ברכת אבלים

ברכת אבלים
אחינו המיוגעים המדוכאין באבל הזה תנו לבבכם לחקור את זאת זאת היא עומדת לעד נתיב הוא מששת ימי בראשית רבים שתו רבים ישתו כמשתה ראשונים כך משתה אחרונים אחינו בעל נחמות ינחם אתכם ברוך מנחם אבלים
אחת מ-4 הברכות

ברכת אבלים
(מקורות עיקריים)

משנה	משנה, מסכת מגילה, פרק ד', משנה ג'
ברייתא	תוספתא, מסכת ברכות, פרק ג', הלכה כ"ג
תלמוד בבלי	תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף כ"ג, עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ח', עמוד ב'
מקורות נוספים	תורת האדם, שער האבל, עניין ההתחלה

ברכת אבלים (מכונה גם ברכת רחבה) היא ברכה או רצף ברכות, שנתקנו על ידי חז"ל להיאמר בפני האבלים בבית הקברות לאחר סיום קבורת המת, ובמהלך שבעת ימי האבלות שאחריה. ברכה זו אינה נאמרת אלא אם יש שם עשרה אנשים מלבד האבלים. הברכה הייתה נהוגה בתקופת המשנה והתלמוד, אך מאז ימי הגאונים אין נוהגים לאומרה. אף שהברכה נזכרת במשנה ונוסח שלה נמסר בתלמוד הבבלי, רבים הפרטים העמומים באשר לברכה זו ולדיניה.

לפי הנוסח הנזכר בתלמוד הבבלי, מדובר למעשה ברצף של ארבע ברכות: הברכה הראשונה עוסקת בשבח לקב"ה, השנייה כוללת נחמה לאבלים, השלישית מברכת את המנחמים שבאו לנחם את האבלים, ובברכה הרביעית ישנן בקשות על כלל עם ישראל.

לעיתים הכוונה בברכת אבלים, לתוספות שונות שתיקנו חז"ל להוסיף בברכת המזון בבית האבל כל שבעת ימי האבלות.

מקור

ברכה זו נזכרה במשנה במסכת מגילה ”...אין אומרים ברכת אבלים... פחות מעשרה...”

ובתלמוד בבלי שם מובא:

מאי ברכת אבלים? – ברכת רחבה. דאמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן: ברכת אבלים בעשרה, ואין אבלים מן המנין

— תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף כ"ג, עמוד ב'

נוסח הברכה ומקום הזכרתה

מן התוספתא עולה כי לא היה מנהג קבוע באשר לתוכן המדויק של הברכה ולנוסח שלה, ואפילו היו מנהגים שונים בשאלה כמה ברכות כלולות בה: ”מקום שנהגו לומר ברכת אבלים בשלש אומרים בשלש, בשתים אומרים בשתים, אחת אומרים אחת” (תוספתא ברכות ג, כג). לפי האמור שם, במקומות שהיו שלש ברכות נפרדות, הברכה הראשונה עסקה בתחיית המתים, השנייה בנחמת האבלים ובנחמת ירושלים, והשלישית בגמילות חסדים.

לעומת זאת, בתלמוד הבבלי במסכת כתובות מצוטט נוסח שנה של הברכה, שלפיו מדובר בארבע ברכות. מסופר שם על פטירת בנו של רב חייא בר אבא, שהיה מלמד את בניו של ריש לקיש. ריש לקיש ביקש מרבי יהודה בר נחמני לברך את הברכות:

אמר ליה קום אימא מלתא כנגד שבחו של הקב"ה. פתח ואמר:
האל הגדול ברוב גדלו אדיר וחזק ברוב נוראות מחיה מתים במאמרו עושה גדולות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר בא"י מחיה המתים.
א"ל קום אמא מלתא כנגד אבלים. פתח ואמר:
אחינו המיוגעים המדוכאין באבל הזה תנו לבבכם לחקור את זאת זאת היא עומדת לעד נתיב הוא מששת ימי בראשית רבים שתו רבים ישתו כמשתה ראשונים כך משתה אחרונים אחינו בעל נחמות ינחם אתכם ברוך מנחם אבלים....
א"ל קום אמא מלתא כנגד מנחמי אבלים. פתח ואמר:
אחינו גומלי חסדים בני גומלי חסדים המחזיקים בבריתו של אברהם אבינו, אחינו בעל הגמול ישלם לכם גמולכם ברוך אתה משלם הגמול.
א"ל קום אמא מלתא כנגד כל ישראל. פתח ואמר: רבון העולמים פדה והצל מלט הושע עמך ישראל מן הדבר ומן החרב ומן הביזה ומן השדפון ומן הירקון ומכל מיני פורעניות המתרגשות ובאות לעולם טרם נקרא ואתה תענה ברוך אתה עוצר המגפה.

— תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ח', עמוד ב'

בתלמוד מבואר שברכה זו נאמרה לאחר הקבורה, וכן כל שבעת ימי האבלות, אם היו פנים חדשות - היינו אנשים שלא השתפפו בטקס הלוויה והקבורה.

לדעת רש"י הברכה הראשונה פותחת בברוך אך שאר הברכות שאחריה אינן פותחות, מדין ברכה הסמוכה לחברתה. אך יש שכתבו שאף הברכה הראשונה אינה פותחת בברוך.

מנהג הברכה היום

ברכה זו אינה נוהגת היום. ולמעשה כתב בשיטה מקובצת שכבר בימי הגאונים לא נהגו לברך ברכה זו. וכך כתב הטור: ”ובדורותינו בטלו מנהגות הללו שלא היה חובה, ואפילו הברכות כולן שהיו מברכין רשות הם,” (ארבעה טורים, אורח חיים, סימן שע"ו).

