לדלג לתוכן

ג'רארד פיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'רארד פיקה
Gerard Piqué i Bernabeu
ג'רארד פיקה במדי נבחרת ספרד, 2017
ג'רארד פיקה במדי נבחרת ספרד, 2017
מידע אישי
לידה 2 בפברואר 1987 (בן 37)
ברצלונה, ספרד
שם מלא ג'רארד פיקה אי ברנבאו
גובה 1.94 מטר[1]
עמדה בלם
מועדוני נוער
1997–2004
2004–2005 		ברצלונה
מנצ'סטר יונייטד
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
2004–2008
2006–2007
2008–2022 		מנצ'סטר יונייטד
← ריאל סרגוסה
ברצלונה
סך הכול 		12 (0)
22 (2)
397 (29)
431 (31)
נבחרת לאומית כשחקן
2009–2018
2004–2019 		נבחרת ספרד בכדורגל ספרד
נבחרת קטלוניה בכדורגל קטלוניה 		102 (5)
10 (0)
מאזן מדליות
מתחרה עבור נבחרת ספרד בכדורגל ספרד
גביע העולם
זהבדרום אפריקה 2010כדורגל גברים
אליפות אירופה
זהבפולין-אוקראינה 2012כדורגל גברים
גביע הקונפדרציות
כסףברזיל 2013 כדורגל גברים
ארדדרום אפריקה 2009כדורגל גברים
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

ג'רארד פיקה אי ברנבאו (בקטלאנית: Gerard Piqué i Bernabeu, הגייה: ז'ראר [ʒəˈɾar piˈke i βərnəˈβeu]; נולד ב-2 בפברואר 1987) הוא כדורגלן עבר ספרדי-קטלוני אשר שיחק בעמדת הבלם בברצלונה. פיקה היה שותף לזכייה בשני טרבלים עם ברצלונה וכן בזכייה במונדיאל 2010 וביורו 2012 עם נבחרת ספרד.

קריירת מועדונים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית הקריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיקה נולד וגדל בברצלונה שבספרד. אביו הוא איש עסקים הכותב גם רומנים, ואמו היא מדענית בולטת בתחום חקר מערכת העצבים האנושית. משפחתו מזוהה עם מועדון ברצלונה, סבו היה בעברו חבר בהנהלת המועדון.[2] גדל במחלקת הנוער של ברצלונה, כשהוא מתופקד בעיקר כקשר אחורי וכבלם. בקיץ 2004 עבר פיקה למנצ'סטר יונייטד בהעברה חופשית בשל גילו הצעיר, שלא אפשר לו לחתום על חוזה מקצועי בספרד. פיקה ערך את הופעת הבכורה שלו ב-26 באוקטובר אותה שנה, כאשר נכנס כמחליף במשחק גביע הליגה בו ניצחה יונייטד את קרו אלכסנדרה 3–0. עד סוף עונת 2004/05 זכה לשתי הזדמנויות נוספות במשחקיה של יונייטד: ב-8 בדצמבר, לאחר שיונייטד הבטיחה את ראשות הבית בליגת האלופות, נכנס כמחליף במשחק נגד פנרבחצ'ה. ב-8 בינואר 2005 פתח בהרכב במשחק הסיבוב השלישי של גביע ה-FA נגד אקסטר סיטי, שהסתיים בתיקו מאופס. כחודש לאחר מכן חתם על חוזה חדש בקבוצה, שנועד להשאירו במנצ'סטר עד קיץ 2009.

גם בעונת 2005/06 מיעט אלכס פרגוסון, מאמן הקבוצה, לשתף את פיקה במשחקי הקבוצה, ולרוב שיחק במדי קבוצת המילואים של המועדון. הוא ערך את הופעת הבכורה בפרמייר ליג ב-15 באוקטובר 2005, כשנכנס כמחליף בניצחון יונייטד על סנדרלנד. בהמשך נכנס כמחליף במשחק ליגה נוסף ופתח לראשונה בהרכב ב-29 במרץ 2006, בניצחון 1–0 על וסטהאם יונייטד באולד טראפורד, אז שיחק כמגן ימני במקומו של גארי נוויל הפצוע.[3]

ב-4 באוגוסט 2006 הושאל לריאל סרגוסה למהלך עונת 2006/07 במטרה לצבור ניסיון ולהתפתח כשחקן. בסרגוסה שיחק לרוב כקשר אחורי, לפעמים כבלם לצידו של גבריאל מיליטו הארגנטינאי. כבר בהופעת הבכורה שלו בליגה הספרדית, נגד ויאריאל ב-24 בספטמבר, כבש שער, אך קבוצתו הפסידה 3–2. במהלך העונה פתח ב-18 משחקי ליגה ונכנס כמחליף בארבעה נוספים, וכמו כן הבקיע שער נוסף בליגה, בניצחון 3–0 על ז'ימנסטיק טרגונה ב-19 בנובמבר. בגביע המלך סייע לסרגוסה להגיע לרבע גמר הטורניר, שם פגשה את ברצלונה. במשחק הראשון ניצחה סרגוסה 1–0 בקאמפ נואו. בגומלין בביתה של סרגוסה אמנם פיקה הבקיע שער, אך קבוצתו הפסידה 2–1 והודחה מהטורניר בשל חוק שערי חוץ.

