דן קדר
דן קדר | |
לידה |
17 בספטמבר 1929 תל-אביב, פלשתינה (א"י) |
---|---|
פטירה | 26 בספטמבר 2008 (בגיל 79) |
מדינה | ישראל |
מקום קבורה | בית העלמין ירקון |
תקופת הפעילות | 1949–2008 (כ־59 שנים) |
דן קֵדר (17 בספטמבר 1929 – 26 בספטמבר 2008) היה צייר, מורה, במאי ושחקן תיאטרון ישראלי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קדר נולד בתל אביב בשנת 1929, כבן יחיד להוריו. למד בבית הספר היסודי תל נורדוי ובתיכון חדש. היה פעיל בתנועת השומר הצעיר, אותה תיאר בראיון "תנועת הנוער השומר הצעיר עיצבה את האופי שלי, זאת הייתה האוניברסיטה שלי"[1].
כבר כתלמיד תיכון התבלט הן בציור והן במשחק, ולאחר שסיים את לימודיו, השתתף בסדנאות לציירים צעירים. בנוסף ביים מערכונים ב"שומר הצעיר". בצבא שירת בחיל התותחנים[2][3].
קריירה בתיאטרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שהשתחרר מהצבא, הצטרף לקיבוץ הראל אך עזב לאחר שנתיים, ובשנת 1953 התקבל לבית הספר הדרמטי של התיאטרון הקאמרי וסיים כאחד החניכים המצטיינים. במשך שלוש שנים המשיך לשחק במחזות שונים בתיאטרון, עד שנשלח ללמוד בימוי במשך שנה בבית הספר לתיאטרון "אולד וויק" בבריסטול (אנ'). בתום לימודיו ביים בהצלחה בתיאטרון בלונדון את "דון פרלימפלין ואשת הסנדלר הנפלאה" מאת פדריקו גארסיה לורקה. מנהל הקאמרי יוסף מילוא שמע על הצלחת הפקה זו, וביקש מקדר שיחזור לישראל לביים אותה בקאמרי[4].
לאחר שחזר בשנת 1957 היה אמור לביים מיד את "דון פרלימפלין ואשת הסנדלר הנפלאה", אך סכסוכים פנימיים עיכבו את הפקתה. היא עלתה בתחילת 1958[5], אך באותה עת התחולל בקאמרי "מרד" זוטא נגד ניהולו של יוסף מילוא, השחקנים לא השקיעו מאמץ בהצגה, היא קיבלה ביקורות צוננות, ירדה לאחר זמן קצר, וקדר עזב את הקאמרי[6]. בהמשך הקריירה ביים הפקות קטנות ולהקות צבאיות, ולא ביים יותר בתיאטרון הרפרטוארי[4].
בשנת 1958 ביים את "הטיסה לירח" מחזה מאת עמוס אריכא בתיאטרון לילדים[7], וגם ביים מופע של להקת פיקוד מרכז בשם "האדם הנכון במקום הנכון" שכתב יגאל מוסינזון, בה כיכבו אילי גורליצקי ועודד קוטלר[8].
בשנת 1959 ביים ועיצב את התפאורה למחזה "לבדו בתוך הלילה" מאת יגאל מוסינזון, שעלה ב"תיאטרון סדן"[9].
בתחילת שנות ה-60 החל ללמד במשרה מלאה בחוגי דרמה בבתי הספר התיכוניים של תל אביב, כעובד עיריית תל אביב[4]. ב-1961 מונה כמנהל אדמיניסטרטיבי של בית הספר למשחק "בית צבי"[10], אך עזב לאחר שנה בתפקיד[4]. בין תלמידיו בחוגי הדרמה היו מבקר התיאטרון מיכאל הנדלזלץ ובמאי התיאטרון עמרי ניצן ומיכה לבינסון[11].
בשנת 1963 ביים את המופע "גשר פתוח", סדרת מערכונים שכתב יוסף מונדי ועלתה בתיאטרון "בימת השניים" של חינה רוזובסקה ויוסף לוי[12]. באותה שנה גם הקים את "תיאטרון טרקלין" שהעלה ערב מערכונים עם מרים נבו ותיאודור תומא[13].
