כלבת (סרט)

כלבת
	כרזת הסרט
בימוי	אהרון קשלס, נבות פפושדו
הופק בידי	חיליק מיכאלי ; אברהם פרחי ; תמי ליאון ; יוליה שיפטר
תסריט	אהרון קשלס ; נבות פפושדו
עריכה	אהרון קשלס ; נבות פפושדו
שחקנים ראשיים	ליאור אשכנזי ; אניה בוקשטיין ; עפר שכטר ; רן דנקר ; מנשה נוי ; דני גבע ; הנרי דוד ; יעל גרובגלס
מוזיקה	חיים פרנק אילפמן
צילום	גיא רז
מדינה	ישראל
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	1 בדצמבר 2010
משך הקרנה	90 דקות
שפת הסרט	עברית
סוגה	סרט אימה
מקום התרחשות	ישראל
פרסים	פרס אופיר על האיפור הטוב ביותר (2011)
	דף הסרט ב־IMDb

כלבת הוא סרט אימה ישראלי, אותו כתבו, ביימו וערכו אהרון קשלס ונבות פפושדו. הסרט יצא לאקרנים בבתי הקולנוע בישראל ב-1 בדצמבר 2010 וזכה בפרס אופיר בשנת 2011 בקטגוריית האיפור הטוב ביותר. "כלבת" נחשב לסרט האימה הישראלי הראשון באורך במלא בקולנוע הישראלי.^[1]^[2]

"כלבת" היה הסרט הישראלי החמישי הנצפה ביותר בשנת 2011 כשהביא לקופות 33,000 צופים.^[3]

תקציר העלילה

ארבעה חברים הולכים לאיבוד עם ג'יפ בפתח יער. הם דורסים צעיר הטוען שאחותו בסכנה. הבנות נשארות לשמור על הג'יפ ובמקביל הבנים מנסים לעזור לצעיר. בעוד הבנים נקלעים לסיוט שלא נגמר בתוך היער, על הבנות נכפה סיוט בצוות שוטרים מושחתים, שאחד מהם אף מטריד אותן מינית, ואחת הבנות חוטפת את נשקו של השוטר ופוצעת אותו. לכל זה מצטרף צייד ביער שכלבו נרצח בידי רוצח סדרתי, אותו רוצח חוטף את אחותו של הפצוע המדמם, אותו דרסו ארבעת החברים, ויחד איתו מנסים שני הבנים לאתר את מקומה לאחר שנזרקה פצועה וחבולה ביער. במהלך החיפושים מתפתח ריב דמים אלים בין הבנים. הפצוע לבסוף מאתר את אחותו, והורג בטעות את הצייד היערן שניסה להציל אותה מהאדם שפצע אותה והשליך אותה ביער, בעוד הבנות מנסות להימלט מהשוטר המטורף אותו פצעו, כאשר הוא לא מרפה, רודף אחריהן ומחפש נקמה.

שחקנים ודמויות

שם השחקן/ית	שם הדמות	אודות הדמות
הנרי דוד	עופר	אח של טלי
ליאת הר לב	טלי	אחות של עופר
ליאור אשכנזי	דני	שוטר
דני גבע	יובל	שוטר
מנשה נוי	מנשה	יערן (צייד)
אניה בוקשטיין	עדי	טניסאית
רן דנקר	מייק	טניסאי
עפר שכטר	פיני	טניסאי
יעל גרובגלס	שיר	טניסאית
ירון מוטולה		רוצח פסיכופת
אפרת בוימולד	רונה	חברתו של מנשה
אפרת רייטן	שני	אשתו של דני

הצלחה בינלאומית

הסרט זכה להצלחה בינלאומית גדולה. הוא השתתף בלמעלה מ-50 פסטיבלים בכל רחבי העולם ונמכר להפצה בעשרות מדינות. בפסטיבל הסרטים טרייבקה נבחר הסרט לאחד מחמשת הסרטים הטובים של הפסטיבל על ידי העיתונים לוס אנג'לס טיימס, וראייטי, וול סטריט ג'ורנל ועוד. הסרט זכה בפרס "סרט האימה הטוב ביותר" בפסטיבל האימה שבדנוור, קולורדו (בו שפט ג'פרי רדיק, יוצר סדרת "יעד סופי");^[4] פרס "סרט האימה הטוב ביותר" בפסטיבל אימה בבואנוס איירס; פרס "חביב הקהל" בפסטיבל אדינבורו; פרס המבקרים בפסטיבל פנטספורטו הפורטוגזי, וזכה לציון לשבח ואזכורים מיוחדים בכמה פסטיבלים נוספים.^[5]

ראו גם

לקריאה נוספת

עידו רוזן. פחדים לאומיים בסרטי האימה בקולנוע הישראלי. עבודת גמר לשם קבלת תואר M.A. אוניברסיטת תל אביב, 2017.
Ido Rosen. "National Fears in Israeli Horror Films." Jewish Film & New Media 8.1 (2020): 77-103