מכללות בישראל
בישראל המונח מכללה אינו חד משמעי, ולכן ניתן למצוא גופים שונים הכוללים את המילה מכללה בשמם.
החלוקה המקובלת של המכללות בישראל היא על פי הקטגוריות הבאות: מכללות אקדמיות (הכוללות מכללות להכשרת מורים וגננות ובתי ספר אקדמיים לסיעוד), שלוחות של מוסדות אקדמיים מחו"ל ומכללות מקצועיות.
על פי חוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח-1958, רק מוסד שקיבל אישור מהמועצה להשכלה גבוהה יהיה רשאי להשתמש בכינוי "מכללה אקדמית". החוק בישראל עד ל-1993 אסר על הקמת מוסדות אקדמיים שאינם מחקריים, אך הוא שונה על ידי שר החינוך אמנון רובינשטיין, וביוזמתו נפתחו מכללות רבות. נכון לשנת 2014, פועלות בישראל 64 מכללות אקדמיות.
מכללות אקדמיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מכללות אקדמיות בישראל
"מכללות אקדמיות" הן מוסדות להשכלה גבוהה, הפועלים על פי חוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח-1958, ובפיקוח המועצה להשכלה גבוהה. המכללות הללו מעניקות תואר אקדמי ישראלי, כולן מעניקות תואר ראשון והחל בשנת 2002, עקב תיקון החוק, חלקן אף מעניקות תואר שני עם תזה וללא תזה, נכון ל-2014 אינן מוסמכות להעניק תואר שלישי, באוגוסט 2014 פורסמה החלטה של המל"ג כי החל משנת 2015 יפתחו מסלולי לימוד לתואר שלישי (דוקטור) גם במכללות.
רק חלק מהמכללות מעסיקות חוקרים, ובמרביתן לא מתבצע מחקר אקדמי. חלק מהמכללות עוסקות גם בתחומי הוראה נוספים וחלקן משמשות גם כשלוחות של האוניברסיטה הפתוחה. בנוסף, חלק מהמכללות משמשות כמכללות מקצועיות ומכשירות טכנאים והנדסאים לבחינות המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע. בעבר לא הייתה משמעות לכינוי "מכללה אקדמית", אולם לאחר שמכללת עמק הירדן העניקה לעצמה את התואר הוחלט למסדו והכללים בנושא זה הוכנסו לחוק.
בישראל קיימות עשרות מכללות אקדמיות, שכולן מקבלות את הסמכתן להעניק תארים מן המועצה להשכלה גבוהה. הן נחלקות למכללות פרטיות (שאינן מתוקצבות על ידי המדינה) ולמכללות ציבוריות (שחלקן מסונפות לאוניברסיטאות).
בדצמבר 2011 אושר לחמש מכללות להעניק לאנשי סגל את התואר פרופסור: המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון, מכון טכנולוגי חולון, המכללה האקדמית נתניה, המרכז הבינתחומי הרצליה והמסלול האקדמי המכללה למינהל. המועצה להשכלה גבוהה סייגה אישור זה בדרישה כי במכללה יהיו לפחות חמישה פרופסורים בתחום של המועמד שהמכללה מבקשת להעניק לו תואר פרופסור.
ראשי שלוש המכללות האקדמיות הפרטיות הגדולות מנסים לקדם חוק שיאשר הקמת אוניברסיטאות פרטיות בישראל, שיורשו להעניק גם תואר שלישי (דוקטורט).
כאשר הוקמה מכללת יהודה ושומרון באריאל, התברר כי חוק המועצה להשכלה גבוהה לא חל על מוסדות שאינם בשטחי מדינת ישראל ולכן הקים אלוף פיקוד המרכז את "המועצה להשכלה גבוהה יהודה ושומרון" (מל"ג-יו"ש), הנותנת חסות למה שכונה עד לשנת 2013, "המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון".