קריירת ציור
[עריכת קוד מקור | עריכה]קדר למד ציור כילד אצל אהרון אבני, ולאחר מכן אצל יחזקאל שטרייכמן, אביגדור סטימצקי. אחר כך למד בבצלאל אצל מרדכי ארדון.
בשנת 1949 השתתף לראשונה בתערוכה של ציירים ופסלים צעירים בתל אביב, בה השתתפו אמנים נוספים בני דורו, בהם: דני קרוון, דוד פלומבו ואביגדור אריכא[14].
בפברואר 1951, השתתף בתערוכה הראשונה של קבוצת העשרה, בבית אגודת הציירים והפסלים בתל אביב[15], שבאפריל 1951 הוצגה גם בבית האמנים בירושלים[16]. לאחר מכן קדר לא היה פעיל יותר בקבוצה.
במשך שנים רבות עסק קדר בציור באופן חלקי בשעות הפנאי, אך ב-1969 החליט לנטוש את הקריירה בתיאטרון ולהתמקד בציור.
בשנת 1995, בעקבות רצח רבין, יצר את המיצב "על פני תהום", המורכב מ-12 ציורים. במלאת 10 שנים לרצח תרם את המיצב לגלריית קמפוס חנקין בתיאטרון חולון, כתערוכת קבע ש"מוקדשת לתהום שנפערה בחברה הישראלית עם הרצח", כפי שנכתב בדף התערוכה[17].
בשנת 2005 יצא לאור הספר "דן קדר מצייר: משלי לה פונטיין" שכלל כ-36 ממשלי לה פונטיין בתרגום של ראובן וימר[18]. במקביל עלתה באולם מסקין ב"הבימה" תערוכה של 36 הציורים שנעשו בעקבות משלי לה פונטיין[19].
במאי 2008 הציג את התערוכה האחרונה שלו, לאחר שבמשך שלוש שנים סבל ממחלה ועבר מספר ניתוחים, החליט להפסיק את הטיפולים לצייר 20 עבודות גדולות, המקיימות תמונת ראי סמלית לספרו של ידידו אמיל חביבי "האופסימיסט" .
נפטר בתל אביב ב-2008. הובא למנוחות בבית העלמין ירקון[20].
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]היה נשוי לאוצרת ציונה קדר ואב לשלושה. בנו יובל קדר, צייר, ובתו יסמין קדר, זמרת ושחקנית.
ספרי יצירתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלבומים וקטלוגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דן קדר 1968–1979: ציורי שמן, ירושלים: כתר, 1979. (אלבום תמונות)
- דן קדר – לצייר; אוצר התערוכה: מאיר אהרונסון, רמת גן: המוזיאון לאמנות ישראלית, 1988. (תערוכה שנערכה מ-18.6.1988)
- "Dialogue" :an exhibition of original paintings, Great Neck, N.Y.: Aviv International Fine Art Gallery, 1989.
- גנבו לי את הים: דן קדר; אוצרת: מאירה פרי-להמן, ירושלים: מוזיאון ישראל, 1994. (תערוכה שנערכה באוגוסט 1994)
- פולסא דנורא: ציורים: 1996–1997; מאמר מבוא: מנשה קדישמן, תל אביב: אגודת הציירים והפסלים בישראל, 1997.
- הכול זורם: ציורים, תל אביב: בית סותבי'ס, 2001. (קטלוג)
- פילגש בגבעה: ... פוליפטיכון 2001–2002; מאמר מבוא: יוסי אלפי, גבעתיים: תיאטרון גבעתיים, 2002. (16 במרץ–30 באפריל 2002)
- דן קדר - הפרחת השממה וכדומה ---; אוצר: יובל קדר, תל אביב: גלריה גרשטיין, 2008. (תערוכה שנערכה מכ"ה באייר תשס"ח, 30 במאי 2008)
איורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ליאופולד סידאר סנגור (נשיא סנגאל), טוטם: מבחר שירים; תרגום: איתמר אבן-זוהר, אהרן אמיר, חיים גורי, אריה לרנר, שמשון ענבל; עריכה: שמשון ענבל; עטורים: דן קדר; עצוב האותיות: אמציה כ"ץ, תל אביב: עקד, תשכ"ה. (עברית וצרפתית עמוד מול עמוד)
- יבי, חולם הייתי ועולם אחר רציתי: שירים ומכתמים; ציורים: דן קדר; מבוא: שלמה שבא, [תל אביב? : חמו"ל, 1994].
