לדלג לתוכן

הולנד באירוויזיון 2023

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"Burning Daylight"
מיה ניקולאי ודיון קופר במהלך חזרת השופטים לקראת חצי הגמר הראשון
מיה ניקולאי ודיון קופר במהלך חזרת השופטים לקראת חצי הגמר הראשון
שיר אירוויזיון בביצוע דיון קופר ומיה ניקולאי
מתוך אירוויזיון 2023
מדינה הולנד
יצא לאור 1 במרץ 2023
שפה אנגלית
כתיבה דאנקן לורנס, דיון קופר, מיה ניקולאי, ג'ורדן גארפילד, לואק ואן דר גרינטן
כרונולוגיית שירי הולנד באירוויזיון
"De diepte"
(2022)
"Burning Daylight"
(2023)
"Europapa"
(2024)
שיר באירוויזיון
תהליך הבחירה בחירה פנימית
תאריכים חשיפת האמנים: 1 בנובמבר 2022
חשיפת השיר: 1 במרץ 2023
מקום בחצי גמר 13
ניקוד בחצי גמר 7
מקום בגמר X
ניקוד בגמר X
2022
2024

הולנד השתתפה באירוויזיון 2023, בליברפול שבממלכה המאוחדת, עם "Burning Daylight" בביצוע מיה ניקולאי ודיון קופר. תאגיד השידור ההולנדי AVROTROS בחר באופן פנימי את הנציגים ואת השיר ההולנדים לאירוויזיון 2023. בחירתם של ניקולאי וקופר לנציגי הולנד הוכרזה ב-1 בנובמבר 2022, בעוד שהשיר, "Burning Daylight", הוצג לציבור ב-1 במרץ 2023.

הולנד הוגרלה להתחרות בחצי הגמר הראשון של האירוויזיון שהתקיים ב-9 במאי 2023. "Burning Daylight" לא הוכרז בין עשרת השירים המובילים של חצי הגמר הראשון ולכן לא העפיל להתחרות בגמר. מאוחר יותר התברר כי הולנד הגיעה למקום ה-13 מתוך 15 המדינות המשתתפות בחצי הגמר עם 7 נקודות.

ערך מורחב – הולנד באירוויזיון

קדם לאירוויזיון 2023 השתתפה הולנד 62 פעמים בתחרות מאז הופעת הבכורה שלה באירוויזיון 1956. היא זכתה בה חמש פעמים. הראשונה אירעה ב-1957, אז נשלחה קורי ברוקן עם "Net als toen". שנתיים לאחר מכן צברה טדי סחולטן ההולנדית 21 נקודות עם השיר "Een beetje", ודורגה במקום הראשון. ניצחונה השלישי של המדינה בא עשר שנים אחר-כך, באירוויזיון 1969 בו זכתה יחד עם שלוש מדינות נוספות – הממלכה המאוחדת, ספרד וצרפת. נציגת המדינה באותה שנה הייתה לני קור, והיא ביצעה את "De troubadour". זכייה נוספת נרשמה בשנת 1975 על ידי להקת טיץ'-אין ושירה "Ding-a-dong", שהפך ללהיט ברחבי אירופה. את פרס המקום הראשון קטפה הולנד בפעם החמישית והאחרונה באירוויזיון 2019 עם השיר "Arcade" של דאנקן לורנס. מאז הנהיג איגוד השידור האירופי את שיטת חצאי הגמר, העפילה הולנד לגמר תשע פעמים. לצד זה, היא דורגה במקום האחרון חמש פעמים, כשהאחרונה ביניהן הייתה בחצי הגמר השני של אירוויזיון 2011. בשנת 2022, המדינה העפילה לגמר וסיימה במקום ה-11 עם "De diepte" בביצוע S10.

תאגיד השידור ההולנדי AVROTROS אמון על שידור האירוויזיון בשטח המדינה, ועל ארגון תהליך בחירת הנציגות ההולנדית אליו. בעבר השתמש בשיטות בחירה שונות, דוגמת פסטיבל שירים לאומי או קדם ארצי עבור האמן, השיר או שניהם ביחד. מאז אירוויזיון 2013 נוהג לבצע את התהליך באופן פנימי.[1] לשנת 2023, תאגיד השידור החליט להמשיך ולבחור את הנציגות ההולנדית באופן פנימי.

