דוקטור
דוקטור (בקיצור, ד"ר[1]; PhD), או תואר שלישי, הוא התואר האקדמי העליון, המוענק לאחר השלמת עבודת מחקר בהיקף משמעותי, או הגעה לרמה מקצועית המאפשרת פעילות עצמאית ברמה גבוהה.[2]
המילה דוקטור מקורה בשפה הלטינית והיא לקוחה מיוונית: 'דוקסה' פירושה 'סברה' ובהשאלה 'דוקטור' הוא 'מי שמורשה לשאת סברה', ומכאן שבלטינית הקלאסית פירוש המילה 'דוקטור' הוא 'מורה', ובלטינית של ימי הביניים מלומד ויועץ דתי. המשמעות הנוכחית, של המחזיק בתואר גבוה באוניברסיטה, התקבעה בסוף המאה ה-14.[3]
התואר בעבר ובהווה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השימוש בתואר החל באוניברסיטת בולוניה, שבסוף המאה ה-12 התחילה להעניק את תואר דוקטור למשפטים. באותה התקופה המונחים "דוקטור" (Doctor) ו"מוסמך" (Master) היו בעלי משמעות זהה. במשך השנים התפתח הנוהג ברוב אוניברסיטאות אירופה להשתמש במונח "מוסמך" לבוגרי הפקולטות לאמנות ולדקדוק, ובמונח "דוקטור" לבוגרי הפקולטות לפילוסופיה, משפטים ורפואה. מכיוון שכדי ללמוד פילוסופיה, משפטים או רפואה יש ללמוד קודם כל דקדוק, התואר "דוקטור" החל לציין דרגה אקדמית גבוהה יותר מזו של התואר "מוסמך".
תואר דוקטור מחקרי מוענק לאחר השלמת תזה (קרויה גם דוקטורט או דיסרטציה), שהיא עבודת מחקר מקיפה שיש בה משום תרומה לקידום הידע האנושי בתחום מן התחומים המדעיים. עבודת הדוקטורט מוגשת לאוניברסיטה, ופעמים רבות תוכנה מתפרסם גם כספר, בגרסה שנועדה לעשותה נגישה לקהל רחב יותר של קוראים, או שתקציר שלה מתפרסם כמאמר בכתב עת מדעי. במרבית התחומים (כולל במדעים) קרוי תואר זה "דוקטור לפילוסופיה" (PhD). במספר תחומים, שהבולט ביניהם הוא משפטים, מקובל מסיבות היסטוריות תואר אחר (כגון "דוקטור למשפטים", JSD או LLD).[4][5]
התואר דוקטור מוענק גם בגין השלמת הכשרה מקצועית ברמה גבוהה, למשל בתחום הרפואה והרפואה הווטרינרית: בוגרי לימודי רפואה מקבלים את התואר M.D (דוקטור לרפואה או Doctor of Medicine). בוגרי רפואה וטרינרית מקבלים את התואר D.V.M (דוקטור לרפואה וטרינרית או Doctor of Veterinary Medicine) תואר זה הוא בדרך כלל התואר האקדמי הראשון או השני. דוקטורים לרפואה יכולים בנוסף גם ללמוד לתואר שלישי (לא-רפואי), "דוקטור לפילוסופיה", ובפרט דרך המסלול המשולב MD-PhD.
התואר בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בישראל שמורה הזכות להעניק תואר דוקטור לתשע האוניברסיטאות הציבוריות, ולאוניברסיטה פרטית אחת – אוניברסיטת רייכמן. אלו מעניקות את התואר Ph.D.) Doctor of Philosophy) – "דוקטור לפילוסופיה" – בכל התחומים למעט משפטים בו מעניקים תואר זהה אך בשם שונה: J.S.D.) Doctor of Juridical Science) או LL.D.) Legum Doctor).
בשנת 2014 בחנו ות"ת ומל"ג אפשרות להתיר הענקת תואר דוקטור למוסדות נוספים,[6] ובשנת 2018 אישרה המל"ג לאוניברסיטת רייכמן ("המרכז הבינתחומי הרצליה" באותה תקופה) עקרונית[7] להגיש בקשה לפתיחת תוכנית לדוקטורט.[8]
חלק מהאוניברסיטאות שיש להן פקולטה לרפואה מעניקות תוארי דוקטור במקצוע זה: התואר M.D (דוקטור לרפואה או Doctor of Medicine), את התואר D.M.D (דוקטור לרפואת שיניים או Doctor Medicinae Dentariae), את התואר D.V.M (דוקטור לרפואה וטרינרית או Doctor of Veterinary Medicine), או את התואר Pharm D (דוקטור לרוקחות קלינית או Doctor of Clinical Pharmacy). עם זאת במקומות מסוימים בעולם, כמו בבריטניה ובהודו, לאחר לימודי רפואה מתקבל התואר MBBS (קיצור של Bachelor of Medicine, Bachelor of Surgery). לאחר מכן ההתמחות נחשבת לתואר שני, וכותבי מחקר עם תזה מקבלים את התואר Ph.D.
