לדלג לתוכן

אוניברסיטת רייכמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף הבינתחומי הרצליה)
אוניברסיטת רייכמן
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
אוניברסיטה פרטית
על שם אוריאל רייכמן עריכת הנתון בוויקינתונים
מוטו הכשרת מנהיגות העתיד של מדינת ישראל
תקופת הפעילות
מייסדים אוריאל רייכמן עריכת הנתון בוויקינתונים
קמפוס הרצליה
בעלי תפקידים
נשיא פרופ' בועז גנור
סטודנטים
כלל הסטודנטים 6,569[1]
סטודנטים לתואר ראשון 5,526[1]
סטודנטים לתואר שני 1,043[1]
סטודנטים לתואר שלישי 5[2] (נכון ליוני 2020)
מיקום
מיקום הרצליה, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 32°10′36″N 34°50′08″E / 32.176575°N 34.835625°E / 32.176575; 34.835625
www.runi.ac.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אנדרטה באוניברסיטת רייכמן לנופלים במערכות ישראל
סמלה של האוניברסיטה כשפעלה, עד אוגוסט 2021, כמכללה אקדמית פרטית

אוניברסיטת רייכמן היא אוניברסיטה פרטית[3][4] השוכנת בהרצליה, ומציעה תוכניות לימודים בינתחומיות לתואר ראשון, לתואר שני וכן תוכניות לימודים לתואר שלישי (דוקטור).[2] האוניברסיטה נוסדה בשנת 1994 כמוסד אקדמי פרטי, שלא למטרות רווח ושאינו מקבל מימון ממערכת התקצוב הממשלתית של ההשכלה הגבוהה. היא פעלה עד ל-17 באוגוסט 2021 בשם "המרכז הבינתחומי הרצליה" כמוסד אקדמי פרטי שאינו מתוקצב על ידי המדינה.[5]

אוניברסיטת רייכמן היא האוניברסיטה הפרטית היחידה בישראל (כל שאר האוניברסיטאות בישראל הן ציבוריות).[4] מייסד המוסד האקדמי, פרופ' אוריאל רייכמן, שימש כנשיא שלו כמעט ברציפות מאז הקמתו ב-1994, ועד 2020.

לאחר הפיכת המרכז לאוניברסיטה הנושאת את שמו ב-2020, פרש רייכמן מתפקידו כנשיא האוניברסיטה והחליפו בתפקיד פרופ' רפי מלניק. בשנת 2023 סיים מלניק את תפקידו ובמקומו התמנה פרופ' בועז גנור לנשיא האוניברסיטה.

בשנת הלימודים תשפ"ד החלו את לימודים במרכז הבינתחומי כ-8,400 סטודנטים, מהם כ-2,300 בבית הספר הבינלאומי, שהגיעו מכ-90 מדינות ולומדים בשפה האנגלית.[6]

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההכרזה על הקמת "המרכז הבינתחומי הרצליה" התקיימה ב-11 במאי 1994 במעמד שר השיכון ושר המשפטים.[7] קמפוס המרכז הוקם בשטח ששימש קודם לכן את בית הספר להגנה אווירית של צה"ל, שחלק מבנייניו עדיין משמשים את המרכז הבינתחומי. לצד מבנים אלו הוקמו בקמפוס מבנים חדשים, חלקם בתכנונה של עדה כרמי-מלמד, שזכתה בפרס רכטר לשנת 2005 על תכנונם. המרכז הבינתחומי הוא מוסד פרטי וחוץ תקציבי, ואינו מקבל מימון ממערכת התקצוב הממשלתית.[8] תקציב המרכז מבוסס בעיקר על שכר הלימוד ועל תרומות מגורמים בישראל ומחוצה לה. הקרקע עליה נמצא המוסד מוחכרת לו בתשלום על ידי המדינה.[9]

מאז שנת 2000 מארגן המרכז הבינתחומי מדי שנה את כנס הרצליה, או בשמו הרשמי "כנס הרצליה על מאזן החוסן והביטחון הלאומי". בכנס בולטים בהשתתפותם בכירי הממשל, מערכת הביטחון בישראל וראשי המשק. הכנס זוכה להד רב באמצעי התקשורת. ראש ממשלת ישראל, אריאל שרון, בחר בכנס הרצליה כבמה לשתי הצהרות מדיניות חשובות שלו: בשנת 2002 הכריז בו על תמיכתו במפת הדרכים, ובשנת 2003 הציג בו את תוכנית ההתנתקות.

בדצמבר 2011 אושר למרכז להעניק לאנשי סגל תואר פרופסור. המועצה להשכלה גבוהה סייגה אישור זה בדרישה כי יהיו במרכז לפחות חמישה פרופסורים בתחום של המועמד שהמרכז מבקש להעניק לו תואר פרופסור.

ב-20 במרץ 2018 הודיעה המועצה להשכלה גבוהה כי אושר למרכז הבינתחומי להגיש תוכנית לתואר שלישי (דוקטור) במשפטים, סמכות שהייתה שמורה לאוניברסיטאות המחקר הציבוריות.[10] בנובמבר 2018 אישרה המועצה את פתיחת התוכנית לדוקטורט במשפטים. האישור הוא לשבע שנים, שבסופן תיבדק איכות התוכנית.[11] בראש הוועדה העליונה של התוכנית עומד פרופ' אהרן ברק. ההחלטה על פתיחת התוכנית הפכה את המרכז הבינתחומי למוסד האקדמי הראשון שאינו מתוקצב על ידי ות"ת שבו נערכים מסלולים לדוקטורט.

