לדלג לתוכן

ישיבה קטנה מורשה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ישיבה קטנה מורשה
ישיבה קטנה לאומית
תקופת הפעילות ה'תשנ"ט–הווה
מייסדים הרב הלל פלסר

ישיבה קטנה מורשה היא ישיבה קטנה ציונית דתית ברוח ישיבת מרכז הרב השוכנת בירושלים ומונה כ-80 תלמידים. נוסדה על ידי הרב הלל פלסר שעמד בראשה עד לפטירתו.

ישיבה קטנה מורשה נוסדה בשנת הלימודים ה'תשנ"ט (1999) כמסגרת המשך לתלמוד תורה מורשה, עקב רצון של חלק ממשפחות תלמידי התלמוד תורה שילדיהם ילמדו במוסד שיכלול 'לימודי קודש' בלבד – ישיבה קטנה, מסגרת כזו הייתה קיימת עד אז בישיבת מעלה חבר בלבד.

הישיבה הוקמה על פי רוח מרכז הרב ובהדרכתו וליוויו של הרב אברהם שפירא[1].

הרב הלל פלסר מייסד הישיבה סיפר בראיון, שלקח מספר שנים עד שהרעיון יצא אל הפועל, הן בשל הצורך בקבוצה גדולה מספיק שהוריהם ירצו שימשיכו במסגרת כזו, והן בשל החשש לפגיעה בישיבת ירושלים לצעירים ששוכנת יחסית בסמיכות מקום למורשה (חשש שנתברר כחלוף מספר שנים שאיננו מהווה בעיה בשל כמות תלמידים מספקת ואופי שונה שישנו בישל"ץ).

שנות ההקמה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילה הוקמה הישיבה כמוסד המשך לתלמוד תורה וכעין 'כיתה ט' לאחר שמונה שנות לימודים (א'-ח'). לאחר כשלוש שנים עקב דרישת התלמידים נפתחה בישיבה פנימייה ובכך נהפכה הישיבה כמוסד עצמאי ונפרד מהתלמוד תורה הסמוך לו. מפנה זה איפשר גם לבחורים שאינם גרים בסמיכות לישיבה להגיע וללמוד בישיבה ללא צורך לשוב לביתם בכל יום.

יחד עם דרישת התלמידים בני המחזורים הראשונים להפוך את הישיבה למוסד עם פנימייה, דרשו התלמידים שהרב הלל פלסר ששימש עד אז כמנהל התלמוד תורה וייסד את הישיבה, ישמש להם כראש ישיבה ויתפנה להיות אחראי ישיר עליהם. בשל הלחץ וחרף לרצונו נעתר הרב פלסר לדרישתם, עזב את ניהול התלמוד תורה והעבודה מול התלמידים של התלמוד תורה (בעודו נשאר הראש החינוכי והכלכלי של המוסד כולו) והחל להעביר בישיבה שיחות בסעודה שלישית כמסורת רבו הרב צבי יהודה קוק, ושיעורי אמונה לשכבות הגיל השונות.

התנהלות הישיבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה מתנהלת במסלול של 4 שנות לימוד, ומיועדת לצעירים בגיל התיכון (מקביל לכיתות ט'-י"ב בישיבת תיכוניות).

מלבד שלושת שנותיה הראשונות של הישיבה, מתנהלת הישיבה במתכונת פנימיה מלאה, והתלמידים לנים בישיבה לאורך כל לילות השבוע.

יום הלימודים מתחיל בתפילות שחרית בשעה 7:15, ולאחריו סדר חומש עם רש"י. סדר בוקר מתחיל לאחר ארוחת בוקר בשעה 9:00 ופותח בשיעורי הרמי"ם, תחילה באמונה ומיד לאחריהם בגמרא בעיון. בשעה 12:00 לומדים התלמידים סדר משנה בעיון ולאחריו סועדים את ארוחת הצהרים ופורשים להפסקה עד לתחילת מנחה המתקיימת בשעה 14:45, ולאחריו סדר נביא והלכה לחלופין. בתום הפסקה קצרה חוזרים התלמידים ללימוד עצמי של גמרא בבקיאות בסדר צהרים עד לשעה 18:15, אז מתקיימים שיעורים באמונה ובנביא, עד לארוחת הערב. ב־20:00 יתפללו התלמידים ערבית ולאחריה ילמדו את סדר ערב עד לשעה 21:45.

מבנה הישיבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית המדרש של הישיבה נמצא בבנין התלמוד תורה. בתחילה שכנו חדר האוכל חדרי השיעורים והפנימיות בקומה התחתונה של בנין התלמוד תורה באולמות שהיו נועדים לספריה ולמעבדה. ובשנת העשרים לייסוד הישיבה נבנה בנין חדש בחצר התלמוד תורה ושם מתקיימים חיי הישיבה מלבד התלמוד תורה[2].

