אל קונה ארץ
אל קונה ארץ הוא אלוהות כנענית וארמית, המתועדת בתדירות נמוכה אך בפיזור יוצא דפן במרחב ובזמן.[1] הוא מתועד במיתוס כנעני בחתית מתקופת הברונזה, מכתובת אזתוד, מכתובת נאו־פונית מהמאה ה־2 לספירה מלפקי, ומכמה כתובות מתדמור; התואר האלוהי "קונה ארץ" מופיע בכמה מקומות נוספים.
עדויות היסטוריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]האל "אל קנ ארץ" (בכתיב חסר לחלוטין) מוכר כבר מהאלף השני לפנה"ס, בחתית, כאלקונירשה בכתיב Del-ku-né-er-ša (או Del-ku-né-er-ša-aš[2]) ואף כ־Dku-né-er-ša – ככל הנראה צורה דרום־כנענית.[3]
בכתובת אזתוד, מופיעה קללה למי שימחה את הכתובת, ובה מופיעים בפיניקית האלים "בעל שמם" (בעל השמים), "אל קנ ארץ", "שמש עלם" (שמש הנצח) ו"כל דר בנ אלם" (כל קהל בני האלים).[4] בעותק הלווי של אותה כתובת, מופיע באותו מקום האל אאה, שחדר לאנטוליה ממסופוטמיה בתיווך חורי, ומוכר מכתובות לוויות נוספות. אאה זוהה באוגרית עם כושר וחסיס.[5]
במקרא, מופיע כינוי דומה מורחב בדברי מלכי־צדק הכהן הכנעני: "לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ" (ספר בראשית, פרק י"ד, פסוק י"ט).[4][6][7]
על אוסטרקון דהוי מירושלים, המתוארך למאות ה־8–7 לפנה"ס, נמצאו בשתי השורות הראשונות שמות פרטיים, ובשורה האחרונה נכתב "[...]קנארץ" (שאר השורות דהויות ובלתי־קריאות). היבלעות הה"א בסוף המילה "קֹנה" תואמת את התארוך (השוו לכתיב "חזאל" = חזה+אל). בשל קיטועו של הטקסט, לא ניתן להבין את ההקשר, אך מקובל להשלים "[אל]קנארץ".[8][9]
כתובת נאו־פונית מהמאה ה־2 לספירה מלפקי מקדישה ל"אל קנ ארץ" אכסדרה.[10][4]
בתדמור מופיע האל בכמה כתובות כ"אלקנרע" או "אלקונרע",[11] ובכתובת דו־לשונית אחת מקביל לפוסידון.[12][13]
בחטרא מופיע, ככל הנראה, "בעשמין קנה די רעא".[14][15][16]
במקדש בכחוס שבהליופוליס (בעלבכ), הפריסטיל כלל דמויות רבות מהפנתאון המקומי. בין הדמויות האלה נמצאה דמות "גניוס" מכונף, מזוקן וחבוש מין מצנפת פריגית, ולצידו כתובת יוונית המזהה אותו כ־"[-]ονναρος ο και Βριαρης". כתובת אחרת שנמצאה בעיר הקדישה מזבח לאל "Conna[...]". חוקרים קישרו בין הכתובות, וסברו שאת הראשונה יש להשלים "[Κ]ονναρος" ואת השנייה "Conna[rus]", אל שמו גזור מהצורה הארמית "קונרע" (ולא מהצורה הפיניקית "קנארץ"). אלוהות זאת עשויה להיות מקושרת לאל המכונף המופיעה על מטבעות גבל ומאותה תקופה, ומזוהה לאור כתבי פילון מגבל כְאל הכנעני. השם הכפול המופיעה בכתובת ממקדש בככוס מכיל את הרכיב "Βριαρης", שמשמעו "חזק", והוא דומה לשם של אחד ההקטונכירים הענקים.[17]
משמעות שם האלוהות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפועל "לקנות" נפוץ בכמה שפות שמיות, ויש לו כמה משמעויות. העיקרית היא להחזיק או לרכוש רכוש. משמעות נוספת היא להוליד ילדים (משמעות המופיעה גם בעברית, למשל בראשית, ד', א'). המשמעות "ליצור, לברוא" נפוצה בקרב החוקרים, אך שנויה במחלוקת, וחלק מהחוקרים מעדיפים לפרש את שם האלוהות כ"אל המחזיק בארץ, בעלי הארץ".[18]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ François Bron, Recherches sur les inscriptions phéniciennes de Karatepe, Librairie Droz, 1979, עמ' 187
- ^ שמות חתיים של מקומות, אלים ואנשים יכולים להיות מתועתקים עם סיומת ־ש, המציינת את יחסת הנושא (nominative case), או בצורה הבסיסית ללא היחסה. ראו איתמר זינגר, החִתים ותרבותם, מוסד ביאליק, 2009, עמ' ט.
