheiligtum, I, 2