רדב"ז
| לידה |
1479 ה'רל"ט ספרד |
|---|---|
| פטירה |
1573 (בגיל 94 בערך) ה'של"ג צפת |
| כינוי | הרדב"ז |
| מקום קבורה | בית העלמין העתיק בצפת |
| מקום פעילות | צפת |
| תקופת הפעילות |
?–1573  |
| רבותיו | רבי יוסף סרגוסי, רבי יצחק שולאל |
| תלמידיו | רבי בצלאל אשכנזי, מהריק"ש |
| חיבוריו |
שו"ת הרדב"ז |
| תפקידים נוספים |
ראש ישיבה |
  | |
רבי דָּוִד בֶּן שְׁלֹמֹה אִבְּן זִמְרָא (רדב"ז; ה'רל"ט, 1479 – קיץ ה'של"ג[1], 1573) היה פוסק הלכה וראש ישיבה, אב בית דין ומנהיגה של יהדות מצרים, ולאחר מכן רב בצפת. חיבר שו"ת וכן פירוש למשנה תורה לרמב"ם.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי דוד בן זמרא נולד בספרד בשנת ה'רל"ט (1479) למשפחה של תלמידי חכמים. בצעירותו למד אצל רבי יוסף סרגוסי. בזמן גירוש ספרד, בגיל 13, נדדה משפחתו לפאס אשר במרוקו, ומשם לצפת ולירושלים. בשנת ה'רע"ג 1513, עקב המצוקה הכלכלית בירושלים והפרעות, עזב הרדב"ז את ירושלים ועבר למצרים לישיבת רבי יצחק הכהן שולאל, שם מונה לאב בית דין. אחרי כיבוש מצרים על ידי העות'מאנים (שנת 1517), מונה רדב"ז למנהיגה של יהדות מצרים. רדב"ז היה אב בית דין, ראש ישיבה, גבאי צדקה והאחראי לרכוש הציבורי של יהדות מצרים. הוא התפרנס מסחר בתבואה ובעורות, והצלחתו הרבה בכך הביאה לו עושר רב.
אחרי ארבעים שנות רבנות במצרים עזב הרדב"ז את קהילתו ותפקידו, וחזר לירושלים (בשנת ה'שי"ג; 1553 לערך), ומשם עקר לצפת, הואיל ולא הייתה לו שלווה בירושלים. הרדב"ז חי בצפת עשרים שנה ונפטר בשיבה טובה בקיץ שנת ה'של"ג (1573), ונקבר בבית העלמין העתיק בצפת בחלקת האריז"ל.
יש המציינים שנים אחרות כתאריכי לידתו או פטירתו, כדי להתאימם למסורת המובאת בספר קורא הדורות לפיה נפטר הרדב"ז בגיל 110.
בשנת תשע"ו (2015) גילה ד"ר ניסן שריפי, עורך דין ומרצה למשפטים, את מקום קברו המדויק של הרדב"ז, וזאת לאחר מחקר מעמיק בו סקר ד"ר שריפי מקורות רבים, אשר הצביעו על העובדה, כי הרדב"ז נקבר מימינו של קבר רבי משה מטראני (המבי"ט), בחלקת קבר האר"י, אשר היה תלמידו במצרים. כך, בכ"א בחשוון תשע"ו נערכה הילולה ראשונה על קברו של הרדב"ז, וזאת לאחר למעלה ממאה שנה של היעלמות קברו עקב איתני הטבע (רעידות אדמה וסחף קרקעי) בשילוב עם שימור לקוי של בית הקברות העתיק בצפת.[2]
פסיקותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרדב"ז ביטל במצרים את השימוש הבלעדי במניין השטרות[3] וקבע את המניין לבריאת העולם למולד בהר"ד (כלומר מולד חודש תשרי של השנה שקדמה לבריאת אדם הראשון יוצא ביום שני, 5 שעות ו-204 חלקים), המניין הנהוג אז במערב וכיום גם במזרח, כמניין השנים הרשמי.