גם לאחר שחזר מההשאלה, בעונת 2007/08, קיבל מספר מצומצם של הזדמנויות במשחקיה של מנצ'סטר יונייטד. בפרמייר ליג פתח בחמישה משחקים ונכנס כמחליף בארבעה נוספים, וקבוצתו זכתה בתואר האליפות בסוף העונה. ב-7 בנובמבר 2007 פתח לראשונה במשחק בליגת האלופות, נגד דינאמו קייב, משחק שבו כבש את השער הראשון לזכות קבוצתו שניצחה 4–0. ב-12 בדצמבר הבקיע את השער היחיד של מנצ'סטר בתיקו 1-1 אצל רומא, במחזור האחרון של שלב הבתים בליגת האלופות. בהמשך שותף רק בגומלין רבע גמר הטורניר נגד אותה רומא, ובסיום העונה זכתה יונייטד בתואר הודות לניצחון על צ'לסי במשחק הגמר, וכך השלימה דאבל.

ברצלונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

2008–2012: עם גוארדיולה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פיקה במהלך משחק גביע גאמפר, 2008
פיקה לאחר זכיית קבוצתו בליגת האלופות ב-2009

ב-27 במאי 2008 הודיעה ברצלונה על שיבתו של פיקה לקבוצה תמורת שבעה מיליון אירו. פיקה השתלב עם בלמי הקבוצה קרלס פויול ורפאל מארקס, תחת הדרכתו של המאמן ז'וזפ גוארדיולה. ב-26 בנובמבר הבקיע שער ראשון במדי ברצלונה, בניצחון 5–2 על ספורטינג ליסבון בשלב הבתים של ליגת האלופות. עד פגרת חג המולד פיקה שותף ב-16 משחקים בכל המסגרות, שני שלישים מכל משחקי הקבוצה. בהמשך הוסיף לבסס את מעמדו בקבוצה כשחקן הרכב, בייחוד לאור פציעותיהם של פויול ומרקס. בגומלין רבע גמר גביע המלך נגד אספניול, יריבתה העירונית של ברצלונה, כבש שער ועזר לקבוצתו להעפיל לחצי הגמר בתוצאה המצטברת 3–2.[4] התואר הראשון בו זכה במדי ברצלונה היה הגביע, הודות לניצחון 4–1 על אתלטיק בילבאו בגמר שבו פתח פיקה בהרכב. בנוסף, היה פיקה משמעותי בזכיית ברצלונה באליפות ספרד. אחד מהאירועים הזכורים מעונה זו היה בקלאסיקו נגד ריאל מדריד שנערך ב-2 במאי 2009 בסנטיאגו ברנבאו, אצטדיונה של ריאל מדריד. פיקה הבקיע את השער השישי של קבוצתו, שניצחה 6–2, והוא חגג את השער עם מתיחת חולצתו והצגה לאוהדים היריבים ביציעי האצטדיון.[5] לבסוף, שותף פיקה גם בגמר ליגת האלופות 2009 מול מנצ'סטר יונייטד, קבוצתו הקודמת, עת ניצחה ברצלונה 0–2 והשלימה טרבל ראשון בהיסטוריה לקבוצה ספרדית.

פיקה במשחק נגד ריאל ואיאדוליד, מאי 2010

בעונת 2009/10, למרות רכישתו של הבלם האוקראיני דימיטרו צ'יגרינסקי תמורת סכום של 25 מיליון אירו, לצד חזרתו מפציעה של גבי מיליטו, נותר פיקה הבלם העיקרי של הקבוצה בצוותא עם פויול. בשלב הבתים של ליגת האלופות הבקיע פיקה שער במשחק מול אינטר מילאנו האיטלקית, שבסופו ניצחה ברצלונה 2–0. ב-19 בדצמבר, בגמר אליפות העולם לקבוצות, כשקבוצתו בפיגור 1–0 מול אסטודיאנטס הארגנטינאית, בישל פיקה את שער השוויון של פדרו בדקה ה-89. המשחק עבר להארכה, בה ליונל מסי הבקיע את שער הניצחון שהביא לברצלונה את תואר אלופת העולם. זכייה בתואר זה, בנוסף לזכייה בסופר קאפ הספרדי ובסופר קאפ האירופי במהלך חודש אוגוסט, השלימה זכייה בכל ששת התארים האפשריים לקבוצה אירופית במהלך שנה קלנדרית, הישג ייחודי בהיסטוריית הכדורגל.[6]

מגביע המלך הודחה ברצלונה על ידי סביליה בשלב שמינית הגמר. ב-26 בפברואר 2010 חתם פיקה על הארכת חוזהו במועדון עד קיץ 2015.[7] בגומלין חצי גמר הטורניר מול אינטר מילאנו ב-28 באפריל, הבקיע פיקה את השער היחיד במשחק בו ניצחה ברצלונה 1–0, אך קבוצתו הודחה בשל הפסד 3–1 במשחק הראשון.[8] בתום העונה, שבמהלכה ספגה הקבוצה רק 24 שערים, זכתה ברצלונה באליפות הליגה בפעם השנייה ברציפות. במהלך העונה פתח ב-29 משחקי ליגה, נכנס כמחליף בשלושה נוספים והבקיע שני שערים. בסך כל המסגרות ערך 49 הופעות בהן כבש ארבעה שערים.

בקיץ 2010 עזבו צ'יגרינסקי ומארקס את הקבוצה, מה שהשאיר את פיקה ופויול כבלמים העיקריים של הקבוצה. עונת 2010/11 נפתחה עם זכייה בסופר קאפ הספרדי, לאחר ניצחון על סביליה, מחזיקת הגביע. ב-19 בספטמבר הבקיע את השער השני בניצחון 2–1 על אתלטיקו מדריד. ב-29 בנובמבר היה שותף פיקה למשחק קלאסיקו מפורסם נוסף, בו ברצלונה הביסה את ריאל מדריד 5–0 בקאמפ נואו. בסיום העונה זכתה ברצלונה באליפות שלישית ברציפות, כשפיקה אחד מעמודי התווך של הקבוצה. במשחק הראשון של רבע גמר ליגת האלופות נגד שחטאר דונצק הבקיע פיקה שער בניצחון קבוצתו 5–1. ברצלונה המשיכה וזכתה בתואר לאחר ניצחון 3–1 על מנצ'סטר יונייטד במשחק הגמר, בו פיקה פתח בהרכב. בגביע המלך הגיע עם ברצלונה לגמר, שם הפסידה לריאל מדריד בהארכה. בסך הכול שותף ב-51 משחקים, 48 מתוכם כשחקן הרכב, בהם כבש ארבעה שערים.

