לדלג לתוכן

איגוד הפנסיה הישראלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איגוד הפנסיה הישראלי
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון רמת גן עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 2010–הווה (כ־14 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

איגוד הפנסיה הישראלי הוא איגוד מקצועי ועמותה שפעלה במסגרת איגוד לשכות המסחר. האיגוד נוסד ב־2010[1] על ידי חברות המנהלות קרנות פנסיה שבבעלות בתי ההשקעות, ביניהם, קרנות הפנסיה של אלטשולר-שחם, הלמן-אלדובי, מיטב, ויובלים מבית דש-איפקס. האיגוד הוקם בעקבות עזיבת חברות הביטוח מאיגוד קרנות הפנסיה[2]. העמותה איגדה את העוסקים בתחום הפנסיה כדוגמת חברות תוכנה ומחשוב, סוכנים ומשווקים פנסיונים. יושב ראש האיגוד הוא ד"ר רוני הלמן.

פעילות העמותה כללה פניות לשרים בממשלה ולמשרדי הממשלה בהצעות לשינוי חוקים. לשינויים רגולטורים במטרה להגן על התחרותיות ולמען זכויות העמיתים הפנסיונים. בנוסף, נעשתה פניה לממונה להגבלים עסקיים בבקשה להגברת התחרות בענף קרנות הפנסיה. כמו כן בוצעו פעולות להעלאת מודעות הציבור לחשיבות החיסכון הפנסיוני, כמו הנפקת בול בסדרת חיסכון פנסיוני ופניות לציבור דרך התקשורת.

הפניות לממשלה כללו בין היתר פנייה כתובה לשר החינוך[3] בבקשה לפעולה למען קידום החינוך הפיננסי והפנסיוני במסגרות החינוך העל יסודיות. כמו כן, התבצעה פנייה למשרד הביטחון[4] במטרה למנוע אפליה של חיילים משוחררים. שמתקיימת בכך שאותם חיילים מאבדים חצי שנה של הפרשות פנסיוניות בהצטרפותם לשוק התעסוקה לאחר סיום השירות. כל זאת בעוד שבני גילם שלא התגייסו ועבדו, נהנים מרצף הפרשות פנסיוניות. הפנייה כללה הצעה לתיקון אפליה זו. יתר על כן, האיגוד פנה לשר האוצר[5] וביקש את קידום תיקון החקיקה כדי לתת את הזכות לעובד ולאזרח לבחור את הסוכן או את היועץ שיטפל בתוכנית הפנסיונית שלו. זאת ועוד, פנה האיגוד לממונה להגבלים עסקיים[6] בעקבות ריכוזיות היתר שהייתה בענף קרנות הפנסיה, ריכוזיות שבאה לידיי ביטוי בדו"ח הממונה על שוק ההון לשנת 2013[7]. הבקשה מהממונה להגבלים עסקיים הייתה להשתמש בכלים הקבועים בחוק ההגבלים העסקיים למען הגברת התחרותיות בענף קרנות הפנסיה. יתרה מזאת, איגוד הפנסיה הישראלי יזם את הנפקת בול החיסכון הפנסיוני[8] במטרה להעלות את חשיבות נושא החיסכון הפנסיוני.

ייתכן ולפעולות אלה היה חלק בשינוי שחל בשוק הפנסיה בשנים האחרונות. שינוי שיצא לפועל בהחלת רפורמת קרנות פנסיה ברירת המחדל, שנכנסה לתוקף בשנת 2016. עד אז, שלטו בשוק הפנסיה חברות הביטוח וקרנות הפנסיה שבבעלותן. שליטה הבאה לידיי ביטוי בדו"ח הממונה על שוק ההון לשנת 2013[9], לפיו, ענף קרנות הפנסיה הוא ריכוזי ביותר. למעשה, 5 קרנות הפנסיה הגדולות בענף החזיקו ביחד 94.8% מהענף, כאשר אלו היו בבעלותן של חברות הביטוח: מנורה, מגדל, כלל, הראל, הפניקס. יתר הענף, היה מצוי בקרב 8 קרנות פנסיה קטנות. כיום שוק הפנסיה מראה שינויים מגמתיים. הוא יותר תחרותי, פחות ריכוזי, ואף יותר משתלם לחוסך עקב ירידה בעמלות של קרנות הפנסיה ובדמי הניהול שלהן. כתוצאה מכך ובעקבות השגת מרבית, אם לא כל מטרותיו של האיגוד, הוא אינו פעיל כשהיה ופעילותו הוקפאה.

