הזכות לדיור
הזכות לדיור נאות היא אחת מזכויות האדם המוכרות במשפט הבינלאומי. בסעיף כ"ה להכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם מצוינת הזכות של כל אדם לרמת חיים נאותה, לרבות דיור:
כל אדם זכאי לרמת חיים נאותה לבריאותם ולרווחתם שלו ושל בני ביתו, לרבות מזון, לבוש, שיכון, טיפול רפואי, שירותים סוציאליים כדרוש וזכות לביטחון במקרה של אבטלה, מחלה, אי כושר לעבודה, אילמון, זיקנה או מחסור אחר בנסיבות שאינן תלויות בו.
— הכרזה לכל באי העולם בדבר זכויות האדם
הגדרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אמנם, ההכרזה אינה מסמך מחייב, אך היא שימשה בסיס לאמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות. האמנה אומצה בעצרת הכללית של האומות המאוחדות בשנת 1966 ונכנסה לתוקף בשנת 1976, ישראל אשררה את האמנה רק ב-1991. האמנה מגדירה בסעיף 11 את הזכות לדיור כ"זכות לגור במקום כלשהו בביטחון, שלום וכבוד".[1] הוועדה לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות פירטה במסמך את הזכות לדיור הכוללת: "פרטיות נאותה, מרחב נאות, ביטחון נאות, תאורה ואוורור נאותים, תשתית בסיסית ראויה ומיקום נאות מבחינת מקום העבודה ושירותים – כל זאת במחיר סביר".[2] הזכות לדיור נאות אמורה להבטיח לכל אדם דיור בר השגה, שוויון בדיור ונגישות לקבוצות עם צרכים מיוחדים, תנאי פרטיות ומרחב מחיה הולמים, חזקת מגורים מוגנת והגנה משפטית מפני פינוי שרירותי ונגישות לשירותים ותשתיות כגון תעסוקה, בריאות, בתי ספר, תשתיות ושירותים חברתיים אחרים בסביבת אזור מקום מגוריו, בסביבה שאינה מזוהמת. כמו כן, לכל אדם הזכות לבחור את מקום מגוריו כרצונו.[3]
הזכות לדיור מופיעה ביותר מחמישים חוקות או חוקי יסוד של מדינות. אולם, כמו זכויות אדם אחרות, ובמיוחד זכויות חברתיות, גם הזכות לדיור נאות אינה מוחלטת, וחובתה של מדינה לממשה מוגבלת למשאבים שהממשלה מחליטה להשקיע בתחום. כמו כן אין לוחות זמנים מחייבים ליישום והוא יכול להיות הדרגתי. בנוסף, גם התפיסה הכלכלית של הממשלה וההגדרה של תפקיד המדינה בחברה, משפיעים רבות על מימוש הזכות לדיור.[4]
הביטוי בפועל של הזכות לדיור יכול לבוא בשני אופנים: אוניברסלי או סלקטיבי. במדיניות סלקטיבית הזכות לדיור תבוא לידי ביטוי בכך שהמדינה תשאף לספק פתרונות דיור למשקי בית עם אמצעים פחותים מחוץ לשוק הדיור הכללי. במדיניות אוניברסלית זכות כזו תבוא לידי ביטוי בכך שהמדינה תתקן את שוק הדיור הכללי כך שהשוק יכול לספק דיור לכל סוגי משקי הבית, ללא קשר למצבם הכלכלי.[5]
פגיעה בזכות לדיור
[עריכת קוד מקור | עריכה]פגיעה מכוונת בזכות לדיור נחשבת לפגיעה בזכויות אדם בסיסיות. כאשר זו נעשית בקנה מידה רחב, נעשה לעיתים שימוש במונח דומיסייד (Domicide), שפירושו "השמדת סביבת המגורים" והוא כולל הרס מבנים ותשתיות שהופך את השטח לבלתי ראוי למגורים. מקרים בולטים של דומיסייד התרחשו בהפצצת דרזדן, בפעילות הקמר רוז' במהלך רצח העם בקמבודיה, בהפצצת צנעא במהלך מבצע סופה נחרצת, בהפצצות צבא סוריה על חלב במלחמת האזרחים בסוריה, בקרב אירפין ובקרב מריופול. על פי מספר ארגוני זכויות אדם בין-לאומיים, במהלך מלחמת חרבות ברזל ישראל המיטה חורבן מכוון על עזה, ועל כן גם היא מואשמת בדומיסייד[6]. הדווח המיוחד של האו״ם לנושא דיור נאות, באלאקרישנאן ראג׳אגופאל, התייחס לדומיסייד בהקשר לפעולות ישראל כבר בדו״ח שלו לעצרת הכללית בשנת 2022.[7]
בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]מדינת ישראל, כמו מרבית מדינות העולם, קיבלה על עצמה התחייבות לכבד את הזכות לדיור, המוגנת באמנות בינלאומיות, ובמיוחד באמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות, שישראל צד לה.