בפתיחת עונת 2011/12 השתתף פיקה בזכיית הקבוצה בסופר קאפ הספרדי על חשבונה של ריאל מדריד וכן ובסופר קאפ האירופי על חשבונה של פורטו. במהלך העונה סבל פיקה ממספר פציעות שהגבילו את השתתפותו במשחקי הקבוצה, ולכן מי שמילאו את עמדת הבלמים בקבוצה היו לרוב חאבייר מסצ'ראנו, שהוסט מעמדת הקשר האחורי לעמדה זו על ידי מאמן הקבוצה ז'וזפ גוארדיולה, וקרלס פויול. בדצמבר זכה פיקה עם ברצלונה באליפות העולם הודות לניצחון 4–0 על סנטוס במשחק הגמר. פיקה הבקיע שני שערים ב-38 הופעות בכל המסגרות בעונה זו. הראשון היה בניצחון 4–0 על ריאל סרגוסה ב-19 בנובמבר 2011 והשני בניצחון 2–0 על מיורקה ב-24 במרץ 2012. ברצלונה סיימה בליגה כסגניתה של ריאל מדריד. בליגת האלופות הגיעה ברצלונה עד חצי הגמר, שם פגשה את צ'לסי. לאחר הפסד 1–0 בסטמפורד ברידג', בו פיקה לא השתתף, פתח פיקה בהרכב בגומלין, אך הוא הוחלף במחצית הראשונה בשל פציעה.[9] קבוצתו הודחה מהמפעל לאחר שהמשחק הסתיים בתיקו 2–2, עם תוצאה מצטברת של 3–2 לזכות צ'לסי. בגמר גביע המלך נגד אתלטיק בילבאו פתח פיקה בהרכב וסייע לקבוצתו לזכות בתואר עם ניצחון 3–0.

2012–2014: עם וילאנובה ומרטינו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתום עונה זו עזב גוארדיולה את הקבוצה והוחלף על ידי עוזרו, טיטו וילאנובה. בתחילת עונת 2012/13 הפסידה ברצלונה לריאל מדריד בסופר קאפ הספרדי. פיקה היה חיוני מאוד בסגל של וילאנובה לאור הפציעות הרבות שסבלו שחקני ההגנה של הקבוצה בעונה זו, בייחוד פויול. ב-19 בספטמבר 2012, במשחק נגד ספרטק מוסקבה, נפצע פיקה עצמו למשך חודש וחצי. כשהיה כשיר, שיחק פיקה לרוב לצידו של מסצ'ראנו במרכז ההגנה, והם השתתפו בזכייתה של ברצלונה באליפות עם כמות שיא היסטורית בספרד של 100 נקודות. ברצלונה הגיעה לחצי גמר הגביע, שם הודחה על ידי ריאל מדריד בתוצאה המצטברת 4–2. בחצי גמר ליגת האלופות פגשה ברצלונה את באיירן מינכן, שהביסה אותה 4–0 במשחק הראשון באליאנץ ארנה ו-3–0 בגומלין, בו הבקיע פיקה שער עצמי. פיקה תיאר את אירוע זה כרגע הגרוע ביותר בקריירה שלו.[10] בסיכום כל המסגרות, הופיע פיקה ב-44 משחקים, במהלכם הבקיע לזכות קבוצתו שלושה שערים.

בשל התמודדות עם מחלת הסרטן, סיים וילאנובה את תפקידו בקבוצה במהלך קיץ 2013, ובמקומו הובא חרארדו מרטינו הארגנטינאי. ברצלונה זכתה בסופר קאפ הספרדי כשגברה על אתלטיקו מדריד באוגוסט 2013. בשלב הבתים של ליגת האלופות הבקיע פיקה שני שערים, הראשון לרשת של אייאקס אמסטרדם והשני לרשת של גלאזגו סלטיק, אך בניצחון 3–1 על מילאן ב-6 בנובמבר כבש שער עצמי. בהמשך, כבש שני שערים בליגה, הראשון שבהם העניק לקבוצה נקודה במשחק אצל לבאנטה ב-19 בינואר 2014. בדקות הפתיחה של משחק הראשון של רבע גמר ליגת האלופות נגד אתלטיקו מדריד ב-1 באפריל נפצע במותן ובשל כך נעדר לחודש.[11] בזמן שהיה פצוע, הודחה ברצלונה על ידי אתלטיקו מדריד בתוצאה המצטברת 2–1, ובגמר הגביע נגד ריאל מדריד הפסידה ברצלונה 2–1. פיקה חזר לכשירות למחזור האחרון של הליגה נגד אתלטיקו מדריד, כשברצלונה זקוקה לניצחון על מנת לזכות באליפות. אולם, המשחק הסתיים בתיקו 1–1, ואתלטיקו הוכתרה כאלופת ספרד.

