לדלג לתוכן

אניה בוקשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אניה בוקשטיין
Аня Букштейн
בוקשטיין, 2015
בוקשטיין, 2015
לידה 7 ביוני 1982 (בת 42)
מוסקבה, הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מועדפת מוזיקת פופ עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות מ-1994
עיסוק שחקנית, זמרת ומנגנת בפסנתר[1] וגיטרה
מקום לימודים תלמה ילין עריכת הנתון בוויקינתונים
בן זוג דותן ויינר
מספר צאצאים 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה "אשת השנה בקולנוע" בטקס אנשי השנה
"השחקנית המבטיחה" בפרס התיאטרון הישראלי
השחקנית הטובה ביותר Tallinn Black Nights Film Festival - PÖFF
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אניה בוקשטייןרוסית: Аня Букштейн; נולדה ב-7 ביוני 1982) היא שחקנית, זמרת ומדבבת ישראלית.

בוקשטיין נולדה במוסקבה שבברית המועצות (כיום ברוסיה) במשפחה יהודית כבת יחידה לאם קלינאית תקשורת ולאב נוירו-אונקולוג, ועלתה לישראל עם משפחתה בעת שהייתה בת שמונה, בשנת 1990[2].

בילדותה למדה בבית הספר לאמנויות בתל אביב במגמת דרמה. באותה תקופה זכתה לקבל תפקיד בסרט קולנוע "ארץ חדשה" בשנת 1994. בנערותה למדה בתיכון לאמנויות תלמה ילין שבגבעתיים במגמת תיאטרון.

את שירותה בצה"ל עשתה בלהקת חיל האוויר.

בשנת 1998 שיחקה בתיאטרון בהצגת הילדים "צב צב המלך".

לאחר שירותה הצבאי, ב-2002, שיחקה בהצגה "בעלת הארמון" (על פי לאה גולדברג) בתיאטרון אנסמבל הרצליה.

בשנת 2004 החלה גם לשחק בהצגה הדרמטית "מלחמה" ב"תיאטרון הבימה". על משחקה ב"מלחמה" זכתה ב"פרס התיאטרון הישראלי", כשחקנית המבטיחה של השנה.

בחנוכה 2007 שיחקה במחזמר "נרניה" במשכן לאמנויות הבמה בתל אביב.

ב-2008 שיחקה במחזמר "אוליבר!" של תיאטרון בית ליסין.

ב-2010 גילמה את השחקנית והזמרת חיה בהצגה גטו בתיאטרון הקאמרי.

ב-2013 שיחקה בתפקיד הראשי במחזמר "צלילי המוזיקה" שעלה במשכן לאמנויות הבמה, בתפקיד מריה האומנת, לצד רוני דלומי, ענת עצמון ודינה דורון.

בחנוכה 2016 גילמה את בל במחזמר "היפה והחיה" לצד עוז זהבי במשכן לאמנויות הבמה.

בחנוכה 2017 גילמה את מריה במחזמר צלילי המוזיקה.

בשנת 2020 החלה לשחק במחזמר "לא רק בלונדינית" בתפקיד אל וודס.

קולנוע וטלוויזיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1994, כשהייתה בת 12, גילמה את אנה, הדמות הראשית בסרט הקולנוע "ארץ חדשה" של הבמאית אורנה בן דור, לצד שולי רנד ואתי אנקרי.

ב-2003 שיחקה בסרט הקולנוע של דובר קוסאשווילי "מתנה משמיים", והתארחה כזמרת ליווי בהופעותיו של תומר יוסף.

ב-2005 גילמה את אנה, התפקיד הראשי בסרטו של שמואל הספרי "שושלת שוורץ" לצד יהודה לוי ומרים זוהר. באותה שנה אף שיחקה בעונה הראשונה של סדרת הנוער "ראש גדול" בערוץ הילדים למנויי Yes בתפקיד אנסטסיה.

ב-2006 הצטרפה לקאסט של העונה השלישית של סדרת הדרמה-יומית-מוזיקלית "השיר שלנו" ששודרה ב-Yes, לצד רן דנקר, נינט טייב ואושרי כהן בתפקיד תמרה וייס, מתנחלת אשר מצטרפת ללהקה צבאית. באותה שנה שיחקה בסרטו של צחי גראד "תנועה מגונה" בתפקיד ארקדיה.