לפני האירוויזיון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחירה פנימית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי המקום ה-11 של S10 בגמר ב-2022 עם "De diepte",‏ AVROTROS חשף שהוא ימשיך לבחור באופן פנימי הן את האמן והן את השיר לאירוויזיון. תקופת הגשה נפתחה על ידי תאגיד השידור ב-17 במאי 2022, שבה אמנים ומלחינים יכלו להגיש את השירים שלהם עד 31 באוגוסט 2022.[2] כל אמן וכותב שירים היה יכול להגיש לכל היותר שלושה שירים, והועדפו שירים עם "צליל עכשווי, אבל בכל מקרה אותנטי". התאגיד גם חיפש "שיר אישי בצורה ייחודית, בכל ז'אנר, ואם אפשר סיפור אישי".[3] למעלה מ-300 הגשות התקבלו על ידי תאגיד השידור בתום המועד.[4]

ב-1 בנובמבר 2022, AVROTROS הודיע שהוא בחר בזמרים מיה ניקולאי ודיון קופר לייצג את הולנד במהדורת 2023. הבחירה בניקולאי וקופר לנציגים ההולנדים התרחשה בעקבות החלטת ועדת בחירה המורכבת ממנכ"ל AVROTROS אריק ואן סטאדה, מנחה הטלוויזיה קורנלד מאס, הזמר ומנחה הטלוויזיה יאן סמיט ותקליטני הרדיו סנדר לנטינגה, קרוליין בורגרס והילה נורזאי.[5] ביחס לבחירתם כנציגי הולנד, הצמד אמר: "האירוויזיון הוא המקום שבו אנשים יכולים לראות את מה שיש לך להציע כאמן. אחרי כל השנים האלה של עבודה קשה, לתרגם את הרגשות שלנו למוזיקה, זו הזדמנות מצוינת לספר את הסיפור שלנו בקנה מידה כה גדול. זה מרגיש פנטסטי וקצת לא אמיתי שוועדת הבחירה של AVROTROS בחרה בשיר שלנו, אבל אנחנו מוכנים לחלוק משהו חיובי באמת עם אירופה". כמו כן, נחשף כי זוכה האירוויזיון לשנת 2019, דאנקן לורנס, כתב את השיר הנבחר יחד עם ג'ורדן גארפילד.[6]

ב-1 במרץ 2023, שיר האירוויזיון של מיה ניקולאי ודיון קופר, "Burning Daylight", הוצג לציבור במהלך מסיבת עיתונאים שהתקיימה ב-"Remastered Rotterdam".[7] השיר הוצג בבכורה במקביל במהלך תוכנית ב-NPO 1,‏ "Khalid en Sophie", בהנחיית חאליד קאסם וסופי הילברנד, ותוכנית ב-NPO Radio 2,‏ "Wout2day", בהנחיית בארט ארנס.[8] הקליפ הרשמי לשיר, שצולם באולפני "ReadySet" באמסטרדם תוך שימוש בהפקה וירטואלית ובוים על ידי גרגורי שמשון, שוחרר באותו היום.[9] "Burning Daylight" נכתב על ידי מיה ניקולאי ודיון קופר יחד עם דאנקן לורנס, ג'ורדן גארפילד ולוק ואן דר גרינטן.

באירוויזיון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי חוקי האירוויזיון, כל האומות למעט המדינה המארחת ו"חמש הגדולות" (צרפת, גרמניה, איטליה, ספרד והממלכה המאוחדת) נדרשות להעפיל מאחד משני חצאי הגמר על מנת להתמודד בגמר[10]; עשר המדינות המובילות מכל חצי גמר עולות לגמר. איגוד השידור האירופי (EBU) פיצל את המדינות המתחרות לחמישה סלים שונים בהתבסס על דפוסי הצבעה מתחרויות קודמות, כאשר מדינות עם דפוס הצבעה דומה הוכנסו לאותו סל. ב-31 בינואר 2023 נערכה הגרלת הקצאה שהכניסה כל מדינה לאחד משני חצאי הגמר, וכן באיזו מחצית מהמופע הם יופיעו.[11] הולנד שובצה למחצית השנייה של חצי הגמר הראשון, שהתקיים ב-9 במאי 2023.

לאחר שפורסמו כל השירים המתחרים לתחרות של 2023 הוחלט סדר השירים לחצי הגמר על ידי מפיקי התוכנית ולא באמצעות הגרלה נוספת, כך ששירים דומים לא הוצבו זה ליד זה. הולנד שובצה כהופעה ה-14, אחרי צ'כיה ולפני פינלנד.[12]

שני חצאי הגמר והגמר שודרו בהולנד ב-NPO 1 וב-BVN עם פרשנות מאת קורנלד מאס ויאן סמיט, וכן באמצעות רדיו ב-NPO Radio 2 עם פרשנות מאת ווטר ואן דר גוס ופרנק ואן 'ט הוף.[13][14] הדוברת ההולנדית, שהכריזה על הציון העליון של 12 הנקודות שהעניק חבר השופטים ההולנדי במהלך הגמר, הייתה נציגת הולנד באירוויזיון 2022, S10.