שתי פסיקות שלו התפרסמו במיוחד אחרי שנעשה בהן שימוש בפולמוסים הלכתיים בני זמננו. פסיקה אחת מתייחסת לדעתו כי ה'פלשים' באתיופיה הם יהודים לכל דבר ועניין, אם כי אסורים לבוא בקהל משום ספק ממזרות. פסיקה נוספת היא בתשובה תרצ"א, שם הוא כותב באריכות על חצר הר הבית בזמנו, כותב על המסורת להיכנס להר הבית, על זיהוי ה'צכרה' שבכיפת הסלע כאבן השתייה שם היה קודש הקודשים של בית המקדש ומתיר את הכניסה למקומות המותרים בהר הבית.
תלמידיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחד מתלמידיו הידועים הוא רבי בצלאל אשכנזי, מחבר השיטה מקובצת. כמו כן מהריק"ש היה תלמידו, ואף האר"י למד אצלו במצרים.
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כללי הגמרא - מודפס בספר "מהררי נמרים"
- יקר תפארת - פרוש למשנה תורה של הרמב"ם. מודפס בחלקים אחדים של משנה תורה בדפוסים הנפוצים
- מצודת דוד - ספר זה איננו הבאור הידוע "מצודת דוד" על הנ"ך, אלא באור לתרי"ג מצוות, אשר פירש את המצוות בדרש הפשט והסוד
- מגן דוד - ספר קבלה אשר מבאר את אותיות הא"ב[4]
- מגדל דוד או מכתם לדוד[5] - פירוש על שיר השירים על פי סוד.
- כללי קיצור ספר הפליאה - ספר קבלי שיצא לאור בירושלים תרע"ד עם הגהות וביאורים מהרב מנחם מנכין היילפרין[6]
- כתר מלכות - תפילה ליום הכיפורים
- מבחר האמונות - ספר קבלה. אבד
ספרי שו"ת
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרדב"ז כתב למעלה מ-10,000 תשובות, אולם רובן אבדו. בסך הכל קיימות מעל 2,000 תשובות המכונסות בשלושה שו"תים:
- שו"ת הרדב"ז[7]
- שו"ת הרדב"ז ללשונות הרמב"ם[8]
- שו"ת דברי דוד
- שו"ת הון יוסף - אינו שייך לרדב"ז אלא לצאצא שלו - ר' יוסף זמירו
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "דוד ן' זמרא", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 370-364, באתר היברובוקס
- דוד הלחמי, רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז), חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' ל"ה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- רדב"ז, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- כללי הגמרא, ז'ובקבה (אוקראינה), שנת ה'תק"ט, מתוך מאגר הספרים הסרוקים של הספריה הלאומית – ישראל
- על כתביו
מלילה הלנר, תורת הגלגול בספרי הקבלה של ר' דוד אבן זמרה(הקישור אינו פעיל), פורסם ב"פעמים" 43, ה'תש"ן- כללי קיצור ספר הפליאה
- על קברו
- כתבה בערוץ 7 בעניין זיהוי קבר הרדב"ז על ידי ד"ר ניסן שריפי
- כתבה ב"חדש בגליל" על זיהוי קבר הרדב"ז
- רדב"ז, באתר "החכם היומי"
דוד בן שלמה אבן זמרא (1479-1573), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מספר שנכתב בתקופתו "דברי שלמה" (ויניציאה שנ"ו) בתחילת דרשה על פרשת פינחס שנת של"ג "על שמועה שבאה מן הרב המובהק כמהר"ר דוד אבי זמרה שנתבקש בצפת". פרשת פינחס נקראת בדרך כלל בחודש תמוז (קיץ). וכן ב'תשובות ופסקי מהרי"ט החדשים' מכון ירושלים ה'תשל"ח בה הודפס בתחילתה מדברי המהרי"ט 'רשימות היסטוריות של רבינו יוסף מטראני', ושם עמוד כ מובאת עדותו כי הרדב"ז נפטר בשנת ה'של"ג.