ביולי 2019 העניק המרכז לראשונה תואר דוקטור לשם כבוד, ועם מקבליו נמנו איש העסקים האמריקאי-ישראלי שלדון אדלסון וגדי איזנקוט.[12]

מאז הקמתו ובמשך השנים נעשו ניסיונות של המרכז הבינתחומי הרצליה לקבוע שהוא אוניברסיטה באמצעות ניסיון לשנות את שמו, עתירות לבית המשפט,[13] שינוי שם הרחוב בשיתוף עיריית הרצליה לרחוב "האוניברסיטה", ואף ציון בדפים שונים באתר האינטרנט כי הוא ניצב במרחק חודשים מהכרה כאוניברסיטה פרטית.[14]

במאי 2020 קיבל המרכז אישור מהמועצה להשכלה גבוהה לפתוח תוכניות ללימודי דוקטורט ולהעניק תואר שלישי בשני מסלולים נוספים, במדעי המחשב ובפסיכולוגיה,[15][16] והכריז על פתיחתם.[17]

ב-1 ביוני 2020 החליטה האספה הכללית של המרכז הבינתחומי הרצליה לשנות את שמו ל"אוניברסיטת רייכמן", ובתוך כך לאוניברסיטה הפרטית הראשונה בישראל,[18] והשינוי אושר על ידי המועצה להשכלה גבוהה ב-17 באוגוסט 2021.[19]

בשנת 2022 פרופ' אוריאל רייכמן סיים את תפקידו כנשיא האוניברסיטה ובמקומו התמנה רפי מלניק לתפקיד נשיא אוניברסיטת רייכמן.

ב-13 בספטמבר 2023 רפי מלניק סיים את תפקידו כנשיא אוניברסיטת רייכמן ובמקומו התמנה הפרופ' בועז גנור.

מבנה האוניברסיטה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתי ספר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • בית ספר הארי רדזינר למשפטים - בית הספר הראשון שהוקם במרכז הבינתחומי בשנת 1994 והראשון שקיבל אפשרות מהמל"ג לפתוח מסלול להענקת דוקטורט במסגרת של מרכז אקדמי שאינו במעמד של אוניברסיטה. הצטרפו אליו במהלך שנותיו פרופ' אהרן ברק, פרופ' אמנון רובינשטיין, פרופ' אוריאל פרוקצ'יה ואחרים. ניתן ללמוד בבית הספר לתואר ראשון, שני ושלישי.
  • בית ספר אריסון למנהל עסקים - הוקם בשנת 1995 וכולל לימודי תואר ראשון, שני ושלישי.[20] הדיקן המייסד הוא פרופ' אמיר ברנע.
  • בית ספר אפי ארזי למדעי המחשב - נוסד בשנת 1995. ניתן ללמוד בבית הספר לתואר ראשון, שני ושלישי במדעי המחשב.[21] הדיקן המייסד של בית הספר הוא פרופ' שמעון שוקן.
  • בית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה - הוא הראשון מסוגו בישראל. איש העסקים ונשיא הקונגרס היהודי העולמי, רון לאודר, סייע להקמתו. בית הספר מכשיר את הסטודנטים לתואר ראשון, שני ושלישי. תוכנית הלימודים היא בינתחומית ומשלבת בין מדע המדינה, יחסים בינלאומיים, משפטים, מנהל עסקים, טכנולוגיה, מודיעין ואסטרטגיה. הדיקן המייסד הוא פרופ' אהוד שפרינצק.
  • בית ספר סמי עופר לתקשורת - הוקם בשנת 2006. כולל לימודי תקשורת לתואר ראשון ושני. בבית הספר פועלת המעבדה לחדשנות במדיה (milab) בה מפתחים הסטודנטים אבות טיפוס עתידיים בתחום המדיה והטכנולוגיה. הדיקן המייסד הוא פרופ' נעם למלשטרייך-לטר.
  • בית ספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה - הוקם בשנת 2007, מציע לימודי תואר ראשון ושני בפסיכולוגיה קלינית וחברתית וכן תואר שלישי בפסיכולוגיה.[22] במסגרת בית הספר פועלים מכוני מחקר רבים ובהם מרכז מיטיב לחקר וליישום הפסיכולוגיה החיובית, היחידה למחקר ישומי במדעי המוח ע"ש סמי סגול, המכון לטיפול וחקר לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז, מרכז מודע - המרכז הישראלי למדע ועוד. הדיקן המייסד הוא פרופ' מריו מיקולינסר.
  • בית ספר טיומקין לכלכלה - מציע תוכניות לימודים לתואר ראשון ולתואר שני. בבית הספר פועלות קליניקות כלכליות במסגרתן מעניקים הסטודנטים ייעוץ כלכלי וחינוך פיננסי לקהילה. הדיקן המייסד הוא פרופ' צבי אקשטיין.
  • בית ספר לקיימות, מייסודן של החברה לישראל, כימיקלים לישראל ובזן - הוקם בשנת 2012. תוכנית הלימודים של בית הספר היא תוכנית בינתחומית המציעה תואר דו-חוגי בקיימות וממשל או בקיימות וכלכלה.
  • בית הספר הבינלאומי ע"ש רפאל רקנאטי - הוקם בשנת 2001. בשנת 2024 למדו בו כ-2,500 סטודנטים מ-90 מדינות. בית הספר הוקם בסיועם של דינה, אודי ומייקל רקנאטי והוא נושא את שמו של הבעל והאב, רפאל רקנאטי. בית הספר הוקם בימים בהם פרצה האינתיפאדה השנייה, ובימיו הראשונים מנה עשרות בודדות של סטודנטים. בראש בית הספר עומד סגן הנשיא לקשרי חוץ, יונתן דייוויס.
  • בית ספר אדלסון ליזמות - בית הספר הראשון ליזמות בישראל המציע תוכנית דו-חוגית לתואר ראשון ביזמות ומדעי המחשב, יזמות ומנהל עסקים, יזמות וכלכלה. המחזור הראשון בבית הספר החל ללמוד באוקטובר 2017. הדיקן המייסד הוא פרופ' יאיר טאומן.
  • בית ספר דינה רקנאטי לרפואה (בהקמה) - בשנת 2023 החלה אוניברסיטת רייכמן בהקמתו של בית ספר לרפואה במסגרתה. הדיקן המייסד הוא פרופ' ארנון אפק.[23] בנובמבר 2024 אישרה המועצה להשכלה גבוהה את פתיחת בית הספר.[24]