מיה ניקולאי ודיון קופר במהלך חזרה לקראת חצי הגמר הראשון

מיה ניקולאי ודיון קופר השתתפו בחזרות טכניות ב-1 וב-3 במאי, ואחריהן בשלוש חזרות גנרליות ב-8 וב-9 במאי.[15]

ההופעה ההולנדית כללה את מיה ניקולאי ודיון קופר לובשים תלבושות שחורות נוצצות ומופיעים על פלטפורמה מעגלית מסתובבת באמצע הבמה. הבמה הייתה חשוכה בעיקר עם זרקורים לבנים ומסכי LED שהציגו אורות מהבהבים ססגוניים.[16][17] ההופעה כללה גם שימוש באפקטים של עשן.[18] במאי ההצגה היה מרניקס קארד, שעבד עם הנציגה ההולנדית בשנת 2022 בתפקיד דומה.[19]

בסוף הערב הולנד לא הוכרזה כאחת מעשר המדינות שהעפילו לגמר, ולכן כשלה בניסיונה להעפיל לשלב הגמר.[20] מאוחר יותר התברר כי הולנד סיימה במקום ה-13 בחצי הגמר עם 7 נקודות.[21]

נקודות שהוענקו להולנד

[עריכת קוד מקור | עריכה]
קהל[22]
ציון מדינות סך הכל
12 נקודות 0 נקודות
10 נקודות 0 נקודות
8 נקודות 0 נקודות
7 נקודות 0 נקודות
6 נקודות 0 נקודות
5 נקודות 0 נקודות
4 נקודות 0 נקודות
3 נקודות 0 נקודות
2 נקודות מולדובה שוודיה 4 נקודות
נקודה אחת אזרבייג'ן נורווגיה פורטוגל 3 נקודות
סך הכל 5 מדינות 7 נקודות

נקודות שהוענקו על ידי הולנד

[עריכת קוד מקור | עריכה]
קהל[22]
ציון מדינות
12 נקודות שוודיה
10 נקודות פינלנד
8 נקודות שווייץ
7 נקודות פורטוגל
6 נקודות צ'כיה
5 נקודות נורווגיה
4 נקודות ישראל
3 נקודות מולדובה
2 נקודות קרואטיה
נקודה אחת לטביה
סך הכל 10 מדינות
שופטים[23]
ציון מדינות
12 נקודות שוודיה
10 נקודות פינלנד
8 נקודות צ'כיה
7 נקודות ספרד
6 נקודות שווייץ
5 נקודות פורטוגל
4 נקודות בלגיה
3 נקודות צרפת
2 נקודות ישראל
נקודה אחת אוסטריה
סך הכל 10 מדינות
קהל[23]
ציון מדינות
12 נקודות פינלנד
10 נקודות בלגיה
8 נקודות שוודיה
7 נקודות נורווגיה
6 נקודות ישראל
5 נקודות אסטוניה
4 נקודות אוסטריה
3 נקודות איטליה
2 נקודות פולין
נקודה אחת אוסטרליה
סך הכל 10 מדינות

תוצאות הצבעה מפורטות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברים הבאים הרכיבו את חבר השופטים ההולנדי:

  • ירון קייק אין דה פכטה
  • רוב דקאי
  • פרואוקייה פיינסטרה
  • סמיה האפסאווי
  • שאמקה דה ווגד
תוצאות הצבעה מפורטות מהולנד (חצי גמר ראשון)[22]
סדר מדינה קהל
דירוג נקודות
01 נורווגיה 6 5
02 מלטה 12
03 סרביה 13
04 לטביה 10 1
05 פורטוגל 4 7
06 אירלנד 14
07 קרואטיה 9 2
08 שווייץ 3 8
09 ישראל 7 4
10 מולדובה 8 3
11 שוודיה 1 12
12 אזרבייג'ן 11
13 צ'כיה 5 6
14 הולנד
15 פינלנד 2 10
תוצאות הצבעה מפורטות מהולנד (גמר)[23]
סדר מדינה שופטים קהל
שופט 1 שופט 2 שופט 3 שופט 4 שופט 5 דירוג נקודות דירוג נקודות
01 אוסטריה 3 20 7 13 25 10 1 7 4
02 פורטוגל 9 9 6 4 7 6 5 19
03 שווייץ 12 16 2 3 4 5 6 18
04 פולין 26 25 20 14 20 22 9 2
05 סרביה 19 4 25 6 15 11 25
06 צרפת 7 18 3 19 9 8 3 11
07 קפריסין 23 21 21 10 17 20 23
08 ספרד 1 7 5 5 10 4 7 21
09 שוודיה 4 1 1 7 1 1 12 3 8
10 אלבניה 14 13 16 15 18 19 24
11 איטליה 17 8 12 23 11 15 8 3
12 אסטוניה 13 6 10 20 8 12 6 5
13 פינלנד 5 3 4 2 2 2 10 1 12
14 צ'כיה 2 2 18 1 19 3 8 16
15 אוסטרליה 20 10 9 22 16 17 10 1
16 בלגיה 10 11 8 8 5 7 4 2 10
17 ארמניה 6 19 14 17 12 14 14
18 מולדובה 25 24 19 18 21 25 22
19 אוקראינה 21 15 11 25 22 21 12
20 נורווגיה 8 17 13 12 6 13 4 7
21 גרמניה 18 22 24 16 23 23 17
22 ליטא 16 14 17 11 13 18 20
23 ישראל 11 12 15 9 3 9 2 5 6
24 סלובניה 15 26 22 26 24 24 15
25 קרואטיה 22 5 26 24 14 16 13
26 הממלכה המאוחדת 24 23 23 21 26 26 26

