לדלג לתוכן

ברכה אחת מעין שלוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברכה אחת מעין שלוש

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם
[על היין מברך: עַל הַגֶּפֶן וְעַל פְּרִי הַגֶּפֶן;
על פירות משבעת המינים: עַל הָעֵץ וְעַל פְּרִי הָעֵץ;
על מזונות: עַל הַמִחְיָה וְעַל הַכַּלְכָּלָה;
על מזונות ויין ביחד: עַל הַמִּחְיָה וְעַל הַכַּלְכָּלָה וְעַל הַגֶּפֶן וְעַל פְּרִי הַגֶּפֶן]

וְעַל תְּנוּבַת הַשָּׂדֶה וְעַל אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה שֶׁרָצִיתָ וְהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ לֶאֱכֹל מִפִּרְיָהּ וְלִשְׂבּוֹעַ מִטּוּבָהּ, רַחֵם (נָא) ה' אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ וְעַל מִזְבְּחֶךָ וְעַל הֵיכָלֶךָ, וּבְנֵה יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ וְשַׂמְּחֵנוּ בְּבִנְיָנָהּ (יש גורסים: וְשַׂמְּחֵנוּ בָהּ)

וְנֹאכַל מִפִּרְיָּהּ וְנִשְׂבַּע מִטּוּבָהּ וּנְבָרֶכְךָ עָלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה[1]

[בשבת מוסיף: וּרְצֵה וְהַחֲלִיצֵנוּ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה;
בראש חודש: וְזָכְרֵנוּ לְטוֹבָה בְּיוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה;
בראש השנה: וְזָכְרֵנוּ לְטוֹבָה בְּיוֹם הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה;
ביום טוב: וְשַׂמְחֵנוּ בְּיוֹם חַג (פלוני) הַזֶּה]

כִּי אַתָּה ה'[2] טוֹב וּמֵטִיב לַכֹּל וְנוֹדֶה לְךָ עַל הָאָרֶץ וְעַל
על יין מסיים: פְּרִי הַגֶּפֶן, בָּרוּךְ אַתָּה ה' עַל הָאָרֶץ וְעַל פְּרִי הַגֶּפֶן: (בא"י אומר: וְעַל פְּרִי גַפְנָהּ);[3]
על פירות: הַפֵּרוֹת, בָּרוּךְ אַתָּה ה' עַל הָאָרֶץ וְעַל הַפֵּרוֹת: (בא"י וְעַל פֵּרוֹתֶיהָ);
על מזונות: הַמִחְיָה, בָּרוּךְ אַתָּה ה' עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמִחְיָה (וְעַל הַכַּלְכָּלָה):
על מזונות ויין ביחד: הַמִּחְיָה וְעַל פְּרִי הַגֶּפֶן, בָּרוּךְ אַתָּה ה' עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמִחְיָה (וְעַל הַכַּלְכָּלָה) וְעַל פְּרִי הַגֶּפֶן: (בא"י: וְעַל פְּרִי גַפְנָהּ)[4]

ברכה אחת מעין שלוש (או בקיצור: ברכת מעין שלוש) היא ברכה אחרונה קצרה שנאמרת על חלק ממיני המאכלים.

שמה של הברכה נובע מכך שהיא ברכה אחת שסדורה על פי סדר שלוש הברכות הראשונות של ברכת המזון, אלו העוסקות בהודאה על המזון, בהודאה על ארץ ישראל, ובבקשה לבניין ירושלים.

התנאים המצריכים ברכה זו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חז"ל תיקנו לברך ברכה אחת מעין שלוש לאחר אכילת אחד משלושת הדברים הבאים:

פת הבאה בכיסנין

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – פת הבאה בכיסנין

מאכל שנעשה מאחד מחמשת מיני דגן (כולם זנים של חיטה ושעורה, שני המינים הראשונים משבעת המינים) - שלא בצורת פת. בראשונים נחלקו מתי נחשב המאכל שהוא אינו בצורת פת, שלא יתחייבו לברך עליו ברכת 'המוציא לחם מן הארץ'.

שבעת המינים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – שבעת המינים

לאחר אכילת אחד מחמשת המינים (מלבד חיטה ושעורה) הנוספים שנזכרו בפסוק המדבר בשבח ארץ ישראל,[5] כולם פירות האילן: תאנים, רימונים, ענבים, זיתים ותמרים. כאשר מינים אלו מקורם מארץ ישראל, תיקנו להזכיר שבח זה של ארץ ישראל בלשון הברכה, במקום 'ועל הפירות' יש לומר 'ועל פירותיה'.

לאחר שתיית יין הנעשה מגפן, יש לברך ברכה אחת מעין שלוש, שמשום חשיבותו של היין קבעו לו נוסח ברכה בפני עצמו, שלא כשאר משקים שמברכים אחר שתייתם ברכת בורא נפשות. בפתיחת ברכה זו, אומר "על הגפן ועל פרי הגפן", אבל נחלקו הראשונים אם חותם "על הארץ ועל הפירות" (או על פירותיה - בפירות ארץ ישראל), או שחותם "על הגפן ועל פרי הגפן" (או על פרי גפנה - בפירות ארץ ישראל). שתי הדעות מובאות בשולחן ערוך.[6]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ויקיטקסט ברכת מעין שלוש, באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים

    [עריכת קוד מקור | עריכה]
    1. ^ שורה זו אינה מופיעה בגמרא, ונחלקו הראשונה אם נכון לאמרה.
    2. ^ הזכרת שם השם פה לא מופיע בגמרא, ונחלקו הראשונה אם נכון לאמרה.
    3. ^ יש סוברים לחתום "ועל הפרות" (או על פרותיה - בפרות ארץ ישראל), עיין בגוף המאמר.
    4. ^ יש סוברים לחתום "ועל הפרות" (או על פרותיה - בפרות ארץ ישראל), עיין בגוף המאמר.
    5. ^ ספר דברים, פרק ח', פסוק ח'
    6. ^ או"ח רח:יא, ועיין שם במשנה ברורה שמבאר את דברי השולחן ערוך שכתב בנוסח קצת סתום.