2014–2017: עם לואיס אנריקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פיקה במהלך חימום של משחק ידידות עם נאפולי באוגוסט 2014

ב-20 במאי חתם פיקה על חוזה מחודש עם ברצלונה, שמאריך את תקופתו בקבוצה עד 2019.[12] מרטינו התפטר מאימון הקבוצה, ומונה במקומו לואיס אנריקה, מי שהיה קפטן הקבוצה בתחילת המאה ה-21. כמו כן, בקיץ נערכו מספר שינויים בקו האחורי של הקבוצה. פויול פרש ממשחק, ומנגד, ז'רמי מתייה הצרפתי ותומאס ורמאלן הבלגי חתמו בקבוצה. בעונת 2014/15 היו פיקה ומסצ'ראנו צמד הבלמים הבכיר בקבוצה, אך לעיתים שיתף פיקה פעולה עם מתייה. בעונה זו היה פיקה שותף לזכייה שנייה של ברצלונה בטרבל–זכייה באליפות, בליגת האלופות ובגביע, וכך הפכה ברצלונה לקבוצה הראשונה בהיסטוריית הכדורגל האירופי שזוכה פעמיים בטרבל.[13] הוא פתח במשחקי הגמר הן בגביע נגד אתלטיק בילבאו והן בליגת האלופות נגד יובנטוס, בשניהם ניצחה ברצלונה בתוצאה 3–1. עונה זו הייתה הפורייה ביותר בקריירה של פיקה מבחינת כיבוש שערים. ב-44 הופעות כבש שבעה שערים: חמישה בליגה, אחד בליגת האלופות ואחד נוסף בגביע.

ב-11 באוגוסט 2015 זכה פיקה עם ברצלונה בסופר קאפ האירופי לאחר ניצחון בהארכה על סביליה. שלושה ימים לאחר מכן, במשחק הראשון של הסופר קאפ הספרדי נגד אתלטיק בילבאו, הובסה ברצלונה 4–0. בגומלין, במצב של 1–0, גידף פיקה את הקוון על כך שלא פסק לנבדל לחובת בילבאו, ובשל כך הורחק בכרטיס אדום. המשחק הסתיים בתיקו 1–1 ובילבאו זכתה בתואר. ועדת המשמעת של התאחדות הכדורגל הספרדית השעתה אותו ל-4 משחקים נוספים על התקיפה המילולית במשחק.[14] בתום ההשעיה הוסיף פיקה להיות שחקן הרכב קבוע בקבוצה, שהובילה את טבלת הליגה החל מהמחזור ה-11.

בקלאסיקו נגד ריאל מדריד הראשון לעונה זו, שנערך ב-21 בנובמבר, פתח פיקה בהרכב עת הביסה קבוצתו את יריבתה 4–0. בקלאסיקו השני, שנערך ב-2 באפריל 2016, הבקיע פיקה את השער הראשון במשחק בנגיחה מהרמת קרן, אך היריבה הפכה את התוצאה וניצחה 2–1. זמן קצר לאחר מכן הודחה ברצלונה מליגת האלופות על ידי אתלטיקו מדריד. לכך התווספו שני הפסדים בליגה, אך למרות זאת, ניצחה ברצלונה את כל משחקיה עד סוף העונה וזכתה באליפות שנייה ברציפות. ב-22 במאי, עם פיקה בהרכב, ניצחה ברצלונה את סביליה בגמר גביע המלך 2–0 בהארכה והשלימה דאבל ספרדי. בדרך לזכייה בגביע הבקיע פיקה שני שערים, האחד בשמינית הגמר נגד אספניול והשני נגד בילבאו ברבע הגמר. בסך הכול כבש פיקה חמישה שערים ב-46 הופעות בכל המסגרות בעונה זו.

בקיץ 2016 צורף לקבוצה הבלם הצרפתי הצעיר סמואל אומטיטי. הוא שיתף פעולה עם פיקה, מסצ'ראנו ומתייה במרכז ההגנה של ברצלונה. עונת 2016/17 נפתחה עם זכייה בסופר קאפ הספרדי עם ניצחונות כפולים על סביליה. במשחק ליגת האלופות אצל בורוסיה מנשנגלדבך ב-28 בספטמבר שהסתיים בתוצאה 2–1 לזכות ברצלונה, הבקיע פיקה את שער הניצחון. ימים ספורים לאחר מכן, הבקיע פיקה צמד ראשון בקריירה במשחק נגד סלטה ויגו, שלא עזר למנוע הפסד 4–3. ב-19 באוקטובר, במשחק נגד מנצ'סטר סיטי, נקע פיקה את הקרסול הימני ובשל כך נעדר ממשחק למשך חודש.[15] לאחר שהחלים שב להיות שחקן קבוע בהרכב הקבוצה, שלא הצליחה לזכות באליפות ספרד. בשמינית גמר ליגת האלופות היה פיקה שותף למהפך של ברצלונה על פריז סן-ז'רמן–לאחר הפסד 4–0 בפריז, ניצחה ברצלונה בגומלין 6–1 והעפילה לרבע הגמר, שם הודחה על ידי יובנטוס. בסוף העונה זכתה ברצלונה בגביע שלישי ברציפות הודות לניצחון 3–1 על דפורטיבו אלאבס, כשפיקה פתח בהרכב.

נבחרות ספרד

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פיקה במשחק נגד צרפת ביורו 2012

הנבחרות הצעירות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיקה החל את דרכו בייצוג ספרד במדי הנבחרת עד גיל 17. ב-2004 הגיע עם הנבחרת עד גמר אליפות אירופה עד גיל 17, משחק בו הבקיע שער אך נבחרתו הפסידה לצרפת 2–1.[16] ב-2006 העפיל עם הנבחרת עד גיל 19 לאליפות אירופה עד גיל 19 שנערכה בפולין. במשחק השני של שלב הבתים הבקיע צמד בניצחון 4–0 על סקוטלנד. בהמשך פתח הן בחצי הגמר נגד אוסטריה והן בגמר נגד אותה סקוטלנד. בגמר היה מהמצטיינים, כאשר נגח כדור למשקוף וכן בישל לאלברטו בואנו את השער השני של ספרד, שניצחה 2–1 וזכתה בתואר.[17][18]

