ג'רג' שאנדור גאל
 | |
| לידה |
4 באוגוסט 1907 טרזווארוש (רובע 6), הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
15 בינואר 1980 (בגיל 72) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה |
| שפות היצירה |
הונגרית |
  | |
ג'רג' שאנדור גאל (בהונגרית: Gál György Sándor; בודפשט, 4 באוגוסט 1907[1] – בודפשט, 15 בינואר 1980) היה סופר, היסטוריון מוזיקה יהודי-הונגרי.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]גאל נולד במשפחה יהודית למרטון גאל, זבן בחנות ספרים ולאסתר הוקפלדר. למד פסנתר אצל ארפאד האנאק באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט. בשנים 1929–1940 לימד בבית הספר למוזיקה פודור (בית הספר יסודי לאמנות, וכן בית הספר לאימונים של אוניברסיטת ליסט פרנץ למוזיקה. תלמידיו, החל מגיל הרך ועד נוער למדו על כלי נגינה שונים, שרו במקהילה ולמדו תאוריה במוזיקה. הם היו רשאים להצטרף לעבודתם של הרכבי בית הספר השונים. בית הספר קיים עד היום בשם "בית הספר למוזיקה על שם אלדאר טוט"), גאל עבד בכמה עיתונים וכתבי עת ופרסם רומנים מסוגת ספרות זולה.
הוא כתב ספרים רבים בנושא מוזיקה שקריאים לכל אחד ובסגנון קל עממי. חלק מיצירותיו פורסמו גם בשפות זרות.
קברו נמצא בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה בבודפשט (5B-9-28).[2]
עבודותיו החשובות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בטהובן (1930)
- אזיקי זהב. רוֹמן; 1934
- היצאנית הלבנה. רוֹמָן; 1935
- קבלה בדמים. רומן פשע; 1935
- עגלת ניצחון. הרומן על חייו של פרנץ ליסט 1936
- ההיסטוריה של המוזיקה; 1937
- ובכל זאת, עדיף ללכת לבית הספר! סיפורו של מונרו ליף באנגלית ובהונגרית; תרגום להונגרית. ג'רג' שאנדור גאל 1945
- הכוכבים קוראים; 1946
- ג'רגי רוז'יצ'קאי. רפרודוקציה של 136 תמונות מאת האמן; 1948
- על כנפי שירים. רומן חייו של פרנץ שוברט; 1947
- רומן על חייו של ג'וזפה ורדי; 1951
- צ'ייקובסקי; 1952 (מדריך למופיעים בעיר)
- אימרה בלשה-שאנדור ג'רג' גאל: ספר האופרות 1952
- הדרך למוזיקה רצינית. 1956 (מדריך למנהלי בתי תרבות)
- מולדתי, מולדתי, את שלי. . הרומן על חיי פרנץ ארקל; 1957
- יצירתו של לאו ויינר; 1959
- ספר האופרטות. סיפור הרומן של האופרטה ; 1959
- אסתטיקה למוזיקה פופולרית (1960)
- ספר האופרות המודרניות (1960)
- דרך למוזיקה; 1960
- פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי; 1962
- מבוא לתולדות המוזיקה; 1963
- יער וינה מספר סיפור. רומן על הואלס וחיי משפחת שטראוס 1965
- חייו של רמברנדט; 1965 (חייהם של אנשים גדולים)
- נסיעה להולנד; 1966 (הרפתקאות מסע)
- רומן על חייו של פרנץ ליסט; 1968
- רומן על חייו של מיהאי מונקאצ'י; 1969
- טיטאנים. רומן על חיי בטהובן; 1969
- ספר האופרות; הרחבה עורך; 1971
- רפסודיה אמריקאית. חייו של גרשווין; 1971
- שלושה דגלים שחורים. רוֹמָן; 1971
- קאן-קאן. רומן על חייו של ז'אק אופנבך; 1972
- האנה הונטי. רומן ניצחון על חייה; 1973
- אחר הצהריים של פאון (סטיר). רומן על חיי קלוד דביוסי; 1974
- חגיגת 1 במאי. חייו של פאל סיניאי מרשה; 1975
- משיח. רומן חייו של גאורג פרידריך הנדל; מו"ל מוזיקה, 1977
- מדריך אופרה חדש; 1978
- פעמוני אטלנטיס (ביוגרפיה); 1982
ברדיו ההונגרי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אגון קמני - שאנדור ג'רג' גאל - יאנוש ארדדי: "קרנבל בקומרום (1957) מחזמר לרדיו בשני חלקים.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לקסיקון ביוגרפי הונגרי.
- לקסיקון מוזיקלי ברוקהאוס-רימן. המהדורה ההונגרית מהדורה. 1983-1985.
- פאל גויאש: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים. בודפשט, איגוד הספרנים והארכיונים ההונגרים, 1939-2002.
- סופרים הונגרים בני זמננו 1945–1997, 2000.
- לקסיקון קטן של סופרים הונגרים בני זמננו 1959–1988. 1989.
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי. 1994.
- לקסיקון ספרותי הונגרי. 1963-1965
- ספר המוזיקה ההונגרית. 1936.
- לקסיקון חדש של רוואי. 1996
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי חדש. מועדון הספרים ההונגרי.
- לקסיקון חדש של הספרות ההונגרית. 1994.
- קברים יהודיים בבודפשט. ועדת הכבוד הלאומית, 2004.