המוסד השמיימי
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | אייזיק אסימוב |
| שפת המקור | אנגלית |
| סוגה | מדע בדיוני |
| הוצאה | |
| הוצאה |
Gnome Press  |
| הוצאה בשפת המקור | Gnome Press |
| מקום הוצאה |
ניו יורק |
| תאריך הוצאה | 1951 |
| מספר עמודים | 255 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | מסדה |
| תאריך | 1978 |
| תרגום | עמוס גפן |
| מספר עמודים | 183 |
| מהדורות נוספות | |
| מקורות לכתיבת הספר | שקיעתה ונפילתה של הקיסרות הרומאית |
| סדרה | |
| סדרת ספרים | סדרת המוסד |
| ספר קודם | לקראת המוסד |
| הספר הבא | מוסד וקיסרות |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 001319220 |
  | |
המוסד השמיימי (באנגלית: Foundation) הוא ספר מאת אייזיק אסימוב, מסוגת המדע הבדיוני. זהו הספר הראשון מבין טרילוגיית ספרי המוסד, העוסקים בעתיד שבו קבוצת מומחים לפסיכוהיסטוריה, מדע היכול לנבא את העתיד בהסתמך על ניתוח סטטיסטי של תגובות אנושיות, מגלה כי האנושות עתידה ליפול למשבר תרבותי-כלכלי העלול להובילה לאלפי שנות חשכה ורגרסיה. הספר מתאר את ניסיונם של חברי הפסיכוהיסטוריה ליצור אלטרנטיבה לתרחיש זה, באמצעות ריכוז כל הידע האנושי במיזם מדעי המכונה אנציקלופדיה גלקטיקה, שממומש בכוכב נידח שבו שולטים מדענים. הספר נחשב לאחד מקלסיקות ז'אנר המדע בדיוני, ואף זיכה את אסימוב בפרס הוגו לסדרת הספרים הטובה ביותר במדע בדיוני ב-1965.
השראה לסיפור ותהליך הפרסום
[עריכת קוד מקור | עריכה]אסימוב הצהיר פעמים רבות בנוגע לרעיון סיפורי המוסד, שההשראה הגיעה אליו לאחר שקרא את "שקיעתה ונפילתה של הקיסרות הרומאית", ספרו של אדוארד גיבון, היסטוריון בן המאה ה-18. אסימוב החליט שברצונו לכתוב היסטוריה עתידית של אימפריה מתפוררת, תוך בחינת תהליכי ההתפרקות של האימפריה, והאופנים שבהם ניתן למנוע הידרדרות זו או לצמצמה. לאחר שקרא את הספר הציע אסימוב לעורך שלו במגזין "Astounding Science Fiction"', ג'ון וו. קמפבל, לכתוב סיפור קצר העוקב אחר שקיעתה של אימפריה גלקטית עתידנית. קמפבל אהב את הרעיון, ובתום ישיבה של שעתיים ודיונים, אסימוב החליט לכתוב סדרת סיפורים קצרים המתארים את המעבר מנפילת האימפריה הראשונה לעליית האימפריה השנייה. אסימוב הגיש את הסיפור הראשון של "המוסד" לקמפבל ב-8 בספטמבר 1941. הסיפור נרכש שבוע לאחר מכן ופורסם במגזין "Astounding Science Fiction" במאי 1942. במשך שמונה שנים כתב אסימוב שבעה סיפורים קצרים נוספים, שנאספו ופורסמו כ"טרילוגיית המוסד" בשנים 1951–1953. הספרים היו בין ספריו האהובים ביותר של אסימוב, ואף זיכו אותו בפרס הוגו עבור הסדרה הטובה ביותר בכל הזמנים ב-1966.[1][2]
עלילת הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]סיפורי המוסד מתארים את מאמציה של קבוצת מדענים לשמר את הידע האנושי, בשל החשש שהתרבות האנושית עומדת להידרדר לפרימיטיביות באורח בלתי-נמנע. עיקר הדברים מוצגים בסיפור הראשון בספר.
הפסיכוהיסטוריונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]0 ל"ה (לספירת המוסד) - פורסם לראשונה במהדורת הספר של המוסד ב-1951.
