אלהים צוית לידידך בחירך
אלוהים צוית לידידך בחירך
|
---|
אֱ֯לֹהִים צִוִּֽיתָ לִידִידְךָ בְּחִירֶֽךָ פֵּ֯אַרְךָ, לוֹ בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא בְּהֵרָאֲךָ ר֯וֹפַאֲךָ, בְּחַסֶּרְךָ מֵאֵבָרֶֽיךָ מוֹדִיעִים הַדָּמִים יָ֯מִים, מִבְּרִית בְּהִתְעַצֵּל אַב הַחֲכָמִים מִ֯מִּתְקוֹמֲמִים אֶאֱסוֹף נִדָּחַֽיִךְ וְאֶצְבּוֹר מִ֯בּוֹר אַב הֲמוֹן בְּצֵאתוֹ עָ֯רְלָתוֹ וַדַּאי וְלֹא סָפֵק הַיּוֹם אוֹ אֶתְמוֹל יִ֯מּוֹל בַּיּוֹם וְלֹא בַלַּֽיְלָה אֲפִלּוּ סָפֵק יֶֽשְׁנָה רִ֯נָּה כְּנִפְצַח בְּלַמְנַצֵּֽחַ עַל־הַשְּׁמִינִית תְּהִלָּתֶֽךָ בִּ֯רְכָתְךָ תְּנָה לַחֲבִיבִים בָּנִים וְ֯רַעֲנַנִּים כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים וּלְאַרְצָם יִקָּווּ נֶ֯חְשְׁבוּ כַבְּהֵמָה נִטְמוּ בְּעֵינֵיכֶם אֶ֯תְכֶם לְבַבְכֶם אֶמּוֹל מֵעָרְלַתְכֶם |
אלהים צוית לידידך בחירך הוא פיוט לברכת המזון של סעודת ברית מילה, שחיבר רבינו אפרים מבונא.
הפיוט נתקבל בקהילות אשכנז המערביות, ונאמר בקהילות אלה בברכת הארץ אחרי המלים "יתברך שמך בפי כל חי תמיד לעולם ועד";[14] הוא לא נתקבל במנהג אשכנז המזרחי.[15]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פיוטים לברכת המזון היו נפוצים למדי בארצות המזרח בימי הפריחה של הפייטנות, ופיוטים רבים כאלה נמצאו בגניזה,[16] אך הם מאוד נדירים בקהילות אירופה, וזה הפיוט היחיד מסוג זה שהגיע למחזורים המודפסים.[17]
אמירת הפיוט כנראה נחשבה למאורע חשוב או מיוחד. יוזפא שמש מתאר מקרה בו הוא מל תינוק בימי מגפת דבר בשנת ה'תכ"ו (1666). אחותו של התינוק נפטרה באותו שבוע מהמגפה, ועקב הנסיבות לא התקיימה סעודת ברית. הוא מספר שכדי לא להפסיד הזדמנות לומר את הפיוט, התאספו כמה מבני המשפחה הרחוקים יותר וקיימו סעודה מצומצמת ואמרו בברכת המזון שלה את הפיוט.[18]
רבי דוד לידא כתב את שירו "דם ברית" במנגינה של "אלהים צוית".[19]
מבנה הפיוט
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפיוט בנוי מבתים בני ארבעה טורים, כשבשלושת הטורים הראשונים שבכל בית חתום "אפרים מעיר בונא", והטור הרביעי בכל בית הוא ציטוט מפסוק. הטור השני שבכל בית מסתיים במילים "ברית עולם", וכשאומרים את הפיוט, נהוג שהמוהל הוא המזמן והוא אומר את כל הפיוט בקול רם, והקהל עונים "ברית עולם" בניגון מיוחד. כאשר נוהגים לערוך את הברית באמצעות שני מוהלים, אחד המוהלים מזמן, ושני המוהלים אומרים את בתי הפיוט לסירוגין.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ע"פ ישעיה ס, ט
- ^ שמות טו, כו
- ^ דברים כב:ז
- ^ ע"פ תהלים יז:ז
- ^ ע"פ זכריה ט:י
- ^ ויקרא יב:ג
- ^ ע"פ בראשית יז:יג
- ^ ע"פ תהלים קכו:ב
- ^ תהלים ג:ט
- ^ תהלים צב:טו
- ^ ע"פ ישעיה מ:יז
- ^ יחזקאל לו:כד
- ^ שמות טז:טו
- ^ הוא מופיע בסדר עבודת ישראל, נוסח אשכנז המערבי, עמ' 739 (הלינק לאוצר החכמה, הזמין למנויים בלבד).
- ^ אשר מתפללים בו רוב מתפללי נוסח אשכנז היום.
- ^ עיין אצל אברהם מאיר הברמן, "ברכות מעין שלוש ומעין ארבע: פיוטים מתוך הגניזה לברכת המזון", ידיעות המכון לחקר השירה העברית ה (תרצ"ט), עמ' מג–קה, באתר היברובוקס; ובעבודת הדוקטורט של ד"ר אבי שמידמן, "ברכות המזון המפויטות מן הגניזה הקהירית: מבוא ומהדורה מדעית", אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ט. ברם, בפיוטי ברכת המזון שבגניזה, יש תמיד פיוט הכולל קטע לכל ברכה משלש הברכות שבברכת המזון מן התורה, ואילו פיוט זה עומד בפני עצמו לברכה השנייה בלבד.
- ^ במנהגים המוקדמים, היו עוד פיוטים בודדים לברכת המזון במילה ובנישואין, למשל הפיוט "אות מבראשית הוכתרה" לשבת נישואין, המופיע במחזור ויטרי.
- ^ יוזפא שמש, מנהגים דק"ק וורמיישא - ב, ירושלים תשנ"ב.
- ^ רבי דוד לידא, סוד ה', אמסטרדם תנ"ד, באתר היברובוקס.
ברכת המזון | ||
---|---|---|
לפני הברכה | תהילים קל"ז (על נהרות בבל) • תהילים קכ"ו (שיר המעלות בשוב ה') • מים אחרונים • זימון • כוס של ברכה | |
סדר הברכה | ברכת הזן • ברכת הארץ (על הנסים) • ברכת ירושלים (רצה והחליצנו • יעלה ויבוא) • ברכת הטוב והמטיב (ברכת אבלים) • הרחמן • ברכת האורח • שבע ברכות | |
פיוטים | נודה לשמך • דוי הסר • אלהים צוית לידידך בחירך • אות מבראשית הוכתרה • הרחמן (פיוט) • צור משלו אכלנו | |
שונות | ברכת המוציא לחם מן הארץ • פת הבאה בכיסנין • ברכה אחרונה • ברכה אחת מעין שלוש • בנדיגאמוס |