פילון איש גבל
| לידה |
50 כנראה גבל, לבנון  |
|---|---|
| פטירה |
140 כנראה |
| עיסוק | סופר, היסטוריון |
| שפות היצירה |
יוונית עתיקה |
| סוגה | היסטוריה, בלשנות |
  | |
פילון איש גבל (ביוונית: Φίλων Βύβλιος[1]; בלטינית: Philo Byblius; ידוע גם בשם פילון הרניוס, Herennius Philo; 64 – 141 לספירה) היה סופר והיסטוריון שחי בגבל (ביבלוס) בפיניקיה. פילון חיבר ספרי דקדוק והיסטוריה ביוונית, וכתב על המיתולוגיה וההיסטוריה של הפיניקים.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]פילון נולד במאה הראשונה לספירה בגבל בפיניקיה, כיום ג'בייל[2] שמצפון לביירות בלבנון. על פי הסודא (המאה ה-10), פילון נולד בזמן עלייתו של נירון קיסר לשלטון[3] וחי שנים רבות, מאחר שהוא אומר שהיה בן 78 בזמן שהרניוס סוורוס היה קונסול באולימפיאדה ה-220.[4]
הוא חי ופעל בתקופת שלטונו של הקיסר הרומי אדריאנוס. שמו "הרניוס"[5] מרמז על כך שהיה תחת חסותו של הקנסול הרומי הרמבוס סוורוס, שחסותו העניקה לפילון מעמד של אזרח רומי. חלק מעבודתו ידועה לנו בשמות בלבד; וחלק מכתביו שרדו רק בציטוטים מקוטעים אצל סופרים נוצריים.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]המיתולוגיה הפיניקית
[עריכת קוד מקור | עריכה]פילון ידוע בעיקר בשל תרגומו ליוונית של המיתולוגיה הפיניקית אשר נכתבה על ידי סנכוניאתון,[6][7] שנאמר עליו כי חי לפני מלחמת טרויה (בסביבות 1200 לפנה"ס), והיה היסטוריון, סופר וכוהן פיניקי אשר כתב על האלים והעולם. פרגמנטים מחיבורו של פילון נשתמרו בחיבור הכנה לבשורה של אוסביוס (בישוף קיסריה במאה הרביעית לסה"נ) תעודות שנמצאו באוגרית מאשרות את הציטוט מן הסופר הפיניקי. פרופ פ' ב. פורבס מאוניברסיטת אדינבורו, התייחס אל היסטוריון הפיניקי סנכוניאתון וכתב כי מסמכים מהמאה ה-14 לפנה"ס מראס שמרה, אוגרית, שפורסמו מ-1929 "הוכיחו באופן סופי שסנחוניתון הוא ללא ספק דמות אמיתית לאור ההתכתבויות הרבות בינו לבין טקסטים הנ"ל".[8]
הספר של פילון על המיתולוגיה הפינקית כלל שמונה כרכים. והוא התייחס לתיאור בריאת העולם, האלים והמיתולוגיה, שמו הוא "ההיסטוריה הפיניקית" (Φοινικικη ιατοαρια או Φοινικικια).[9][10] המידע על ספריו של פילון על ההיסטוריה הפיניקית ידוע לנו בעיקר מהקטעים המצוטטים אצל אוסביוס בספרו "הכנה לבשורה" נמצאו 35 השוואות של הקטע המצוטט באוסביוס עם ציטוטים של אותם קטעים במקומות אחרים, ומתוך בדיקות אלו עולה כי אוסביוס ציטט במדויק את פילון. עם זאת, מספר הקטעים המצוטטים אצל אוסביוס אינו גדול, ואנו יודעים כי הרבה הושמט, לדוגמה, שתי האטימולוגיות שצוינו בלידוס אינן נמצאות בקטעים של אוסביוס, ואלה נראים לפחות שונים במקצת ממה שניתן למצוא בציטטות של אוסביוס. אוסביוס מצטט את פילון רק במקום שבו הוא מאמין שפילון יעזור לו להצביע על הנצרות כעדיפה על פני הפגאניות.[11]
