חואנפראן
מידע אישי | ||||
---|---|---|---|---|
לידה |
9 בינואר 1985 (בן 39) קרווילנט שבספרד | |||
שם מלא | חואן פרנסיסקו טורס בלן | |||
גובה | 1.81 מ' | |||
עמדה | מגן ימני | |||
מועדוני נוער | ||||
| ||||
מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד ומעודכנים ל-1 בדצמבר 2019 |
חואן פרנסיסקו טורס בלן (בספרדית: Juan Francisco Torres Belén; נולד ב-9 בינואר 1985 בקרווילנט, אליקנטה), הידוע בכינוי חואנפראן, הוא כדורגלן ספרדי המשחק בקבוצת סאו פאולו מהברזילראו.
קריירת מועדונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]חואנפראן גדל במחלקות הנוער של ריאל מדריד, וקיבל את הזדמנותו בהרכב הראשי של המועדון ב-24 בינואר 2004, כאשר שיחק 15 דקות בניצחון הביתי על קבוצת ויאריאל, לאחר שביסס את מעמדו בקבוצת המשנה של המועדון. במהלך העונות שלאחר מכן, שותף חואנפראן בחמישה משחקי ליגה נוספים בלבד עבור ריאל מדריד.
בעונת 2005–2006, הושאל לקבוצת אספניול. המועדון הקטאלוני בקושי נמנע מירידה בסיום אותה העונה, כאשר חואנפראן השתתף באופן משמעותי בסגל הקבוצה ואף כבש שער ב-22 במרץ 2006, במשחק שהסתיים בתיקו 1-1 מול אתלטיק בילבאו.
בעונה שלאחר מכן, ריאל חתמה על הסכם מיוחד עם אוסאסונה לגבי רכישת חואן, הסכם שעל פיו קבוצתו הנווארוני ישלם לריאל 10 מיליון אירו בעתיד על פי מספר סעיפים, שאחד מהם הוא אופציה להחזירו למדריד ללא תנאי. את משחקו הראשון במועדונו השלישי בקריירה, שיחק חואן ב-24 בספטמבר 2006, בניצחון 0–2 מול סלטה ויגו, כאשר הוא כובש את השער השני של קבוצתו במשחק. באותה העונה, תרם רבות להעפלתה הנדירה של אוסאסונה לחצי גמר גביע אופ"א, כאשר בתשעת משחקיו במפעל כבש שער אחד.
ב-11 בינואר 2011, חואנפראן חתם על חוזה עד ליוני 2015 בקבוצת אתלטיקו מדריד, תמורת סכום של 4 מיליון אירו. הופעת הבכורה שלו עבור הקולצ'ונרוס הגיעה כבר יומיים לאחר שחתם במועדון, כשפתח בהרכב הקבוצה בהפסד החוץ שלה 1–3 מול מועדונו המקצועני הראשון ריאל מדריד, במסגרת הגביע הספרדי. את שערו הראשון עבור אתלטיקו כבש ב-21 במאי 2011, במשחק האחרון לעונה, שהסתיים בניצחון 3–4 מול מיורקה. את השער הקדיש לאביו, אשר נפטר שבועיים קודם לכן. את עונת 2011–2012, בילה כמגן הימני הקבוע של המועדון על ידי מאמנו גרגוריו מנזאנו, ויורשו דייגו סימאונה. במהלך העונה, זכה עם קבוצתו בליגה האירופית, עם ניצחון בתוצאה 0–3 במשחק הגמר מול יריבתה המקומית אתלטיק בילבאו.
חואנפראן ביסס עצמו כמגן הימני המוביל של אתלטיקו מדריד, ועם פתיחת עונת 2012/2013, זכה עם קבוצתו בתואר הסופר קאפ האירופי, עם ניצחון 4-1 על צ'לסי, אלופת אירופה המכהנת. חואנפראן פתח בהרכב ושיחק תשעים דקות. הייתה זו פתיחה מוצלחת לעונה שהסתיימה בזכייה בגביע הספרדי, עם ניצחון במשחק הגמר בתוצאה 2-1 על ריאל מדריד, לאחר הארכה. חואנפראן פתח בהרכב לגמר ושיחק לאורך כל המשחק וההארכה. הייתה זו עונה ראשונה מתוך ארבע רצופות בהן רשם חואנפראן 35 הופעות ליגה.
היציבות שהפגין בעמדת המגן, יחד עם משחק ההגנה החזק שהנחיל סימאונה לקבוצה, סייעו לה להתקדם, לזכות בתארים והישגים משמעותיים. בעונת 2013/2014 זכה חואנפראן לראשונה בקריירה באליפות, לאחר שקבוצתו הדהימה והשיגה את ריאל מדריד ואת ברצלונה בפער שלוש נקודות בראש הטבלה. יתרה מכך, באותה העונה העפיל עם קבוצתו לגמר ליגת האלופות, שם פתח ושיחק 120 דקות בהפסד 4-1 לריאל מדריד בהארכה. עם תום העונה, חתם חואנפראן על הארכת חוזהו במועדון עד לשנת 2018.