הסיפור מתחיל בכוכב טרנטור, בירת האימפריה הגלקטית מזה 12,000 שנים. למרות שהאימפריה נראית יציבה וחזקה, היא נרקבת לאיטה ומתחילה להתערער. הארי סלדון, מתמטיקאי ופסיכולוג, פיתח את תורת הפסיכוהיסטוריה אשר משקללת את כל האפשרויות בחברות גדולות לביטויים מתמטיים, וכך מאפשרת את יכולת ניבוי העתיד בצורה מדויקת. באמצעות הפסיכוהיסטוריה, מגלה סלדון את ההתפוררות העתידית של האימפריה ומנסה להתריע על כך בפני חברי ועדת ביטחון הציבור, השליטים בפועל של האימפריה. אולם חברי הוועדה כועסים על סלדון ומזלזלים בקביעתו. הוועדה קובעת שדעותיו של סלדון נחשבות לבגידה, ושולחים אותו ואת המתמטיקאי הצעיר שמלווה אותו, גאל דורניק, למאסר. סלדון נשפט על ידי הוועדה, ובמעמד זה הוא מסביר את אמונותיו ותחזיותיו לגבי האימפריה. להערכתו של סלדון, תוך 500 שנה האימפריה תקרוס לחלוטין, הידע המקצועי והתרבותי ישכח, והאנושות תיכנס לתקופת חושך של 30,000 שנים. סלדון ממשיך ומסביר לוועדה שעתיד אלטרנטיבי הוא בר השגה, במידה ובני האדם יפעלו ליצור מקור של כל הידע האנושי, תחת הכותר "אנציקלופדיה גלקטיקה", וכך יישמר הידע האנושי, והאנושות תוכל לצאת מתקופת החושך תוך 1,000 שנים בלבד, בניגוד ל-30,000 השנים שתחזיותיו הראשונות של סלדון מציעות.
הוועדה, שאינה משוכנעת במהימנות טענותיו של סלדון, אינה מעוניינת להפוך אותו למרטיר, אולם מבינה שיש להוציאו מטרנטור כדי שרעיונותיו לא יחלחלו לשאר האוכלוסייה וייצרו פאניקה. לפיכך, מציעה הוועדה לסלדון הגלייה מרצון לעולם נידח בפאתי הגלקסיה בשם טרמינוס, יחד עם עמיתים נוספים שהוא יבחר, אשר יסייעו לו להקים את האנציקלופדיה. סלדון מסכים לפשרה זו, ומתחיל בהכנות לעזיבה לטרמינוס.
האנציקלופדיסטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]50 ל"ה - פורסם לראשונה במאי 1942 תחת השם "המוסד".
הסיפור נפתח עם תיאור טרמינוס, כוכב ללא מינרלים או מחצבים, ומחוז יחיד ראוי לפיתוח, שבו מקימים את העיר הראשית, טרמינוס סיטי. המושבה מורכבת בעיקר ממומחים לתחומי ידע שונים, המסורים ליצירת אנציקלופדיה גלאקטיקה כדי לשמר את הידע האנושי. המושבה מנוהלת על ידי חבר הנאמנים של האנציקלופדיה, אשר מורכב ממדענים בלבד. ענייני העיר טרמינוס מנוהלים על ידי ראש העיר, סלבור הארדין, שחסר כוח ממשי לנהל את העיר, בגלל השפעתם הרבה של חבר הנאמנים על קביעת מדיניות וניווט ענייני טרמינוס. הארדין מודאג מהכוכבים הסמוכים לטרמינוס, שהתנתקו מהאימפריה הגלקטית ועלולים לאיים בהשתלטות על טרמינוס עצמה. זאת בניגוד לדעת אנשי חבר הנאמנים, הסבורים כי יש לשמר את הסטטוס קוו ולהימנע מפעילות כלשהי בתחומים שאינם נוגעים ליצירת האנציקלופדיה עצמה. הארדין מצליח לסכל את תוכניתם של שליטי אנקראון, הכוכב הקרוב ביותר לטרמינוס, להקים בסיס צבאי על טרמינוס, תוך ניצול הידע של טרמינוס ביצירת אנרגיה גרעינית, ידע שאינו קיים ברשות שאר הכוכבים הסמוכים, ובמקביל מצליח הארדין לקדם את שאיפותיו האישיות לייסוד מערכת פוליטית שונה בטרמינוס עצמו.