מכוני מחקר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS)[25] - נוסד בשנת 2000. "כנס הרצליה" השנתי הוא ספינת הדגל של המכון. המכון מקיים כנסים וימי עיון, פרסום סדרות ניירות עמדה, כתיבת ספרים, סימולציות ומחקרי מדיניות. בראש המכון עומד אלוף (מיל') עמוס גלעד.
  • המכון למדיניות נגד טרור (ICT)[26] - הוקם על ידי פרופ' בועז גנור המכהן כיום (2024) כנשיא האוניברסיטה. המכון פועל לפיתוח מדיניות ציבורית ביחס לבעיית הטרור העולמי, באמצעות מחקר יישומי של תופעת הטרור ודרכי ההתמודדות עמה. מנכ"לית המכון היא אל"ם (מיל') מירי איזין.
  • המכון לדיפלומטיה בינלאומית על שם אבא אבן - בראשות השגריר מארק רגב. המכון הוא חלק מבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה.
  • המרכז לחקר הפסיכולוגיה של האינטרנט (CIP)[27] - בראשותו של פרופ' יאיר עמיחי-המבורגר, נוסד בשנת 2006. פעילות המרכז מתמקדת בחקר הגורמים המשפיעים על רווחתו הפסיכולוגית של הגולש והאפשרויות להעצמה אישית וקבוצתית באמצעות הרשת.
  • מכון אספר לדיפלומטיה במדיה חדשים[28] - נוסד בשנת 2008. המכון מתמקד במחקר וביישום טכנולוגיות מדיה חדשים ודיפלומטיה. בראשות פרופ' נעם למלשטרייך-לטר, מייסד ודיקן לשעבר בית הספר לתקשורת, והעיתונאית אנוק לוריא.
  • המרכז לתקשורת מודעת על שם שרי אריסון
  • מכון City G לחקר נדל"ן[29] - נוסד בשנת 2011 ללימוד ולחקר תחום הנדל"ן. המכון פועל להשגת יעדים בתחום הנדל"ן בהם קידום מחקר אקדמי ובניית תוכניות לימודים אקדמיות, חיזוק הקשר בין האקדמיה לעולם הנדל"ן והשפעה על השיח הציבורי. ראש המכון הוא פרופ' אמנון להבי.
  • מכון דניאל פרל לעיתונות בינלאומית (DPIJI)[30] - נוסד בשנת 2013. המכון מקיים פאנלים והרצאות עם עיתונאים מרחבי העולם על מנת להעלות את המודעות, ליצור שיח ודיאלוג עם דור העתיד של ענף התקשורת כלפי האתגרים העומדים בפני קהילת העיתונאות הבינלאומית.
  • המעבדה לחדשנות במדיה (miLAB)[31] נוסדה בשנת 2009 ובראשה עומד פרופ' אורן צוקרמן. המעבדה החוקרת את עתיד המדיה, הטכנולוגיה וקשר בין האדם למחשב מציעה לסטודנטים מצטיינים להצטרף למחקר סגל בנושאים מתקדמים של אינטראקציה אדם-מחשב. בין הפרויקטים המחקריים - כפית מדידה לילדים הסובלים מ-CP, רובוט אמפתי לשיפור התקשורת בשיחה בין אנשים, ממשק פיזי דיגיטלי לבית חכם, חומרים חכמים (ביולוגיים ואחרים), ערכות למידה ומשחק ליצירה טכנולוגית ועוד.
  • המעבדה לחקר מציאות מתקדמת (ARL)[32] - נוסדה בשנת 2009. המעבדה מתמקדת בשתי טכנולוגיות עיקריות: מציאות וירטואלית ומציאות רבודה, והפרויקטים בה נוגעים בנושאי התקשורת האנושית, נוירופיזיולוגיה, פסיכולוגיה, מדעי המחשב, אמנות ושיתוף הפעולה עם התעשייה.
  • מיטיב לפסיכולוגיה חיובית ומדע האושר[33] - המרכז הוקם בשנת 2010 על ידי ד"ר טל בן שחר, כמרכז יישומי ומחקרי לקידום תפקוד אנושי מיטבי של יחידים וקבוצות. המרכז פועל בארגונים עסקיים ובקהילה. במערכת החינוך מפעיל המרכז הכשרות לצוותי חינוך ותוכניות לתלמידים וילדים החל מגילאי הגן ועד לתום תקופת התיכון.
  • המרכז לחקר המוח והתפתחות האדם[34] - בראשות פרופ' רות פלדמן, נוסד בשנת 2018. במרכז פועלים חוקרים מתחומים שונים המשלבים מחקר בינתחומי, פסיכולוגי וביולוגי בנושאים: הורמונים, גנטיקה, אפי-גנטיקה (השפעת הסביבה על הגנטיקה), חקר מערכת העיכול והמערכת החיסונית.
  • היחידה ללקויות למידה והפרעות קשב[35] - בראשות ד"ר דפנה קופלמן רובין, נוסד בשנת 2012.
