לדלג לתוכן

חינוך פיננסי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חינוך פיננסי הוא פעילות של חינוך, הדרכה והפצת מידע שמטרתם יצירת אוריינות כלכלית בקרב יחידים ומשפחות, מתוך מחשבה שפעילות זו תאפשר להם לנהל טוב יותר את פעילותם הכלכלית, בתוך המערכת הכלכלית החברתית הקיימת. גישת החינוך הפיננסי ממקדת את מבטה בפעילות היחיד, ולא במבנים החברתיים הכלכליים.

היחיד והמשפחה נדרשים להחלטות כלכליות רבות במהלך חייהם, בהן החלטות כבדות משקל, בעלות השפעה לשנים רבות, כגון רכישת דירה, לקיחת משכנתה וביטוח פנסיוני, ומהן קצרות טווח, כגון רכישת מוצר צריכה או שירות. החלטות אלה נעשות במסגרת תקציב מוגבל, המבוסס בעיקר על הכנסה מעבודה, ולעיתים גם על מקורות נוספים, כגון קצבה מהמוסד לביטוח לאומי או תמיכת הורים. אוריינות פיננסית מאפשרת ניהול טוב יותר של כלכלת המשפחה.

אוריינות פיננסית מתייחסת ל:

ארגון ה-OECD מגדיר אוריינות פיננסית כ"תהליך באמצעותו צרכנים/משקיעים פיננסיים משפרים את הבנתם במוצרים פיננסיים ובאמצעות מידע, הוראות ועצות מפתחים כישורים וביטחון המקנים להם מודעות גבוהה יותר לסיכונים והזדמנויות פיננסיים. הכישורים מאפשרים להם לבצע בחירות מושכלות וצעדים אפקטיביים, המשפרים את התנהלותם הפיננסית".[1] עם זאת, פעילות האוריינות הפיננסית אינה מבקשת ליצור חשיבה ביקורתית או להביא לפעילות לשינויים משמעותיים בסדר החברתי.

התפיסה כי אוריינות פיננסית עשויה להביא להגברת הרווחה החברתית הובילה ממשלות אחדות לקידום פעילות של חינוך פיננסי.

חינוך פיננסי הוא תחום חדש יחסית, הקיים כ-20 שנים. במדינת ישראל החל העיסוק בתחום בערך בשנת 2000. כתחום חדש יחסית בישראל, חלים בו שינויים והתפתחויות, שניתן לתארם באמצעות ההבהקים הבאים:

  • בשנים הראשונות: מספר מצומצם של יועצים ומאמנים, שנתנו ייעוץ למספר מצומצם של משפחות
  • בשנים הבאות תהליך הכשרה של יועצים ומאמנים נוספים והגדלת מספר המשפחות המקבלות ייעוץ
  • לאחר מכן לימוד או ייעוץ פרטני לעובדים בארגונים והתחלת פעילות פרטית של חינוך פיננסי בבתי-ספר.
  • בשנים 2011 ו-2012 מודעות גבוהה יותר לנושא, הבאה לידי ביטוי בדיונים ובניתוחים בכלי תקשורת, במידע המועבר על ידי חברות בסקטור הפיננסי ללקוחותיהן ובמעורבות ממשלתית בחינוך פיננסי.[2]

המעורבות הממשלתית באה לידי ביטוי בפיילוט של משרד החינוך בתחום של אוריינות פיננסית בקרב תלמידי תיכון, ובהקמת אגף לחינוך פיננסי במשרד האוצר. המניע לפיילוט של משרד החינוך הייתה הכללת הנושא הפיננסי במבחן פיז"ה.[3]

זרמים ותפיסות של החינוך הפיננסי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חינוך פיננסי מקיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חינוך פיננסי מקיים חותר לשילוב הזכות להגשמה העצמית של הפרט בעידן הפוסט מודרניסטי, בהיבטים של צרכנות וצבירת קניין, עם הצורך בשמירה על האינטרסים החברתיים-סביבתיים. זהו חינוך פיננסי שמטרתו הקניית אוריינות פיננסית ברוח ערכי הקיימות. הפרט המתחנך לאוריינות פיננסית רוכש הבנה רחבה של הסביבה החברתית-כלכלית, על עקרונותיה האידאולוגיים, מנגנוני הביצוע שלה ומארג האינטרסים של הגורמים הפעילים בה, בשילוב עם מודעות לערכי הקיימות. הבנה זו תביאו להתנהל באחריות כלפי עצמו, משפחתו וסביבתו הרחבה, בכל ההיבטים הקשורים להיותו צרכן ביקורתי, אחראי ומקיים.

ביקורת על תפיסת החינוך הפיננסי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גישת החינוך הפיננסי נשענת על תאורית הבחירה הרציונלית. על פי התאוריה הזו, היחיד בעולם הכלכלי ניצב אל מול אפשרויות שונות, הוא יודע מה העדפותיו ומדרג אותן, וכשהוא נעזר בידע רב שיש לו על האפשרויות השונות הוא בוחר בדרך הפעולה שתביא אותו להעדפה שבחר. מבקרי התאוריה יטענו שהחינוך הפיננסי לא ייתן אפשרות אמיתית לנהל היטב את ענייניהם הכלכליים, בגלל שהמודל לא מייצג נכונה את הדרך בה אנשים מחליטים. מחקרים רבים מראים כי גם מתן ידע מקיף לא גורם לשיפור אחריות ההחלטות הפיננסיות.[1]

ביקורת אחרת תבוא מצד תאוריות של יחסי כח שתאמרנה שמדובר בשמירה על המוסדות וההסדרים הנאו-ליברליים בעידן הקפיטליזם הפיננסי הנותן עדיפות להון על פני כל פעילות כלכלית אחרת. לדבריהם, התיקון הנחוץ אינו הגברת החינוך הפיננסי, אלא הקטנת התלות של היחיד במוסדות פיננסיים, וצמצום המורכבות של עולם ההשקעות.[2]

אוריינות כלכלית

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • יוסי אש ונחמן לידור, המסגרת - איך תשמור על מסגרת האשראי, הוצאת יען, 2006, ISBN 965-90638-2-2
  • יוסי אש ונחמן לידור, ממינוס לפלוס - חכמת הניהול של כלכלת המשפחה, הוצאת יען, 2005, ISBN 965-90638-1-4
  • יוסי אש ונחמן לידור, הדרך אל העו"שר, הוצאת יען, 2004, ISBN 965-90638-0-6
  • גיל אורלי, נוסחת הכסף - ממלחמה במינוס לניצחון כלכלי, הוצאת יבולים, 2005, ISBN 965-90869-0-3
  • ורד יהודה, רו"ח, התגלית של גלית כסף לא גדל על עצים, הוצאת אופיר ביכורים, 2019, ISBN 978-965-59931-6-5

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]