חוקר המקרא הגרמני אוטו אייספלדט, שהתמחה בחקר תרבות הפיניקים (שקרבתה לחלקים מהמקרא הוכחה בעבר), על פי ממצאי האוגריתית. אייספלדט מסתמך בפירושו על שני קטעים מכתבי פילון מגְבַל, העוסקים בתיאור דומה למה שאנו מוצאים במקרא. על פי כתביו של סנכוניאתון, סיפור הבריאה הפיניקי מתחיל באֵלָה בשֵם בָּאאוּ (Baau). באאו ה'אם הראשונית' האלה האם מתוארת על ידיו בתור - לילה.[12] האלה מופיעה במיתוסים: האכדי, הבבלי, הפיניקי והשומרי, בשמות האלה בָּאאוּ (Baau), האלה באהו (Bahu) או האלה בוהו (Bohu).[13][14] חוקרים מוצאים קשר בין המיתולוגיה הפיניקית לבין הביטוי "תֹהוּ וָבֹהוּ" המופיע בספר בראשית, פרק א', פסוק ב' ומקשרים את תהו אל האלה תיאמת המופיעה באפוס אנומה אליש הבבלי ואת בהו אל האלה הפיניקית באאו.[15][16][17] בקטע אחד המובא שם,[18] מוצגת "סצנת־בראשית" ובה שני האלמנטים הקדומים, הרוח והכאוס, כשהרוח נושבת על פני הכאוס האפֵל. לאחר מכן בא תיאור של רוח זו כאחוזת תאווה־מינית.[19]
פילון מתאר בכתביו את התהוות העולם במסורת הפיניקית,[20] ראשית הפולחן וייסודה של התרבות החומרית. לעומת התיאור הקצר בבראשית, הבא כהערות לוואי לשמות המייסדים, הרי בכתביו של פילון מגבל מתואר נושא זה בהרחבה. לאחר סיפור בריאת העולם הוא מספר על המצאת המזון, המצאת התפילה לאל בעת בצורת, המצאת האש, המצאת הבית והמחסה, המצאת מגן לגוף מעורות חיות,[21] קביעת המועדים[22] ולאחר מכן המצאת הציד והדיג, המצאת הברזל המצאת לחשים והגדת עתידות, המצאת החקלאות ועוד.[23]
פילון מרבה לתאר בכתביו את האל הכנעני אל, ומזהה אותו עם קרונוס היווני.
מיתוס פיניקי שנמסר מפי פילון מגבל מספר שאיש בשם אוסוס שנלכד ביער בוער, כרת עץ, דחף אותו לים וכך ניצל מן האש, וזה היה הפיניקי הראשון שהפליג בים.[24]
חיבורים אחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- על ערים ואנשיהן המפורסמים - חיבור בן שלושים ספרים,[25] שקטלג ערים עם אזרחיהן המפורסמים. נתחבר בראשית המאה השנייה לספירה, וזאת על-סמך האישים הידועים ברשימה, שהמאוחר בהם היה פעיל בימי הקיסרים אוגוסטוס וטיבריוס. ניתן להניח שהרניוס פילון עצמו השתמש ברשימה מוכנה שנתחברה בימי טיבריוס. לחיבור נעשה תקציר על ידי המדקדק איליוס סרנוס (Aelius Serenus) והוא שימש כאחד המקורות העיקריים שנסמכו עליו המדקדק הסיכיוס מאלכסנדריה (אנ') (המאה ה-5 או ה-6) וסטפנוס מביזנטיון (המאה ה-6).
- על מילים נרדפות - מילון של מילים נרדפות, ששרד תקציר שלו מאת אמוניוס גרמטיקוס (Ammonius Grammaticus).
- על רכישה ובחירה של ספרים - אוסף של סופרים מדעיים ועבודותיהם המאורגנות לפי קטגוריה.
- ביוגרפיה של הקיסר אדריאנוס - היסטוריה של חייו. החיבור אבד.