  • מרכז סגול לחקר מוח ותודעה[36] - נוסד בשנת 2009 כמרכז מחקר לקידום חוסן וצמיחה אישית וחברתית בישראל. המרכז שם לו למטרה לטפח מצבי תודעה כגון קשיבות (מיינדפולנס), חמלה, פיוס וחוכמת הגיל. מנהלת המרכז היא פרופ' נאוה לויט בן-נון.
  • המכון לגיל ינקות ע"ש זיאמה ארקין - הוקם בשנת 2013 במסגרת בית ספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה. מתמקד בתרומה של הסביבה הטיפולית המוקדמת בשנת החיים הראשונה לההתפתחות ארוכת הטווח של האדם, תוך העמקת הידע הקליני וההתפתחותי בתחום. מייסדת המכון היא דוריס ארקין.
  • מכון אהרן למדיניות כלכלית ע"ש אהרן דוברת[37] - נוסד בשנת 2014, במסגרת בית הספר טיומקין לכלכלה. ראש המכון הוא פרופ' צבי אקשטיין, דיקן בית ספר טיומקין לכלכלה.
  • מכון צבי מיתר לחדשנות טכנולוגית, משפט ואתיקה[38] - נוסד בשנת 2014. מתמקד בחקר הממשק שבין טכנולוגיה, מדע וחברה ובפרט, מתמקד בהשלכות המשפטיות, החברתיות, האתיות והכלכליות הנובעות מהחדשנות הטכנולוגית ככלל ומטכנולוגיות חדשות ומתפתחות בפרט. לצד הפעילות המחקרית, המכון פועל להעלאת המודעות הציבורית להיבטים החברתיים והמשפטיים של טכנולוגיות חדשות ומתפתחות. ראש המכון הוא ד"ר דב גרינבאום.
  • המכון לחירות ואחריות[39] - נוסד בשנת 2021, במסגרת בית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה. המכון מהווה במה אקדמית לחקר מגמות ותהליכים בפוליטיקה הישראלית. המכון פועל לחיזוק הערכים, המוסדות, והתהליכים הנחוצים להבטחת קיומה של דמוקרטיה ליברלית בישראל, ברוח ערכי היסוד המעוגנים בהכרזת העצמאות ובדגש על כיבוד זכויות האדם ושלטון החוק. ראש המכון הוא פרופ' אמנון כוורי.
  • מכון רובינשטיין לאתגרים חוקתיים[40] - נוסד בשנת 2022 בתרומתו של פרופ' אמנון רובינשטיין. דן באתגרי יסוד חוקתיים הניצבים בפני מדינת ישראל ומציע דרכי התמודדות עמם. בראש המכון עומדים פרופ' ליאב אורגד, ד"ר אביגדור (דורי) קלגסבלד ופרופ' יניב רוזנאי.
  • מרכז הדימות על שם רות ומאיר רוזנטל[41] - נוסד בשנת 2021 במטרה להעניק שירות מותאם לחוקרים בעלי ניסיון קודם בעבודה עם MRI / FMRI וגם לחוקרים חסרי ניסיון קודם בעבודה עם דימות תהודה מגנטית. במרכז מתקיימים מחקרים מטעמם של חוקרים מאוניברסיטת רייכמן, של מוסדות אקדמיים נוספים בישראל ושל חברות מהתעשייה. המרכז מקדם מחקר FMRI מולטי-דיסציפלינרי, כולל מתחם דימות ובקרה עם ציוד מתקדם, חדר התארגנות, חדר לבדיקות התנהגותיות וחדר המתנה.
  • מרכז סגול למוח ותודעה[42] - הוקם בשנת 2009 כמרכז מחקר לקידום חוסן וצמיחה אישית וחברתית בישראל. המרכז שם לו למטרה לטפח מצבי תודעה כגון קשיבות (מיינדפולנס), חמלה, פיוס וחוכמת הגיל. מנהלת המרכז היא פרופ' נאוה לויט בן-נון.
  • מכון ברוך איבצ'ר למוח, קוגניציה וטכנולוגיה[43] - המכון מסונף למרכז לחדשנות באוניברסיטת רייכמן. הפעילות בו היא מחקרית ויישומית ומייצרת פתרונות חדשניים ופורצי דרך בתחום בתחום המולטי-סנסורי. ראש המכון הוא פרופ' אמיר עמדי.
  • מכון Scojen לביולוגיה סינתטית[44] - מרכז מחקר המוקדש לפיתוח טכנולוגיות חדשניות בתחום הביולוגיה הסינתטית. מנהל המכון הוא פרופ' יוסי שחם דיאמנד.
  • מרכז אריסון ל-ESG[45] - עוסק בהתנהלות עסקית אחראית ובתמיכה במדיניות המאזנת צמיחה כלכלית עם רווחה חברתית וקיימות סביבתית.
  • המרכז לחדשנות[46] - המרכז לחדשנות יוזם מחקר משולב כדי לתת מענה לאתגרים חברתיים וכלכליים. המרכז עובד בשיתוף עם התעשייה ועם שותפים בממשלה ובסקטור הציבורי במיזמים יישומיים. המרכז מעניק ייעוץ והכוונה טכנולוגית לסטארט-אפים הסטודנטיאליים החדשניים והמבטיחים ביותר. ראש המרכז הוא פרופ' נעם למלשטרייך-לטר.