חבר הנאמנים, והיו"ר בפרט, דר' לואיס פיראן, עדיין מתנגדים להארדין, על אף הצלחתו. כדי להתגבר על התנגדותם וכוחם הפוליטי, מתכנן הארדין הפיכה, יחד עם עוזרו יוהאן לי. הארדין נועל את חבר הנאמנים באותו היום שבו אמורה להיפתח כספת הזמן של העיר והולוגרמה של הארי סלדון עתידה להיות מוקרנת.[3] הארדין מבין שהוא לוקח הימור, שכן ייתכן שנבואתו של סלדון תוכיח שהארדין טעה בדרך פעולתו, דבר שיגרום למפלתו הוודאית ולחיזוק מעמדם של האנציקלופדיסטים. עם פתיחת כספת העיר, נגלית הולוגרמה של הארי סלדון בכיסא גלגלים, אשר מודיע שהאנציקלופדיה גלקטיקה הייתה למעשה תרמית, שנועדה לתת אישור מהאימפריה הגלקטית להקים את טרמינוס. מטרתה האמיתית של ההתיישבות היא ליצור את הגרעין להקמת האימפריה הגלקטית השנייה, שתשתלט על האימפריה הגלקטית הגוססת ותקצר מצב של הידרדרות האנושות ל-30,000 שנות חשיכה לפרק זמן של 1,000 שנים בלבד.
לאחר הופעתו של סלדון מודה חבר הנאמנים בטעותו בפני הארדין, וחבריו פורשים להתייעצויות על המשך דרכם. הארדין, החושש מהעימות הקרוב עם אנקראון, מתכנן תוכנית להתגבר על ניסיונות ההשתלטות על טרמינוס.
ראשי העיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]80 ל"ה - פורסם לראשונה ביוני 1942 תחת השם "רסן ואוכף".
הסיפור מתרחש כשלושה עשורים אחרי אירועי הסיפור הקודם. במרוצת הזמן, הצליח כוכב טרמינוס, בזכות האוריינטציה המדעית הרבה שלו (הודות למפעל האנציקלופדיסטים) להשיג יתרון על פני שאר שכניו בגזרה, אולם כולם עדיין סובלים מהבידוד מהאימפריה הגלקטית הודות למיקומם בפאתי הגלקסיה. שליטתם מתבצעת על ידי המרת תושבי הכוכבים השכנים לדת מומצאת בשם "המדע", באמתלה זו חולקים אנשי טרמינוס את הטכנולוגיה שלהם עם שכניהם. טכנאי תחזוקה הם אלו שמהווים את מעמד הכמורה של דת המדע, והם עוברים את הכשרתם בטרמינוס. רבים מבין הכמרים אשר מוכשרים אינם מבינים את חשיבותה האמיתית של "דתם", ומתייחסים לטכנולוגיה מתקדמת כמתת האל לאדם.
בבסיס הסיפור, מתרחש מאבק בין סלבור הארדין, ראש העיר המכהן של טרמינוס, לבין סף סרמאק, מנהיג סיעה ריאקציונית, אשר דורש להפסיק לחלוק את הידע הטכנולוגי של טרמינוס עם שכניה, ולצאת למתקפה כנגדם. סרמאק צובר פופולריות ותמיכה רבה, דבר המקשה על הארדין להתעמת איתו. סרמאק טוען בעיקר כנגד שליטי אנקראון, אשר מתכננים להתקיף את טרמינוס עצמה, בעזרת ספינת צי גלקטי שאנשי טרמינוס עצמם עזרו לשפץ. אולם סלבור הארדין ביקש שיעשו כמה שיפוצים נוספים בספינה, ללא ידיעת האנקראונים. לאחר ניסיון תקיפה שנכשל מצד האנקראונים, מוכח שוב בפני כל שהארדין צדק בדרכיו ובמדיניות שהתווה. למרות שהאופוזיציה להארדין עדיין פופולרית, מעמדו מתחזק. עם תום האירועים מופיעה הקלטה של הארי סלדון. בהקלטה מודיע סלדון שבזכות הצלחת ההתמודדות עם המשבר, טרמינוס לא יאוים יותר על ידי שכניו.
הסוחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]135 ל"ה בקירוב - פורסם לראשונה באוקטובר 1942 תחת השם "הטריז".
השלב הבא היה באמצעות סוחרי המוסד שהביאו את הקדמה הטכנולוגית אל שולי הגלקסיה והיוו את ראש החץ להשתלטותו הפוליטית של המוסד השמימי במרחביו.