ב-2007 גילמה את נעמי הס, הדמות הראשית בסרטו של אבי נשר, "הסודות" ועל תפקידה הייתה מועמדת בפעם השנייה לפרס אופיר באחת מקטגוריות המשחק, וכן בטקס "אנשי השנה" שנערך ב-6 בספטמבר 2007 זכתה בפרס "אשת השנה בקולנוע" על משחקה בסרט "הסודות". באותה שנה גילמה את שירי בסדרת הדרמה "מסכים"' ששודרה ב-Yes Stars ישראלי, ושיחקה בסדרת המערכונים "כפיות", שביים רני סער וששודרה בערוץ 2. במאי באותה שנה החלה לגלם את אירנה קובלובה בסדרת הפשע "הבורר", שיצרו רשף לוי ושי כנות וששודרה ב-HOT3, וכן שבה לגלם את דמותה של תמרה וייס בעונה הרביעית של "השיר שלנו".

ב-2009 שבה לעונה השנייה של הסדרה "מסכים" ב-Yes Stars ישראלי.

ב-2010 גילמה את עדי הטניסאית בסרט האימה הראשון שהופק בישראל, "כלבת", בבימוים של נבות פפושדו ואהרון קשלס, שם שיחקה לצד ליאור אשכנזי, רן דנקר, עפר שכטר ועוד.

ב-2011 שיחקה בתפקיד אורח את דמותה של סילבי כנאפו בעונה השלישית של הסדרה הקומית "החברים של נאור" שביים וכתב נאור ציון. מאוחר יותר באותו עשור חזרה בוקשטיין לשחק את סילבי, הפעם בסדרה "עממיות", שגם היא נכתבה ובוימה על ידי נאור ציון. באותה שנה שיחקה בסרט הקצר "על מרתה לעוף" בבימויה של מעיין ריף.

ב-2012 שיחקה בסרט הרוסי "המנצח" בבימויו של פאבל לונגין, לצידה של לוסי דובינצ'יק. באותה שנה שיחקה גם בסרט מסע באירופה.

ב-2013 שיחקה בסרט הקצר "במקום אחר" שביימה, כתבה והפיקה מיכל זילברמן. לצד אניה שיחקו בסרט גם מעיין בלום, יאנה גור, אלדד פריבס, עלי סלימאן ומולי שולמן. באוקטובר אותה שנה שבה לגלם את אירנה קובלובה בעונה הרביעית והאחרונה של "הבורר" ב-HOT3. בדצמבר של אותה שנה השתתפה בתפקיד ראשי בסדרת הילדים "עולם הבובות של גלי" ששודרה בחינוכית, לצד איתי שור ויובל סגל. בקולנוע, שיחקה בסרט הדרמה הצרפתי "חברים מצרפת" בכיכובה של הזמרת סוקו.

ב-2014 שיחקה בתפקיד רחלי לב ארי בסרט הסטודנטים "תובעת" שביימה שירי נבו פרידנטל.

החל מ-2015, משחקת בוקשטיין בסדרה המתח "כפולים" במסגרת שידורי קשת בערוץ 2 בה היא מגלמת את דמותה של אסיה ברנדיץ', גננת המואשמת במעורבות בפרשיית ריגול בינלאומית ובחטיפתו של שר הביטחון האיראני בעת ביקורו במוסקבה. באותה שנה שיחקה בתפקיד אורח בתפקיד עצמה בסדרה הדרמה קומית "החדש של עומרי גורדון" בכיכובו של עידו רוזנבלום שגם יצר, כתב וביים, ושודרה בערוץ 2, קשת. באותה שנה שימשה כשופטת אורחת בתוכנית המציאות "X פקטור" בעונה השנייה לצידו של רמי פורטיס.

ב-2016 שיחקה בפרק אחד בעונה השישית של "משחקי הכס" ברשת HBO האמריקאית, בו היא גילמה את קינברה. באותה שנה, גילמה את נעמי שריד בסרטו של איתן ענר "לב שקט מאוד" לצד אורי גוטליב ועירית קפלן. על משחקה בסרט הייתה מועמדת בפעם השלישית לפרס אופיר לשחקנית הראשית הטובה ביותר.

ב-2017 שיחקה בפרק אחד בסדרה האמריקאית "גאון" של נשיונל ג'יאוגרפיק בו גילמה את מרגריטה קוננקובה, בכיכובו של ג'פרי ראש כאלברט איינשטיין. באותה שנה שיחקה בסרט הקצר היה שווה כל שקל.

