אגודת החסות הלאומית היהודית
| מדינה |
הונגריה  |
|---|---|
| מטה הארגון |
בודפשט |
| תקופת הפעילות | 1910–1944 (כ־34 שנים) |
  | |
אגודת החסות הלאומית היהודית[1] (בהונגרית: Országos Izraelita Patronázs Egyesület) הוקמה בבודפשט, הונגריה בראשית שנת 1910 ביוזמתם הנמרצת של חבר האספה הלאומית של הונגריה ארמין נוימן, פרנץ סקיי וכמה יהודים אחרים פעילים בחיים הציבוריים היהודיים.
מטרה ופעילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מהקמתה ובמשך תקופת פעילותה במשך 34 שנים עד 1944, האגודה טיפלה ביותר מ-3,000 ילדים ממשפחות הרוסות ובבני נוער בסיכון וביקשה להגן עליהם ולהעניק להם הן בית והן משפחה. האגודה סייעה לכמעט אלף ילדים להשתכן בבתיהם של קרובי משפחה. ילדים שגדלו בבתים עניים ביותר ובמשפחות של הורים חסרי כל אמצעי קיום (מובטלים, חולים וכדומה), כמו גם לצעירים שגדלו בסביבה שהייתה מסוכנת להתפתחותם המוסרית. אלה הועברו והופקדו לטיפול במשפחות בורגניות נורמטיביות והאגודה שילמה עבורם סכום מזונות משמעותי שוטף (למעשה משפחות אמנה על בסיס פרטי). ילדים יהודים, שהיו חלק ממערכת ההגנה על ילדים הממלכתית וגדלו במשפחות נוצריות, בעיקר בכפרים אצל איכרים, קיבלו תמיכה והדרכה דתית יהודית. לאחר שאלה השלימו את לימודיהם בבית הספר היסודי, דאגה האגודה לבני חסותה ללימוד מקצוע או בתחום המלאכה או בתחום המסחר. היא הציבה בנות תחת הגנה משפחתית ללימוד מקצועות כמו: מלאכות בית או מיילדות. מהקמתה, האגודה הצליחה למנות למאות נערים ונערות אח/אחות בוגרים שליוו ילדים אלה במשך שנים רבות. האגודה סיפקה הזדמנויות חינוך ולימוד מקצוע למספר נכבד של יתומי מלחמה יהודים (ממלחמת העולם הראשונה) ופיקחה על גידולם וחינוכם במשך שנים רבות.
אחרי מלחמת העולם הראשונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך ולאחר מלחמת העולם הראשונה עד להקמת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית בשנת 1919 האגודה החזיקה וניהלה שני בתי יתומים. האחד במונור והשני בבלשגיארמט, בהם שוכנו 50–60 יתומי מלחמה יהודים בכל אחד. היא קלטה ילדים וצעירים יהודים שנדונו למאסר על תנאי או לשחרור על תנאי תחת פיקוח, או כאלה ששוחררו ממאסר לאחר שריצו את עונשם. האגודה דאגה להגנתם, לחינוכם המוסרי הדתי ולפיקוח לתעסוקתם ההוגנת. האגודה טיפלה גם בצעירים יהודיים במוסדות של עבריינים צעירים ששהו במוסדות "תיקון" כאלה וטיפלה בהם גם בבתי כלא לנוער או בבתים ארעיים ממלכתיים. הוא מינתה פטרונים מחברי האגודה למאות ילדים ובני נוער שעקבו אחר גורלם. האגודה קיימה קשרים הדוקים גם עם מכונים אחרים מהסוג הזה.
בתקופת השואה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כתוצאה מהחוקים (האנטי) יהודיים משנת 1938 (במיוחד החוק היהודי השני והחוק היהודי השלישי יהודים רבים איבדו את עבודתם ויכלו לעבוד רק במוסדות יהודיים. כך הצטרפה לפעילות האגודה רופאת הילדים יוליה ג'רג' שהקימה באגודה גן ילדים מיוחד, מעון יום, מרפאת חוץ לילדים וייעוץ קריירה. בתקופה זו עבד אצלה באגודה גם הפסיכולוג פרנץ מיראי.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הספרייה הלאומית של ישראל
- מכתב האגודה משנת 1942 בעניין נערה בשם פירושקה וייס (בהונגרית)
- מותו של מור הירש הפטרון והממן הגדול של מוסדות יהודיים לרבות אגודת החסות הלאומית
- מיקלוש קונרד:הנדבנות היהודית וההתבוללות בתחילת המאה ה-20 (בהונגרית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
.svg){kind=small}