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Van Waarden, Franciska (2023-04-20). "Netherlands: Possible Return of a National Pre-Selection Show". Eurovoix. נבדק ב-2023-08-02.
  2. ^ Jiandani, Sanjay (2022-05-17). "Netherlands: AVROTROS confirms participation at Eurovision 2023". ESCToday (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2022-11-01.
  3. ^ Granger, Anthony (2022-05-16). "🇳🇱 Netherlands: Song Submissions Open For Eurovision 2023". Eurovoix (באנגלית בריטית). נבדק ב-2023-10-29.
  4. ^ Veen, Renske ten (2022-08-30). "The Netherlands: Eurovision 2023 selection committee to meet in the first week of September to review submissions". wiwibloggs (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2022-11-02.
  5. ^ van Eenennaam, Alexander (2023-04-20). "Jan Smit verzette zich tegen keuze voor Mia en Dion als songfestivalact en stapt uit de selectiecommissie". ad.nl (בהולנדית). נבדק ב-2023-10-29.
  6. ^ "Mia Nicolai & Dion Cooper will represent the Netherlands at Eurovision 2023". Eurovision.tv (באנגלית). EBU. 2022-11-01. נבדק ב-2022-11-01.
  7. ^ "Netherlands: Mia Nicolai & Dion Cooper release 'Burning Daylight'". eurovision.tv (באנגלית). 2023-03-01. נבדק ב-2023-10-29.
  8. ^ Farren, Neil (2023-02-28). "🇳🇱 Netherlands: Mia Nicolai & Dion Cooper to Perform "Burning Daylight" at Eurovision 2023". Eurovoix (באנגלית בריטית). נבדק ב-2023-10-29.
  9. ^ Kadner, Noah (2023-05-04). "ReadySet Studios Brings Virtual Production to Eurovision". Virtual Producer (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2023-10-29.
  10. ^ "Rules–Eurovision Song Contest". Eurovision.tv. EBU. ארכיון מ-8 באפריל 2020. נבדק ב-10 באוקטובר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "Eurovision 2023: Allocation Draw results". Eurovision.tv (באנגלית). EBU. 2023-01-31. נבדק ב-2023-01-31.
  12. ^ "Eurovision Song Contest 2023 Semi-Final running orders revealed!". Eurovision.tv (באנגלית בריטית). EBU. 2023-03-22. נבדק ב-2023-03-22.
  13. ^ "Eurovisie Songfestival". avrotros.nl (בהולנדית). AVROTROS. נבדק ב-17 באפריל 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "Eurovisie Songfestival Finale". NPO Radio 2 (בהולנדית). נבדק ב-7 במאי 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ Lahav, Doron (2023-04-28). "Eurovision 2023: The Rehearsal Schedule". Esc Beat (באנגלית בריטית). נבדק ב-2023-05-01.
  16. ^ Cole, Jessica (2023-05-01). "Chasing highs and burning daylight: Mia and Dion complete their first". Eurovoxx (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2023-10-29.
  17. ^ "LIVE: Eurovision 2023: Semi-Final One first dress rehearsal". escXtra. 2023-05-08. נבדק ב-2023-10-29.
  18. ^ "Eurovision 2023: The Netherlands' first rehearsal! [photos & videos]". OGAE Greece. 2023-05-01. נבדק ב-2023-10-29.
  19. ^ "Eurovision 2023 Netherlands: Mia Nicolai & Dion Cooper - "Burning Daylight"". Eurovisionworld (באנגלית בריטית). נבדק ב-2023-10-29.
  20. ^ "Eurovision 2023: The First Semi-Final Qualifiers". eurovision.tv (באנגלית). 2023-05-09. נבדק ב-2023-05-17.
  21. ^ "First Semi-Final of Liverpool 2023 - Eurovision Song Contest". eurovision.tv. נבדק ב-2023-05-17.
  22. ^ 1 2 3 Liverpool 2023, אתר האירוויזיון
  23. ^ 1 2 3 Liverpool 2023, אתר האירוויזיון