לדלג לתוכן

בית הכנסת בדרך פרנקל לאו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בית הכנסת בדרך פרנקל לאו
Frankel Leó úti zsinagóga
מידע כללי
סוג בית כנסת עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם דרך פרנקל לאו עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום בודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1888
תאריך פתיחה רשמי 1888 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 47°31′18″N 19°02′14″E / 47.5216°N 19.0372°E / 47.5216; 19.0372
frankel.hu
(למפת בודפשט רגילה)
 
בית הכנסת בדרך פרנקל לאו
בית הכנסת בדרך פרנקל לאו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בית הכנסת הנאולוגי בדרך פרנקל לאוהונגרית: Frankel Leó úti neológ zsinagóga), המכונה גם בית הכנסת אוילק (Újlaki zsinagóga) נמצא ברובע 2 של בודפשט בצד של בודה (עיר) באזור פלהאויז (בהונגרית:Felhévíz בגרמנית: Aigen), בצד הצפוני של גשר מרגיט הנטוי על הדנובה. בית הכנסת נמצא בדרך פרַנקל לאו 49 ( Frankel Leó út 49), מוקף בבית מגורים. לאו פרנקל היה פוליטיקאי הונגרי-יהודי.

כאשר נבנה בית הכנסת בשנת 1888 הוא תוכנן להכיל 400 מתפללים.

לזכר השבט של הצופים היהודים 1921-1944

אבן הפינה לבית הכנסת הונחה בשנת 1887. המבנה תוכנן על ידי האדריכל היהודי שאנדור פלנר בסגנון נאו-גותי. הוא נבנה במקור בשטח פתוח באתר של בית כנסת קודם בן 100 שנה והחדש נחנך ב-8 באוגוסט 1888. הכניסה אליו היא מרחוב ז'יגמונד (היום דרך פרנקל לאו). בית הכנסת היה מוקף בתים חד קומתיים, אטליז כשר ובתי מגורים של הקהילה היהודית, בשנות ה-20 של המאה ה-20 הוקם סביב בית הכנסת בית מגורים, ומאז הנגישות אליו מהרחוב הייתה דרך שער מקושת ומשולש שנסגר בסורג ברזל. בשנת 1928 נבנה בית הכנסת עצמו מחדש, הורחב ובתוספת לוח בטון מזוין שולב בבניין המגורים. בסוף מלחמת העולם השנייה שימש כאורווה. תחת הסוציאליזם שוב תיפקד כבית תפילה. הוא שופץ לחלוטין בשנת 2000. בזמן זה הוקם לוח זיכרון לשבט הצופים היהודיים ורשמרטי שפעל במקום.

חלק הכניסה בולט קדימה מהחזית, השער עשוי עץ עם קישוט ברזל. מדרגות רחבות מובילות כמרפסת עד לשער, גם המדרגות שמובילות למדרגות הצדדיות (לשערי עזרת הנשים) יוצרות מאין מרפסת. מעליהן מצויים חלונות גדולים דו-חלקיים עם קשתות מחודדות.

החזית הנאו-גותית היא בעלת שלושה צירים, מכוסה בלבני קלינקר, החלקים מטויחים. החלק האמצעי של החזית הראשית מוקף מימין ומשמאל בעמודי שווא. מעליו עולה גמלון מדרגות. בין שני עמודי השווא, המעקה הראשי יוצר שדה מחודד של קשתות, ובמרכזו לוחות אבן פסיפס של לוחות הברית. קו המדף שמעל שתי הכניסות הצדדיות מודגש על ידי תבנית רומנטית של חצאי עיגול.

בפנים ישנם מסדרונות תליים על עמודים. כשנכנסים אל אולם התפילה דרך הלובי, באמצע נמצאת הבימה מעץ ומשני צדדיה ממוקמות שתי מנורות שבעת הקנים, מול ארון הברית. ארון הברית עצמו מקושט במגן דוד ובלוחות הברית. מימין ומשמאל משלימים את התמונה חלונות מצוירים בסגנון גותי. גלריות עזרת הנשים, המשתרעות עמוק בפנים, בנויות בכיפה משולבת משולשת, מוארות על ידי חלונות מקושתים. קשתות הכיפה מסתיימות בזיזים מעוטרים. לוחות שיש על הקירות הצדדיים מזכירים את זכר קדושי השואה ואת רבניה הגדולים של הקהילה.

בית מגורים שנבנה בסמוך לבית הכנסת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית המגורים, שנמסר ב־1 באוגוסט 1928, נבנה לחברים ולמוסדות של הקהילה ביוזמת נשיא הקהילה לשעבר ברטולד באאר. העיצוב הפנימי של הבניין היה גם איכותי. הגיליון של המגזין "חלל וצורה" (Tér és Forma) תיאר: "הדירות מעוצבות היטב, השירותים מרוצפים בצורה עשירה. בבנין יש הסקה מרכזית, שמחממת גם את בית הכנסת."

תושבי בית המגורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
לזיכרון הקורבנות שגורשו למחנות מהבית הצמוד לבית הכנסת

התושב הראשון, מור איצקוביץ', היה בעל התפילה שעבר לקומה הראשונה של בית הדירות ביום המסירה. רבים מעשירי היהודים גרו בבנין: משפחת פופר, בעלי מפעל העץ הסמוך, יאקאב קרמר, הבעלים של מפעל קנבס בסגד, ורז'ה דומצר, מנכ"ל המפעל של ניוואה בהמבורג, שרכש דירה בבנין. חברי שבט הצופים היהודיים מס' 311 בשם ורשמרטי ("Vörösmarty") שפעל במסגרת הקהילה כללו למשל את מיקלוש ארדיי, מיקלוש סאבולצ'י, דיולה ארשי ואחיו אישטוואן ארשי.

בסוף שנות השלושים רבים מהיהודים העשירים עזבו את הונגריה והותירו תנאים קשים יותר ויותר עבור הקהילה. בסוף מלחמת העולם השנייה כל תושבי הבניין גורשו. זכרם לציון 70 שנה נשמר על יד לוח שיש שחור שהוצב על הקיר בחצר. בית המגורים ובית הכנסת שרדו את המצור כמעט ללא פגע.

חיי הדת היום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחסות הקהילה היהודית בבודה בית הכנסת פועל גם היום לפי נוסח התפילה האשכנזי. רב בית הכנסת הוא דר' טמאש ורה. המקום מתאים ל -400 מתפללים. בחסות הקהילה פועל כאן חדר קהילתי בקומה הראשונה בשם "מועדון מצווה". גרגיי נוגראדי הוא החזן הראשי.

נושא בעל עניין

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאן צולמו סצינות רבות מסרטו של אישוואן סאבו משנת 1999 סאנשיין (Sunshine (1999 film).

גלריית תמונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]