בתחומי המחקר ניתן לגשת ללימודי הדוקטורט לאחר השלמת לימודי תואר שני (ולכן לעיתים מתייחסים אליו כתואר שלישי), או במקרים מיוחדים, גם לאחר השלמת לימודי תואר ראשון.
תלמיד בלימודי דוקטורט קרוי דוקטורנט. במקרים רבים מועסקים הדוקטורנטים כעוזרי הוראה, מתרגלים ואף כמרצים באוניברסיטה במהלך לימודי הדוקטורט שלהם.
בשנת 2009 היו בישראל כ-34,000 בעלי תואר דוקטור.[9] על פי הלמ"ס ב-2019 עסקו בישראל 3,045 בעלי תואר שלישי במחקר במסגרת בתר-דוקטורט, יותר ממחציתם היו זרים.[10]
התואר בצרפת
[עריכת קוד מקור | עריכה]במערכת האקדמית הצרפתית מתקיים מאז 1984 תואר דוקטור יחיד. אולם, לפני כן הוענקו שלושה תוארי דוקטור, שדרשו רמות השקעה והיקפי מחקר שונים לשם השגתם:
- דוקטורט ד'אטה (doctorat d'État) – "דוקטור ממלכתי של המדינה", התואר היחיד בין 1808 ל-1923. איפשר לנושאו ללמד בכל אוניברסיטה צרפתית ולקבל מיידית משרת פרופסור. לאחר 1954 הוענק כמעט אך ורק לאזרחי צרפת (יוצא מן הכלל בולט הוא פרופסור מיכאל הרסגור). החל משנת 1975 התואר מוענק לכל אדם, ללא הבדל כלשהו, בין המועמדים.
- דיפלומת דוקטור-מהנדס (diplôme de docteur-ingénieur) – תואר שנוצר ב-1923 עבור מחקר טכנולוגי או הנדסי.
- דוקטורט של המעגל השלישי (doctorat de troisième cycle) – תואר שנוצר בעקבות הרפורמה במערכת האקדמית הצרפתית ב-1954 ודרש דרישות מופחתות מבחינת היקף המחקר הנדרש להשגתו מאשר בדוקטורט ד'אטה.
תוארי ד"ר מקצועיים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בארצות שונות תוארי דוקטור שונים. בארצות הברית ובקנדה, לדוגמה, ניתנים תוארי ד"ר בכירופרקטיקה (DC), ד"ר באוסטאופתיה (DO) וד"ר בפודיאטריה ניתוחית (DPM).
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ליאור דטל, לא רק באוניברסיטאות: תואר דוקטור - גם במכללות, באתר TheMarker, 12 באוגוסט 2014- סיון טולדו, איך שופטים עבודות דוקטורט, בבלוג "החיים באקדמיה", 10 בדצמבר 2008
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ על פי האקדמיה ללשון העברית, את המילה דוקטור מקצרים ד"ר
דוקטור ובקיצור ד"ר, באזור ה"שאלות ותשובות" באתר האקדמיה ללשון העברית, 28 בפברואר 2012 - ^ לממשיך במחקר קיימות מספר דרגות לסגל אקדמי בכיר, הניתנות בדרך כלל לאחר הדוקטורט.
- ^ דוקטור
- ^ התואר J.D האמריקאי, שפירושו Juris Doctor (מורה חוק), שקול לתואר ראשון במשפטים בישראל (ראו, למשל, תיאור של אוניברסיטת הרווארד).
- ^ מרכז המחקר והמידע של הכנסת עסק בנושא, שם נכתב כי "התואר יוריס דוקטור מקביל לתואר מוסמך במשפטים בלבד" השימוש המטעה בתארים אקדמיים בישראל – אתר הכנסת
- ^ [1]
- ^ התוכנית צריכה לעבור בחינה של ועדה בין-לאומית, כדי שהמכללה תוכל לקבל בפועל את ההרשאה להענקת תואר שלישי.
- ^ דנה ירקצי, אוניברסיטה פרטית ראשונה: הבינתחומי יוכל להעניק תואר דוקטור, באתר וואלה, 20 במרץ 2018
- ^ בעלי תואר שלישי, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
- ^ בעלי תואר שלישי שעסקו בבתר דוקטורט בישראל
