לדלג לתוכן

דיוויזיית המילואים ה-44 (האימפריה הגרמנית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דיוויזיית המילואים ה-44
44. Reserve-Division
סמל מפקדת דיוויזיה בצבא הקיסרי הגרמני
סמל מפקדת דיוויזיה בצבא הקיסרי הגרמני
פרטים
מדינה הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית הקיסרות הגרמנית
שיוך צבא הקיסרות הגרמנית
סוג דיוויזיה
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 25 באוגוסט 191416 בדצמבר 1918 (4 שנים)
מלחמות מלחמת העולם הראשונה
פיקוד
מפקדים מפקדים

דיוויזיית המילואים ה-44גרמנית: 44. Reserve-Division) הייתה דיוויזיה של צבא הקיסרות הגרמנית. הדיוויזיה לחמה במלחמת העולם הראשונה, ופורקה עם סיומה.

הדיוויזיה הוקמה באוגוסט 1914 והתארגנה במהלך החודשיים הבאים.[1] היא הייתה חלק מהגל הראשון של דיוויזיות חדשות שהוקמו בתחילת מלחמת העולם הראשונה, דיוויזיות המילואים ה-43 עד ה-54. הדיוויזיה הייתה חלק מקורפוס המילואים ה-22 וגויסה בעיקר בפרובינציית ברנדנבורג הפרוסית, אך רגימנט המילואים ה-208 הוקם בפרובינציית הנובר ודוכסות בראונשווייג.

דיוויזיית המילואים ה-44 לחמה תחילה בחזית המערבית, נלחמה על האיזר באוקטובר-נובמבר 1914 והסתערה על דיקסמוד באמצע נובמבר. היא נותרה בלוחמת החפירות לאורך האיזר עד יוני 1915, ונלחמה סביב איפר באפריל-מאי. ביוני היא הועברה לחזית המזרחית. היא נלחמה במתקפת גורליצה-טרנוב, כולל קרב למברג ב-1915 וההסתערות על ברסט-ליטובסק. לאחר מכן השתתפה במערכה הסרבית. לאחר המערכה היא נשארה בעתודה עד שחזרה לחזית המערבית בפברואר 1916. לאחר מכן היא נלחמה בקרב ורדן. ביולי 1916 לחמה הדיוויזיה בקרב על הסום, ובאפריל 1917, היא נלחמה בקרב השני על האם, הידוע גם בשם קרב שמפאן השלישי (ולפי הגרמנים בתור הקרב הכפול על האן ובשמפאן). לאחר מכן, הדיוויזיה נכנסה לחפירות סביב ורדן, ונשארה שם עד אוקטובר 1917, אז הצטרפה לקרב פשנדל. הדיוויזיה נשארה אז בקו בעיקר סביב פלנדריה עד ספטמבר 1917, אז הועברה ללורן. היא סיימה את המלחמה בעמדת אנטוורפן/מז של הגרמנים. ב-1918, המודיעין של מדינות ההסכמה דירג את הדיוויזיה כדיוויזיה מדרגה ראשונה, למרות שב-1917 הוא ציין ליקויים בתפקוד הדיוויזיה כדיוויזיית תקיפה.[1] [2] הדיוויזיה פורקה בשנת 1919 במהלך פירוז הצבא הגרמני לאחר מלחמת העולם הראשונה.

  • גנרל-לויטננט אויגן פון דורר (25 באוגוסט 1914 – 2 באפריל 1916)
  • גנרל-מיור קרל פון ויכמן (3 באפריל 1916 – 17 ביוני 1916)
  • גנרל-לויטננט קורט כריסטוף פון פלקרזאמב (21 בספטמבר 1916 – 19 באוגוסט 1917)
  • גנרל-לויטננט אנטון ברון דיגאון פון מונטטון (20 באוגוסט 1917 – 15 במרץ 1918)
  • גנרל-מיור אוטו האס (16 במרץ 1918 – 16 בדצמבר 1918)

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Ruhmeshalle unserer Alten Armee. Herausgegeben auf Grund amtlichen Materials des Reichsarchivs, Militär-Verlag, Berlin 1927, S. 66, 113–114.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 44. Reserve-Division (Chronik 1914-1918)
  2. ^ Histories of Two Hundred and Fifty-One Divisions of the German Army which Participated in the War (1914-1918), compiled from records of Intelligence section of the General Staff, American Expeditionary Forces, at General Headquarters, Chaumont, France 1919 (1920), pp. 458-461.