פנסיית ברירת המחדל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישגם המרכזי של איגוד הפנסיה הישראלי הוא פנסיית ברירת המחדל[10]. היא הייתה השינוי הרגולטורי המרכזי שבוצע בדחיפת העמותה. רפורמה זו הובילה לצמצום ריכוזיות היתר בענף ולהגדלת התחרות בין קרנות הפנסיה, שינוי שיוביל לשיפור במצבם של כלל החוסכים. מטרותיה המרכזיות של פנסיית ברירת המחדל היו הפחתת דמי הניהול שמשלמים חוסכים עצמאים ושכירים שמעסיקם לא דאג להם להסדר פנסיוני טוב יותר. משמעות פנסיה זו[11] היא שבהצטרפות למקום עבודה חדש, המעסיק חייב לבטח את העובד באחת מקרנות הפנסיה שזכו במכרז של משרד האוצר, אלא אם השכיר הודיע שיבחר בגוף מבטח אחר לנהל את הביטוח הפנסיוני שלו. במסגרת המכרז, נבחרות על ידי המדינה קרנות הפנסיה שהתחייבו לתת למצטרפים החדשים דמי ניהול נמוכים יחסית. כל שכיר במשק רשאי לבחור להצטרף לאחת מקרנות פנסיית ברירת המחדל.

בסיכומו של דבר, פנסיית ברירת המחדל הובילה להורדת דמי הניהול שנלקחו מהחוסכים ובעקבות כך העלתה את סכום החיסכון הפנסיוני בסוף תהליך החיסכון. בצורה זו, היטיבה עם החוסכים, כמו גם העלתה את התחרותיות בענף הפנסיה, שהובילה גם היא להטבה כלפי החוסכים.

בול חיסכון פנסיוני

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-8 בדצמבר 2015 הונפק בול החיסכון הפנסיוני[12] שעוצב על ידי מאיר אשל. הבול הונפק ביוזמתו של איגוד הפנסיה הישראלי ובעקבות חשיבותו של נושא החיסכון הפנסיוני, חיסכון המהווה חלק משמעותי מהכנסתם של אזרחי מדינת ישראל לאחר פרישתם מעבודה. הכנסה המורכבת מקצבת זקנה בסיסית מביטוח לאומי וקצבת פנסיה מקופת הפנסיה אליה הפריש העובד בתקופת עבודתו.

החל משנת 2008[13] הפרשה לחיסכון פנסיוני היא בגדר חובה בעבור כל עובד שכיר החל מגיל 21, ועובדת שכירה החל מגיל 20. הבקשה[14] להנפקת הבול נומקה בטענה שהנפקתו של בול זה עשויה, לעצב את תדמית ענף החיסכון הפנסיוני בקרב הציבור, להדגיש את חשיבותו של החינוך הפנסיוני ולהגביר את מודעות הציבור לנושא החיסכון הפנסיוני.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ כתב פאנדר קרנות פנסיה השתלמות קופות גמל, הוקם איגוד פנסיה חדש יאגד את כל העוסקים בתחום, באתר Funder פאנדר פורטל קרנות נאמנות קופות גמל קרנות השתלמות קרנות פנסיה, ‏2010-09-16
  2. ^ רון שטיין, ‏איגוד קרנות הפנסיה מתפרק בעקבות עזיבת חברות הביטוח, באתר גלובס, 6 באוקטובר 2010
  3. ^ version 7.10.4, יו"ר איגוד הפנסיה הישראלי במכתב דחוף לשר החינוך לקראת פתיחת שנת הלימודים: פעל לקידום חינוך פיננסי ופנסיוני במערכת החינוך העל יסודית, באתר www.chamber.org.il
  4. ^ יו”ר איגוד הפנסיה הישראלי למנכ”ל משרד הביטחון: למנוע האפליה כלפי חיילים משוחררים, באתר כאן ישראל | kanisrael | כאן נעים | kan-naim, ‏2013-10-13
  5. ^ Funder Online, יו"ר איגוד הפנסיה הישראלי לשר האוצר: קדם בדחיפות את תיקון החקיקה בדבר מתן זכות לכל אזרח לבחור את הסוכן שיטפל בפנסיה שלו, באתר Funder פאנדר פורטל קרנות נאמנות קופות גמל קרנות השתלמות קרנות פנסיה, ‏2013-04-06
  6. ^ מכתב לממונה להגבלים עסקיים.pdf
  7. ^ ראה/י הערת שוליים מספר [9]
  8. ^ בול חיסכון פנסיוני.pdf
  9. ^ דוחות הממונה על שוק ההון לשנים 2005-2019, באתר GOV.IL
  10. ^ קרנות פנסיה נבחרות (קרנות ברירת מחדל), באתר כל זכות
  11. ^ רון שטיין, ‏כצפוי: קרנות הפנסיה ברירת המחדל הן אלה של בתי ההשקעות, באתר גלובס, 14 באוקטובר 2018
  12. ^ בול חיסכון פנסיוני, באתר דואר ישראל
  13. ^ חובת ביטוח פנסיוני לעובדים, באתר כל זכות
  14. ^ הצעה להנפקת בול חדש על חיסכון פנסיוני בישראל.pdf