גרעינים לבנים

גרעינים לבנים
	עטיפת הספר
מידע כללי
מאת	יוכי ברנדס
שפת המקור	עברית
סוגה	סיפורת
הוצאה
הוצאה	משכל מיסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד
תאריך הוצאה	2003
מספר עמודים	295
קישורים חיצוניים
מסת"ב	מסת"ב 965-511-461-9
הספרייה הלאומית	002300224

ערך זה עוסק בספר. אם התכוונתם לפיצוחים, ראו זרעי דלעת.

גרעינים לבנים הוא ספר של הסופרת הישראלית יוכי ברנדס. שם הספר נגזר ממאכל התאווה של המספרת, גרעיני דלעת (גרעינים לבנים), על מנת לקבל מאביה גרעינים אלו הייתה מוכנה בילדותה לאכול פולקס "מכובסים" של עוף, למרות שסלדה מהם. ואף הייתה מוכנה שמוכר הגרעינים יגע בה וינשק אותה בשביל לקבל גרעינים בשבועות בהם לא היה לה כסף.

הספר מספר שני סיפורים מקבילים אודות שתי נשים בדיוניות.

גיבורת הספר היא אסנת רביב ילידת גבעת אולגה, שכונת העוני של חדרה. גדלה כיתומה מאם בבית בו לא היה כסף, ובכל פעם שנדרשה לשלם תשלום לבית הספר היה אביה, יחזקאל, פותח בטרוניות על העדר אפשרות לשלם. בגלל מצבה הקשה של המשפחה קיבלה פטור משירות צבאי. עוד כתלמידת בי"ס יסודי עבדה כשמרטף, והכסף מימן לה גרעינים לבנים, תשלומי בית ספר ובילוי בלי שנזקקה לבקש כסף מאביה. בבית ספר תיכון למדה בתיכון של חדרה, שם הייתה תלמידה מצטיינת ומנודה חברתית בתור הילדה הלא שייכת, מאולגה. כסטודנטית עבדה כמורה בקריית גת. כיום (בעת שהסיפור מסופר) נשואה לגדעון. עיתונאית ובעלת טור.

הספר מתחיל בנסיעתה של הגיבורה אל בית אביה, במטרה לאסוף אותו לטקס ההשבעה של בנה בצה"ל. האב מתלונן על מחושים ולא נוסע. את העוגה שהכין כתקרובת לנכדו היא לוקחת ומשליכה לפח אשפה כי העוגה מזכירה לה זכרונות ילדות. אז מודיע לה בעלה כי לא יוכל לנסוע איתה לטקס ההשבעה ומצוות לה כנהג את עוזרו אסף.

בדרך חזרה מהטקס, מבקש אסף לעצור בבית העלמין של זכרון יעקב ומספר לאסנת על משפחתו. בימים שלאחר מכן הם נפגשים ואסף ממשיך בסיפור. באחד הימים מתקיים אירוע רשמי בו אסנת ואסף מתנגחים עם אנשי שמאל. אסף טוען שהברון רוטשילד לא הבין את המציאות הישראלית ואילו אסנת מספרת מחוויותיה כי כשהמצב הכלכלי בבית היה קשה היה אביה מתחזק בדת וכשהמצב הוקל הייתה מתרופפת אדיקותו. וזה כנגד הטיעון שהמרידה בברון הייתה על רקע דתי, ולטענתם של אסנת ואסף הרקע הדתי היה כיסוי למצוקה כלכלית. מאוחר יותר מופיע באחד העיתונים קטע רכילותי שמגלה שאשת המנכ"ל נפגשת בבתי קפה עם עוזר המנכ"ל, ידיעה שגורמת למתח בין אסנת לגדעון.

כשאסף מסיים לספר את הסיפור אסנת מכינה כתבה לעיתון על סמך הסיפור. היא רוצה לצרף תמונות הקברים של יוסף ורבקה ולשם כך נוסעת לבית העלמין של זכרון יעקב, שם אמר לה אסף שהם קבורים. כשהיא לא מוצאת את הקברים, היא מבררת את כתובתו של אסף בירושלים, מגיעה לשם ומוצאת את אמו, סוולאנה לורנאצ'וב, שמספרת לה שאסף עלה לישראל בגיל 13 מאוקראינה. בלי קשר לרומניה. ואת הסיפור המציא בכיתה יא' כאשר עשה עבודה על "מושבות העלייה הראשונה בראי העיתונות".