- ^ Manfred Weippert, Elemente phönikischer und kilikischer Religion in den Inschriften vom Karatepe, Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft: Supplement I, 1969, עמ' 203
- ^ 1 2 3 יצחק אבישור, כתובות פיניקיות והמקרא, א. רובינשטיין, 1979, עמ' 136
- ^ Manfred Weippert, Elemente phönikischer und kilikischer Religion in den Inschriften vom Karatepe, Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft: Supplement I, 1969, עמ' 200–201
- ^ Manfred Weippert, Elemente phönikischer und kilikischer Religion in den Inschriften vom Karatepe, Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft: Supplement I, 1969, עמ' 203–204
- ^ מ. ד. קאסוטו, האלה ענת, מוסד ביאליק, 1951, עמ' 43
- ^ שמואל אחיטוב, הכתב והמכתב, מוסד ביאליק, 2012, עמ' 34
- ^ בנימין אופנהיימר, אל עליון קונה שמים וארץ (בר' יד יח–כ), שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום ב, 1977, עמ' 24
- ^ KAI 129
- ^ בארמית, "ארע" היא "ארץ", ראו חילופי צ־ע מהאות הפרוטו־שמית ḍ בוויקימילון
- ^ J. Hoftijzer, K. Jongeling, Dictionary of the North-West Semitic Inscriptions, Brill, 1995, עמ' 1015–1016
- ^ Jean Cantineau, Tadmorea, Syria 19, 1938, עמ' 78–79 doi: 10.3406/syria.1938.4108
- ^ J. Hoftijzer, K. Jongeling, Dictionary of the North-West Semitic Inscriptions, Brill, 1995, עמ' 1016
- ^ André Caquot, Nouvelles inscriptions araméennes de Hatra (V), Syria 40, 1963, עמ' 15 doi: 10.3406/syria.1963.5629
- ^ ראו KAI 244 לקריאה מעט שונה
- ^ Jean-Paul Rey-Coquais, Connaros le Puissant, Syria 55, 1978, עמ' 361–370 doi: 10.3406/syria.1978.6647
- ^ להרחבה ראו: Ryan Thomas, "אל קנה ארץ: Creator, Begetter, or Owner of the Earth?", Ugarit-Forschungen 48, 2017, pp. 451–521 [1]
| אלים במיתולוגיה הכנענית | ||
|---|---|---|
| מפחרת האלים | אל (אל קונה ארץ) • אשרה • בעל־הדֻּ/הדד • ענת • עשתרת • דגן • אדון • בעלת גבל • בוהו • מוֹת • בעל פעור • ים • שמש • ירח • כושר וחסיס • כושרות • רשף • חורון • קדש • אשמון • עשתר • כמוש • מלך • קוס • יהוה • שחר • שלם • צד • נכל ואב • שכמן ושנם • לויתן • תנין (אנ') • מלקרת • תנת • בעל חמון • פמי (אנ') • סכן • צדק (אנ') • מישור (אנ') • שלמן • גד • רפאים | 
|
| אתרים מקודשים | מרום צפון • חכפת • כפתר • עשתרות • תותול | |
| ספרוּת | שירה אוגריתית: עלילות בעל וענת ‧ עלילת אקהת ‧ עלילת כרת ‧ הולדת שחר ושלם ‧ חתונת ירח ונכל ‧ לחש עלילת האלים הנאבקים בנחש • כתבי סכניתן | |
| פולחן | במות • מרזח • פסלים מצבות • מצבות נדר • בית אל • כס עשתרת • מקדש מגדול • תרפים • נסך וקטורת • מזבחות אבן ונחושת • קורבנות, זבחים, מנחות, זבח חלב, שלמים, כליל ועולות • העלאה באוב | |