פגישת יהושע עם המלאך
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |
פגישת יהושע עם המלאך הוא סיפור מקראי על פגישה שהתקיימה סמוך לעיר יריחו, טרם כיבושה[1], בין יהושע בן נון לשר צבא ה' שבא לחזקו לקראת המלחמה בעמי כנען. על פי חז"ל היה זה בליל י"ז בניסן ב'תפ"ט[2].
הסיפור במקרא
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספר יהושע מתאר את המפגש בקצרה: ”(יג) וַיְהִי בִּהְיוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּירִיחוֹ וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אִישׁ עֹמֵד לְנֶגְדּוֹ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ וַיֵּלֶךְ יְהוֹשֻׁעַ אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ הֲלָנוּ אַתָּה אִם לְצָרֵינוּ:(יד) וַיֹּאמֶר לֹא כִּי אֲנִי שַׂר צְבָא ה' עַתָּה בָאתִי וַיִּפֹּל יְהוֹשֻׁעַ אֶל פָּנָיו אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ וַיֹּאמֶר לוֹ מָה אֲדֹנִי מְדַבֵּר אֶל עַבְדּוֹ:(טו) וַיֹּאמֶר שַׂר צְבָא ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ שַׁל נַעַלְךָ מֵעַל רַגְלֶךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עֹמֵד עָלָיו קֹדֶשׁ הוּא וַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ כֵּן:”.
תוכן הפגישה בין יהושע למלאך הנקרא כאן "שר צבא ה'", אינו מפורט בכתוב, והסיפור כולו עמום ולא מוסבר.
אלי עסיס מסביר שאין בפגישה תוכן נוסף על הכתוב. מטרת הפגישה לדעתו היא לחזק את מינויו של יהושע. יהושע איזנברג טוען שהופעת המלאך היא ביטוי למעבר מההנהגה הניסית של משה, להנהגה בדרך הטבע של יהושע[3].
בדעת מקרא[4] מובא הסבר שלפיו המלאך בא להדריך את יהושע כיצד לפעול, ודבריו מופיעים בפרק הבא בכתוב:
וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ רְאֵה נָתַתִּי בְיָדְךָ אֶת יְרִיחוֹ וְאֶת מַלְכָּהּ גִּבּוֹרֵי הֶחָיִל: (ג) וְסַבֹּתֶם אֶת הָעִיר כֹּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַקֵּיף אֶת הָעִיר פַּעַם אֶחָת כֹּה תַעֲשֶׂה שֵׁשֶׁת יָמִים: (ד) וְשִׁבְעָה כֹהֲנִים יִשְׂאוּ שִׁבְעָה שׁוֹפְרוֹת הַיּוֹבְלִים לִפְנֵי הָאָרוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תָּסֹבּוּ אֶת הָעִיר שֶׁבַע פְּעָמִים וְהַכֹּהֲנִים יִתְקְעוּ בַּשּׁוֹפָרוֹת: (ה) וְהָיָה בִּמְשֹׁךְ בְּקֶרֶן הַיּוֹבֵל כְּשָׁמְעֲכֶם אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר יָרִיעוּ כָל הָעָם תְּרוּעָה גְדוֹלָה וְנָפְלָה חוֹמַת הָעִיר תַּחְתֶּיהָ וְעָלוּ הָעָם אִישׁ נֶגְדּוֹ:
תוכן הפגישה ע"פ חז"ל
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנם שתי שיטות בחז"ל הנוגעות לתוכן הפגישה: שיטת רבי אבא בר פפא[5] ושיטת רבי חנינא בר יצחק[6].
שיטת רבי אבא בר פפא
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי שיטה זו, המלאך בא כדי להחריב את העולם[2]. יהושע בן נון ראה את המלאך ופקד עליו לומר האם הוא מהכנענים או מבני ישראל, אך המלאך ענה: "לא, כי אני שר צבא ה'" ושהוא רוצה להחריב את העולם כי אתמול עם ישראל ביטלו קרבן תמיד של בין הערביים והיום ביטלו תורה. יהושע נפל על פניו מיראה, מפני מלאך ה'[7]. יהושע שאל בגלל איזה מקרה בא והמלאך ענה "עתה באתי", כלומר, המלאך בא בגלל ביטול התורה. בנוסף, ציווה על יהושע להוריד את נעליו לאות אבל על ביטול התורה[2].