המוזיאון לתקשורת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוזיאון לתקשורת נמצא בבית הספר סמי עופר לתקשורת. המוזיאון מציג את התפתחות מיזמי התקשורת בישראל ובעולם מתחילת המאה ה-20 בשטח התקשורת הכתובה והאלקטרונית.[47] ממצא מיוחד הוא מכבש דפוס שתרם משה מונטיפיורי לישראל ב"ק בשנת 1842, המכונה "משאת משה ויהודית".

גן פסלים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית היצירות בקמפוס מרוכזות בגן הפסלים ע"ש דבורה שוקן, מי ששימשה במשך שנים כאוצרת האמנות באוניברסטת רייכמן ואימו של פרופ' שמעון שוקן, הדיקן המייסד של בית ספר אפי ארזי למדעי המחשב.

למעלה מ-30 פסלים של האמנים ברנרד רדר, יעקב דורצ'ין, זיגי בן חיים וצדוק בן דוד ניצבים כיום בחורשת האקליפטוסים בקמפוס. לאוניברסיטת רייכמן אוסף הפסלים הגדול בעולם של ברנרד רדר וניתן למצוא ברחבי הקמפוס 17 פסלים של האמן.[48]

תוכניות מיוחדות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • תוכנית קרן אור - מסלול לימודים לתואר ראשון במדעי המחשב, במנהל עסקים עם התמחות בחשבונאות (AccounTech) וכלכלה ויזמות. מיועדת לצעירים בעלי פוטנציאל אקדמי גבוה, אשר נסיבות כלכליות וחברתיות לא איפשרו להם להשיג את ציוני הבגרות והפסיכומטרי המאפשרים להשתלב באקדמיה. הסטודנטים בתוכנית נהנים ממימון של 90% משכר הלימוד ומתמיכה אקדמית מלאה במסלול מדורג, הכולל מכינות, שיעורי תגבור וחונכות אישית.
  • תוכנית זל ליזמות - מיועדת לסטודנטים שנמצאים בשנה האחרונה ללימודיהם, מקנה ידע תאורטי ומעשי בהקמה וניהול של חברות יזמיות. התוכנית הוקמה בשנת 2001 על ידי איש העסקים והיזם האמריקאי סם זל, ומיועדת לסטודנטים מצטיינים לתואר ראשון בעלי חשיבה עסקית וכישורי מנהיגות גבוהים. מתחילת התוכנית הקימו בוגריה 170 חברות.[49]
  • תוכנית רבין למנהיגות - התוכנית מקנה לסטודנטים לתואר ראשון, מכל בתי הספר באוניברסיטת רייכמן, כלים תאורטיים והתנסות מעשית בהנהגה והנעה של פעילות חברתית. הסטודנטים המשתתפים בתוכנית נבחרים בסיום שנת הלימודים השנייה שלהם באוניברסיטה, ועוברים ביחד תוכנית של שני סמסטרים בנושא מנהיגות, במקביל ללימודיהם הרגילים. בראש התוכנית עומד אלוף (מיל') יורם יאיר.
  • תוכנית ארגוב למנהיגות ודיפלומטיה - הסטודנטים נפגשים עם דיפלומטים ועם מומחים מתחום התקשורת, משתתפים בסדנאות הדנות באזורים אסטרטגיים שונים בעולם, ולומדים קורסים כגון: משפט בינלאומי, דיפלומטיה כלכלית, פתרון סכסוכים, מדיניות נגד טרור, ישראל והתפוצות ועוד. שיאה של התוכנית בנסיעת לימודים הכוללת סיור במוסדות ממשל ובזירות עסקים, ביקור בארגונים בינלאומיים ובאוניברסיטאות באירופה וארצות הברית.
  • תוכנית אבירם לקיימות ואקלים - התוכנית, בשיתוף קרן אבירם של היזם זיו אבירם, מיועדת לסטודנטים מצטיינים מכל בתי הספר, השואפים למצוא פתרונות למשבר הסביבתי העולמי ולהוביל פתרונות ומיזמים בתחומי הקליימטק, קלינטק, אגרוטק, פודטק ועוד. התוכנית מתקיימת בשנת הלימודים האחרונה לתואר ומותנית בהליך מיונים תחרותי.
  • תוכנית צבי מיתר לחדשנות טכנולוגית - התוכנית מעניקה לסטודנטים מצטיינים המשתתפים בה הזדמנות להיחשף ולבחון את ההשלכות המשפטיות, האתיות, הכלכליות והחברתיות הנובעות מהחדשנות הטכנולוגית ככלל ומטכנולוגיות חדשות ומתפתחות בפרט. התוכנית משלבת עבודת מחקר, כתיבת מאמרים מדעיים וניירות עמדה. כמו כן, כוללת התוכנית הכנת בקשות הצטרפות כידיד בית משפט וקידום הצעות חוק במטרה לפעול להעלאת המודעות הציבורית, תוך ליווי צמוד וקבלת משוב מתמשך.[50]

קול האוניברסיטה - 106.2FM

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קול האוניברסיטה 106.2FM פועל במסגרת הרדיו החינוכי ומשדר מאולפני בית הספר לתקשורת. התחנה מתופעלת על ידי סטודנטים מכל בתי הספר, בוגרים ואנשי סגל, בשיתוף ובהדרכת אנשי מקצוע מעולם התקשורת. הסטודנטים פועלים בכל תחומי השידור - הם משדרים, מפיקים, עורכים, אחראים על הצד הטכני והמוזיקלי. התחנה משדרת 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, בעיקר תוכניות מלל במגוון נושאים. בסופי שבוע משודרות תוכניות באנגלית בשיתוף סטודנטים מבית הספר הבינלאומי.