מאז נחקק חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו בשנת 1992, חזר בית המשפט העליון ופסק, כי היעדר קורת גג עולה כדי פגיעה בכבודו של אדם, וכי "אדם המתגורר בחוצות ואין לו דיור, הוא אדם שכבודו כאדם נפגע"[8], וכן "הזכות למדור - כחלק מן הזכות למינימום תנאי קיום אנושיים - נתפסת גם היא כזכות יסוד בעלת תוקף חוקתי"[9].
סוגיה זו עלתה כאחת הסוגיות המרכזיות במערכת הבחירות לכנסת העשרים. בקמפיינים עסקו המפלגות השונות בהצעת פתרונות למשבר הדיור אשר יסייעו בהוזלת מחירי הדירות, כגון: קיצור זמן אישורים להיתרי בנייה, חקיקת חוקים לשכירות הוגנת, פירוק מונופול מקרקעי ישראל ועוד.
בכל עירייה קיים "מנהלת יחידה לדיור", בנוסף לעמידר בהם ניתן להיוועץ ולהפנות מחוסרי דיור לצורכי שיקום.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דיור ושיכון, באתר כל זכות
- סקירה על שוק הדיור בישראל בפודקאסט "ערך מוסף", 13/5/2016
- הצעות חוק עדכניות בנושא דיור ומשכנתאות
- פסיקות בנושא הזכות לדיור, באתר המרכז האקדמי למשפט ולעסקים
- דיור בהישג יד בישראל - בלוג קואליציית גופים חברתיים ואקדמיים העוסקים בנושא
- גיל גן-מור, הנדל"ניסטית - הפרה של הזכות לדיור על ידי מדינת ישראל, דו"ח של האגודה לזכויות האזרח, יולי 2008
- "נגישות לדיור צריכה להיות עדיפות לאומית", באתר ynet, 3 בינואר 2006
- הזכות לדיור, באתר ארגון האומות המאוחדות (באנגלית)
- אבי נוב, האם יש זכות לדיור?, באתר News1 מחלקה ראשונה, 13 באוגוסט 2011
- האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות, באתר משרד המשפטים (אנגלית ועברית)
- ארג'ון אפדוראי, דיור ותקווה: להיות בבית בעולם, אתר העוקץ
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ האמנה בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות, כתבי אמנה 31 עמ' 205.
- ^ Committee on Economic, Social and Cultural Rights, General Comment 4, The right to adequate housing
- ^ The Right to Adequate Housing, Office of the United Nations High Commissioner for Human Rights
- ^ The Case for a Right to Housing, Chester Hartman, Housing Policy Debate Volume 9, Issue 2, 1998
- ^ Bo Bengtsson, Housing as a Social Right: Implications for Welfare State Theory, Scandinavian Political Studies 24, 2001, עמ' 255–275 doi: 10.1111/1467-9477.00056
- ^
נטע אחיטוב, בעקבות החורבן בעזה, בעולם מגדירים פשע נגד האנושות מסוג חדש: דומיסייד, באתר הארץ, 4 בינואר 2024
- ^ Balakrishnan Rajagopal, The right to adequate housing during violent conflict (עמ' 20-21), United Nations, A/77/190, פסקה 81, 19 ביולי 2022 (באנגלית)
- ^ רע"א 4905/98 יוסי גמזו נ' נעמה ישעיהו, ניתן ב-19.3.2001
- ^ ע"א 9136/02 מיסטר מאני ישראל נ' רייז (2004)