- ^ כתבה באתר הידברות
- ^ יוסף סמברי, דברי יוסף, עמוד 409. הרב חיים יוסף דוד אזולאי, שם הגדולים: חלק א - מערכת גדולים
- ^ כתב יד, מגן דוד, מאה 15, פריס
- ^ ראו מרדכי מרגליות, אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, חלק ב, באתר היברובוקס
- ^ כתב יד, כללי קצור ספר הפליאה, מאה 18, רמת גן
- ^ כתב יד, שו"ת הרדב"ז, מאה 17, וינה
- ^ כתב יד, שו"ת הרדב"ז ללשונות הרמב"ם, מאה 17, מוסקבה
| תקופת חייו של הרב רדב"ז על ציר הזמן |
|---|
 |
| מקובלי צפת בימי הביניים | |
|---|---|
|
| אחרונים | ||
|---|---|---|
| חכמי יהדות אשכנז | רבי משה איסרליש (הרמ"א) • רבי שלמה לוריא (המהרש"ל) • רבי יהודה ליווא בן בצלאל (המהר"ל מפראג) • רבי מרדכי יפה (ה"לבוש") • רבי יהושע פלק כץ (הסמ"ע) • רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (המהרש"א) • רבי יואל סירקיש (הב"ח) • רבי שבתי הכהן (הש"ך) • רבי העשיל מקראקא • רבי דוד הלוי סגל (הט"ז) • רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר (ה"מגן אברהם") • רבי יאיר חיים בכרך (ה"חות יאיר") • רבי יעקב יהושע פלק (ה"פני יהושע") • רבי אריה לייב גינצבורג (ה"שאגת אריה") • רבי נתנאל וייל (בעל "קרבן נתנאל") • רבי יוסף תאומים (ה"פרי מגדים") • רבי יחזקאל לנדא (ה"נודע ביהודה") • הגאון מווילנה • רבי שניאור זלמן מלאדי (בעל "שולחן ערוך הרב") • רבי יהודה לייב מינוביץ' (בעל "שארית יהודה") • רבי אריה לייב הלר (ה"קצות") • רבי אברהם דנציג (ה"חיי אדם") • רבי יעקב לורברבוים (ה"נתיבות המשפט") • רבי עקיבא איגר • רבי משה סופר (ה"חתם סופר") • רבי מנחם מנדל שניאורסון (ה"צמח צדק") • רבי שלמה קלוגר • רבי שלמה גאנצפריד (בעל ה"קיצור שולחן ערוך") • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין (בעל "ערוך השולחן") • רבי שלום מרדכי שבדרון (המהרש"ם) • רבי ישראל מאיר הכהן (ה"חפץ חיים") • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער ליבוביץ • רבי אברהם ישעיהו קרליץ (ה"חזון איש") • רבי משה פיינשטיין • רבי מנחם מנדל שניאורסון ("הרבי מליובאוויטש") | |
| חכמי יהדות ארצות האסלאם ומגורשי ספרד | רבי שמואל די מדינה (מהרשד"ם) • רבי אברהם די בוטון (בעל "לחם משנה") • רבי יוסף קורקוס • רבי חיים בנבנישתי (בעל "כנסת הגדולה") • רבי יהודה רוזאניס (בעל "משנה למלך") • רבי אפרים נבון (המחנה אפרים) • רבי שלום שרעבי (הרש"ש) • רבי יחיא צאלח (מהרי"צ) • רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) • רבי מרדכי כרמי (ה"מאמר מרדכי") • רבי יום-טוב אלגאזי (המהרי"ט אלגאזי) • רבי חיים פלאג'י • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדאד (ה"בן איש חי") | |
| חכמי ארץ ישראל | רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז) • רבי יוסף קארו (הבית יוסף) • רבי משה מטראני (המבי"ט) • רבי בצלאל אשכנזי (ה"שיטה מקובצת") • רבי יוסף מטראני (המהרי"ט) • רבי לוי בן חביב (המהרלב"ח) • רבי אברהם יצחק הכהן קוק • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם) • הרב יצחק אייזיק הרצוג • הרב צבי פסח פרנק • רבי שלמה זלמן אוירבך • רבי שאול ישראלי • רבי אליעזר יהודה וולדנברג • רבי בן ציון אבא שאול • רבי אברהם אלקנה כהנא שפירא • רבי מרדכי אליהו • רבי יוסף שלום אלישיב • הרב עובדיה יוסף • רבי שמואל הלוי ואזנר • רבי זלמן נחמיה גולדברג | |
| תנאים • אמוראים • סבוראים • גאונים • ראשונים | ||