בנוסף בשנת 2012 הוקם הרדיו הבינלאומי - IDC International Radio, אשר מפיק ומשדר תכנים באנגלית בתחומים מגוונים כמו מוזיקה, תרבות, חדשות, חדשנות וספורט, מעיניהם של סטודנטים מהעולם אשר חווים את ישראל בפעם הראשונה.

שכר לימוד ומלגות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכר הלימוד במוסד אינו מסובסד והוא הגבוה מבין מוסדות הלימוד הישראלים. בתחילת שנת הלימודים תשפ"ה, שכר הלימוד השנתי לתואר ראשון יהיה 46,900 ש"ח, מלבד מסלולים מסוימים לתואר ראשון שבהם שכר הלימוד גבוה יותר ועומד על 47,900 שקלים.[51] אוניברסיטת רייכמן מצהירה כי שמה לה למטרה לקלוט לשורותיה סטודנטים אשר עומדים בתנאי הקבלה האקדמיים, אך מתקשים לשלם את שכר הלימוד בגלל מצוקה כלכלית. אחד מכל שישה סטודנטים באוניברסיטה מקבל סיוע כלכלי. בין השאר מציעה אוניברסיטת רייכמן מלגות סיוע, מלגות לבעלי פוטנציאל מנהיגות ויזמות מוכח ורקע למען הקהילה, ומלגות מצוינות למועמדים עם הישגים יוצאי דופן.

מעונות הסטודנטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 2018 נחנכו שני מבנים של מעונות סטודנטים סמוך לאוניברסיטת רייכמן, ובהם 500 דירות, מרביתן דירות יחיד. באוגוסט 2021 נחנך המבנה השלישי, וסך הכל מוצעות כיום 750 יחידות דיור, בהן מתגוררים סטודנטים ישראלים לצד סטודנטים בינלאומיים.[52]

תרומה לקהילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

למעלה מ-30 פרויקטים חברתיים לסיוע לקהילה פועלים באוניברסיטת רייכמן, חלקם קמו ביוזמה של סטודנטים, בשיתוף פעולה עם הנהלת האוניברסיטה.[53]

קליניקות משפטיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוניברסיטת רייכמן פועלות מספר קליניקות משפטיות לתועלת הציבור: הקליניקה לקידום הזכות לבריאות, הקליניקה לשלטון מקומי בראי תשלומי החובה ויחסי רשות-נישום, הקליניקה למשפט בינלאומי פלילי ומשפט בינלאומי הומניטרי, תוכנית משפט רחוב, הקלניקה לסיוע משפטי פרטני וקהילתי, הקליניקה לייצוג בני נוער וצעירים, הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות שכלית בשיתוף עמותת אקים, הקליניקה למאבק בשנאה על שם שירה בנקי, הקליניקה לזכויות דיור ופיתוח עירוני, הקליניקה הפלילית לייצוג נאשמים בשיתוף הסניגוריה הציבורית, הקליניקה להנגשת המשפט לסטארט-אפים ע"ש גלדסטון-פולקמן והמשפט על ארבע (הקליניקה לזכויות בעלי חיים).[54]

תוכנית שוב"ל - שווה בלימודים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרת התוכנית לאפשר לבעלי מוגבלות שכלית ללמוד במסגרת אקדמית, להקנות להם תחושת מסוגלות ולקדם שוויון הזדמנויות. התוכנית מנוהלת ומופעלת בהתנדבות על ידי סטודנטים מכל בתי הספר באוניברסיטה ובשיתוף עמותת אלווין ישראל. הסטודנטים מתנדבים בפרויקט בשני מסלולים עיקריים: מסלול הדרכה והעברת תכנים אקדמיים ומעשיים במהלך המפגשים, ומסלול מנטורינג, הכולל ליווי אישי של המשתתפים וסיוע בתהליך הלמידה וההסתגלות לקמפוס.[55]

תוכנית כולנא

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכנית נוסדה על ידי דקאנט הסטודנטים על מנת לתת מענה לאתגרים העומדים בפני סטודנטים מהחברה הערבית, להקל על תהליך הכניסה והשילוב באקדמיה וליצור חוויה משמעותית ורחבה יותר עבור כל סטודנט על אף הפער הראשוני. התוכנית מעניקה לסטודנטים כלים ומיומנויות במישור האקדמי והחברתי, באמצעות חונכים מלווים משנות לימוד מתקדמות. התוכנית שואפת ליצור תחושת שייכות והזדמנויות לשילוב והצלחה באוניברסיטת רייכמן ובחברה הישראלית, ומסייעת לסטודנטים לרכוש מיומנויות, אסטרטגיות למידה וכלים נוספים.[56]