הרניוס פילון על היהודים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחיבורו על ההיסטוריה הפיניקית, פילון נוגע גם בענייני היהודים.[26] על פי לידוס, שמו של האל היהודי "יאו" (Iao), משמעותו בשפה הפיניקית על פי הרניוס, "אור מובן".[27] לידוס טען גם כי על פי הרניוס, השם הפרטי הרומאי "וארו" (Varro) משמעותו בקרב הפיניקים, "היהודי".[28] הסבר זה נראה על פניו שנובע מהדמיון בצליל של השמות "וארו" ו"עברי" (ביוונית: Ἑβραἴος).[29] על פי אוריגנס, הרניוס פילון כתב חיבור על היהודים, בו הטיל ספק באותנטיות של הספר על היהודים המיוחס להקטאיוס איש אבדרה וטען כי אם הספר אכן אותנטי, הקטאיוס ככל הנראה נסחף על ידי כוחות השכנוע של היהודים וקיבל את תורתם.[30] יש להניח שפילון מתכוון כאן לאותו חיבור של הקטאיוס על היהודים שיוספוס מצטט מתוכו בספרו נגד אפיון ומיוחס לפסאודו-הקטאיוס.[31] גם אצל אוסביוס נאמר שפילון כתב חיבור על ההיסטוריה של היהודים.[32]
על פי סטפנוס מביזנטיון, פילון הזכיר בכתביו את העיר יפו וכתב שהיא נמצאת בפיניקיה בסביבתה של יבנה. אזכור זה לקוח מתוך חיבורו "על ערים ואנשיהן המפורסמים". הכללתה של יפו בפיניקיה היא ביטוי לפטריוטיות הפיניקית של פילון, מאחר שמאז כיבושיו של שמעון התרסי, הפכה העיר לחלק מיהודה.[33]
פוטיוס (המאה ה-9) ציין בביבליותקה שלו שהמדקדק המצרי הלאדיוס (המאה ה-4 לספירה) כתב "דברי שטות" על כך שמשה נקרא "אלפא" משום שבגופו דבקה צרעת ושבדבר "השקר הזה" הלאדיוס מסתמך על פילון (Helladius, Chrestomathia, apud: Photius, Bibliotheca, Cod. 279, p. 529b).[34]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יוסף גייגר, אנשי רוח יוונים מאשקלון, קתדרה 60, עמ' 5–16
אדמיאל קוסמן, לעשות אהבה כדי לברוא את העולם, באתר הארץ, 13 בספטמבר 2015- ייסוד התרבויות במסורת העברית, הכנענית והשומרית, באתר כותר, מתוך: עולם התנ"ך - בראשית, פרק ד
- ישראל שצמן, רחל צלניק-אברמוביץ, רומא: אימפריאליזם ואימפריה, האוניברסיטה הפתוחה, עמוד 105
פילון מביבלוס, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הגיית השם ביוונית: פילון ביבליוס. "פילון" במלעיל, "ביבליוס" במלעיל דמלעיל (ההטעמה בהברה הראשונה).
- ^ אדמיאל קוסמן, לעשות אהבה כדי לברוא את העולם, באתר הארץ, 13 בספטמבר 2015
- ^ מנחם שטרן - Menahem Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Jerusalem, 1980, Vol. II, XCVII. Herennius Philo of Byblus, p. 138
- ^ סודא, פילון – Suidas, s.v. Φίλων
- ^ Chisholm, Hugh, ed. "Philo, Herennius" in Encyclopædia Brittanica, (11th ed.) Cambridge University Press, 1911.
- ^ שלמה ראבין (רובין), מעשה בראשית של הכנעני סנחוניתון עם מבוא גדול המבאר באספקלריא מאירה חותם תוכנית מסתרי מעשה בראשית וסודות ספרי היצירה אצל היהודים הקדמונים (שם בספר בגרמנית: (Kosmologie und Theoginie der Phonizier. הכוונה סנכוניאתון, הסופר הפיניקי שפילון מגבל, שדבריו נשתמרו בחיבורו של אוסביוס Preaparation evangelica, שטען שסמך על חיבור שנכתב לפני מלחמת טרויה. ראו: השחר, חוברת שלישית, עמ' 43-68.