לאחר מכן, בקיץ 2007, השתתף עם הנבחרת הצעירה באליפות העולם עד גיל 20 שנערכה בקנדה. פיקה פתח בהרכב הנבחרת בכל חמשת משחקיה במהלך הטורניר. בשמינית הגמר נגד ברזיל עזר לקבוצתו לחזור מפיגור 2–0 ולנצח בהארכה בתוצאה 4–2. משחק רבע הגמר נגד צ'כיה הגיע לדו-קרב בעיטות עונשין לאחר תיקו 1-1 בסיום 120 דקות. פיקה בעט חמישי והחטיא את בעיטתו. ספרד הפסידה בדו-קרב בתוצאה 4–3 והודחה מהאליפות.[19]

בנוסף, שיחק פיקה במדי נבחרת ספרד עד גיל 21. את הבכורה במדיה ערך ב-1 בספטמבר 2006 במשחק ידידות עם אלבניה. פיקה לקח חלק במשחקי הנבחרת במוקדמות אליפות אירופה לנוער 2009. במשחק האחרון של שלב הבתים במוקדמות נגד רוסיה הבקיע שער בניצחון נבחרתו 2–0, וספרד סיימה את שלב הבתים במקום הראשון עם מאזן מושלם של 8 ניצחונות ב-8 מחזורים. בפלייאוף ההעפלה פתח פיקה בשני המשחקים נגד שווייץ. הראשון הסתיים בהפסד 2–1, השני הסתיים בניצחון 2–1 ולכן המשיך להארכה. בהארכה ניצחה ספרד 3–1 והעפילה לטורניר הגמר. בטורניר הגמר עצמו לא השתתף מכיוון שכבר קודם לנבחרת הבוגרת. בסך הכול ערך 12 הופעות והבקיע שער בודד במדי נבחרת ספרד עד גיל 21, בנוסף לחמש הופעות ושער אחד במדי נבחרת ספרד עד גיל 20.

הנבחרת הבוגרת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פיקה עם "גביע הנרי דלוניי" לאחר זכיית ספרד ביורו 2012
פיקה עם ניימאר במשחק נגד ברזיל בגביע הקונפדרציות 2013

ויסנטה דל בוסקה, מאמן הנבחרת הבוגרת, זימן את פיקה לראשונה לנבחרת למשחק ידידות נגד אנגליה שנערך ב-11 בפברואר 2009. פיקה שיחק בניצחון 2–0 של נבחרתו במשחק שהתקיים בסביליה. ב-28 במרץ זומן פיקה כדי להחליף את קרלס פויול הפצוע. הוא הבקיע את השער היחיד בניצחון ספרד במוקדמות מונדיאל 2010 על נבחרת טורקיה במשחק שנערך באצטדיון סנטיאגו ברנבאו שבמדריד. ארבעה ימים לאחר מכן פתח גם מול טורקיה באיסטנבול, בניצחון נבחרתו 2–1.

הטורניר הראשון שבו שפיקה השתתף כשחקן ספרד היה גביע הקונפדרציות 2009, אליו הגיעה ספרד כאלופת אירופה. פיקה פתח בהרכב בשניים משלושת משחקי שלב הבתים ועזר לנבחרתו להעפיל לחצי הגמר, שם הפסידו פיקה והנבחרת לארצות הברית 2–0. לבסוף, פתח בהרכב במשחק על המקום השלישי נגד דרום אפריקה, שספרד ניצחה 3–2.

ספרד העפילה למונדיאל 2010 מהמקום הראשון בביתה בשלב המוקדמות, עם מאזן מושלם של עשרה ניצחונות בעשרה משחקים, תוך שהיא סופגת רק חמישה שערים. פיקה הוסיף לכבוש במהלך המוקדמות שני שערים נוספים, בניצחונות על בלגיה ועל בוסניה. בטורניר הגמר, שנערך בדרום אפריקה, שיחק פיקה בכל דקה אפשרית, כשלצידו במרכז ההגנה עומד קרלס פויול, חברו לקבוצה בברצלונה. שני הבלמים, בנוסף לאיקר קאסיאס השוער, היו אחראים מרכזיים לכך שספרד ספגה רק שני שערים במהלך המונדיאל, שניהם בשלב הבתים, כשהנבחרת שומרת על רשת נקייה בכל משחקי הנוק-אאוט. במשחק הגמר, גברה ספרד על הולנד 1–0 בהארכה משער של אנדרס אינייסטה, חברו לקבוצה של פיקה, ובכך ספרד זכתה לראשונה בתולדותיה בתואר אלופת העולם.[20]

במוקדמות יורו 2012 המשיך פיקה להיות שחקן משמעותי בהרכב הנבחרת. במשחק נגד סקוטלנד ב-12 באוקטובר 2012 אמנם הבקיע שער עצמי, אך נבחרתו ניצחה בכל זאת 3–2. גם הפעם שמרה ספרד על מאזן מושלם, שמונה ניצחונות משמונה משחקים, תוך ספיגת שישה שערים לחובתה. בטורניר הגמר, שנערך בפולין ובאוקראינה, פתח פיקה בכל המשחקים, תוך שהוא משתף פעולה עם סרחיו ראמוס במרכז ההגנה (פויול החמיץ את היורו בגלל פציעה בברכו). בחצי הגמר נגד פורטוגל סייע לנבחרת לנצח בדו-קרב בעיטות עונשין כשכבש בהצלחה את בעיטתו, השלישית של נבחרתו. במשחק הגמר גברה ספרד על איטליה בתוצאה 4–0, וכך השלימה זכייה שנייה ברציפות באליפות אירופה. ספרד שמרה על רשת נקייה בחמישה מששת משחקיה בטורניר, ספגה רק שער אחד במהלך כל היורו, במשחק הראשון בשלב הבתים נגד איטליה.[21]