הצוות החינוכי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשות הישיבה עמד מייסדה ומנהלה הרב הלל פלסר מתלמידי הרב צבי יהודה קוק, שהקים גם את תלמוד תורה מורשה. כשנה לאחר פטירתו החל הרב אוריאל אבינר (בנו של הרב אלישע אבינר), אחד הר"מים בישיבה, לכהן כראש הישיבה[3].

הר"מים האחרים הם: הרב מרדכי ראב, הרב חיים זק"ש (נכדו של הרב ניסן זק"ש) והרב אמציה ברקוביץ (חתנו של הרב מנחם בורשטין).

בישיבה מלמדים גם הרב אברהם ריבלין, הרב איתן שנדורפי, הרב ירחמיאל ויס, הרב יהודה וינגוט (ר"מ בישיבת מרכז הרב), הרב מנחם שחור (חתנו של הרב יצחק בן שחר), הרב זרח נובוגרצוקי, הרב שמואל איצקוביץ' (בעלה של הרבנית עידית איצקוביץ'), הרב יהושע וידר, הרב דני סטיסקין (רב היישוב מעון), הרב ירון איתן (חתנו של הרב ישראל הס), הרב איתן בן ארצי (בנו של הרב צדוק בן ארצי) והרב אברהם בירנבוים.

בעבר שימשו כר"מים בין היתר, הרב מרדכי (מוטי) טאו (ראש ישיבת שלום בנייך, בנו של הרב צבי טאו), הרב יאיר רמר (רב היישוב חרשה, בנו של הרב אברהם רמר), הרב אלישמע כהן (ראש ישיבת חומש, בנו של הרב אורי כהן), והרב שלמה סוקניק. בעבר לימדו בה גם הרב בני אייזנר, הרב אריה קורן, הרב יהושע רוזן והרב צדוק בן ארצי.

במשך מספר שנים היו הולכים בחורי הישיבה לשמוע שיעורים מהרב יהושע רוזן בביתו[4].

השקפת הישיבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביסוד מטרתה של הישיבה, על פי חינוכו של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, התפיסה שבלי קשר לבחירת המקצוע של האדם, ראשית עליו להיות תלמיד חכם ומתוך כך לצאת לפועלו ומעשיו.

הרב הלל פלסר מייסד הישיבה, קבע כי אל שני העקרונות שקבע רבו הרב צבי יהודה – אמונה ואהבה, הוא מצרף שני עקרונות נוספים הפותחים באות א, אחריות ואמון.

אחריות זו, עליה שמים דגש רב בישיבה, באה לידי ביטוי הנשיאה בנטל מצד התלמידים, רוב התלמידים נושאים אחריות מסוימת הקשורה להתנהלות הישיבה, והם אחראיים על ביצועה.

אחריות זו יכולה להיות גבאי, אחראי בית מדרש, אחראי פנימייה, אחראי חדר אוכל, אחרי שבת, ועוד.

פעילות הישיבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד לימודי קודש, מתקיימים בישיבה באופן קבוע שיעורי התעמלות ושדאות. והישיבה רואה בהם ערך רב.

ביוזמת הרב חיים זק"ש, אחד הרמי"ם בישיבה, מדי שנה נוסעים תלמידי הישיבה והצוות החינוכי לימי חזרה על הלימוד בישיבת הגולן.

בתחילת שנת הלימודים ה'תשע"ה, נפתח בבית המדרש של הישיבה, כולל ערב 'הדרן' – ע"ש הדר גולדין, חייל צה"ל שנרצח וגופתו בשבי החמאס.

הכולל נוסד על ידי הרב חיים זק"ש, המשמש גם כר"מ בישיבה הקטנה, ועומד תחת ראשותו. בכולל לומדים בין עשרה לעשרים אברכים בעיקר מישיבת מרכז הרב.

בוגרי הכולל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הרב יהודה וינגוט – ר"מ בישיבת מרכז הרב.
  • הרב גלעד אנגלהרד – ר"מ בישיבת מרכז הרב.
  • הרב יגאל יהב – רב היישוב ליבנה ור"מ בישיבת ההסדר במעלה אפרים (חתנו של הרב עמנואל זרביב).
  • הרב גלעד רוזנר – רב בית הספר נעם בנים בירושלים.
  • הרב שמשון יודייקין – רב בישיבת מרכז הרב.
  • הרב דוד מלכיאל – מלמד בתלמוד תורה מורשה.
  • הרב עמנואל יהב – ר"מ בישיבה קטנה עוז והדר.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מורשה להנחיל – 20 שנה לישיבת מורשה, סרטון בערוץ "אולפני אתרוג", באתר יוטיוב, 12 באוג׳ 2019

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]