הסיפור נפתח בתיאור של סוחר של המוסד השמיימי בשם לימאר פונייטס שנשלח לכוכב אסקון, שבו נאסר סחר עם המוסד מטעמים דתיים, כדי לחלץ סוכן שנתפס בשם אסקל גורוב. הסיפור מתאר כיצד פונייטס הצליח להתגבר על התיעוב הכללי ששרר באותו כוכב כלפי "מכונות השטן" של המוסד, באמצעות יצירת קשר עם אחד מיועציו של השליט והפיכתו לעשיר באמצעות מכונה הממירה מתכת לזהב. בסופו של דבר הסיפור מרמז שאותו יועץ בשם פרל עלה לשלטון והסיר את האיסור הדתי לסחר עם המוסד השמיימי.
נסיכי הסחר
[עריכת קוד מקור | עריכה]155 ל"ה בקירוב - פורסם לראשונה באוגוסט 1942 תחת השם "הגדול והקטן".
בחלק זה מסופר על הובר מאלו, נסיך סחר שנשלח לכוכב קורל כדי לשאת ולתת עם המנהיג שלו, קומדור אספר, לאחר ששלוש ספינות מסחר של המוסד השמיימי נעלמו באופן מסתורי בגזרה הקרובה אליו. בניגוד לתפיסת ראש העיר ויועצו סוט שצריך לשרבב את הדת בכל עניין, סובר מאלו שסחר לשם סחר יקדם את הפוליטיקה של המוסד השמיימי ושעניין הדת הפך לאבן ריחיים על צוואר המוסד השמיימי ושאיפות ההתפשטות שלו, לאחר שבכוכבים רבים הבינו את העניין ואנשיהם נזהרים מאנשי הדת של המוסד השמיימי. מאלו מצליח לשכנע את אספר לרכוש מוצרים שונים שמייצר המוסד השמיימי, תוך ששניהם גוזרים מהמוצרים קופון שמן.
מאלו גם מגיע לבדו גם לכוכב הרחוק שבו שולט חמו של אספר, מתייר בו, יוצר קשר עם טכנאי של תחנת כוח במקום ומשכנע אותו לקחת אותו לסיור בתחנת הכוח. תוך כדי כך הוא מגלה את נקודות התורפה של התחנה.
בהמשך מתעמת מאלו עם יוראן סוט, שמבקרו על כך שאיננו מקדם את הדת יחד עם המסחר. סוט גורר אותו למשפט על כך שהפקיר להמונים בקורל כהן דת בשם ג'ורד פארמא, שביקש לקבל מקלט בספינתו, אך מאלו מצליח להוכיח במשפט כי פארמא היה שייך למשטרה החשאית של קורל ולא היה איש דת אמיתי. דבר שמעלה את האהדה לו בציבור וגורם לציבור לבחור בו לראש עירייה. בחלק זה של הספר מתרחש משבר סלדון השלישי של המוסד ומאלו מחליט להתגבר עליו באמצעות אי נקיטת פעולה. סוד הפעולה שלו הוא התלות הטכנולוגית של בני הכוכבים השונים במוצרים שמייצר המוסד השמיימי. כל כוכב וכל מפעל שלא יישמע לו פשוט יתמוטט, לאחר שהוא לא יספק לו חלקי חילוף שדרושים להמשך תפעולו.
דמויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]| הפסיכוהיסטוריונים | ||
|---|---|---|
| שם הדמות | תפקיד | |
| גאל דורניק | מתמטיקאי צעיר, יורשו העתידי של הארי סלדון | |
| הארי סלדון | מתמטיקאי, אבי תורת הפסיכוהיסטוריה | |
| ג'ריל | סוכן של הוועדה לביטחון הציבור, אשר עוקב אחר גאל דורניק | |
| לינג' צ'ן | יו"ו הוועדה לביטחון הציבור, השופט במשפטו של הארי סלדון | |
| לורס אבקים | עו"ד שמונה כדי להגן על גאל דורניק | |
| האנציקלופדיסטים | ||
| אנסלם הוט רודריק | חייל ושליח מכוכב אנקראון לטרמינוס | |
| בור אלורין | פסיכולוג טרנטוריאני שאימן את סלבור הארדין | |
| ג'ורד פרה | חבר בוועד המנהל של אנציקלופדיית המוסד | |
| לואיס פירנה | יו"ר הוועד המנהל של אנציקלופדיית המוסד | |
| לונדין קרסט | חבר בוועד המנהל של אנציקלופדיית המוסד | |
| לורד דורווין | נציב האימפריה | |
| סלבור הארדין | ראש העיר הראשון של טרמינוס | |
| תומז סוט | חבר בוועד המנהל של אנציקלופדיית המוסד | |
| ייטה פולאם | חבר בוועד המנהל של אנציקלופדיית המוסד | |
| ראשי העיר | ||
| דוקור וואלטו | פעיל במפלגת הריאקציונרים | |
| ג'יים אורסי | פעיל במפלגת הריאקציונרים | |
| המלך ליאופולד הראשון | מלך אנקראון | |
| לם טרקי | פעיל במפלגת הריאקציונרים | |
| לוי נורסט | פעיל במפלגת הריאקציונרים | |
| לואיס בורט | פעיל במפלגת הריאקציונרים | |
| הנסיך לפקין | הבן הבכור של וייניס | |
| הנסיך ריג'נט וייניס | דודו של המלך ליאופולד | |
| פולי וריסוף | כומר ושגריר המוסד באנקראון | |
| סלבור הארדין | ראש העיר הראשון של טרמינוס | |
| סף סרמאק | חבר מועצה בטרמינוס | |
| ת'יאו אפוראט | כומר ראשי של ספינת הדגל של אנקראון, ויניס | |
| יוהאן לי | מארגן ההפיכה של סלבור הארדין, ואיש סודו | |
התפתחות סדרת ספרי המוסד
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר יצא לאור לראשונה בארצות הברית בשנת 1951 כחלק מטרילוגית ספרים שהתבססו על לקט סיפורים קצרים, שפרסם אסימוב במגזין Astounding Science-Fiction בין השנים 1942–1944. לצורך הוצאת הספרים אסימוב אף הוסיף כמה סיפורים נוספים, על-מנת ליצור סדר כרונולוגי לסיפורים. תחילה פורסמה הטרילוגיה על ידי דפוס גנום, הוצאה קטנה שנסגרה שנים ספורות לאחר מכן. עקב סגירתה של ההוצאה לאור, שקנתה את זכויות ההפצה מאסימוב, לא הייתה באפשרותו לפרסם את הסדרה בהוצאתו לאור החדשה. [דרוש מקור] לאחר מספר שנים, נרכשו הזכויות לטרילוגיה על ידי חברת ההוצאה לאור הקבועה של אסימוב דאבלדיי שהוציאה את הספרים מחדש.[דרוש מקור] יש להניח שהסיבה להוצאה המחודשת הייתה ההתעניינות הגוברת של ציבור קוראיו של אסימוב בסדרה, והמוניטין שיצא לה בקרב חובבי הז'אנר. (הסדרה זכתה ב-1965 בפרס הוגו על סדרת הספרים הטובה ביותר במדע בדיוני). להפתעתו של אסימוב, ההוצאה המחודשת זכתה להצלחה מסחררת בחנויות הספרים. בלחץ מעריצים ובקשות חוזרות ונשנות מחברת ההוצאות שלו, בתחילת שנות ה-80 ניגש אסימוב לחבר ספרי המשך לסדרה המקורית, כ-30 שנה לאחר שפרסם את שלושת הספרים הראשונים.
לימים הוסיף אסימוב שני ספרי המשך לסדרה (פאתי המוסד, ומוסד וארץ), ושני ספרי קדם סדרה (בטרם המוסד ולקראת המוסד, המתארים התרחשויות שקורות כרונולוגית לפני ספרי הטרילוגיה המקורית). התפתחויות אלו אפשרו לאסימוב לשלב את סדרת המוסד עם סדרה נוספת מפרי עטו, סדרת ספרי הרובוטים, וכך ליצור אלטרנטיבה מגובשת ושלמה של עתיד האנושות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הספר "המוסד השמיימי", באתר "סימניה"
- המוסד השמיימי, באתר OCLC (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ History as inspiration: Foundation trilogy
- ^ The Early Asimov
- ^ לאחר שניתח את העתיד האפשרי, ובירר כיצד ניתן יהיה לנווט את האנושות לתרחיש של 1,000 שנות חשיכה, סלדון הקליט את עצמו בהולוגרמה שאמורה להיות מוקרנת בכל פעם שמופיע משבר העלול לאיים על המשך קיומו של המוסד. מאחר שסלדון לא יכול לספר את תוכן המשבר, לרוב הוא נגלה רק לאחר שהמשבר נפתר.
| בקרת זהויות |
|
|---|