שיטת רבי חנינא בר יצחק
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי שיטה זו, המלאך בא כדי להנחיל לעם ישראל את הארץ[8]. יהושע ראה את המלאך ופקד עליו לומר האם הוא מהכנענים או מבני ישראל, אך המלאך ענה: "לא, כי אני שר צבא ה'", כלומר, שבכל מקום שבו המלאך נמצא, הקב"ה נמצא, והוסיף: "עתה באתי", כלומר, לאחר שמשה דחה את ליווי המלאך שנכפה לאחר חטא העגל כתחליף לליווי ה', חוזר המלאך אל יהושע ומציע את שרותיו. יהושע נפל על פניו כאות לקבלת מרותו של המלאך[8]. בנוסף, ציווה על יהושע להוריד את נעליו מפאת קדושת המקום, שהרי, כפי שאמר המלאך קודם לכן, ה' נמצא במקום שבו נמצא המלאך.
זהות המלאך
[עריכת קוד מקור | עריכה]במדרשי חז"ל, כאשר מובא הביטוי שר צבא ה' (שהוא הכינוי בו המלאך כינה את עצמו) הוא מוזכר בסמוך למלאך מטטרון, ולעיתים גם למלאך מיכאל, שמזוהה עם מטטרון[9].
בספר שמות מוזכר מלאך שילווה את ישראל בכניסתם לארץ[10], הרמב"ן טוען שאותו המלאך הוא שר הצבא שמגיע לממש את הבטחתו בסיפורנו[11].
מלבד התפקיד של המלאך בכיבוש הארץ, בספר שמות מוזכר תפקיד נוסף - שמירת הברית. יהושע רייס טוען שהמלאך שמופיע בסיפורינו שבא לעזור בכיבוש הארץ חוזר פעם נוספת בספר שופטים[12], שם הוא ממלא את תפקידו השני בכך שמוכיח את עם ישראל על שפגעו בברית עם ה'[13].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ספר יהושע, פרק ה', פסוק י"ג
- ^ 1 2 3 אליהו רבה יח ד"ה פעם אחת הייתי
- ^ יהודה איזנברג, יהושע ה: פגישת יהושע עם המלאך, דעת
- ^ ליהושע ה, י"ד ד"ה עתה באתי
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף ס"ג, עמוד ב'
- ^ בראשית רבה צז ג
- ^ בגמרא (מגילה ג, א) שואלים איך יכל יהושע לדעת שהמלאך הוא באמת מלאך ולא שד שמשקר לו, ומשיבים שישנה חזקה שהשדים לא מוציאים שם שמיים לבטלה
- ^ 1 2 מדרש תנחומא משפטים י
- ^ למשל, פרקי היכלות לט ב
- ^ ספר שמות, פרק כ"ג, פסוק כ'
- ^ רמב"ן, ספר שמות, פרק כ"ג, פסוק כ'
- ^ ספר שופטים, פרק ב', פסוקים א'–ה'
- ^ יהושע רייס, שלושה מעמדים לאחר מעבר הירדן, בית המדרש הוירטואלי (Y.B.M), עמ' 3-6
ספר יהושע | ||
---|---|---|
הכניסה לארץ | שליחת המרגלים ליריחו • מעבר הירדן • ברית המילה בגלגל • מפגש יהושע עם המלאך | |
כיבוש הארץ | מלחמת יריחו • מעשה עכן ולכידתו • כיבוש העי • מעמד הר גריזים והר עיבל • ברית הגבעונים • מלחמת מלכי הדרום • שמש בגבעון דום • מלחמת מלכי הצפון | |
חלוקת הארץ לשבטים | נחלת שבט ראובן • נחלת שבט שמעון • נחלת שבט יהודה (רשימת ערי יהודה) • נחלת שבט יששכר • נחלת שבט זבולון • נחלת שבט דן • נחלת שבט נפתלי • נחלת שבט גד • נחלת שבט אשר • נחלת שבט אפרים • נחלת שבט מנשה • נחלת שבט בנימין • ערי הלויים • ערי המקלט | |
סיום ספר יהושע | מזבח שניים וחצי השבטים • נאום יהושע • הברית בשכם | |
דמויות בספר יהושע | יהושע בן נון • רחב • עכן בן כרמי • אדני צדק • הוהם מלך חברון • דביר מלך עגלון • יפיע מלך לכיש • פראם מלך ירמות • הורם מלך גזר • יבין מלך חצור • כלב בן יפונה • אלעזר הכהן • עתניאל בן קנז • עכסה |