גם בגביע הקונפדרציות 2013 זומן פיקה לסגל הנבחרת. פיקה פתח בשניים ממשחקי שלב הבתים, את שניהם ספרד ניצחה. בחצי הגמר נגד איטליה, לאחר תיקו מאופס בסיום 120 דקות, ניצחה ספרד בדו-קרב בעיטות עונשין בתוצאה 7–6. פיקה שותף בכל המשחק והבקיע את בעיטת העונשין השלישית של נבחרתו. במשחק הגמר נגד ברזיל הובסה ספרד 3–0. במהלך המחצית השנייה של המשחק הורחק פיקה בכרטיס אדום על כך שביצע עבירה חמורה על ניימאר הברזילאי. הפסד זה סיים רצף של 29 משחקים ללא הפסד של ספרד, שיא עולמי שנשבר מאז.[22]

גם למונדיאל 2014, שנערך בברזיל, סייע פיקה לנבחרת ספרד להעפיל מהמקום הראשון בביתה, שכלל את צרפת, עם שישה ניצחונות, שתי תוצאות תיקו ורק שלושה שערים לחובתה של ספרד. במשחק הראשון בשלב הבתים במונדיאל שיחק פיקה 90 דקות, וספרד הובסה על ידי הולנד בתוצאה 5–1. במשחק השני נגד צ'ילה החליט דל בוסקה לא לשתף את פיקה, ספרד הפסידה 2–0 וכך כשלה ספרד בהעפלה לשלב שמינית הגמר. במשחק האחרון נגד אוסטרליה, שהיה חסר חשיבות ספורטיבית שכן שתי הנבחרות ידעו שלא יעפילו לשלב הבא, לא השתתף פיקה.

ב-11 ביוני 2015, במשחק ידידות נגד קוסטה ריקה שנערך בריינו דה לאון, נכנס פיקה כמחליף, והאוהדים הספרדים שרקו לו בוז בכל פעם שנגע בכדור. ההשערה המרכזית של התקשורת היא שהאוהדים, שברובם היו אוהדי ריאל מדריד, כעסו על כך שבמהלך חגיגות הטרבל של ברצלונה ימים ספורים לפני כן, העיר פיקה הערה עוקצנית כלפי ריאל מדריד וכוכבה כריסטיאנו רונאלדו.[23] שריקות הבוז המשיכו גם במשחק מוקדמות יורו 2016 נגד סלובקיה באצטדיון קרלוס טרטיירה שבאוביידו ב-5 בספטמבר.[24] בעקבות האירועים האלו ובמטרה למנוע מקרים נופים, דחתה התאחדות הכדורגל הספרדית את משחק הידידות עם אנגליה מאצטדיון סנטיאגו ברנבאו, אצטדיונה של ריאל מדריד, לאצטדיון קרלוס בלמונטה שבאלבסטה.[25][26]

למרות המצב הבעייתי, המשיך פיקה לייצג את ספרד ולעזור לה בהעפלתה ליורו 2016 כראש הבית במוקדמות, עם תשעה ניצחונות, הפסד בודד ושלושה שערים לחובתה. פיקה שיחק בכל דקה אפשרית בטורניר, שנערך בצרפת. במשחק הראשון של שלב הבתים נגד צ'כיה הבקיע פיקה את השער היחיד במשחק בנגיחה בדקה ה-87, שער שהעניק לספרד ניצחון 1–0.[27] בהמשך, ניצחה ספרד את טורקיה אך הפסידה לקרואטיה במשחק השלישי, ולכן העפילה לשמינית הגמר מהמקום השני בביתה. בשמינית הגמר הודחה ספרד על ידי איטליה, שניצחה 2–0.

בתום שמונה שנים בתפקיד עזב ויסנטה דל בוסקה את משרת המאמן של נבחרת ספרד לאחר היורו והוחלף על ידי ז'ולן לופטגי. גם עם לופטגי כמאמן, היווה פיקה חלק מהותי מהרכב נבחרת ספרד. במוקדמות מונדיאל 2018 סיימה ספרד במקום הראשון בביתה, מעל איטליה, עם תשעה ניצחונות, תיקו בודד ושלושה שערי חובה פעם נוספת, וכך העפילה פעם נוספת למונדיאל.

ב-11 באוגוסט 2018 הודיע פיקה על פרישתו מהנבחרת.

פרישה מכדורגל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ימים ספורים לאחר הודעתו על פרישה ב-3 בנובמבר 2022,[28] ב-5 בנובמבר 2022 ערך פיקה את משחקו האחרון בקבוצתו מול אלמריה.[29][30]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיקה הוא בן זוגה לשעבר של הזמרת שאקירה. ב-2013 נולד מילאן, בנם הראשון, וב-2015, נולד בנם השני, סשה. ב-4 ביוני 2022 הודיעו בני הזוג על פרידה.[31]

פיקה הוא יזם של חברות סטארט אפ הוא הקים את "Kerad Games" סטארט אפ המתמחה במשחקי וידאו בו הוא משמש כמנכ"ל. הקים בנוסף את קרן ההשקעות "קוסמוס" בה הוא משמש כנשיא, קוסמוס מעורבת בניהול טורנירי טניס וגביע הדייוויס בשיתוף ה-ITF.[32]

בדצמבר 2022 הקים את ליגת המלכים.

סטטיסטיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירת מועדונים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-5 בנובמבר 2022

מועדון עונה ליגה גביע[א] גביע הליגה אירופה אחר סך הכול
ליגה הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים
מנצ'סטר יונייטד 2004/05 פרמייר ליג 0 0 1 0 1 0 1[ב] 0 0 0 3 0
2005/06 3 0 2 0 2 0 0 0 — 7 0
2006/07 0 0 0 0 0 0 0 0 — 0 0
2007/08 9 0 0 0 1 0 3[ב] 2 0 0 13 2
סך הכול 12 0 3 0 4 0 4 2 0 0 23 2
ריאל סרגוסה (השאלה) 2006/07 לה ליגה 22 2 6 1 — — — 28 3
22 2 6 1 — — — 28 3
ברצלונה 2008/09 לה ליגה 25 1 6 1 — 14[ב] 1 0 0 45 3
2009/10 32 2 1 0 — 12[ג] 2 4[ד] 0 49 4
2010/11 31 3 7 0 — 12[ב] 1 1[ה] 0 51 4
2011/12 22 2 8 0 — 5[ב] 0 3[ו] 0 38 2
2012/13 28 2 4 1 — 10[ב] 0 2[ה] 0 44 3
2013/14 26 2 2 0 — 9[ב] 2 2[ה] 0 39 4
2014/15 27 5 6 1 — 11[ב] 1 — 44 7
2015/16 30 2 5 2 — 8[ז] 1 3[ח] 0 46 5
2016/17 25 2 7 0 — 8[ב] 1 1[ה] 0 41 3
2017/18 30 2 8 1 — 9[ב] 1 2[ה] 0 49 4
2018/19 35 4 5 0 — 11[ב] 2 1[ה] 1 52 7
2019/20 35 1 2 0 — 7[ב] 0 1[ה] 0 45 1
2020/21 18 0 2 1 — 3[ב] 2 1[ה] 0 23 3
2021/22 27 1 2 0 — 10[ט] 2 1[ה] 0 40 3
2022/23 6 0 0 0 — 4[ב] 0 0 0 10 0
סך הכול 397 29 65 7 — 134 15 21 1 615 52
סך הכול בקריירה 431 31 74 8 4 0 137 17 21 1 667 57
ביאורים
  1. ^ כולל מסגרות כגון גביע ה-FA וגביע המלך הספרדי
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 כל ההופעות בליגת האלופות
  3. ^ הופעה אחת בסופר קאפ האירופי, 11 הופעות ו-2 שערים בליגת האלופות
  4. ^ שתי הופעות בסופר קאפ הספרדי, שתי הופעות באליפות העולם לקבוצות כדורגל 2009
  5. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 כל ההופעות בסופר קאפ הספרדי
  6. ^ שתי הופעות בסופר קאפ הספרדי, הופעה אחת באליפות העולם לקבוצות כדורגל 2011
  7. ^ הופעה אחת בסופר קאפ האירופי, 7 הופעות בליגת האלופות
  8. ^ הופעה אחת בסופר קאפ הספרדי, שתי הופעות באליפות העולם לקבוצות כדורגל 2015
  9. ^ חמש הופעות בליגת האלופות וחמש הופעות בליגה האירופית

נבחרת ספרד

[עריכת קוד מקור | עריכה]
נבחרת שנה הופעות שערים
נבחרת ספרד בכדורגל ספרד 2009 13 4
2010 16 0
2011 8 0
2012 11 0
2013 11 0
2014 6 0
2015 8 0
2016 12 1
2017 9 0
2018 8 0
סך הכול 102 5

תארים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מנצ'סטר יונייטד
ברצלונה
נבחרת ספרד
אישיים

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'רארד פיקה בוויקישיתוף
  • ג'רארד פיקה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ פרופיל באתר הרשמי של מועדון הכדורגל ברצלונה
  2. ^ בלם? סטארט-אפיסט? או בן הזוג של שאקירה?, באתר גלובס, 18 במרץ 2015
  3. ^ Man Utd 1-0 West Ham,‏ BBC Sport,‏ 29.3.2006
  4. ^ Barcelona 3 – 2 Espanyol,‏ ESPN,‏ 29.1.2009
  5. ^ REAL MADRID - FC BARCELONA 2-6,‏ באתר הרשמי של מועדון הכדורגל ברצלונה
  6. ^ Barcelona add world title to trophy haul,‏ CNN,‏ 19.12.2009
  7. ^ Piqué extends Barcelona contract,‏ אתר אופ"א, 26.2.2010
  8. ^ Barcelona 1 – 0 Internazionale,‏ ESPN,‏ 28.4.2010
  9. ^ Ten-man Chelsea hold off Barça to reach final,‏ גרהם האנטר, אתר אופ"א,‏ 24.4.2012
  10. ^ Pique: Worst moment of my career,‏ ESPN,‏ 1.5.2013
  11. ^ Piqué joins Barcelona injury list,‏ אתר אופ"א, 2 באפריל 2014
  12. ^ ברצלונה: ג'רארד פיקה סיכם על חוזה חדש, באתר וואלה, 20 במאי 2014
  13. ^ Barça make history with second treble!, האתר הרשמי של מועדון הכדורגל ברצלונה, 6.6.2015
  14. ^ למרות ההתנצלות: ג'רארד פיקה הושעה מארבעה משחקי ליגה, באתר וואלה, 19 באוגוסט 2015
  15. ^ Piqué sufre un esguince,‏ M. CARMEN TORRES, מארקה, 19.10.2016
  16. ^ European U-17 Championship 2004, באתר RSSSF
  17. ^ Bueno basks in dream come true,‏ Andrew Haslam, אתר אופ"א, 30 ביולי 2006
  18. ^ 'This defeat feels like a victory',‏ אתר אופ"א, 30 ביולי 2006
  19. ^ "Spain – Czech Republic Match Report",‏ אתר פיפ"א, 14.7.2007
  20. ^ World Cup 2010 final: Andrés Iniesta finds key for Spain to beat Holland,‏ Kevin McCarra,‏ הגארדיאן, 11 ביולי 2010
  21. ^ Spain overpower Italy to win UEFA EURO 2012,‏ John Atkin, אתר אופ"א, 1 ביולי 2012
  22. ^ Brazil 3-0 Spain,‏ Ben Smith,‏ BBC Sport,‏ 1 ביולי 2013
  23. ^ La plaga de pitos se extiende a León, que se ceba con Piqué,‏ Darío Ojeda,‏ El Confidencial,‏ 12.6.2015
  24. ^ SPAIN STARS SUPPORT PIQUE AS BARCELONA STAR SUBJECTED TO MORE BOOS,‏ Peter McVitie,‏ GOAL
  25. ^ Spain vs England friendly moved to Alicante as Spanish FA fear fans' abuse of Gerard Pique will continue at Santiago Bernabeu,‏ Pete Jenson,‏ Daily Mail,‏ 7 בספטמבר 2015
  26. ^ Spain v England moved to Alicante because of Piqué case,‏ Joaquín Maroto,‏ אס,‏ 7 בספטמבר 2015
  27. ^ Piqué pounces for late Spain win,‏ Paul Saffer, אתר אופ"א, 13.6.2016
  28. ^ הספיק לו: פיקה הודיע על פרישה מכדורגל, באתר ONE‏, 3 בנובמבר 2022
  29. ^ "הנשיקה האחרונה": בספרד מתרגשים לקראת משחק הפרישה של פיקה, באתר ynet, 5 בנובמבר 2022
  30. ^ ברצלונה ניצחה את אלמריה 0:2 במשחק הפרישה של ג'רארד פיקה, באתר וואלה, 5 בנובמבר 2022
  31. ^ מור מלקר, ‏אחרי השמועות על בגידה: שאקירה ופיקה נפרדים, באתר ‏מאקו‏, 4 ביוני 2022
  32. ^ רועי פרייס‏, המהפכה של ג'רארד פיקה בגביע דייויס: "האיש החזק בטניס העולמי", באתר וואלה, 27 בפברואר 2018