ברכת אבלים שבברכת המזון

מלבד ברכת הרחבה תיקנו חז"ל להוסיף כל שבעת ימי האבל ברכה נוספת בברכת המזון. ברכה זו היה האבל מוסיף בברכת המזון בתוך ברכת "הטוב והמטיב".

בתלמוד במסכת ברכות הובאה ברייתא בה נחלקו תנאים בנוסח הברכה. לדעת תנא קמא יש להוסיף בברכה הרביעית של ברכת המזון 'הטוב והמטיב ודיין האמת', ואילו לדעת רבי עקיבא יש לומר 'דיין האמת בלבד'.

נוסח נוסף הובא שם בתלמוד בשם מר זוטרא:

הטוב והמטיב אל אמת דיין אמת שופט בצדק לוקח במשפט ושליט בעולמו לעשות בו כרצונו כי כל דרכיו משפט שהכל שלו ואנחנו עמו ועבדיו ובכל אנחנו חייבים להודות לו ולברכו גודר פרצות בישראל הוא יגדור את הפרצה הזאת בישראל לחיים

— תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ"ו, עמוד ב'

נוסחים שונים של הברכה מופיעים בראשונים, כך הוא הנוסח המופיע בספר משנה תורה לרמב"ם, ובשולחן ערוך:

(בא"י אמ"ה האל אבינו מלכנו בוראנו גאלנו קדשנו קדוש יעקב) המלך החי הטוב והמטיב אל אמת דיין אמת שופט בצדק שליט בעולמו לעשות בו כרצונו, שאנחנו עמו ועבדיו ובכול אנו חייבין להודות לו ולברכו

— משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות ברכות, פרק ב', הלכה ח'

אמנם בחלק מהראשונים מופיע נוסח ארוך יותר, וכן הביא ברמ"א: ”לוקח נפשות במשפט שליט בעולמו לעשות בו כרצונו כי כל דרכיו במשפט ואנחנו עמו ועבדיו ובכל אנחנו חייבים להודות לו ולברכו גודר פרצות ישראל הוא יגדור הפרצה הזאת מעלינו ומעל אבל זה לחיים ולשלום”

יש שכתבו שתיקנו ברכה זו בברכה שלישית כשמגיע ל"ובנה ירושלים", שם יאמר: ”ובנה ירושלים עיר הקודש במהרה בימינו. נחם ה' אלקינו את אבלי ירושלים. ואת האבלים המתאבלים באבל הזה נחמם מאבלם, ושמחם מיגונם, כאמור: "כאיש אשר אמו תנחמנו, כן אנכי אנחמכם". ברוך אתה ה', מנחם ציון בבנין ירושלים. אמן.”

יחיד

בראשונים נחלקו האם ברכה זו נאמרת דווקא במנין או לא. מחלקותם תלויה בזיהוי אותה ברכה הנזכרת במסכת מגילה לאומרה בעשרה: ”אין פורסין את שמע... ואין אומרים ברכת אבלים ותנחומי אבלים... פחות מעשרה” (משנה, מסכת מגילה, פרק ד', משנה ג'.) ובתלמוד ביארו: ”מאי ברכת אבלים? – ברכת רחבה” (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף כ"ג, עמוד ב').

יש מהראשונים שסבורים שברכת רחבה זו היא הברכה הנאמת בבית הקברות, והיא אכן צריכה עשרה, אך ברכת אבלים שבברכת המזון נאמרת גם כשאין עשרה. אמנם דעת התוספות ועוד, שהכוונה על ההוספות שמוסיפים בברכת המזון, שאין לאומרים כאשר אין שם עשרה גברים.

להלכה כתב בטור בשם אחד הגאונים שברכת אבלים מברכים בין אם יש שם עשרה ובין אם אין שם רק שלושה או אפילו כשמברך יחידי. אך הוסיף שלדעת רבינו מאיר גם ברכה זו צריכה עשרה.

זמן אמירתה

בכל שבעת ימי האבילות מוסיפין ברכה זו בברכת המזון.

לעניין הוספת הברכה בשבת, כתבו הפוסקים שאם מברכים אנשים נוספים לא יוסיף ברכה זו מאחר שאין אבילות בפהרסיה. אמנם כשכל המסובים הן אבלים, צריכים להוסיף.

מנהגים נוספים

יבסדר רב עמרם כתב שגם בברכת הזימון יש לומר: "נברך מנחם אבלים שאכלנו משלו". והם אומרים: "ברוך מנחם...", והמברך חוזר כן. ואם יש עשרה יאמר: "נברך אלקינו מנחם...", והם עונים כן, וחוזר כן. הרמב"ן בספרו תורת האדם הכריע כדעתו. דעה זו אף הובאה בשולחן ערוך.

הברכה היום

בבאר הגולה כתב שלא ראה שנוהגים להוסיף בברכה זו בבתי אבלים, שייתכן שסמכו על דברי התוספות שברכת אבלים היא רק בעשרה. אמנם הברכי יוסף כתב שבמקומו אכן נוהגים בהוספות אלו בבתי אבלים.

לקריאה נוספת

• ניסן רובין, קץ החיים, טקסי קבורה ואבל במקורות חז"ל, פרק שמיני, עמ' 223
• הרב צבי גרונר, ברכות שנשתקעו, מוסד הרב קוק תשס"ד, עמ' קס–קעג.
• מרדכי סבתו ומנחם כ"ץ, "ברכת חתנים וברכת אבלים", כנישתא ג (תשס"ז), עמ' קלט–קע.
• "ברכת אבלים" באנציקלופדיה תלמודית, כרך ד', עמ' תיב–תכ.

קישורים חיצוניים

• הערך "ברכת אבלים", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
• ברכת אבלים, באתר מחלקי המים

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.