ב-2018 שיחקה בסרט הקומדיה הישראלי "המועדון לספרות יפה של הגברת ינקלובה".

ב-2019 השתתפה בסדרה "ביום שהאדמה רעדה" בערוץ 12. באותה שנה היא החלה לשחק בסדרת הטלוויזיה "המדובב" בתפקיד סופי כץ.

ב-2020 השתתפה בסדרה PPS של Yes.

במרץ 2022 השתתפה בסדרה "דור אחד וחצי", העוסקת בעולים מברית המועצות בשנות ה-90 של המאה ה-20, בהפקת כאן 11[3].

בספטמבר 2022 שיחקה בתפקיד ראשי, של התובעת רעות, בסרט "כל מה שאני יכולה" בבימוי של שירי נבו פרידנטל. בסוף דצמבר 2022 חזרה לשחק את סופי כץ בסדרה המדובב. בשנת 2023 שיחקה בעונתה הרביעית של סדרת המדע בדיוני האמריקאית "עבור כל האנושות" מבית אפל TV פלוס; בדמותה של טטיאנה וולקובה.

בשנת 2024 שיחקה בסרט "הפילגש" בבימויה של מעיין ריף.

ב-1994 דיבבה את מארי בסרט "חתולים בצמרת" והייתה הקריינית והזמרת בסדרה מיפי (המבוססת על ספריו של דיק ברונה). ב-2002 דיבבה את ג'יין בסרט הקולנוע "פיטר פן 2: בחזרה לארץ לעולם לא". בשנים 20032006 דיבבה את קלובר בסדרה "טוטלי ספייס". ב-2003 דיבבה בסדרה המצוירת "הובוס - ספר הקסמים הגדול" ובסדרת הפעוטות "קובידוביות". ב-2005 דיבבה את סוזן פבנסי בסרט "סיפורי נרניה: האריה, המכשפה וארון הבגדים" וגם דיבבה את צ'ן בסרט לרדת מהפסים לצד השחקנים תום אבני, אריה צ'רנר ויורם יוספסברג. בשנים 2004–2006 שימשה כקולה העברי של דפני בלייק בזיכיון "סקובי דו". ב-2006 הייתה חלק מצוות השחקנים שדיבב את סרט האנימציה הקולנועי "ארתור והמינימונים", שם היא גילמה את תפקידה של סלניה (תפקיד שאותו עשתה במקור הזמרת מדונה). ב-2007 דיבבה את אוליביסי בסרט "פליקס 2: ארנב הצעצוע ומכונת הזמן".

ב-2013 הוציאה בוקשטיין אלבום ראשון, שנשא את שמה, ובו שמונה שירים שכתבה והלחינה. את האלבום הפיק ג'וני גולדשטיין, שגם השתתף בהלחנת השיר "יום אחד" מתוכו. הסינגלים שבלטו מהאלבום הם "יום אחד", "אף אחד" ו"שבע דקות".

ביוני 2017, בשיתוף פעולה נוסף עם הדי ג'יי עופר ניסים, הוציאה סינגל נוסף, "ילד או גבר", שאותו ביצעה לראשונה באירועי הגאווה חודשיים לפני כן. באוגוסט 2017 שימשה זמרת החימום בהופעת הצ'יינסמוקרס בלייב פארק ראשון לציון. בספטמבר הוציאה את אלבומה השני, "רוקדת".

ב-25 באוקטובר 2021 הוציאה עם אקו ועם שירי מימון את השיר "בנות".

ב-13 בינואר 2022 הוציאה את השיר "עד שבא הבוקר" עם קליפ מיוחד שצילם בתאילנד בעלה, דותן ויינר. ב-9 בספטמבר 2024 הוציאה את הסינגל "ילדות גדולות". ב-19 בדצמבר הוציאה את הסינגל "נשיקה".[4]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 2013 נישאה לדותן ויינר[2][5]. באוגוסט 2018 נולדה בתם. היא מתגוררת עם משפחתה בגבעתיים.

פילמוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה פרויקט תפקיד במאי/ יוצר הערות
1994 ארץ חדשה אנה אורנה בן דור תפקיד ראשי
2003 מתנה משמיים מרינה דובר קוסאשווילי
2005 שושלת שוורץ אנה שמואל הספרי
2006 תנועה מגונה ארקדיה צחי גראד
2007 הסודות נעמי הס אבי נשר תפקיד ראשי
2010 כלבת עדי נבות פפושדו ואהרון קשלס
2011 על מרתה לעוף מעיין ריף סרט קצר
2012 המנצח פאבל לונגין סרט רוסי
מסע באירופה
2013 במקום אחר מיכל זילברמן סרט קצר
חברים מצרפת סרט צרפתי
2014 תובעת רחלי לב ארי שירי נבו פרידנטל סרט סטודנטים
2016 לב שקט מאוד נעמי שריד איתן ענר
2017 היה שווה כל שקל סרט קצר
2018 המועדון לספרות יפה של הגברת ינקלובה לולה גלעד אמיליו שנקר
2022 כל מה שאני יכולה רעות שירי נבו פרידנטל תפקיד ראשי
2024 הפילגש נטשה מעיין ריף
שנה פרויקט תפקיד במאי/ יוצר הערות
2005 ראש גדול אנסטסיה גל פרידמן, רונית סופר-פרידמן ומיכל קופר-קרן עונה 1
2006–2007 השיר שלנו תמרה וייס אורי גרוס, יואב צפיר וטמירה ירדני תפקיד ראשי; עונות 3–4
2007 כפיות
2007–2009 מסכים שירי רני סער
2007–2014 הבורר אירנה קובלובה רשף לוי ושי כנות 4 עונות
2011 החברים של נאור סילבי כנאפו נאור ציון תפקיד אורח; עונה 3
2013 עולם הבובות של גלי גלי רועי פלורנטין, אריה בן ציון ואהרון קפלן תפקיד ראשי
2015 כפולים אסיה ברנדיץ' מריה פלדמן, עמית כהן ועודד רסקין (במאי) עונה 1; תפקיד ראשי
החדש של עומרי גורדון עצמה עידו רוזנבלום תפקיד אורח
X פקטור תוכנית מציאות; שופטת אורחת; עונה 2
2016 משחקי הכס קינברה תפקיד אורח; פרק 1; עונה 6
2017 גאון מרגריטה קוננקובה נואה פינק וקנת בילר פרק 1
2019 ביום שהאדמה רעדה עמרי גבעון
2019–2023 המדובב סופי כץ אדם ביזנסקי, עמרי שנהר, דנה עדן
2020 PPS מולדת 'מולי' אברמסון אורי גרוס, יואב צפיר, טמירה ירדני
2022 דור אחד וחצי עצמה סדרה של כאן 11
2023 עבור כל האנושות טטיאנה וולקובה עונה 4
שנה פרויקט תפקיד תיאטרון במאי מחזאי הערות
1998 צב צב המלך הצגת ילדים
2002 בעלת הארמון תיאטרון אנסמבל הרצליה לאה גולדברג
2004 מלחמה תיאטרון הבימה
2007 נרניה משכן לאמנויות הבמה בתל אביב מחזמר
2008 אוליבר! ננסי תיאטרון בית ליסין משה קפטן
2010 גטו חיה תיאטרון הקאמרי עמרי ניצן יהושע סובול
2013 צלילי המוזיקה מריה משכן לאמנויות הבמה בתל אביב רוג'רס והמרשטיין מחזמר; תפקיד ראשי
2016 היפה והחיה בל
2017 צלילי המוזיקה מריה רוג'רס והמרשטיין
2020 לא רק בלונדינית אל וודס

דיסקוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אניה בוקשטיין בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אניה בוקשטיין: "עם הגיל הידרדרתי בפסנתר", באתר ynet, 2 בספטמבר 2013
  2. ^ 1 2 יונתן אוריך, אניה בוקשטיין: "הרבנות מתנהגת בבריונות", באתר nrg‏, 13 במאי 2014
  3. ^ דור אחד וחצי - סיפורם של ילדי העלייה הגדולה מברית המועצות בשנות ה-90 | פרק 1 - למען הילדים, נבדק ב-2022-04-11
  4. ^ זהב טהור: אניה בוקשטיין, מה זה הז'קט ההיסטרי הזה?, באתר "את", 19 בדצמבר 2024
  5. ^ יוני פרוים, עבודת שורשים: הקשרים המשפחתיים של הסלבס, במדור "פנאי פלוס" באתר ynet‏, 31 במרץ 2017