- דן קדר מצייר משלי לה-פונטיין: ל"ו משלים אהובים; עברית: ראובן וימר, תל אביב: דורון ספרים, תשס"ו 2006.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דן קדר, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
- דן קדר, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- מציוריו באתר artnet
כתבות על תערוכותיו
- תערוכות: דן קדר (בגלריה ע"ש צ'מרינסקי, ת"א), דבר, טורים 1–2, 29 במרץ 1968
- יעקב העליון, תערוכת ציורים של דן קדר, מעריב, 2 בנובמבר 1969
- א. ה., תיחכום אינטלקטואלי (דן קדר בגאלריה "רנה דרום"), דבר, 10 בנובמבר 1972, המשך
- אריאלה הראל, כיין המשומר (דן קדר – גאלריה רוזנפלד, תל־אביב), דבר, 5 באוקטובר 1973
- סוריאליזם אקטואלי: דן קדר באולם הכניסה של בית "הבימה", דבר, 9 בנובמבר 1979
- משה בן-שאול, מגדלור קורץ בקניון, מעריב, 17 בינואר 1986
לאחר מותו
- מיה סלע, כרוניקה של מוות: הראיון האחרון של דן קדר ז"ל, myney תל אביב-יפו, 2 באוקטובר 2008
- מיכאל הנדלזלץ, וכך שעה שעה הבשל נבשיל, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2008
- דן קדר, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- דן קדר, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מיה סלע, כרוניקה של מוות: הראיון האחרון של דן קדר ז"ל, myney תל אביב-יפו, 2 באוקטובר 2008.
- ^ בין מסך למסך: לבדו... ללא תיאטרון,, מעריב, 14 באוגוסט 1959
- ^ הסודות של דן קדר, מעריב, 1 בנובמבר 1979
- ^ 1 2 3 4 שרגא הר-גיל, ערב ערב: דן קדר: "אינני מתגעגע לתיאטרון",, מעריב, 7 באפריל 1970
- ^ ד. ארב, גרסיה לורקה על במת הקאמרי, קול העם, 17 בינואר 1958
- ^ מיכאל הנדלזלץ, שום דבר לא השתנה בעולם התיאטרון בישראל, באתר הארץ, 27 באפריל 2015
- ^ הצגות ה"תיאטרון לילדים", הארץ, 6 במרץ 1958
- ^ הצגת להקת פיקוד מרכז, הארץ, 10 בינואר 1958
- ^ חיה קדמון, "הנרקומן לבדו בתוך הלילה" בתיאטרון "סדן", קול העם, 14 באוגוסט 1959
- ^ בי"ס גבוה לאמנות הבמה ייפתח ב"בית צבי", הַבֹּקֶר, 17 בינואר 1961
- ^ מיכל גוברין, עמרי ניצן, 2021-1950 | אזהרה אימתנית מפני "התיאטרון המת", באתר הארץ, 2 באוגוסט 2021
- ^ "גשר פתוח" ־ מעגל סגור, קול העם, 9 באוקטובר 1963
- ^ הצגת בכורה של תיאטרון חדש, למרחב, 22 ביולי 1963
- ^ בנימין תמוז, ציירים ופסלים צעירים, הארץ, 30 בספטמבר 1949
ד"ר ליזטה לוי, תערוכת הצעירים: בביתן הציירים והפסלים בתל־אביב, דבר, 7 באוקטובר 1949 - ^ ליזטה לוי, עשרה ציירים צעירים, דבר, 2 במרץ 1951
- ^ ישורון קשת, תערוכת העשרה בירושלים, הארץ, 26 באפריל 1951
- ^ דנה גילרמן, תערוכות חדשות, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2005
- ^ ילדים ונוער, באתר הארץ, 23 בינואר 2006
- ^ דנה גילרמן, תערוכות חדשות, באתר הארץ, 28 בדצמבר 2005
- ^ כתב "הארץ", הצייר דן קדר הלך לעולמו, באתר הארץ, 28 בספטמבר 2008