מכללות להכשרת מורים וגננות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב־1978, בעקבות ועדת עציוני לשדרוג מעמד המורה, החליטו על הפיכת מקצוע המורה לפרופסיה והחלו בהליך הפיכת "הסמינרים להכשרת מורים" שפעלו בתוקף "חוק בתי המדרש התשי"ד" ל"מכללות אקדמיות לחינוך" המעניקות תואר אקדמי ראשון משולב תעודת הוראה. מהלך זה לווה בחקיקה, במסגרת חוק המועצה להשכלה גבוהה, המסדיר את ההיבטים המשפטיים של פעולת ההשכלה הגבוהה בישראל. מאז, כל המכללות להכשרת עובדי הוראה מעניקות תואר אקדמי, וכלולות בערך על מכללות אקדמיות. סך הלומדים בתשס"ה בכל המכללות להכשרת עובדי הוראה היה כ־23 אלף סטודנטים, מתוכם כ־500 לתואר שני.
בתי ספר אקדמיים לסיעוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]חלק מבתי הספר לאחיות ולאחים מוסמכים, הכוללים התמקצעות של מקצועות הסיעוד, הפכו למכללות אקדמיות המעניקות תואר או נקודות זכות לקראת תואר. בנוסף, מוענקים תארים בסיעוד על ידי מוסדות אקדמיים קיימים. זוהי רשימה חלקית שלהם:
- בית הספר האקדמי לסיעוד ע"ש הנרייטה סאלד של הדסה והאוניברסיטה העברית בירושלים
- בית הספר האקדמי לסיעוד יצחק שמיר, צריפין
- בית הספר האקדמי לסיעוד - המרכז הרפואי קפלן, רחובות
- בית הספר האקדמי לסיעוד "דינה" ליד בית החולים בילינסון, פתח תקווה
- בית הספר האקדמי לסיעוד ליד המרכז הרפואי וולפסון, חולון
- בית הספר האקדמי לסיעוד ליד המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא - תל השומר
- בית הספר האקדמי לסיעוד תל אביב
- בית הספר האקדמי לסיעוד, הלל יפה
- בית הספר על שם רקנאטי ליד אוניברסיטת בן-גוריון באר שבע - המגמה לסיעוד
- החוג לסיעוד על שם צ'ריל ספנסר - חיפה
- החוג לסיעוד במכללת צפת
שלוחות של מוסדות אקדמיים מחו"ל
[עריכת קוד מקור | עריכה]תואר המוענק ללומדים בשלוחות של מוסדות להשכלה גבוהה מחו"ל הפועלים בישראל - הוא תואר זר ואינו תואר אקדמי ישראלי מוכר. מוסדות שהם שלוחות של מוסדות להשכלה גבוהה מחו"ל אינם מוסדות המוכרים על ידי המועצה להשכלה גבוהה כמוסדות אקדמיים ישראליים. חלק מהגופים המפעילים שלוחות אלו כוללים את המילה "מכללה" בשמם, לדוגמה: "המכללה לישראל", "רשת מכללות" וכדומה. היו מקרים שבהם המועצה להשכלה גבוהה לא הכירה בתארים שהוענקו על ידי שלוחות מחו"ל, למשל בתוארי "אוניברסיטת לטביה".
מכללות מקצועיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מכללות מקצועיות בישראל
מכללות מקצועיות שאינן אקדמיות נמצאות בפיקוח מה"ט - המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע, שהוא גוף ממלכתי המופקד על הכשרת טכנאים והנדסאים במקצועות הנדסיים-טכנולוגיים, במסגרת האגף להכשרה ופיתוח כח אדם, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. מה"ט מעניק לבוגריו תואר טכנאי מוסמך ותואר הנדסאי.
מכללות אלו מתמקדות לרוב בתחום מסוים ובו הן מעניקות השכלה והכשרה מקצועית על מנת לתת לסטודנט כלים תעסוקתיים-מקצועיים. רוב המכללות המקצועיות בישראל אינן דורשות תנאי קבלה גבוהים כמו המכללות האקדמיות. בחלק מהמכללות המקצועיות נערכים ראיונות אישיים ומבחני התאמה לקורסים, אך אין בהם דרישה למבחן פסיכומטרי ורק בחלקן נדרשת תעודת בגרות כתנאי קבלה ללימודים.
גופים אחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]גופים הכוללים את המילה "מכללה" בשמם, למשל "המכללה לגיל הרך" שהיא גן-ילדים, חלק מגופים אלו הם מוסדות להכשרה בתחומים שונים המעניקים תעודת גמר או אישור איגוד מקצועי.