ברכות המצוות

ברכות המצוות הן ברכות שעל פי ההלכה נאמרות על עשיית המצוות. רובן של ברכות אלו תוקנו על ידי חז"ל, והן שייכות למערך הלכתי של ברכות הנאמרות בהזדמנויות שונות, כגון: ברכות הנהנין, ברכות ההודאה וברכות הראייה.

נוסח הברכה

לכל הברכות פתיחה אחידה: ”בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם...”. לרוב נוספות המילים: ”אֲשֶׁר קִדְשָנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ...”. ואז התייחסות למצווה הספציפית, לעיתים תוך שימוש בשם הפועל - לדוגמה, במצוות ציצית הסיום הוא "...וְצִוָּנוּ לְהִתְעַטֵּף בְּצִיצִית", ובמצוות ישיבה בסוכה הסיום הוא "...וְצִוָּנוּ לִישֵׁב בַּסֻּכָּה", ולעיתים בשם הפעולה - לדוגמה, לאחר נטילת ידיים: "...וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת יָדַיִּם".

ברכות על מצוות המיוחדות לכהנים פותחות במילים ”בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן...”.

המקור

כרוב הברכות, מקור החיוב לברכות המצוות אינו מהתורה אלא מדברי חכמים. חז"ל מצאו לכך רמז בתורה, בוידוי מעשר, בברכות התורה או בברכת המזון. למרות זאת, ישנן מצוות שחיוב הברכה עליהן הוא מדאורייתא. ברכות התורה, שהן הברכות הנאמרות על לימוד התורה, הן דוגמה אחת לכך. החיוב בברכות אלו נלמד במסכת ברכות, לדעת רמב"ן מפסוק בתורה. נושא 'ברכת המצוות' אינו מצוי במשנה [למעט אולי מסכת פסחים פ"י משנה ט] אלא רק בתוספתא.

זמן אמירת הברכה

עובר לעשייתן

ערך מורחב – עובר לעשייתן

הגמרא מביאה את הכלל: ”דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: כׇּל הַמִּצְוֹת מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן עוֹבֵר לַעֲשִׂיָּיתָן” (תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ז', עמוד ב'), כלומר יש לאומרן קודם ובסמוך לעשייתן. לפי הרמב"ם, הרי"ף והגאונים קיים לכלל זה חריג אחד בלבד, אך לעדות אשכנז ומאוחר יותר לחלק מעדות ספרד, כנראה בעקבות השפעה אשכנזית, קיימים מספר חריגים. אחד הבולטים שבהם הוא הדלקת נרות שבת על ידי הנשים בערב שבת. לפי מנהג עדות אשכנז, וחלק מעדות ספרד, הנשים אינן מברכות לפני ההדלקה אלא מיד לאחריה. הסיבה לכך היא, שבאמירת הברכה הן מקבלות על עצמן את השבת, ומרגע זה אסור להן להדליק נרות. כאשר מדליק נרות השבת הוא גבר, שאינו מקבל את השבת בהדלקת הנרות, אלא בשלב מאוחר יותר - בדרך כלל בזמן אמירת "קבלת שבת" - הברכה נאמרת לפני ההדלקה. ביהדות ספרד המקורית לא ברכו על הדלקת נר של שבת לאחר ההדלקה אלא לפניה. הרמב"ם בעקבות הרי"ף והגאונים, כותב שאין ברכה שמברכים אותה לאחר העשייה חוץ מטבילתו של גר. גישתו מייצגת את מנהג ספרד הקדום. עדת תימן וחלק מהספרדים ממשיכים לנהוג כך בימינו.

מצוות שמברכים עליהן

לא על כל המצוות תקנו ברכה, והראשונים דנו מה הקריטריון הקובע על אלו מצוות מברכים. הרבה תשובות ניתנו לדבר, אבל אף אחת מהן לא מצליחה לתת גדר מדויק שכולל בתוכו את כל המצוות. הרשב"א כתב שאכן אין תשובה מדויקת לדבר, אך אנו נלך בדרך המסורת ונברך רק על מה שנהגו לברך.

התשובה שכוללת בתוכה את רוב החילוקים בין המצוות, היא שמברכים רק על מה שבעשיית המצווה נפטר האדם מהחובה במצווה זו. לדוגמה: מברכים על הנחת תפילין, על מילה או על הדלקת נרות, מכיוון שבכל אלו ברגע שעשו את המצווה כבר אין חובה לעשותה עוד פעם. לעומת זו לא נברך על מצוות אהבת ה' או יראת ה', ועל מצוות נתינת צדקה, מכיוון שבאלו החובה לקיום המצווה עודה בעינה גם לאחר שנתנו צדקה או יראנו מה'.

עוד תשובה שניתנה היא שעל מצווה שאין בה קום עשה לא מברכים. לדוגמה לא מברכים על השמטת כספים בשנת השמיטה.

קריטריונים נוספים שנאמרו הם שאין מברכים על מצווה התלויה בדעתו של אדם אחר, או שלא מברכים על מצוות שיש בהם קלקול לאדם אחר.

מברכים גם על מצוות שתיקנו חז"ל והטעמים מובאים בגמרא: ”וְהֵיכָן צִוָּנוּ? רַב אַוְיָא אָמַר: מִ'לֹּא תָסוּר'. רַב נְחֶמְיָה אָמַר: 'שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ'” (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ"ג, עמוד א').

ברכת המצוות לפטורים מהמצווה

נחלקו הפוסקים האם אישה המקיימת מצווה שהיא פטורה ממנה (כגון מצוות עשה שהזמן גרמה), רשאית לברך עליה את ברכת המצוות, או שמא יש בכך ברכה לבטלה ואמירת דבר שקר מאחר שנשים לא נצטוו. הפוסקים הבולטים שנחלקו בעניין הם הרמב"ם ורבינו תם.