אתלטיקו הצליחה לזכות בתואר הסופר קאפ הספרדי בפתיחת העונה הבאה, לאחר ניצחון 2-1 בסיכום שני מפגשים, שוב בדרבי של מדריד מול ריאל. חואנפראן פתח ושיחק לאורך צמד משחקי הסופר קאפ. בעונת 2015/2016 בליגת האלופות, היה חואנפראן לחלק משמעותי מהקבוצה ששוב הצליחה להעפיל עד לגמר. הוא כבש את הפנדל השמיני והמכריע בניצחון 8-7 על פ.ס.וו. איינדהובן. במשחק הגמר שוב פגשה אתלטיקו את ריאל, והמשחק הוכרע בבעיטות עונשין. חואנפראן, הבועט הרביעי של אתלטיקו, היה המחמיץ היחיד מבין שתי הקבוצות בדו-קרב, וראה את ריאל שוב זוכה על חשבון קבוצתו באליפות אירופה, עם 5-3 בתום הדו-קרב.
ב-3 באוגוסט 2019 חתם בסאו פאולו הברזילאית לשנה וחצי.[1]
קריירה בינלאומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]חואנפראן זכה להצלחה מסחררת במסגרת אליפות אירופה לנבחרות עד גיל 19 בשנת 2004, כאשר גם זכה בתואר האליפות עם ספרד, וגם בתואר השחקן המצטיין של הטורניר. באופן נדיר, שותף פעמיים בגביע העולם בכדורגל עד גיל 20, בפעם הראשונה באיחוד האמירויות הערביות ב-2003, בו זכה יחד עם ספרד במקום השני, וב-2005, בו הפסיד עם נבחרתו ברבע הגמר לנבחרת הזוכה של הטורניר בסופו של דבר, ארגנטינה.
את הופעת הבכורה שלו בנבחרת ספרד ערך ב-26 במאי 2012, כאשר שיחק את מלוא הדקות בניצחון 0–2 מול נבחרת סרביה, במסגרת משחק ידידותי בסנט גאלן שבשווייץ. הוא נכלל בסגלו של ויסנטה דל בוסקה לנבחרת ספרד לטורניר הגמר של יורו 2012 בפולין ואוקראינה, אולם לא שותף במשחק במסגרת הטורניר בו זכתה ספרד.
תארים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אספניול
- הגביע הספרדי: 2005/2006
- אתלטיקו מדריד
- הליגה האירופית: 2011/2012, 2018
- הסופרקאפ האירופי: 2012, 2018
- הגביע הספרדי: 2012/2013
- אליפות ספרד: 2013/2014
- הסופר קאפ הספרדי: 2014
- נבחרת ספרד
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חואנפראן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- חואנפראן, ברשת החברתית אינסטגרם
- חואנפראן, באתר Transfermarkt
- חואנפראן, באתר Soccerway
- חואנפראן, באתר BDFutbol
- חואנפראן, באתר WorldFootball.net
- חואנפראן, באתר National Football Teams
- חואנפראן, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אתר ערוץ הספורט – sport5.co.il, באתר m.sport5.co.il
נבחרת ספרד – יורו 2012 (אלופת אירופה) | ||
---|---|---|
1 קסיאס • 2 אלביול • 3 פיקה • 4 מרטינס • 5 חואנפראן • 6 אינייסטה • 7 פדרו • 8 צ'אבי • 9 טורס • 10 פברגאס • 11 נגרדו • 12 ואלדס • 13 מאטה • 14 אלונסו • 15 ראמוס • 16 בוסקטס • 17 ארבלואה • 18 אלבה • 19 יורנטה • 20 קאסורלה • 21 סילבה • 22 נבאס • 23 ריינה • מאמן: דל בוסקה |
נבחרת ספרד – מונדיאל 2014 | ||
---|---|---|
1 קסיאס • 2 אלביול • 3 פיקה • 4 מרטינס • 5 חואנפראן • 6 אינייסטה • 7 וייה • 8 צ'אבי • 9 טורס • 10 פברגאס • 11 פדרו • 12 דה חאה • 13 מאטה • 14 אלונסו • 15 ראמוס • 16 בוסקטס • 17 קוקה • 18 אלבה • 19 קוסטה • 20 קאסורלה • 21 סילבה • 22 אספיליקווטה • 23 ריינה • מאמן: דל בוסקה |
נבחרת ספרד – יורו 2016 | ||
---|---|---|
1 קסיאס • 2 אספיליקווטה • 3 פיקה • 4 ברטרה • 5 בוסקטס • 6 אינייסטה • 7 מוראטה • 8 קוקה • 9 ואסקס • 10 פברגאס • 11 פדרו • 12 ביירין • 13 דה חאה • 14 אלקנטרה • 15 ראמוס • 16 חואנפראן • 17 סן חוסה • 18 אלבה • 19 ברונו • 20 אדוריס • 21 סילבה • 22 נוליטו • 23 ריקו • מאמן: דל בוסקה |