לדלג לתוכן

הדיוויזיה העשירית (האימפריה הגרמנית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הדיוויזיה העשירית
10. Division
סמל מפקדת דיוויזיה בצבא הקיסרי הגרמני
סמל מפקדת דיוויזיה בצבא הקיסרי הגרמני
פרטים
מדינה הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית הקיסרות הגרמנית
שיוך צבא הקיסרות הגרמנית
סוג דיוויזיה
בסיס האם פוזנן עריכת הנתון בוויקינתונים
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 5 בנובמבר 18168 בינואר 1919 (102 שנים)
מלחמות מלחמת העולם הראשונה
פיקוד
מפקד נוכחי August von Hedemann עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הדיוויזיה העשיריתגרמנית: 10. Division) הייתה דיוויזיה של צבא הקיסרות הגרמנית. הדיוויזיה לחמה במלחמת אוסטריה–פרוסיה, מלחמת צרפת–פרוסיה ובמלחמת העולם הראשונה, ופורקה עם סיומה.

הדיוויזיה הוקמה בפוזן בנובמבר 1816 כחטיבה, הפכה לדיוויזיה ה-9 ב-5 בספטמבר 1818, והפכה מחדש לדיוויזיה ה-10 ב-28 בפברואר 1820. חיילי הדיוויזיה גויסו מפרובינציית שלזיה, ובפרט מאזור גלוגאו. ב-1866 לחמה הדיוויזיה במלחמת אוסטריה–פרוסיה כחלק מהארמייה השנייה בפיקוד פרידריך, נסיך הכתר של פרוסיה. ב-27 ביוני היא הביסה כוח אוסטרי גדול בקרב נאחוד. למחרת היא זכתה בניצחון נוסף בקרב סקאליץ ויום לאחר מכן בניצחון נוסף, ובהמשך לחמה בהצלחה גם בקרב קניגרץ.

בין השנים 18701871 השתתפה הדיוויזיה במלחמת צרפת–פרוסיה כחלק מהארמייה השלישית בפיקוד פרידריך, נסיך הכתר של פרוסיה. הדיוויזיה לחמה בקרב וייסמבורג, קרב וורת, קרב סדאן והמצור על פריז.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה באוגוסט 1914 הייתה הדיוויזיה חלק מהקורפוס ה-5 בפיקוד הרמן פון שטרנץ, אשר היה חלק מהארמייה החמישית. הדיוויזיה לחמה במהלך המערכה על הגבולות, ובכלל זה בקרב הארדנים. לאחר מכן לחמה הדיוויזיה בקרבות שונים בחזית המערבית, ובכלל זה בקרב ורדן, ולאחר מכן לחמה במהלך הקרב השני על האן. לאחר מכן השתתפה הדיוויזיה במתקפת האביב הגרמנית, ובכלל זה במהלך הקרב השלישי על האן והקרב השני על המארן, ולאחר מכן השתתפה בלחימה כנגד מתקפת מאה הימים של מדינות ההסכמה, ובכלל זה בקרב סן מייל ובקרבות בלורן. לאחר המלחמה חזרה הדיוויזיה לגרמניה, ובינואר 1919 פורקה הדיוויזיה.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Ruhmeshalle unserer Alten Armee. Herausgegeben auf Grund amtlichen Materials des Reichsarchivs, Militär-Verlag, Berlin 1927, S. 66, 113–114.