אברהם רמר
 | |
| לידה |
10 בנובמבר 1945 ה' בכסלו ה'תש"ו |
|---|---|
| פטירה |
29 בדצמבר 1992 (בגיל 47) ה' בטבת ה'תשנ"ג |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים  |
| מדינה |
 ישראל |
| תקופת הפעילות |
? – 29 בדצמבר 1992 |
  | |
הרב אברהם רמר (ה' בכסלו ה'תש"ו, 10 בנובמבר 1945 – ה' בטבת ה'תשנ"ג, 29 בדצמבר 1992) היה רב ציוני דתי, מפתח שיטה בלימוד התנ"ך. מרבני ישיבת ירושלים לצעירים.
תולדות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בקריית חיים ליחיאל, שהגיע כחלוץ לארץ ישראל, ולאהובה, שהגיעה עם הוריה למושב שדה יעקב שבעמק יזרעאל. היה תלמידו של הרב משה צבי נריה בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה, ולאחר מכן למד בישיבת מרכז הרב, שם התקרב לרב צבי יהודה הכהן קוק.[1] בשנות השבעים נעצר במהלך הפגנות גוש אמונים נגד הנרי קיסינג'ר.[2] לאחר המשפט החליטו הנאשמים לבחור במאסר בכלא דמון על פני תשלום קנס.[3]
הרב רמר עסק בחינוך ובהוראה, ובפרט בלימוד התנ"ך, על פי השיטה שלמד מהרצי"ה קוק. היה מורה ור"מ בישיבת ירושלים לצעירים בבית הספר נעם, במכון אורה ובמכללות.
היה שותף בהנהגת היישוב בית אל[דרושה הבהרה]. בית הכנסת המרכזי ביישוב קרוי על שמו, "בית הכנסת אברהם אוהבי".
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נישא לשולמית (אחות של הרב זלמן מלמד), ולהם שלושה בנים ושלוש בנות, ביניהם:
- הרב יאיר - משמש כרב היישוב חרשה בבנימין, מלמד בישיבת חרשה ובמכללת הרצוג. לימד בישיבה קטנה מורשה בשנותיה הראשונות. (חתנו של הרב מנחם בן יעקב מרבני כולל מרץ ומכון מאיר).
- עמיחי - מנכ"ל מכון פוע"ה ונשוי לבתו של הרב מנחם פליקס[4].
- נחמה - נשואה לרב אייל יעקובוביץ', ראש ישיבת ההסדר צפת.
- הרב ישי - מלמד בישיבה התיכונית מצפה רמון ונשוי לבתו של הרב אליעזר ולדמן.
השקפתו על התנ"ך
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפתח חיבורו על התנ"ך כתב הרב רמר: "שתי הנחות יסוד עלינו להניח בבואנו ללמוד נביאים ראשונים. הראשונה: לנבואות הכתובות, המצויות בידינו, יש משמעות לדורנו ולכל דור ודור. והשנייה: למרות שניתן לחשוב שספרי הנביאים הראשונים מהווים קובץ תיאורי מאורעות, הרי הם דברי נבואה ומעלתם גבוהה מזו של נביאים אחרונים".
כתיבתו של הרב אברהם רמר מתאפיינת בראייה אקטואלית של מאורעות התנ"ך ובניסיון ללמוד את העומק הנבואי ואת ההדרכה לדורות הטמונה בהם.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחייו הוציא הרב רמר רק את המהדורה הראשונה של החוברת "גדול שימושה".
לאחר פטירתו הוציאו בניו את הכתבים שהשאיר אחריו:
- מהדורה מעודכנת של החוברת "גדול שימושה", ובה סיפורים על רבו, הרב צבי יהודה הכהן קוק.
- האוסף "שירת אברהם", שבו קובצו הצגות שכתב ומאמרים קצרים בנושאי הלכה ואמונה.
- חוברת בשם "נשמת אברהם" יצאה לאור על ידי ישיבת ירושלים לצעירים לזכרו.
- מתוך עלוני היישוב בית אל קובצו אל החוברת "חדוות יצירה" – מכתבים ופרסומים
- סדרת ספרים על נביאים:
- "מעבור הארץ" על ספר יהושע
- "איש לשבטו" על ספר שופטים
- "איש כלבבו" על ספר שמואל
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רשימת הפרסומים של הרב אברהם רמר, בקטלוג הספרייה הלאומית
- הרב איתיאל אמיתי, "ספרי הרב אברהם רמר על נביאים ראשונים", אסיף ב (תשע"ה), עמ' 403–409.
- כל הכתבות על הרב אברהם רמר, באתר ערוץ 7
אברהם בן יחיאל רמר (1944-1992), דף שער בספרייה הלאומית- הרב ישראל מלמד, הרב רמר - אמן המילה והניסוח, השירה והנשמה, באתר ערוץ 7, 16 בינואר 2025
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראו ספרו גדול שימושה (להלן), וכן לאורך משמיע ישועה, שמחה רז והילה וולורשטיין (עורכים), מרכז שפירא תש"ע.
- ^ עמוס לבב, "כצנחן אני יודע מהי חשיבות המיתלה, השתמשתי בסולם להודיע זאת לאלון", מעריב, 24 באוגוסט 1975, עמ' 8
- ^ גדול שימושה, עמ' לח
- ^ יוסף ארנפלד, עניין אישי והפעם עם עמיחי רמר, באתר ערוץ 7, כ"ב בתמוז תשפ"ב