- ^ [O. Eissfeldt, Taautos und Sanchuniathon, Berlin, 1952 ]
- ^ Forbes, Peter Barr Reid, "Philon of Byblos" in The Oxford Classical Dictionary, New York, New York.: Oxford University Press, 1991, p.823.
- ^ [Baumgarten, The Phoenician History of Philo of Byblos (Leiden, 1981)]
- ^ PHILO OF BYBLOS AND HIS " PHOENICIAN HISTORY By JAMES BARR, M.A., B.D., F.B.A. PROFESSOR OF SEMITIC LANGUAGES AND LITERATURES IN THE UNIVERSITY OF MANCHESTER
- ^ Sanchuniathon of Berytus, Phoenician History tr. Philo of Byblos, fragments.
- ^ Greek Religion and Culture, the Bible and the Ancient Near East, Jan Bremmer, BRILL, 448 pages, page 6 Philo's primeval mother interpreted by him as Night
- ^ [Encyclopedia of Ancient Deities. Edited by Charles Russell Coulter, Patricia Turner. "Bau Ba'u (Akkadian, Babylonian, Phoenician, Sumerian) Also known as: Baau, Bahu, Bohu"]
- ^ Bau. MESOPOTAMIAN DEITY. WRITTEN BY: THE EDITORS OF ENCYCLOPÆDIA BRITANNICA
- ^ The Phenomenology of Symbol: Genesis I and II. FK Flinn - Phenomenology in Practice and Theory, 1985 - Springer, "tohu-wa-bohu… these verses mythologically by relating tehom to Ti-amatu, the Mesopotamian dragonness of the deep, and bohu to Baau, the Phoencian goddess of darkness"
- ^ Watson, Wilfred GE. "Philo of Byblos, the Phoenician History: Introduction, Critical Text, Translation, Notes (CBQMS 9)." (1983): 652-654.," equation of "Baau" with Hebrew bôhû "
- ^ [Cosmogonic Affinities in Genesis 1:2 . Journal of Near Eastern Studies. Volume 43, Number 3 Apr., 1927]
- ^ במהדורת אטרידג' ואודן, עמ' 35.
- ^ אדמיאל קוסמן, לעשות אהבה כדי לברוא את העולם, באתר הארץ, 13 בספטמבר 2015.
- ^ F. Jacoby. Die Fragrnenie tier Griechisehen Historiker, iii (Leiden. 1958), pp. 802 24.
- ^ השוו ספר בראשית, פרק נ', פסוק כ"א.
- ^ השוו ספר בראשית, פרק א', פסוק ט"ו.
- ^ ייסוד התרבויות במסורת העברית, הכנענית והשומרית מתוך: עולם התנ"ך - בראשית > בראשית > פרק ד
- ^ ישראל שצמן, רחל צלניק-אברמוביץ, רומא: אימפריאליזם ואימפריה, האוניברסיטה הפתוחה, עמוד 105
- ^ אנשי רוח יוונים מאשקלון, יוסף גייגר
- ^ פורפיריוס אצל אוסביוס, הכנה לבשורה, ספר 1, פרק 9, פסקאות 20–21.
- ^ Lydus, De Mensibus, Book IV, 53
- ^ Lydus, De Magistratibus, I, 12
- ^ Menahem Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Vol. II, XCVII. Herennius Philo of Byblus, p. 144
- ^ Origenes, Contra Celsum, I, 15
- ^ Menahem Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Vol. II, XCVII. Herennius Philo of Byblus, p. 142
- ^ אוסביוס, הכנה לבשורה, ספר 1, פרק 10, פסקאות 42–44.
- ^ Menahem Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Vol. II, XCVII. Herennius Philo of Byblus, p. 143
- ^ Menahem Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Vol. II, XCVII. Herennius Philo of Byblus, pp. 144-145