פרויקט "דרך הגלים"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנדבות במרכזים חינוכיים-טיפוליים לפיתוח מסוגלות עצמית באמצעות ספורט אתגרי לנערים ולנערות עם קושי לימודי או חברתי בעיר הרצליה. התוכנית מפעילה 5 מרכזים חינוכיים טיפוליים, המשלבים סיוע לימודי עם פעילויות ספורט אתגריות, מתוך מטרה לחזק בקרב הנערים והנערות תחושת מסוגלות וערך עצמי, להביא למימוש יכולות ושיפור הישגים בתוך מערכת החינוך, למנוע נשירה ממסגרות פורמליות ולחזק את הזיקה למדינה ולשירות משמעותי. במסגרת הפרויקט הסטודנטים מתנדבים במרכזים ונותנים מענה לצורכי הנערים והנערות.[57]

דור שלישי לגיל השלישי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויקט שמטרתו הנגשת טכנולוגיה לאוכלוסיית הגיל השלישי. הסטודנטים המשתתפים בפרויקט מלווים קשיש במהלך שנה שלמה, כאשר במהלכה הם חונכים אותו על תוכנות מחשב ואתרים שימושיים, כגון: זום, פייסבוק, מערכת זימון תורים ועוד. בנוסף להתנדבות השבועית, הסטודנטים הלוקחים חלק בתוכנית עורכים שני ימי התנדבות בסימן החגים בבתי האבות שבהם פועלת התוכנית. בשנים עברו ערכו הסטודנטים ליל סדר לכ-110 ניצולי שואה עריריים, וכן יום תרומה למען הקהילה לקראת חג הפסח.[58]

אגודת הסטודנטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סמליל האגודה

אגודת הסטודנטים - אוניברסיטת רייכמן[59] היא עמותה שנוסדה בשנת 1997, והיא הגוף המייצג של הסטודנטים באוניברסיטה.[60] האגודה חברה בהתאחדות הסטודנטים הארצית. האגודה היא א-מפלגתית, ונציגיה נבחרים מדי שנה בבחירות חשאיות, על פי מסלולי הלימוד. יושב ראש האגודה וסגנו נבחרים על ידי כלל הסטודנטים בקמפוס, בבחירות אישיות וחשאיות. כל סטודנט הלומד באוניברסיטה זכאי להיות חבר באגודת הסטודנטים. החברות כרוכה בתשלום. חברות באגודת הסטודנטים מקנה לסטודנט את הזכות ליהנות מכל שירותי האגודה, וכן את הזכות לבחור ולהיבחר למוסדותיה. עיקר תקציבה של האגודה מגיע מתשלום דמי חבר שנתיים של הסטודנטים החברים בה. לאגודת הסטודנטים חברה כלכלית, הנמצאת בבעלותה המלאה, בשם עוגן - החברה הכלכלית. החברה הוקמה בשנת 2008.

