דיוויזיית המילואים ה-48 (האימפריה הגרמנית)
 | |
| סמל מפקדת דיוויזיה בצבא הקיסרי הגרמני | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 הקיסרות הגרמנית |
| שיוך |
 צבא הקיסרות הגרמנית |
| סוג | דיוויזיה |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 25 באוגוסט 1914 – 9 בפברואר 1919 (4 שנים) |
| מלחמות | מלחמת העולם הראשונה |
| פיקוד | |
| מפקדים | מפקדים |
דיוויזיית המילואים ה-48 (בגרמנית: 48. Reserve-Division) הייתה דיוויזיה של צבא הקיסרות הגרמנית. הדיוויזיה לחמה במלחמת העולם הראשונה, ופורקה עם סיומה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדיוויזיה הוקמה בספטמבר 1914 ואורגנה במהלך החודש הבא, והגיעה לקו באוקטובר.[1] היא הייתה חלק מהגל הראשון של דיוויזיות חדשות שהוקמו בתחילת מלחמת העולם הראשונה, דיוויזיות המילואים ה-43 עד ה-54. הדיוויזיה הייתה חלק מקורפוס המילואים ה-24.
דיוויזיית המילואים ה-48 הייתה מעורבת יחסית, אך הגיעה בעיקר מהמחוזות הצבאיים ה-11 וה-18. רגימנטים המילואים ה-221 וה-222 הוקמו בדוכסות הגדולה של הסן. רגימנט המילואים ה-223 גויס במחוז הפרוסי הסן-נסאו, עם גדוד אחד בשניהם משטחי נסיכות הבוחר מהסן לשעבר, דוכסות נסאו והעיר פרנקפורט אם מיין. רגיינט המילואים ה-224 היה ממדינות תורינגיה ומהמחוז הפרוסי סקסוניה. לאחר שרגימנט המילואים ה-224 הועבר לדיוויזיית הרגלים ה-215, דיוויזיית המילואים ה-48 הפכה ליחידה הסיאנית אפילו יותר.
דיוויזיית המילואים ה-48 לחמה תחילה בחזית המערבית, ונכנסה לקו באוקטובר בין המז למוזל. לאחר מכן היא עברה לאזור פלנדריה וארטואה בהתקדמות צפונה הידועה בשם המרוץ אל הים. היא נלחמה בליל בסוף אוקטובר ובאיפר עד נובמבר. בסוף נובמבר הועברה הדיוויזיה לחזית המזרחית. היא נלחמה במספר קרבות, כולל קרב לודז' בחורף 1914, ולאחר מכן השתתפה במרדף אחר הרוסים מקרפטיה ומגליציה האוסטרית, לאחר מתקפת גורליצה-טרנוב. הדיוויזיה נותרה בלוחמת חפירות ובקרבות שונים בחזית המזרחית לאחר מכן, והתמודדה עם חלק ממתקפת ברוסילוב ב-1916. מאוקטובר 1916 עד אפריל 1917 צורפה הדיוויזיה לארמייה האוסטרו-הונגרית השלישית, ולאחר מכן צורפה לארמייה האוסטרו-הונגרית השנייה. במאי 1917 חזרה הדיוויזיה לחזית המערבית, והחזיקה את הקו ליד ורדן, מול המתקפה הצרפתית שם באוגוסט וספטמבר. הדיוויזיה הייתה בתעלות בלורן מסוף ספטמבר עד תחילת דצמבר 1917, ולאחר מכן באלזס עילית עד אמצע פברואר 1918. לאחר מכן היא נכנסה לעתודת הצבא עד אפריל, אז נכנסה לקו באזורי פלנדריה וארטואה. היא נשארה בלחימה בחלק הצפוני של החזית המערבית עד תום המלחמה. הדיוויזיה פורקה ב-1919 במהלך פירוז הצבא הגרמני לאחר מלחמת העולם הראשונה.
ב-1917 דירג המודיעין של בעלות הברית את הדיוויזיה כדיוויזיה בינונית. בשנת 1918 היא דורגה כדיוויזיה מדרג שני.[1] [2]
מפקדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גנרל-לויטננט פרדיננד פון האן (25 באוגוסט 1914 עד 7 ביוני 1915)
- גנרל-לויטננט הרמן פון אופלן-ברוניקובסקי (8 ביוני 1915 עד 25 במאי 1917)
- גנרל-מיור קונרד פון היפל (26 במאי 1917 עד 9 בפברואר 1919)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Ruhmeshalle unserer Alten Armee. Herausgegeben auf Grund amtlichen Materials des Reichsarchivs, Militär-Verlag, Berlin 1927, S. 66, 113–114.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 48. Reserve-Division (Chronik 1914-1918)
- ^ Histories of Two Hundred and Fifty-One Divisions of the German Army which Participated in the War (1914-1918), compiled from records of Intelligence section of the General Staff, American Expeditionary Forces, at General Headquarters, Chaumont, France 1919 (1920), pp. 479-482.
דיוויזיות צבא הקיסרות הגרמנית 
| |||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| דיוויזיות המשמר | 1 • 2. • פרשים | ||||||||||||||||||||||
| דיוויזיות כלליות | 1 • 2 • 3 • 4 • 5 • 6 • 7 • 8 • 9 • 10 • 11 • 12 • 13 • 14 • 15 • 16 • 17 • 18 • 19 • 20 • 21 • 22 • 23 • 24 • 25 • 26. • 27 • 28 • 29 • 30 • 31 • 32 • 33 • 34 • 35 • 36 • 37 • 38 • 39 • 40 • 41 • 42 | ||||||||||||||||||||||
| דיוויזיות בוואריות | 1 • 2 • 3 • 4 • 5 • 6 | ||||||||||||||||||||||
| יחידות נוספות במלחמת העולם הראשונה |
| ||||||||||||||||||||||