הסיפור שסיפר אסף לאסנת

רבקה זילבר, נולדה בה'תרט"ו בגאלאץ שברומניה, אחרי 4 בנים. אימה נפטרה מיד אחרי לידתה. בגיל 10 נחשבה כמתה אולם בטקס הטהרה חזרה לחיים. בהתבגרותה קראה בשפות שונות ושוטטה לגדות הנהר שם דיברה עם ספנים זרים. אחרי הקונגרס של חובבי ציון (בעיר פוקשאן ברומניה) התארגן גרעין עלייה לארץ ישראל בעירה והיא, למרות שלא התקבלה עקב מוזרותה ורווקותה התגנבה לאניה. כעונש על כך שהייתה נוסעת סמויה הוטל עליה במהלך ההפלגה לטפל בחולים. יוסף זוננברג בן ה-13, שגילו היה מחצית מגילה, יתום מאב שנרצח על ידי גויים שיכורים, התנדב לעזור לה כמטפל. כשהגיעו לארץ ישראל יוסף ואמו הגיעו לגיא אוני (ראש פינה) ורבקה הייתה ממיסדי זמארין (זכרון יעקב).

בזכות ידיעת השפות והתעוזה הפכה רבקה למתורגמנית, הנהיגה קבוצת שומרים, ניהלה את הסידורים מול השלטון העות'מאני וריפאה חולים. אף ניסתה לשנות את כתב ההתמסרות עליו חתמו איכרי זמארין כשקיבלו את חסות הברון. כשנשלחו בנות מהמושבה לצרפת ללימודים על מנת שתחזורנה כמורות הייתה רבקה בהן. כשחזרה נישאה לפקיד הברון. במסיבת החתונה השתתף אליעזר בן-יהודה ששכנע אותה לכתוב כתבות מהווי המושבה לעיתונו, "הצבי". נולד לה בן והיא התנתקה משאר התושבים. אסף מספר על היחסים המתוחים שבין פקיד הברון לבין האיכרים שגרמו למשבר בינם לבין רבקה, אשת הפקיד. על ניסיונות המרד בפקיד הברון, על גירושו של המורה ועל הרופא שארגן את תושבי זיכרון נגד פקיד הברון וחיזק את ההכרה הדתית שלהם. כאשר בנה של רבקה חולה בקדחת אין היא יכולה להביא את רופא המושבה בגלל הסכסוך בינו לבין בעלה ובמקום זאת היא מזמינה את מי שמטפל בחולים בבית הספר החקלאי. מסתבר שזה יוסף מהאניה.

בנה של רבקה נפטר וניצת סיפור אהבה בין רבקה ליוסף. בעלה שמגלה את הקשר גזז את שערותיה, דאג שיכו את יוסף וכשהיא מנסה להגן עליו הכה בעלה אותה. יוסף ורבקה נמלטו מהמושבה לירושלים, שם חיו יחדיו ונולדה בת, אם סבו של אסף.

דמויות

גדעון רביב, בעלה של אסנת, מנכ"ל גוף ממשלתי. היה יו"ר מועצת התלמידים הארצית, יו"ר התאחדות הסטודנטים, אחרי ההפגנה בה נהרג אמיל גרינצוויג החליט להיכנס לפוליטיקה. נבחר לכנסת
עידן, הבן החייל, התגייס לסיירת גולני
דור, תיכוניסט, הבן השני
יחזקאל, אביה של אסנת, יליד רומניה. למרות גילו המבוגר, מקבל עדיין שעונים לתיקון. עד פטירת האם עבד כרפד שכיר. אחרי שנפטרה האם התפטר על מנת לטפל בארבעת ילדיו והתפרנס במשורה מתיקון שעונים.
האם, ללא שם, נפטרה זמן קצר אחרי הלידה מדלקת פרקים שהסתבכה
שמעון, אחיה הגדול של המספרת.
מאיר, אחיה השני
משה, אחיה השלישי
אסף לוי (יוסף לורנאצ'וב), עוזרו של גדעון, מסיע את המספרת ומספר לה סיפור על סבתו וסבו בני העלייה הראשונה.

קישורים חיצוניים

איתי בחור פעמון סדוק, המרד בזכרון יעקב, 1888(הקישור אינו פעיל) על הרקע האמיתי לסיפור המרד בפקיד הברון