אנריקו לטה
.jpg) | |||||||
| אנריקו לטה, 2024 | |||||||
| לידה |
20 באוגוסט 1966 (בן 58) פיזה, טוסקנה | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שם לידה |
Enrico Letta  | ||||||
| מדינה | איטליה | ||||||
| השכלה |
| ||||||
| מפלגה | המפלגה הדמוקרטית של איטליה | ||||||
| בן או בת זוג |
Gianna Fregonara (2003–?) | ||||||
|
www | |||||||
| |||||||
| פרסים והוקרה | |||||||
|
הצלב הגדול של מסדר המופת האזרחי (2013) | |||||||
| חתימה |
 | ||||||
  | |||||||
אנריקו לטה (באיטלקית: Enrico Letta; נולד ב-20 באוגוסט 1966 בפיזה, טוסקנה) הוא כלכלן ומדינאי איטלקי שכיהן כראש ממשלת איטליה במשך כשנה (אפריל 2013 - פברואר 2014), מטעם המפלגה הדמוקרטית האיטלקית, מפלגת שמאל - מרכז הגדולה באיטליה.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בצעירותו היה לטה חבר במפלגה הנוצרית-דמוקרטית. בגיל 32 היה לשר הצעיר ביותר בממשלות איטליה מאז מלחמת העולם השנייה, וכיהן כשר לענייני אירופה (בשנים 1998-1999) בממשלת המרכז-שמאל של מאסימו ד'אלמה וכשר התעשייה (בשנים 1999-2001) בממשלותיהם של ד'אלמה וג'וליאנו אמאטו. בבחירות של 2001 נבחר לראשונה לפרלמנט מטעם המפלגה "מרגריטה - דמוקרטיה היא חופש", שעמדה בראש גוש המרכז-שמאל, אך הפסידה בבחירות.
בשנים 2004–2006 כיהן כחבר בפרלמנט האירופי, ועם חזרת גוש המרכז-שמאל לשלטון בראשותו של רומנו פרודי ב-2006 כיהן כמזכיר מועצת השרים, עד נפילת ממשלת פרודי ב-2008.
ב-2007, כשקמה המפלגה הדמוקרטית ממיזוג של מספר מפלגות מרכז-שמאל, התמודד לטה על ראשה, והגיע למקום השלישי עם כ-11 אחוזים מהקולות. בבחירות על ראשות המפלגה ב-2009 תמך בפייר לואיג'י ברסאני שניצח בהן, ואחר כך נבחר לטה לסגן מזכיר המפלגה.
אחרי הבחירות שהתקיימו בפברואר 2013, בהן זכתה המפלגה הדמוקרטית בראשותו של ברסאני במספר הגדול ביותר של מושבים אך לא הצליחה להקים קואליציה, נכנסה איטליה לתקופה של כאוס פוליטי. לאחר שברסאני נכשל בניסיון להקים ממשלה, ואף נכשל בקידום מועמדותו של פרודי לנשיאות, הוא התפטר מראשות המפלגה. הנשיא ג'ורג'ו נפוליטנו, שלנוכח אי ההצלחה של הפרלמנט החדש לבחור לו מחליף נבחר לכהונה נוספת, הטיל ב-24 באפריל על לטה להקים ממשלה חדשה.
לטה הצליח להקים קואליציה יחד עם מפלגת הימין של סילביו ברלוסקוני, ומפלגת המרכז של ראש הממשלה הקודם מריו מונטי (אך בלא ששניהם כיהנו בממשלה), וממשלתו הושבעה ב-28 באפריל 2013. ב-14 בפברואר 2014 הגיש לטה את התפטרותו מהתפקיד, לאור הדחתו מהנהגת המפלגה הדמוקרטית האיטלקית, לאחר שיריבו, מתאו רנצי, נבחר להחליפו בראשות המפלגה[1]. ב-22 בפברואר 2014 סיים לטה את כהונתו.
לאחר התפטרותו, לטה פרש בתחילה מהפוליטיקה, ועזב את איטליה כדי לקבל מינוי כדיקן של בית הספר לעניינים בינלאומיים בסיינס פו בפריז . במרץ 2021, מזכיר הפלגה הדמוקרטית, ניקולה זינגארטי, התפטר מתפקידו לאחר מתח גובר בתוך המפלגה. חברים בולטים רבים במפלגה ביקשו מלטה להפוך למנהיג החדש; לאחר מספר ימים הודיע לטה כי יחזור לאיטליה כדי לקבל את המועמדות, והוא נבחר למזכיר חדש ב-14 במרץ 2021. ב-4 באוקטובר 2021, נבחר לטה לבית הנבחרים של איטליה כנציג מחוז סיינה.
מפלגתו תמכה בממשלת האחדות של מריו דראגי. היה מדובר בממשלת טכנוקרטית שזכתה לתמיכת רוב סיעות הפרלמנט האיטלקי.
בשנת 2022, לקראת הבחירות הפרלמנטריות באיטליה. הוא עמד בראש קואליציה המרכז שמאל. במערכת הבחירות, הקואליציה לא השיגה רוב ומפלגתו הייתה השנייה בגודלה. לטה הודה בתבוסה והתפטר מתפקיד מזכיר המפלגה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אנריקו לטה (באיטלקית)
אנריקו לטה, ברשת החברתית פייסבוק
אנריקו לטה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אנריקו לטה, ברשת החברתית אינסטגרם- כתבת דיוקן באתר BBC
סביונה מאנה, איש המרכז-שמאל אנריקו לטה צפוי להיות ראש הממשלה, באתר הארץ, 24 באפריל 2013
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראש ממשלת איטליה אנריקו לטה התפטר מתפקידו, באתר הארץ, 13 בפברואר 2014
.svg)
