ברית המילה בגלגל
ברית המילה בגלגל הוא סיפור מקראי המתואר בספר יהושע לאחר כניסת בני ישראל לארץ, במהלכו מל יהושע בן נון את עם ישראל. לאחר ברית המילה ההמונית עשו את הפסח בגלגל.
הסיפור במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי המסופר בתיאור ברית המילה בספר יהושע, במהלך המסעות במדבר בני ישראל לא ערכו ברית מילה, וברית המילה האחרונה שנעשתה הייתה ביציאת מצרים. דור יוצאי מצרים מת כולו במדבר, והעם הנכנס לארץ שנולד במדבר לא היה נימול [1].
לאחר שישראל נכנסו לארץ ישראל, ציווה הקב"ה את יהושע לעשות חרבות צורים ולערוך ברית מילה לכל העם בשנית[2].
לאחר ברית המילה ההמונית אומר ה' ליהושע ”היום גלותי את חרפת מצרים מעליכם” (ספר יהושע, פרק ה', פסוק ט').
רק לאחר ברית המילה ניתן היה לעשות את הפסח[3][4], מכיוון שבספר שמות מופיע בנוגע לפסח ”כל ערל לא יאכל בו” (ספר שמות, פרק י"ב, פסוק מ"ב).
חרפת מצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנה מחלוקת בקשר למקורה של "חרפת מצרים" אותה הוסרה.
הרד"ק מסביר שברית המילה נועדה להבדיל בין בני ישראל הנימולים למצרים הערלים, כל עוד ישראלים היו ערלים לא היה הבדל בינם לבין המצרים, לכן הערלה נקראת "חרפת מצרים"[5].
יהודה אליצור טוען שבמצרים רק הכהנים וחשובי העם ערכו ברית מילה ולכן אסרו על ישראל לערוך ברית מילה. ע"פ טענתו העובדה שנאסר על עם ישראל לערוך ברית מילה במצרים היא חרפת מצרים[6]. אלי עסיס טוען שלא הגיוני לאמר שחרפת מצרים מתייחסת לברית המילה, מכיוון שביציאת מצרים בני ישראל כן ערכו ברית מילה[7].
פרשנים אחרים טוענים שחרפת מצרים מכוונת בכלל להליכה במדבר. זקוביץ לדוגמה טוען שכל עוד עם ישראל נדד במדבר המצריים טענו שאין לה' יכולת להביא אותם לארץ ישראל[8]. בכיוון שונה במעט הולך יהודה קיל שמסביר שכל עוד ישראל נדדו במדבר המצרים ראו אותם כעבדים[9].
מגמת הסיפור[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפרשנים חלוקים בקשר למיקומו של סיפור זה ולקשר בינו לבין הכניסה לארץ ישראל. רייס משווה בין סיפור זה לבין הציווי בברית מילה לאברהם אבינו שנכרך עם ההבטחה לרשת את ארץ כנען. הוא מסיק מהשוואה זו שהזכות לשבת בארץ כנען תלויה בברית המילה[10].
יהודה איזנברג מרחיב את מסקנתו של רייס וטוען שהגאולה כולה תלויה בברית המילה, ולכן משה לא יכול ללכת להוציא את ישראל ממצרים לפני שציפורה מלה את בנו[11].
אלי עסיס טוען שההרחבה בנוגע להליכת עם ישראל במדבר באה להראות את הפער בין יוצאי מצרים שלא שמעו בקול ה' ולכן לא נכנסו לארץ, לדור השני שכורת את הברית מחדש בכניסה לארץ ישראל על ידי עריכת ברית המילה בגלגל[7].
מדוע לא ערכו ברית מילה במדבר?[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתלמוד מוסבר כי ביציאת מצרים ערך משה רבינו לעם ישראל לראשונה ברית מילה, אולם החל מאז במשך ארבעים שנות נדודיו במדבר לא ערכו בני ישראל ברית מילה לתינוקות שנולדו, מפני חולשת הדרך או מכיוון שלא נשבה במדבר רוח צפונית[12], הרד"ק מסביר שרוח צפונית מרפאת[5].
לפי דעה נוספת בתלמוד, אברהם אבינו נצטווה במצוות המילה רק על חתיכת הערלה, ויהושע בן נון נצטווה לערוך להם את "הפריעה" - חיתוך והפשלת הקרום שבין העטרה והעורלה[12].
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ספר יהושע, פרק ה', פסוקים ד'–ו'
- ^ ספר יהושע, פרק ה', פסוק ב'
- ^ ספר יהושע, פרק ה', פסוקים י'–י"א
- ^ יהושע רייס, שלושה מעמדים לאחר מעבר הירדן, בית המדרש הווירטואלי (V.B.M )ע"ש ישראל קושיצקי שליד ישיבת הר עציון, עמ' 2
- ^ 1 2 פירוש הרד"ק על ספר יהושע, פרק ה', פסוק ב'
- ^ יהודה הרשקוביץ, פרק ה', ספר יהושע, ירושלים: מוסד הרב קוק, 1953, עמ' 18
- ^ 1 2 אלי עסיס, ממשה ליהושע ומנס לטבע, ירושלים, תשס"ה, עמ' 109-112
- ^ גרשון גליל, יאיר זקוביץ, פרק ה', פסוק ט', יהושע, תל אביב: דברי הימים, 2002, עולם התנ"ך, עמ' 60
- ^ יהודה קיל, פרק ה', פסוק ט', יהושע, ירושלים: מוסד הרב קוק, 1993, דעת מקרא, עמ' לג
- ^ יהושע רייס, שלושה מעמדים לאחר מעבר הירדן, בית המדרש הוירטואלי (V.B.M), עמ' 2-3
- ^ יהודה איזנברג, יהושע ה: ברית מילה וחג הפסח, באתר דעת
- ^ 1 2 יבמות עא ב
| ספר יהושע | ||
|---|---|---|
| הכניסה לארץ | שליחת המרגלים ליריחו • מעבר הירדן • ברית המילה בגלגל • מפגש יהושע עם המלאך | 
|
| כיבוש הארץ | מלחמת יריחו • מעשה עכן ולכידתו • כיבוש העי • מעמד הר גריזים והר עיבל • ברית הגבעונים • מלחמת מלכי הדרום • שמש בגבעון דום • מלחמת מלכי הצפון | |
| חלוקת הארץ לשבטים | נחלת שבט ראובן • נחלת שבט גד • נחלת שבט יהודה (רשימת ערי יהודה) • נחלת שבט מנשה • נחלת שבט אפרים • נחלת שבט בנימין • נחלת שבט שמעון • נחלת שבט זבולון • נחלת שבט יששכר • נחלת שבט אשר • נחלת שבט נפתלי • נחלת שבט דן • ערי הלויים • ערי המקלט | |
| סיום ספר יהושע | מזבח שניים וחצי השבטים • נאום יהושע • הברית בשכם | |
| דמויות בספר יהושע | יהושע בן נון • רחב • עכן בן כרמי • אדני צדק • הוהם מלך חברון • דביר מלך עגלון • יפיע מלך לכיש • פראם מלך ירמות • הורם מלך גזר • יבין מלך חצור • כלב בן יפונה • אלעזר הכהן • עתניאל בן קנז • עכסה | |