השולחן ערוך בעקבות הרמב"ם פסק להלכה שאין לנשים לברך על מצוות עשה שהזמן גרמא, והרמ"א פסק כדעת רבינו תם שרשאיות לברך. סברתו של הרמב"ם היא שנשים לא יכולות לומר "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו" שכן הן לא חויבו במצווה. נשים מעדות המזרח נוהגות שלא לברך.

אך ברמ"א פסק כדעת ר"ת שאף שהנשים פטורות יכולות לקיים המצווה ולברך אם ירצו. שכן הן שייכות בקיום המצווה ועובדה שהן מקבלות שכר על קיומן. וכן הוא מנהג האשכנזיות וחלק מיוצאי ספרד, כגון רבים מיהודיות יוצאות מרוקו לברך. (אם כי יוצאות מרוקו רשאיות רק למי שמנהג משפחתה הקדום בכך).

רשימה חלקית של ברכות המצוות

מצוות יומיומיות

• על תפילין של יד: ”בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין.”
• על תפילין של ראש: ”בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת תְּפִלִּין.”
• על טלית גדול: ”בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לְהִתְעַטֵּף בְּצִיצִית.”
• על טלית קטן: ”בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת צִיצִית.”
• על נטילת ידיים: ”בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו‍ֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת יָדָיִם.”

מועדים

• על עירובין (עירוב חצרות, עירוב תבשילין או עירוב תחומין): ”בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת עֵרוּב.”
• על נרות שבת: ”בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת.”

• על נרות יום טוב: ”בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל (אם חל יום טוב בשבת: שַׁבָּת וְ)יוֹם טוֹב.”
• על נרות יום הכפורים: ”בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל (אם חל יום כיפור בשבת: שַׁבָּת וְ)יוֹם הַכִּפּוּרִים.”
• על קריאת ההלל: ”בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְותָיו וְצִוָּנוּ נוסח עדות המזרח: לִגְמוֹר כל השאר: לִקְרוֹא אֶת הַהַלֵּל.”
• על תקיעת שופר: ”בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוׂתָיו וְצִוָּנוּ לִשְׁמועַ קול שׁופָר.”
• על ישיבה בסוכה: ”בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה.”
• על נטילת לולב: ”בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת לוּלָב.”
• על הדלקת נרות חנוכה: ”בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר (שֶׁל) חֲנֻכָּה.”
• על מקרא מגילה: ”בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִקְרָא מְגִלָּה.”
• על בדיקת חמץ: ”בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל בִּיעוּר חָמֵץ.”
• על אכילת מצה: ”בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל אֲכִילַת מַצָּה.”
• על אכילת מרור: ”בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל אֲכִילַת מָרוֹר.”
• על ספירת העומר: ”בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעֹמֶר.”

מצוות נוספות

• על שחיטה: ”בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל הַשְּׁחִיטָה.”
• על כיסוי הדם: ”בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל כִּסּוּי דַּם בֶּעָפָר.”
• כשבונה לעצמו מעקה: ”בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲשׂוֹת מַעֲקֶה.”
• כשבונה לאחרים מעקה: ”בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל עֲשִׂיַּת מַעֲקֶה.”
• כשקובע לעצמו מזוזה: ”בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוׂתָיו וְצִוָּנוּ לִקְבֹּעַ מְזוּזָה.”
• כשקובע לאחרים מזוזה: ”בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוׂתָיו וְצִוָּנוּ עַל קְבִיעַת מְזוּזָה.”
• על הפרשת חלה: ”בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַפְרִישׁ חַלָּה נוסח אשכנזים: מִן הָעִסָּה נוסח עדות המזרח: תְרוּמָה.”
• על הפרשת תרומות ומעשרות: ”בָּרוּך אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶר קִדְשָנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָנוּ לְהַפְרִישׁ תְרוּמוֹת וּמַעַשְרוֹת.”
• על פדיון מעשר שני: ”בָּרוּך אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶר קִדְשָנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָנוּ עַל פִּדְיוֹן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי.”
• על פדיון נטע רבעי: ”בָּרוּך אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶר קִדְשָנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָנוּ עַל פִּדְיוֹן נֶטַע רְבָעִי.”
• על טבילת כלים: ”בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל טְבִילַת כֶּלִי (על יותר מכלי אחד: כֵּלִים).”
• על טבילה שמחויב בה: ”בָּרוּך אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶר קִדְשָנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָנוּ עַל הַטְבִילָה.”
• בברית המילה המוהל מברך: ”בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵֽינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל הַמִּילָה.”
• לדעת הרמב"ם, המל את בנו מברך: ”בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵֽינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַמוּל אֶת הַבֵּן.”
• אבי הנימול מברך: ”בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵֽינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַכְנִיסוֹ בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ.”
• על פדיון הבן: ”בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵֽינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל פִּדְיוֹן הַבֵּן.”
• על פדיון פטר חמור: ”בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵֽינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל פִּדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר.”
• ברכת אירוסין: ”בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל הָעֲרָיוֹת, וְאָסַר לָנוּ אֶת הָאֲרוּסוֹת, וְהִתִּיר לָנוּ אֶת הַנְּשׂוּאוֹת (לָנוּ) עַל יְדֵי חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין, בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְקַדֵּשׁ עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין.”

קישורים חיצוניים

• אסופת מאמרים בנושא ברכת המצוות, באתר ספריית אסיף
• דוד הנשקה, "ברכת המצוות: הלכה ותולדותיה", סידרא כז/כח, תשע"ג, עמ' 27–109 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)