לדלג לתוכן

אליהו להמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

אליהו לֶהמַן (1914 (תרע"ד), נירנברג6 במרץ 2011 (ל' אדר א', תשע"א), ירושלים) היה רופא פנימאי, מראשוני הרופאים בנגב. ייסד וניהל את בית החולים הראשון בבאר שבע (בית החולים "הדסה"). להמן היה מנהלה הראשון של מחלקה פנימית א' במרכז הרפואי סורוקה במשך כ-20 שנה. בשנת 1975 היה לאזרח הראשון שקיבל את התואר "יקיר העיר באר שבע".

להמן נולד בנירנברג שבגרמניה למשפחת רופאים.[1] הוא החל את לימודי הרפואה בשנת 1932 באוניברסיטת היידלברג. עם סיום לימודיו בשנת 1936 נמנע ממנו לקבל את תעודת הרופא בשל שלילת הזכויות מיהודים באותה תקופה בגרמניה הנאצית. אי-לכך, התעודה ניתנה לו לאחר שהשלים את לימודיו באוניברסיטת ברן שבשווייץ. בהיותו סטודנט היה גם ספורטאי, ואת עבודת הגמר שלו כתב בתחום רפואת הספורט. בשל יהדותו נמנע ממנו לעבוד כרופא, ולכן עבד כמורה לספורט עד עלייתו לארץ ישראל בשנת 1937.

הבריטים שהגבילו את מספר הרופאים היהודים בארץ, מנעו ממנו לעסוק ברפואה ולכן עבד כמורה לחינוך גופני, במספר בתי ספר בירושלים. בבקרים לימד רופאים קורס ברפואת ספורט והתנדב כעוזר רופא בבית החולים שערי צדק בירושלים.

במלחמת העולם השנייה התגייס ד"ר להמן למשטרת היישובים העבריים. לאחר שעבר קורס קציני רפואה נשלח לשרת בחזית מצרים ובטריפולי שבצפון אפריקה. בהמשך עבר לסיציליה שבאיטליה, שם ניהל לראשונה בית חולים של הצבא הבריטי. עם שובו לארץ הצטרף ל"הגנה" בירושלים, ובמלחמת העצמאות ניהל את "בית חולים 10", בית החולים הצבאי שבחיפה.

בשנת 1950 עבר להמן עם משפחתו לבאר שבע על מנת לנהל את בית החולים "הדסה" שנפתח חצי שנה קודם לכן בעיר העתיקה. הוא הקים במקום בית כנסת, לזכרם של חללי שיירת הדסה להר הצופים, שנרצחו על ידי מתפרעים ערבים בדרכם להחליף את צוות בית החולים הדסה.

בשנת 1954 שימש להמן כרופאו האישי של דוד בן-גוריון שפרש מראשות הממשלה ועבר לגור בצריף בשדה בוקר.

בשנת 1960 עם פתיחתו של בית החולים החדש בבאר שבע, מונה ד"ר להמן למנהל מחלקה פנימית א' בבית החולים המרכזי לנגב, שהחליף את בית חולים הדסה ובהמשך הפך למרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה. בשנת 1972, עם פתיחת בית הספר לרפואה, היה אחד הראשונים שקיבל בו את התואר פרופסור, על מפעל חיים ותרומתו לרפואה ולנגב.

להמן גידל דורות של רופאים והיה זה שהביא לישראל את שיטת האבחון בעזרת הלפרוסקופיה.

בשנת 1975 זכה להיות ראשון מקבלי עיטור "יקיר העיר באר שבע".

בשנת 1979 יצא להמן לגמלאות, אך המשיך לשמש כרופא יועץ בבית החולים ובמשרדי ממשלה שונים.

נפטר בשנת 2011 (תשע"א) בירושלים, ונקבר בהר המנוחות.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ הילה טל, לתולדות שירותי הרפואה בנגב תש״ח־תש״ל (1948–1970), אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 1993, עמ' 16.