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוניברסיטת רייכמן בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 לפי לוח 8 - סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה באתר המועצה להשכלה גבוהה, נכון לשנת הלימודים ה'תש"ף (2019–2020)
  2. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד ליאור דטל, המל"ג נגד רייכמן: "הבינתחומי לא יכול לקרוא לעצמו אוניברסיטה", באתר TheMarker‏, 1 ביוני 2020
  3. ^ המועצה להשכלה גבוהה החליטה להעניק למרכז הבינתחומי הרצליה הכרה כאוניברסיטה פרטית לא מתוקצבת, באתר המועצה להשכלה גבוהה, 17 באוגוסט 2021
  4. ^ 1 2 נועם (דבול) דביר, המועצה להשכלה גבוהה קבעה: הבינתחומי בהרצליה יוכר כאוניברסיטה, באתר ישראל היום, 17 באוגוסט 2021
  5. ^ המרכז הבינתחומי הרצליה באתר המועצה להשכלה גבוהה
  6. ^ המרכז הבינתחומי הרצליה פותח את השנה ה-25 לפעילותו, באתר האוניברסיטה
  7. ^ הכרזה על הקמת המרכז, באתר האוניברסיטה
  8. ^ טלי חרותי-סובר, רייכמן: "לא לקחנו שקל מהמדינה כי לא רצינו שפקיד בירושלים יכתיב לנו מדיניות", באתר הארץ, 20 במאי 2013
  9. ^ דו"ח כספי
  10. ^ יעל אודם, ‏בקרוב: תואר דוקטור מהמרכז הבינתחומי, באתר ‏מאקו‏, 20 במרץ 2018
  11. ^ המל”ג אישרה את פתיחת התוכנית לדוקטורט במשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה, באתר המועצה להשכלה גבוהה;
    אתר למנויים בלבד ליאור דטל, המהפכה הושלמה: תואר שלישי בבינתחומי - כבר השנה, באתר TheMarker‏, 18 בנובמבר 2018
  12. ^ בשנת ה-25 להקמתו: המרכז הבינתחומי הרצליה העניק לראשונה תוארי דוקטור לשם כבוד, באתר האוניברסיטה
  13. ^ ליטל דוברוביצקי, המאבק לשינוי השם של המרכז הבינתחומי עולה מדרגה - ומגיע לביהמ"ש, באתר כלכליסט, 8 בספטמבר 2020
  14. ^ תואר שני, באתר האוניברסיטה
  15. ^ המרכז הבינתחומי הרצליה הוסמך לפתוח תכניות ללימודי דוקטורט במדעי המחשב ובפסיכולוגיה, באתר האוניברסיטה
  16. ^ בקשת המרכז הבינתחומי בהרצליה לפתוח תכנית לימודים לתואר שלישי (Ph.D) בפסיכולוגיה, באתר המועצה להשכלה גבוהה
  17. ^ אתר למנויים בלבד ליאור דטל, שלום לבינתחומי: אחרי ויצמן ובן גוריון - גם רייכמן מקבל אוניברסיטה על שמו, באתר TheMarker‏, 1 ביוני 2020
  18. ^ האסיפה הכללית של הבינתחומי הרצליה החליטה על עדכון שמו לאוניברסיטת רייכמן, באתר האוניברסיטה(הקישור אינו פעיל)
  19. ^ נועם (דבול) דביר, המועצה להשכלה גבוהה קבעה: הבינתחומי בהרצליה יוכר כאוניברסיטה, באתר ישראל היום, 17 באוגוסט 2021
  20. ^ http://www.runi.ac.il, בית ספר אריסון למנהל עסקים | אוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה), באתר www.runi.ac.il
  21. ^ תואר שלישי במדעי המחשב, באתר האוניברסיטה (באנגלית)
  22. ^ תואר שלישי בפסיכולוגיה, באתר האוניברסיטה (באנגלית)
  23. ^ בית ספר דינה רקנאטי לרפואה (בהקמה), באתר אוניברסיטת רייכמן;
    אתר למנויים בלבד רוני לינדר, 90 אלף שקל לשנה ובלי גופות: תוכנית לימודי הרפואה של אוניברסיטת רייכמן, באתר הארץ, 29 ביוני 2023
  24. ^ אדיר ינקו, אוניברסיטת רייכמן קיבלה אישור לבית ספר לרפואה: כמה יעלה ללמוד שם?, באתר ynet, 12 בנובמבר 2024
  25. ^ אתר כנס הרצליה והמכון למדיניות ואסטרטגיה
  26. ^ המכון למדיניות נגד טרור (ICT) בבינתחומי קיים את הכנס הבינלאומי השנתי ה-17, באתר האוניברסיטה
  27. ^ המרכז לחקר הפסיכולוגיה של האינטרנט (CIP), באתר האוניברסיטה
  28. ^ מכון אספר לדיפלומטיה במדיה חדשים, באתר האוניברסיטה
  29. ^ מכון גזית-גלוב לחקר נדל"ן, באתר האוניברסיטה
  30. ^ Daniel Pearl International Journalism Institute (באנגלית)
  31. ^ miLAB - בית ספר סמי עופר לתקשורת, באתר האוניברסיטה
  32. ^ המעבדה לחקר מציאות מתקדמת (ARL), באתר האוניברסיטה
  33. ^ בית, באתר מרכז מיטיב
  34. ^ המרכז לחקר המוח והתפתחות האדם, באתר האוניברסיטה
  35. ^ היחידה ללקויות למידה והפרעות קשב, באתר היחידה ללקויות למידה והפרעות קשב (באנגלית)
  36. ^ ד"ר נועה אלבלדה, דף הבית, באתר מרכז סגול למוח ותודעה
  37. ^ מכון אהרן למדיניות כלכלית - ע"ש אהרן דוברת ז"ל, באתר האוניברסיטה
  38. ^ מכון צבי מיתר, באתר האוניברסיטה
  39. ^ המכון לחירות ואחריות, באתר האוניברסיטה
  40. ^ מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים, באתר אוניברסיטת רייכמן
  41. ^ מרכז הדימות ע"ש רות ומאיר רוזנטל, ‏אוניברסיטת רייכמן
  42. ^ מרכז סגול למוח ותודעה, באתר אוניברסיטת רייכמן
  43. ^ מכון ברוך איבצ'ר למוח, קוגניציה וטכנולוגיה, באתר אוניברסיטת רייכמן
  44. ^ מכון Scojen לביולוגיה סינתטית, באתר אוניברסיטת רייכמן
  45. ^ מרכז אריסון ל-ESG, באתר אוניברסיטת רייכמן
  46. ^ המרכז לחדשנות, באתר אוניברסיטת רייכמן
  47. ^ המוזיאון לתקשורת במרכז הבינתחומי
  48. ^ גן הפסלים, באתר אוניברסיטת רייכמן
  49. ^ Zell program - alumni, אוניברסיטת רייכמן
  50. ^ תוכנית צבי מיתר לחדשנות טכנולוגית, באתר אוניברסיטת רייכמן
  51. ^ שכר הלימוד, באתר האוניברסיטה
  52. ^ נמרוד בוסו, 15 מ"ר ב-2,500 שקל לחודש: מעונות הבינתחומי בהרצליה קיבלו היתר אכלוס, באתר כלכליסט, 26 בספטמבר 2018
  53. ^ תרומה לקהילה, באתר האוניברסיטה
  54. ^ המערך ההתנסותי, באתר אוניברסיטת רייכמן
  55. ^ שוב"ל - שווה בלימודים, באתר אוניברסיטת רייכמן
  56. ^ כולנא, באתר אוניברסיטת רייכמן
  57. ^ דרך האתגר ודרך הגלים, באתר אוניברסיטת רייכמן
  58. ^ דור שלישי לגיל השלישי, באתר אוניברסיטת רייכמן
  59. ^ אגודת הסטודנטים
  60. ^ אתר אגודת הסטודנטים - המרכז הבינתחומי הרצליה


אוניברסיטאות בישראל
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל • האוניברסיטה העברית בירושלים • מכון ויצמן למדע • אוניברסיטת בר-אילן • אוניברסיטת תל אביב • אוניברסיטת חיפה • אוניברסיטת בן-גוריון בנגב • האוניברסיטה הפתוחה • אוניברסיטת אריאל בשומרון • אוניברסיטת רייכמן
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אוניברסיטת_רייכמן&oldid=39963919"