נבחרת ספרד – גביע הקונפדרציות 2009

1 קסיאס • 2 אלביול • 3 פיקה • 4 מרצ'נה • 5 פויול • 6 פאבלו • 7 וייה • 8 צ'אבי • 9 טורס • 10 פברגאס • 11 קפדבילה • 12 בוסקטס • 13 לופס • 14 אלונסו • 15 ראמוס • 16 יורנטה • 17 גוויסה • 18 ריירה • 19 ארבלואה • 20 קאסורלה • 21 סילבה • 22 מאטה • 23 ריינה • מאמן: דל בוסקה

ספרדספרד
נבחרת ספרד – מונדיאל 2010 (אלופת העולם)

1 קסיאס • 2 אלביול • 3 פיקה • 4 מרצ'נה • 5 פויול • 6 אינייסטה • 7 וייה • 8 צ'אבי • 9 טורס • 10 פברגאס • 11 קפדבילה • 12 ואלדס • 13 מאטה • 14 אלונסו • 15 ראמוס • 16 בוסקטס • 17 ארבלואה • 18 פדרו • 19 יורנטה • 20 מרטינס • 21 סילבה • 22 נבאס • 23 ריינה • מאמן: דל בוסקה

ספרדספרד
נבחרת ספרד – יורו 2012 (אלופת אירופה)

1 קסיאס • 2 אלביול • 3 פיקה • 4 מרטינס • 5 חואנפראן • 6 אינייסטה • 7 פדרו • 8 צ'אבי • 9 טורס • 10 פברגאס • 11 נגרדו • 12 ואלדס • 13 מאטה • 14 אלונסו • 15 ראמוס • 16 בוסקטס • 17 ארבלואה • 18 אלבה • 19 יורנטה • 20 קאסורלה • 21 סילבה • 22 נבאס • 23 ריינה • מאמן: דל בוסקה

ספרדספרד
נבחרת ספרד – מונדיאל 2014

1 קסיאס • 2 אלביול • 3 פיקה • 4 מרטינס • 5 חואנפראן • 6 אינייסטה • 7 וייה • 8 צ'אבי • 9 טורס • 10 פברגאס • 11 פדרו • 12 דה חאה • 13 מאטה • 14 אלונסו • 15 ראמוס • 16 בוסקטס • 17 קוקה • 18 אלבה • 19 קוסטה • 20 קאסורלה • 21 סילבה • 22 אספיליקווטה • 23 ריינה • מאמן: דל בוסקה

ספרדספרד
נבחרת ספרד – יורו 2016

1 קסיאס • 2 אספיליקווטה • 3 פיקה • 4 ברטרה • 5 בוסקטס • 6 אינייסטה • 7 מוראטה • 8 קוקה • 9 ואסקס • 10 פברגאס • 11 פדרו • 12 ביירין • 13 דה חאה • 14 אלקנטרה • 15 ראמוס • 16 חואנפראן • 17 סן חוסה • 18 אלבה • 19 ברונו • 20 אדוריס • 21 סילבה • 22 נוליטו • 23 ריקו • מאמן: דל בוסקה

ספרדספרד
נבחרת ספרד – מונדיאל 2018

1 דה חאה • 2 קרבחאל • 3 פיקה • 4 נאצ'ו • 5 בוסקטס • 6 אינייסטה • 7 סאול • 8 קוקה • 9 רודריגו • 10 טיאגו • 11 ואסקס • 12 אודריאוסולה • 13 קפה • 14 אספיליקווטה • 15 ראמוס • 16 מונראל • 17 אספאס • 18 אלבה • 19 קוסטה • 20 אסנסיו • 21 סילבה • 22 איסקו • 23 ריינה • מאמן: היירו

ספרדספרד
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ג%27רארד_פיקה&oldid=39042721"